מכון טמיר לפסיכותרפיה
המונח "Snapchat Dysmorphia" נטבע כדי לתאר מטופלים ומטופלות שרוצים לעשות ניתוחים פלסטיים במטרה להיראות כמו הסלפי שלהם בסמארטפון.
תמונות סלפי שעברו פילטור מציגות מראה בלתי ניתן להשגה ומטשטש עבור חלק מהמטופלים את הגבול בין מציאות לפנטזיה.
הסלפים שאנחנו מעלים בסנאפצ׳אט ובאפליקציות חברתיות אחרות לא רק פותחים אופציה להוסיף לעצמכם אוזני כלב או פרחים בשיער, אלא גם למחוק דברים שאתם פחות אוהבים בגוף שלכם, נניח בליטה באף, או עיניים שמחייבות לדעתכם הגדלה.
למעשה, מחקר שפורסם לא מזמן מצביע על כך ששימוש מוגבר במדיה החברתית קשור לחוסר שביעות רצון מהגוף (Vuong et al, 2022).
אנשים שממש מתאמצים בעולם האמיתי להסתיר חלקים בגופם אותם הם תופסים כפגומים ומתוסכלים מהמחשבה שהם נאלצים להתחרות בלי סיכוי ממשי עם אידיאל יופי מושלם, מוצאים מענה אסקיפיסטי וירטואלי בסנאפצ׳אט, דרכו הם משפרים את הלוק וזוכים על הדרך באלפי לייקים ועוקבים.
אבל מה קורה כשבן אדם עם אלפי עוקבים בסנאפצ׳אט, שרגילים לראות כמה "סלפים מושלמים״ שלו כל יום, נפגש במציאות עם אחד מהעוקבים שלו?
דיסוננס קוגניטיבי...
רבים מרגישים שהם צריכים ״להיראות כמו בסלפי״, ופותרים את הדיסוננס בדרך הפסיכולוגית הגרועה ביותר:
פנייה קומפולסיבית לניתוחים רפואיים קוסמטיים, או במילים אחרות, מנתח פלסטי.
יש ממש תופעה של א.נשים שמחפשים טיפולים קוסמטיים ופלסטיים שיעזרו להם להיראות כמו התמונות הדיגיטליות שלהם.
קוראים לזה דיסמורפיית סנאפצ׳אט:
כמו שפעם אנשים היו באים למנתחים פלסטיים עם תמונות של סלבס בשביל להדגים איזה אף או לסת הם רוצים, עכשיו הם באים עם תמונות של עצמם, אחרי עריכה בסנאפצ׳אט או Facetune, ומבקשים עיניים גדולות או עור מושלם כמו בתמונות הערוכות. אבל תכונות אלה הן לא ריאליסטיות ותכלס המנתחים לא יכולים לענות על הדרישות...
מחקר אורך עם בני/ות נוער, שפורסם באמצע 2021, העלה כי חשיפה לתמונות מיניות באינסטגרם ובמשחקי וידאו מנבאת עיסוק טורדני מוגבר בדימוי גוף, בחלוף חצי שנה.
מדיווח שפורסם בסוף 2018 בכתב העת הרפואי, JAMA Facial Plastic Surgery, עולה כי תמונות מפולטרות ש״מטשטשות את הקו שבין מציאות לפנטזיה״ יכולות לגרום להפרעת גוף דיסמורפית (BDD).
מחקר שפורסם ב-2023 מחזק את ההנחה כי שימוש במדיה חברתית, בייחוד בפלטפורמות המבוססות על תדמית כמו אינסטגרם, עלול לגרום לצעירים להרגיש יותר גרוע לגבי דימוי הגוף שלהם. הבעיה הזו מתחזקת במיוחד כאשר תכלית השימוש במדיה חברתית היא להיראות טוב או לשפר פופולריות. בנוסף, כאשר הגולש פרפקציוניסט, אי שביעות הרצון מהגוף אף גוברת.
יש אמנם סברה שקיים קשר בין BDD לדיסמורפיית סלפי, אבל עוד צריך לחקור לעומק אם צילום אינטנסיבי של סלפים יכול להיות טריגר ל-BDD. בינתיים, כבר ברור שההתנהגות הזו דומה לאחד מהקריטריונים לאבחנה של ההפרעה: בדיקת גוף קומפולסיבית מול המראה, לצד התנהגויות ומחשבות רפטטיביות אחרות.
ההתפרצות של BDD מתרחשת בד״כ בגיל ההתבגרות, למרות שאנשים עם ההפרעה יכולים לפעמים לחפש עזרה רק 10 שנים אחרי ההתפרצות.
המתמודדים מקובעים על פגמים, דימיוניים או מינוריים, במראה שלהם.
כדי לאבחן את ההפרעה, ההתנהגויות הללו צריכות לבוא עם מצוקה משמעותית או חוסר יכולת לתפקד נורמלי.
מחקר סעודי מרגיע קצת את הבהלה (Alhusaini et al, 2022):
הוא מראה שמדיה חברתית, כמו סנאפצ'ט, אכן משפיעה על האופן בו אנשים רואים את עצמם וחושבים על ניתוחים קוסמטיים. רוב האנשים במחקר, במיוחד נשים צעירות יותר, ביטאו עניין רב יותר לעבור ניתוח קוסמטי בגלל מה שראו ברשתות החברתיות. אבל, בסך הכל, לא הרבה באמת התלהבו לעבור ניתוח. נראה שככל שיותר אנשים עוקבים אחר טרנדים ומשפיענים במדיה החברתית, כך הם חושבים יותר על שינוי המראה שלהם באמצעות ניתוח, אבל, יש הבדל בין פנטזיה לבין הוצאתה לפועל.
מה הלאה?
לסיכום, לא ברור לגמרי האם לתופעה של דיסמורפיית סנאפצ'ט מגיע אבחון פסיכיאטרי משלה, או שמוקדם מדי לסווג אותה בנפרד.
עם זאת ברור שקיים סיכון כי רבים משתמשים בפילטרים של סנאפצ'ט ואינסטגרם כמקור השראה המוביל לא אחת להחלטות פזיזיות לגבי ניתוחים פלסטיים.
היו בעבר (יתכן שגם כיום) תביעות משפטיות מתמשכות כלפי מנתחים פלסטיים, בטענה לגבי רשלנות בהקשר של BDD, אבל ככל הידוע לי אין תביעה פרטית או ייצוגית של מטופלי BDD המפנה אצבע מאשימה כלפי אפליקציית מדיה חברתית בטענה שהטעתה אותם ותרמה לתפיסה גופנית כוזבת.
תביעה לא תביעה, חשוב שמנתחים פלסטיים יכבדו את הקוד האתי, וכן שיכירו את התסמינים הקשורים לזיהוי מוקדם של BDD. כך יוכלו להציע למועמדים לניתוח מיותר לפנות לייעוץ ולעזרה להם הם זקוקים.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
עדכון אחרון:
17 בדצמבר 2023
מקורות:
Alhusaini, B. K., Sharaf, F. Z., Alqthmi, R. O., Alotaibi, N. T., Ballaji, M. B., & Mohammed, H. M. (2022). The Impact of Snapchat Use on Self-Image and Inclination Toward Cosmetic Procedures in Saudi Arabia. Cureus, 14(12), e32456. https://doi.org/10.7759/cureus.32456
Gupta, M., Jassi, A., & Krebs, G. (2023). The association between social media use and body dysmorphic symptoms in young people. Frontiers in psychology, 14, 1231801. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2023.1231801
Hunt, E. (2019). Faking it: how selfie dysmorphia is driving people to seek surgery. The Guardian. Retrieved from https://www.theguardian.com/lifeandstyle/2019/jan/23/faking-it-how-selfie-dysmorphia-is-driving-people-to-seek-surgery
Ramphul, K., & Mejias, S. G. (2018). Is "Snapchat Dysmorphia" a Real Issue?. Cureus, 10(3), e2263. https://doi.org/10.7759/cureus.2263
'Snapchat dysmorphia’ points to a troubling new trend in plastic surgery. (2018, February). Huffington Post. Retrieved from https://www.huffingtonpost.com/entry/snapchat-dysmorphia_us_5a8d8168e4b0273053a680f6
Vuong, A. T., Jarman, H. K., Doley, J. R., & McLean, S. A. (2021). Social Media Use and Body Dissatisfaction in Adolescents: The Moderating Role of Thin- and Muscular-Ideal Internalisation. International journal of environmental research and public health, 18(24), 13222. https://doi.org/10.3390/ijerph182413222