תיאורית הצרכים של אברהם מאסלו - על פירמידת / היררכיית הצרכים

דרג פריט זה
(6 הצבעות)
אברהם מסלו אברהם מסלו

אברהם מאסלו הוא אחד הפסיכולוגים התורמים והידועים מהזרם ההומניסטי הדוגל בהפתחות, מימוש וצמיחה של האדם.

 

מסלו התנגד לרעיון הדחף של פרויד כמוטיבציוני- מבחינתו, הסיבות להתנהגות של בני אדם אינן נובעות רק מהצורך הדחפי להגיע להומואסטזיס (שיווי משקל) נפשי - מה שאנחנו באמת שואפים אליו זה להתממש.   

Self actualization - מימוש עצמי - מושג שטבע מסלו, המתייחס ליכולתו של אדם להתקדם לעבר מימוש הפוטנציאל הטמון בו.

התרומה המפורסמת של אברהם מסלו היא פירמידת הצרכים המפורסמת, אבל היו לו הברקות יפות נוספות, כמו תסביך יונה, שגורם לפחד מהצלחה.

 

 

 

MASLOWS HEIRARCHY PYRAMIDE OF NEEDS

 

 

היררכיית הצרכים 

מאסלו מתייחס למבנה של פירמידה ומניח בבסיסה את הצורך הראשוני. לכל האנשים יש נטייה טבעית להתקדם במעלה הפירמידה והשלמה של כל אחד מהשלבים היא תנאי להתקדם לשלב הבא.

מסודר מהנמוך ביותר לגבוה (ניתן לראותן באיור למעלה): 

  1. צרכים פיזיולוגיים: החיוניים להישרדות (חום, מזון, שתיה, שינה, מין). מה הסיכוי שנצליח להתכונן למרכז הערכה לקראת ראיון עבודה כשאנחנו רעבים?
  2. צרכי ביטחון ובטיחות: משקפים דאגה להישרדות לטווח הארוך. הצורך שלנו להרגיש שאנחנו חיים בעולם שניתן לניבוי, עולם שהוא טוב ביסודו, שדברים מפחידים והרסניים לא יכולים לקרות לי בכל רגע ורגע.
  3. צרכי שייכות ואהבה: צורך להיות במערכת יחסים במובן אינטימי ונרחב. הצורך שלנו להרגיש מאוהבים ונאהבים. הצורך שלנו להיות מיוצגים בעולם הפנימי של אנשים אחרים.
  4. צרכי הערכה עצמית: צורך להרגיש קומפטנטי, להיות מסוגלים לפעול בעולם.
  5. צרכי הגשמה עצמית: הצורך לממש את הפוטנציאל האישי, הספציפי לכל אדם. מדובר על מכלול הכישורים, היכולות והשאיפות של הפרט. מה שהפרט צריך להיות בעולם בכדי שהוא עצמו יבוא לידי ביטוי בצורה הכי חזקה. היכולת של האדם לבוא לידי ביטוי במלואו. רק מעטים מגיעים לשלב זה. אדם שמגשים את עצמו הוא אדם בריא יותר.

 

החידוש האמיתי של מאסלו אומר שאין לצפות מאנשים להגשים את עצמם אם הם לא סיפקו את צרכיהם האחרים. זה שלב מתקדם בבריאות הנפשית ולא כולם מגיעים אליו (בשונה מקרל רוג'רס שלקח מימוש עצמי כמובן מאליו).

הפירמידה היוותה בסיס למקום בו אדם נמצא בזמן זה ומה האדם מחפש בחייו ובטיפול נפשי.

 

 

ביקורת

על אף תרומתה היישומית של ההיררכיה של מאסלו, פירדמידת הצרכים אינה חפה מביקורות:

ראשית, חסרים בה ממצאים המעידים על כיווניות ההיררכיה -  למשל, יכול להיות שאדם יפעל במטרה לספק צרכי ביטחון עבורו ועבור משפחתו, במצב בו קיימת תחושת שייכות גדולה מאוד.

בנוסף, ניתן לאתגר את הטענה של מאסלו כי האדם אמור לספק צורך ברמה מסוימת לצורך מעבר לסיפוק הצורך הבא בהיררכיה - כיצד ניתן לדעת ברמה האופרטיבית האם אדם אכן מרגיש בטוח לחלוטין? האם מתוך עדותו הסובייקטיבית? האם עדות זו אפיזודית או שמהרגע שהושגה היא קבועה? 

צרכי ההגשמה העצמית עצמם זכו גם הם להתייחסות ביקורתית:

האם לאישיות האדם של מאסלו יש בעצם נטיה לרצות אחריםבהשקפה מעודכנת יותר בעשורים הראשונים של המאה ה-21,  מודגשת החשיבות של ערך האינדיבידואליות במידה חזקה יותר בהשוואה לתקופתו של מאסלו. על פניו נדמה כי הצרכים שכתב מתמקדים בפיתוח האדם עצמו, אבל יכול להיות שהם למעשה מכוונים ונמדדים באמצעות סיפוק צרכי האחר, מה שניכר באמצעות ערכים כמו הגינות או חמלה.

בנוסף, מהתאוריה עולה כי אנשים המממשים את הצרכים הגבוהים הם "שלמים" יותר, וזאת לעומת אנשים הנמצאים בשלבים נמוכים יותר בהיררכיה.

יש לציין כי מאסלו הגיב לביקורת זו בטענה כי זו אינה כוונתו אלא מדובר באדם שהצליח להגשים את הפוטנציאל הקיים בו. גם על טענה זו ניתן לתת את הדעת - האם אנשים הסובלים מאנורקסיה חריפה למשל, שעבורם לרעוב היא חווית ההגשמה העצמית, בהכרח מממשים את הפוטנציאל שלהם וירגישו תחושת הגשמה? 

מאסלו נמנע מלהתייחס לצרכים הקוגנטיביים של האדם כחלק מההירכיה -  לדעתו מדובר בצרכים שיכולים להשתלב באי אלו מהשלבים. עם זאת, ניתן לטעות כי האפשרות להגעה לצרכי הגשמה עצמית מתאפשרת עקב מימוש צרכים קוגנטיביים, כמו יצירתיות ומוקדי שליטה פנימיים.


על אף ביקורות אלו, תרומתה של תאוריית הצרכים רבה בעולם הפסיכולוגיה ומאפשרת לשפוך אור על מה מניע אותנו כבני אדם וכיצד ניתן לקדם את עצמנו אל עבר עצמי מסופק יותר.

 

פסיכופתולוגיה

מאסלו גם מספק תפיסה מיוחדת של פסיכופתולוגיה. אנשים שלא מגשימים את עצמם לא סובלים מפסיכופתולוגיה אלא ממטא-פתולוגיה.

מטא-פתולוגיה היא סבל עמום שאינו ניתן לסיווג פסיכיאטרי, שכולל בתוכו תחושה של החמצה- אדם ציני שלא מאמין בשום דבר, חסר אמון בעולם, סקפטי. תחושת חידלון, שיעמום. הסיבה לכך היא שהאדם לא הגשים את עצמו ויש לו מרירות על חוסר ההגשמה של עצמו. הרבה פעמים יבוא לטיפול פסיכולוגי על סמך תחושות אלו.

 

 

כתיבה: דורון עמרן וצוות מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

Compton, W. (2018). Self-Actualization Myths: What Did Maslow Really Say?. Journal of Humanistic Psychology. https://doi.org/10.1177/0022167818761929

Hagerty, M. R. (1999). Testing Maslow’s hierarchy of needs: National quality-of-life across time. Social Indicators Research, 46, 249-271. 

 

Henwood, B. F., Derejko, K.-S., Couture, J., & Padgett, D. K. (2015). Maslow and Mental Health Recovery: A Comparative Study of Homeless Programs for Adults with Serious Mental Illness. Administration and Policy in Mental Health, 42(2), 220–228. http://doi.org/10.1007/s10488-014-0542-8

Maslow, A. (1996b). The psychology of happiness. In Hoffman, E. (Ed.), Future visions: The unpublished papers of Abraham Maslow (pp. 21-25). Thousand Oaks, CA: Sage


Maslow, A. H. (1999). Toward a psychology of being (3rd ed.). Princeton, NY: John Wiley. 

 

Pearson E.M. (1999). Humanism and Individualism: Maslow and his Critics. Adult Education Quarterly. http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/07417139922086902?journalCode=aeqb

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il