8 מחקרים ומאמרים על הפרעות שינה והטיפול בהן (2021)

מחקרים על הפרעות שינה

 

שינה קצרה, חיים קצרים

מתיו ווקר, חוקר שינה ומנהל מרכז השינה באוניברסיטת קליפורניה, חקר ומצא קשר חזק בין חוסר שינה ובין מחלת אלצהיימר, סרטן, סוכרת, השמנת יתר ובריאות נפשית.

גם החרדה מהווה אלמנט מרכזי בהיעדר השינה- הפכנו לחברה מבודדת ומדוכאת יותר ובהתאמה האלכוהול והקפאין הפכו לנגישים וזמינים יותר עבורנו.

במחקרים שערך, גילה ווקר כי שינה של פחות מ-8 שעות בלילה, גורמת לירידה של 70% בתאים הטבעיים שנלחמים בתאים הסרטניים המופיעים בגוף בכל יום. מחסור בשינה מקושר לסרטן המעי, השד, בלוטת הערמונית ורירית הרחם. בהמשך לכך, ארגון הבריאות העולמי קבע כי כל סוג של משמרת לילה בעבודה מהווה גורם סרטני אפשרי.

ללא שינה, האנרגיה של הגוף נמוכה יותר והסיכוי לחלות גובר. מבוגרים בגילאי 45 ומעלה הישנים פחות מ-6 שעות בלילה הם בעלי סיכוי של 200% ללקות בשבץ או בהתקף לב במהלך חייהם, בהשוואה למבוגרים הישנים 7-8 שעות בלילה (חלק ניכר מכך קשור ללחץ הדם, כאשר יש פחות שעות שינה קצב הלב גובר). 

מחסור בשינה פוגע בשליטה יעילה של הגוף ברמת הסוכר בדם במערכת החיסון ובמצב הנפשי.

 

 

טיפול CBT מרחוק לאינסומניה 

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA:

מטרת המחקר הייתה להעריך את יעילותה של התערבות CBT-I ממוחשבת ואוטומטית לשיפור התסמינים של אינסומניה בטווח הקצר (9 שבועות) והארוך (שנה).

בניסוי השתתפו 303 מטופלים שסובלים מאינסומניה כרונית, מחציתם טופלו למשך 6 שבועות באמצעות תוכנת CBT-I אוטומטית, אינטראקטיבית ומותאמת לצורכיהם, אשר מבוססת על אותם עקרונות עליהם מתבססת התערבות CBT שמתבצעת פנים אל פנים. קבוצת הביקורת נעזרה באתר אינטרנט רגיל, אשר מספק אינפורמציה כללית וקבועה אודות אינסומניה, ללא מענה מותאם אישית. השוואה בין הקבוצות הראתה שיפור גדול יותר בסימפטומים בקרב קבוצת המשתמשים בתכנת ה CBT-I, וגם השוואה בתוך הקבוצה עצמה הראתה שיפור בסימפטומים בין תחילת הטיפול לסופו.

נמצא כי הישגי הטיפול התמידו גם במעקב שלאחר שנה.

ההתערבות הקלינית החדשה ביותר של CBTI היא dCBTI, שיטת טיפול אוטומטית לחלוטין, שאינה דורשת מעורבות מטפל.

 

התקפי חרדה בזמן שינה <

מה קורה כשהפסיכולוג מנמנם ומנקר במפגש? <

 

 

האם יש קשר בין אינסומניה לאובדנות?

תוצאות מחקר נרחב, שנערך בתוך הצבא האמריקאי מצא כי אלו הלוקים בהפרעת שינה מסוג אינסומניה, הם בעלי סיכון גבוה פי שלושה לאובדנות.

אובדנות כוללת בתוכה מחשבות ממשיות על שימת קץ לחיים, שיחה גלויה על כך המעגל החברתי הקרוב וגם מחשבות חוזרות בנוגע למוות.

 

  

מניעת שינה מפחיתה סימפטומים של דיכאון

במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי מניעת שינה חלקית (שינה רצופה של ארבע שעות ולאחריה ערות מלאה משך יממה שלמה), הפחיתה סימפטומים של דיכאון בקרב כמחצית מהסובלים ממנו.

למרות האפקטיביות של שיטה זו, היא די קשה ליישום וכרוכה בשיתוף פעולה משמעותי מצד המטופלים וכן בסבל ואי-נוחות ניכרת.

כמו כן, בעיות שינה ובפרט קשיים בהירדמות או בהתעוררות, הינם חלק מהסימפטומים הנפוצים של דיכאון על דרגות החומרה השונות שלו. סיבות אלו ואחרות תורמות לכך שמניעת שינה אינה פופולארית במיוחד ככלי טיפולי. 

 

 

בני זוג עלולים "לדרדר" פרטנרים שסובלים מאינסומניה 

איך זוגיות משפיעה ומושפעת מקשיי שינה?

מחקר חדש מציע כי בני זוג של סובלים מנדודי שינה עשויים, שלא מדעת, להחמיר את נדודי השינה שלהם. 

צוות המחקר, בהובלת ד"ר Alix Mellor וד"ר Sean P. A. Drummond, גייס 31 זוגות של מטופלים שפנו לטיפול בנדודי השינה - המתמודד ובן/ת זוגו.

המטופלים בנדודי השינה מילאו שאלוני הערכה וכתבו יומן שינה במשך שבוע מתחילת הטיפול. בני הזוג של המטופלים מילאו שאלונים אישיים לגבי שינויים התנהגותיים, חרדה והסתגלות.

המחקר הראה כי פעמים רבות, בני הזוג של המטופלים מעודדים אותם לקחת חלק בפעילויות שפוגעות בהמלצות הטיפול בהפרעה. 

למשל, החוקרים גילו כי 74% מבני הזוג של הסובלים מנדודי שינה מעודדים כניסה לשינה בשעה מוקדמת או התעוררות בשעה מאוחרת, התנהגות מנוגדת באופן ישיר להנחיות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בנדודי שינה. בנוסף, נמצא כי 42% מבני הזוג מעודדים פעילויות נוספות במיטה, כגון קריאה או צפייה בטלוויזיה וכי 35% מבני הזוג מעודדים תנומות במהלך היום, צריכת קפאין והפחתה בפעילות היומיומית, כל אלו גורמים שעלולים להחריף את נדודי השינה. 

בנוסף לכך, נמצא כי בני הזוג "המזיקים" של המטופלים, חוו רמות גבוהות יותר של חרדה בעוד המטופלים עצמם תפסו את מערכת היחסים כיותר מספקת ומתגמלת.

 

 

הפרעות שינה משפיעות שונה על גברים ועל נשים

מחקר חדש מצביע על כך שהפרעות שינה מתאפיינות בסימפטומים והשפעות שונות אצל נשים ואצל גברים.

מטרת המחקר היתה לבחון את השוני בתפקוד בעקבות בעיות בשינה בין שני המינים.

המחקר מצא כי נשים סובלות יותר מהסימפטומים של הפרעות השינה:

הן מועדות יותר מגברים לחוות סימפטומים קשים כמו דכאון, בעיות שינה, ועייפות מוגברת במהלך היום.

כמו כן, נשים סובלות מקושי רב יותר להתרכז ולזכור דברים בעקבות עייפות. לעומת זאת, כשהחוקרים בדקו את ההשפעה של אנשים הנוחרים בשנתם על בני זוגם, נמצא כי גברים נוחרים היו בעלי סיכוי גבוה יותר מאשר נשים נוחרות לגרום לבן או לבת זוגם לעבור לישון בחדר אחר.

 

 

האם מלטונין עוזר לטיפול בבעיות שינה?

מלטונין, שנקרא גם הורמון החושך, מיוצר על ידי בלוטת האיצטרובל במוח, גם אצל בני אדם וגם אצל בעלי חיים וצמחים.

למרות שהשפעות המלטונין מורכבות למדי ולא מובנות עדיין עד הסוף, קיימת הסכמה לגבי תפקידו קריטי בוויסות השעון הביולוגי ומעגל השינה-ערות, שקשורים לתהליכים הביולוגיים שמתרחשים כל יממה.

מלטונין נחקר כטיפול אפשרי להפרעות במקצבים אלו ועשוי להיות לעזר בהפחתת הפרעות שינה שנגרמות על ידי ג׳ט-לג, או בעברית יַעֶפֶת.

בעוד שהמחקרים מעט מבלבלים, ידוע שמלטונין עשוי לעזור בהירדמות מהירה יותר ולסייע במקרים של אינסומניה.

 

 

איך משפיעה מנוחת צהריים (שלאף שטונדה) על הנפש?

נראה כי שלאף שטונדה, שנת צהריים מוגבלת בזמן, עשויה לתרום פלאים תפקוד ולרווחה שלנו בכל גיל.

מחקר חדש שנעשה בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת קליפורניה לאוניברסיטת מישיגן בארה"ב, מצא כי ילדים שישנו שנת צהריים היו שמחים יותר, הצטיינו יותר בלימודים והראו פחות בעיות התנהגות בהשווה לילדים שלא נחו בצהריים. מדובר במחקר אורך שאסף נתונים מכ-3,000 ילדים מכיתה ד׳ ועד כיתה ו׳, בגילאי 10-12. הנתונים נאספו סאמצעות שאלונים שמילאו הילדים, והתייחסו לאיכות וכמות השינה שלהם, כמו גם למדדים פיזיולוגים, לדיווחים סובייקטיביים של המורים, הערכות פסיכולוגיות ומבחני IQ.

לא ברור מהמחקר מהו בדיוק אופן ההשפעה של מנוחת הצהריים על המדדים והתפקוד, אתגר ששמור למחקרי המשך.

יחד עם זאת, כידוע, רבות נכתב על ההשפעות הקוגניטיביות, הפיזיות והרגשיות השליליות  של שינה מועטה או באיכות גרועה, כמו גם על יעילותה הכללית של שינת צהריים על איכות החיים.

קראו כאן מחקרים על היתרונות והחסרונות של הפסקת שינה באמצע היום.   

 

 

 

 

מקורות:

 

McCall, W. V., & Black, C. G. (2013). The Link between Suicide and Insomnia: Theoretical Mechanisms. Current Psychiatry Reports, 15(9), 389

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021