דיסמורפיית סנאפצ׳אט | האם קיים חיבור בין סלפי ל-BDD?

Snapchat Dysmorphia

 

המונח "Snapchat Dysmorphia" נטבע כדי לתאר מטופלים ומטופלות שרוצים לעשות ניתוחים פלסטיים במטרה להיראות כמו הסלפי שלהם בסמארטפון.

 

תמונות סלפי שעברו פילטור מציגות מראה בלתי ניתן להשגה ומטשטש עבור חלק מהמטופלים את הגבול בין מציאות לפנטזיה.

 

הסלפים שאנחנו מעלים בסנאפצ׳אט ובאפליקציות חברתיות אחרות לא רק פותחים אופציה להוסיף לעצמכם אוזני כלב חינניות או פרחים בשיער, אלא גם למחוק דברים שאתם פחות אוהבים בגוף שלכם, נניח בליטה באף, או עיניים שמחייבות לדעתכם הגדלה.

 

אנשים שממש מתאמצים בעולם האמיתי להסתיר חלקים בגופם אותם הם תופסים כפגומים ומתוסכלים מהמחשבה שהם נאלצים להתחרות בלי סיכוי ממשי עם אידיאל יופי מושלם, מוצאים מענה אסקיפיסטי וירטואלי בסנאפצ׳אט, דרכו הם משפרים את הלוק וזוכים על הדרך באלפי לייקים ועוקבים.

אבל מה קורה כשבן אדם עם אלפי עוקבים בסנאפצ׳אט, שרגילים לראות כמה "סלפים מושלמים״ שלו כל יום, נפגש במציאות עם אחד מהעוקבים שלו?

 

דיסוננס קוגניטיבי...

 

רבים מרגישים שהם צריכים ״להיראות כמו בסלפי״, ופותרים את הדיסוננס בדרך הפסיכולוגית הגרועה ביותר:

פנייה קומפולסיבית לניתוחים רפואיים קוסמטיים, או במילים אחרות, מנתח פלסטי.

 

יש ממש תופעה של א.נשים שמחפשים טיפולים קוסמטיים ופלסטיים שיעזרו להם להיראות כמו התמונות הדיגיטליות שלהם.

 

קוראים לזה דיסמורפיית סנאפצ׳אט:

כמו שפעם אנשים היו באים למנתחים פלסטיים עם תמונות של סלבס בשביל להדגים איזה אף או לסת הם רוצים, עכשיו הם באים עם תמונות של עצמם, אחרי עריכה בסנאפצ׳אט או Facetune, ומבקשים עיניים גדולות או עור מושלם כמו בתמונות הערוכות. אבל תכונות אלה הן לא ריאליסטיות ותכלס המנתחים לא יכולים לענות על הדרישות...

 

מחקר אורך עם בני/ות נוער, שפורסם באמצע 2021, העלה כי חשיפה לתמונות מיניות באינסטגרם ובמשחקי וידאו מנבאת עיסוק טורדני מוגבר בדימוי גוף, בחלוף חצי שנה. 

 

מדיווח שפורסם בסוף 2018 בכתב העת הרפואי, JAMA Facial Plastic Surgery, עולה כי תמונות מפולטרות ש״מטשטשות את הקו שבין מציאות לפנטזיה״ יכולות לגרום להפרעת גוף דיסמורפית (BDD).

 

יש אמנם סברה שקיים קשר בין BDD לדיסמורפיית סלפי, אבל עוד צריך לחקור לעומק אם צילום אינטנסיבי של סלפים יכול להיות טריגר ל-BDD. בינתיים, כבר ברור שההתנהגות הזו דומה לאחד מהקריטריונים לאבחנה של ההפרעה:

בדיקת גוף קומפולסיבית מול המראה, לצד התנהגויות ומחשבות רפטטיביות אחרות.

 

ההתפרצות של BDD מתרחשת בד״כ בגיל ההתבגרות, למרות שאנשים עם ההפרעה יכולים לפעמים לחפש עזרה רק 10 שנים אחרי ההתפרצות.

כדי לאבחן את ההפרעה, ההתנהגויות הללו צריכות לבוא עם מצוקה משמעותית או חוסר יכולת לתפקד נורמלי.

אנשים שלוקים בהפרעה הזאת מקובעים על פגמים שהם מדמיינים במראה שלהם.

 

 

למה אנחנו מצלמים את עצמנו כל כך הרבה?

מחקר מ-2017 על ״סלפיטיס״ - אובססיה של צילום סלפים – מצא הרבה סיבות לכך, בהן חיפוש אחר מעמד חברתי, דחיקה של מחשבות מדכאות, וכמובן הנצחת רגעים. מחקר אחר הראה שסלפים משרתים מטרה אישית ופנימית ושרובם אף פעם לא מפורסמים בפומבי.

 

בגלל שחלק כל כך גדול מהחיים שלנו קורה אונליין, מדייטים ועד לחיפוש עבודה, תמונות עדכניות באיכות גבוהה נחוצות לנו.

 

בגלל זה לא מפתיע של-Facetune (האפליקציה בתשלום הכי פופולרית של אפל בשנת 2017) ול-Facetune 2 החינמית יש יותר מ-55 מיליון משתמשים, בהם גם אנשים ״רגילים״ וגם דוגמניות מפורסמות.

 

אבל מחקר מ-2017 מצא שרק ב-60-65% מהפעמים אנשים מזהים שתמונה ערוכה, וזאת אחת הסיבות שתמונות כאלה יכולות ליצור ציפיות לא ריאליסטיות ממראה נורמלי ולהוריד את ההערכה העצמית של מי שלא משתמש בכלים האלה.

 

המגמה הזו בעליה:

 

בסקר שנערך ב-2016 בקרב מנתחים פלסטיים בארה״ב, 13% מהם אמרו שהמוטיבציה של המנותחים היא להיראות יותר טוב בסלפים, וב-2017 55% מהמנתחים דווחו על אותה מוטיבציה.

אחד הדברים הכי בולטים שפילטרים באפליקציות עושים זה עור חלק ויפה, ומחיקה של קווי צחוק מהאף לפה, בצורה שלא באמת קיימת במציאות - אפילו לילדים יש כאלה.

 

אנשים מבקשים מהמנתחים למחוק שקעים מתחת לארובות העין להגדיל את העיניים – דברים שפשוט אי אפשר לעשות, אלא בפילטר מלאכותי. מראה הסלפי המפולטר מביא גם לדרישה לשפתיים יותר גדולות ולקווי לסת מתוחים.

 

טיפולים כאלה נהיו זמינים ונוחים יותר לכיס בשנים האחרונות ולכן השימוש בהם עצום ואפשר, למשל, למלא את האף בנוזל מיוחד במיוחד לעבור ניתוח אף, שהוא הרבה יותר יקר.

לכל המילויים למיניהם, למשל קולגן וחומצה היאלורונית, שמחזיקים כמה חודשים, או פולימתיל, שיש לו יותר סיכונים אבל הוא קבוע, יש תנופה גדולה בגלל שסלבריטאים, כמו משפחת קרדשיאן, משתמשים בהם.

 

לדוגמא, היה מעקב צמוד על מילוי השפתיים של קיילי ג׳נר שהלך וחזר, ויש רופאים שמנסים לעשות רווח מ״חבילת קיילי״ שהם מציעים, שכוללת שיפוץ של האף, השפתיים והלסת.

אם לפני 10 שנים המנותחים היו ממש מוטרדים מהפרטיות שהם, עכשיו הם מבקשים מהרופא אישור להעלות את הפרוצדורה בסטורי באינסטגרם.

 

מילויים הם פחות פולשניים מניתוח אבל יש גם להם סיכונים - מתוצאה לא סימטרית, דרך זיהום ועד לחסימת כלי דם ואפילו עיוורון. למרות שיש המון תלונות על נזקים שניתוחים קוסמטיים גרמו, אין על זה הרבה פיקוח ולפעמים גם לא הגבלת גיל.

יש רופאים שמסרבים לטפל בנערים ונערות, ומדווחים שפנו אליהם בני 16 ו-17 בשביל ״בוטוקס מונע״, לא נתון מפתיע כש-60% מהמשתמשים באינסטגרם הם בני 18-24. האינסטגרם נהיה ממש זירת מכירה לתהליכים קוסמטיים – יש רופאים שיש להם חשבון אינסטגרם והם מציגים בו תמונות של ״לפני ואחרי״, והגישה אל הרופא היא בלחיצת כפתור. בחזרה לתמונות הסלפי הערוכות, יש סכנה ברורה כשהן אמת המידה, כי הן כל כך רחוקות מהמציאות, ואפילו לא קונסיסטנטיות: מצלמה קדמית נותנת תוצאה אחרת ממצלמה אחורית, יש הבדלים בתמונות מדגמים שונים של טלפונים ועוד.

מחקר מ-2018 הראה שאם מצלמים תמונה ממרחק 30 ס״מ לעומת מטר וחצי – האף נראה יותר גדול ב-30%, וזה אפילו בלי ההאפקט מעוות של אורות או מייקאפ.

 

מיכל שני מטפלת EMDR טיפול בחרדה וטראומה MA בכפר סבא

מיכל שני, מטפלת ב-BDD, מכון טמיר כפר סבא 

 

 

אז מה מנסים לתקן, את התמונה או את המציאות?

יש כל מיני נורות אדומות שיכולות להיות סימן לכך שמישהו שרוצה לעבור ניתוח פלסטי עושה זאת מסיבות בעייתיות, למשל אם הוא מגיע למרפאה ומשמיץ רופאים אחרים, מתעקש על פגמים שלא באמת קיימים או מפגין ידע עמוק בטיפולים.

 

חברת Superdrug היא חברה שמציעה טיפולי בוטוקס, ובעקבות ביקורת של ה-NHS (שירות הבריאות הלאומי של בריטניה) שהיא לא עושה בדיקות רפואיות אחראיות, היא הסכימה לערוך סינון פסיכולוגי לאנשים שרוצים בוטוקס.

 

באופן כללי צריך בתעשיית הטיפולים הקוסמטיים יותר רגולציה לפני שיקרו טרגדיות והאפליקציות יחוללו שינויים יותר גדולים בתמונות הערוכות שהן מייצרות. חיפוש הליכים קוסמטיים לא מציאותיים תומך באבחנה של BDD, נוכח אצל 2% מהאוכלוסייה ונפוץ באופן שווה אצל גברים ונשים.

 

כתיבה: 

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

יהודה רגב רקובסקי MSW מטפל קוגניטיבי התנהגותי CBT בירושלים מכון טמיר

יהודה רגב רקובסקי, MSW, מטפל CBT ב-BDD בירושלים

 

 

מקורות:

 

 ‘Snapchat dysmorphia’ points to a troubling new trend in plastic surgery. [Feb;2018 ];https://www.huffingtonpost.com/entry/snapchat-dysmorphia_us_5a8d8168e4b0273053a680f6 2018

 

Elle Hunt (2019). Faking it: how selfie dysmorphia is driving people to seek surgery. Guardian: https://www.theguardian.com/lifeandstyle/2019/jan/23/faking-it-how-selfie-dysmorphia-is-driving-people-to-seek-surgery

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021