האם דחיינות היא אסטרטגיה התנהגותית לקויה בדרך לוויסות רגשי?

דחיינות

דחיינות היא תופעה המתייחסת לעיכוב מרצון של פעילויות ומשימות שונות.

תופעה זו משפיעה על ביצועי האדם בתחומים שונים בחייו. במקום לבצע את המשימה שעליו לעשות, הוא בוחר לבצע משימה או פעולה אחרת, שמעוררת בו פחות תחושות שליליות.

הנטייה לדחות משימות יכולה לנבוע מהיבטים כמו הערכה עצמית נמוכה, פחד מכישלון, משמעת עצמית נמוכה, אימפולסיביות ופרפקציוניזם.

לכן, במחקרים בתחום נמצא שדחיינות קשורה בין היתר להיבטים אלו.

אומנם הדחיינות נובעת מתוך רצון, אך מדובר ברצון שאינו הגיוני, משום שהאדם מודע לכך שלעיכוב בביצוע המשימות עלולות להיות השלכות שליליות. לדוגמה, העיכוב יכול לגרום לפגיעה משמעותית בביצועים בעבודה ובלימודים.

באקדמיה, מרבית הסטודנטים נוטים לדחיינות אקדמית, המתייחסת לדחייה או הימנעות ממשימות שצריך לבצע.

ישנו קשר חיובי בין דחיינות לבין רמות גבוהות של חרדה, לחץ נפשי ודיכאון. למעשה הדחיינות עלולה לפגוע בהצלחתם של סטודנטים מכיוון שהיא מורידה את איכות הלמידה ומגבירה לחצים.

הקשר בין דחיינות לקושי בוויסות עצמי

ניתן לראות דחיינות בתור כשל בוויסות עצמי. שכן, כשאדם דוחה משימה הוא למעשה לא מצליח לווסת את התנהגותו ולפעול לפי כוונתו – להגשים את התוכנית להשגת המטרה.

מדובר בעיכוב רצוני, משום שהאדם מודע לכך שאי ביצוע המשימה בזמן תוביל לתוצאות שליליות, כמו ביצועים גרועים או לחץ שנובע ממאמצים שיוקדשו לסיום המשימה ברגע האחרון.

במחקר שביצעו ד"ר ויפיך ועמיתיו בשנת 2017 השתמשו ב־FMRI ונתנו לנבדקי המחקר לבצע משימה הכוללת עונש על שגיאותיהם. נמצא כי לנבדקים שאופיינו עם דחיינות הייתה פעילות מוחית נמוכה באזורים המעורבים במעקב אחר ביצועים ובקרת התנהגות.

לכן, נראה שבקרב דחיינים יש קושי בבקרה ושליטה עצמית. שליטה זו חשובה כדי לעכב דחפים (לדוגמה נהנתניים) שמובילים את האדם לעשות משהו אחר במקום את המשימה שאותה צריך לבצע.

בדחיינות, נראה שהכישלון בוויסות העצמי נובע גם מכישלון בוויסות הרגשי.

מדוע דחיינות נחשבת כאסטרטגיה לוויסות רגשי?

ויסות רגשי עוסק בטיפוח רגשות מועילים וניהול של רגשות מזיקים. ויסות זה כולל את יכולתו של האדם להיות מודע לרגשות, לזהות ולתייג רגש, לפרש רגשות הקשורים לתחושות גופניות ועוד.

דחיינות כאסטרטגיה לוויסות רגשי נובעת מתוך רצון להרגיש טוב יותר ברגע זה, או ליתר דיוק – לא להרגיש עכשיו רע יותר. שכן, עבודה על משימה קשה יכולה להציף תחושות לא נעימות כמו חרדה ודאגה. 

המשימות המרתיעות והמאתגרות מובילות את האדם להעדיף "תיקון" של מצב הרוח ולבצע במקום המשימות האלו דברים אחרים, מהנים יותר, כשבפועל הדבר גורם לו להימנעות מהמשימה ולדחיינות.

לכן, ניתן להבין דחיינות כאסטרטגיה לקויה לוויסות רגשות. כלומר, כתגובה דיספונקציונלית למצבים רגשיים לא רצויים. 

במחקר שביצעה ד"ר ג'סיקה גול מייריק בשנת 2015 היא חקרה את התופעה השכיחה של צפייה במדיה החברתית בתכנים הקשורים לחתולים ומצאה כי אומנם צפייה זו מהנה בטווח הקצר ומשפרת את מצב הרוח, אך גם מטפחת תוצאות שליליות – דחיינות.

דחיינות משפרת את מצב הרוח בטווח הקצר ופוגעת בו בטווח הארוך

כאמור, דחיינות היא אסטרטגיה של ויסות רגשי שבה האדם משתמש כדי ליצור שיפור במצב רוחו בטווח הקצר. כאשר משימות גורמות לו למחשבות ולרגשות שליליים – הוא דוחה או נמנע מהמשימה שמרתיעה אותו כדי לווסת את רגשות אלו. 

אומנם ייתכן שהדחיינות תשפר את מצב הרוח בטווח הקצר, אך בטווח הארוך יש לה השפעות שליליות. באופן אירוני, הפעילויות החיוביות שאנשים נוטים לבצע בזמן שהם דוחים את משימותיהם אינן מגבירות השפעה חיובית, אלא להפך, הדחיינות דווקא עלולה לעורר תחושות שליליות. הם עשויים לחוש אשמה על כך שהם נמנעים ממשימותיהם, בושה, לחץ עקב זמן המוגבל שנותר להם לביצוע המשימה, השקעת אנרגיה רבה, תחושת ערך עצמי מופחתת, ערעור תחושה של שליטה עצמית ואף הגברת קשיים נפשיים כמו דיכאון.

לכן, אסטרטגיה זו של ויסות רגשות לטווח קצר באמצעות ביצוע משימות אחרות ודחיית ביצוע משימות, גורמת לאדם לתחושות לא נעימות – מובילה לעליות וירידות בתחושותיו ולתנודתיות במצב הרוח.

דחיינות ואינטליגנציה רגשית

אינטליגנציה רגשית היא היכולת לבצע חשיבה מדויקת לגבי רגשות כדי לשפר את המחשבה. אינטליגנציה זו כוללת יכולות נפשיות רבות שבהן אנשים משתמשים במטרה לעבד מידע רגשי, להבין רגשות, לנהל רגשות, להבחין בין רגשות, להשתמש באסטרטגיות לשם ויסות מצב הרוח וכדומה.

היכולת לווסת מצבים רגשיים חשובה כדי להפחית דחיינות ומסייעת לביצוע טוב יותר במשימות, בפרט באקדמיה. לכן, כחלק מאסטרטגיות למידה, נראה שסטודנטים זקוקים לתמיכה רגשית ולוויסות רגשי כדי לשפר את חווייתם הלימודית.

שיפור הוויסות הרגשי ככלי להתמודדות עם דחיינות

מיומנויות של ויסות רגשי יכולות להפחית דחיינות. באמצעות יכולת של ויסות רגשות האדם יכול להיות מסוגל להיות במגע עם רגשות מרתיעים ואף לשנות את רגשות אלו. וכך, המתח עשוי לפחות והאדם לא ינסה להימנע מהתחושות השליליות ולהירתע מביצוע משימה קשה ומאתגרת.

ניתן לרכוש מיומנויות הקשורות לוויסות רגשי למשל בהתערבויות קוגניטיביות שמסייעות ליצור שינוי באופן שבו אנשים מבצעים הערכת מצב בכלל והערכת משימות בפרט.

במחקר שנערך בשנת 2018 ובחן בקרב סטודנטים את שיטת טיפול ACT (טיפול בקבלה ומחויבות המבוסס על CBT) נמצאו ירידה משמעותית בדחיינות, ירידה בקושי לעסוק בהתנהגות מכוונת מטרה, ירידה בקשיים בוויסות רגשי וירידה בקשיים בשליטה עצמית.

אנשים לא תמיד מודעים להתנהגותם ואם הם יהיו מודעים למה שקובע את העדפותיהם ובחירותיהם בחיים – זה עשוי לעזור להם לשנות התנהגויות לא הסתגלותיות.

כשנבין את עצמנו נוכל להשתמש באופן יעיל ברגשותינו כדי להשלים משימות ולהגשים מטרות.

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

כתיבה: 

צופית טסלר,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

מקורות:

Eckert, M., Ebert, D. D., Lehr, D., Sieland, B., & Berking, M. (2016). Overcome procrastination: Enhancing emotion regulation skills reduce procrastination. Learning and Individual Differences, 52, 10-18.

Hen, M., & Goroshit, M. (2014). Academic procrastination, emotional intelligence, academic self-efficacy, and GPA: A comparison between students with and without learning disabilities. Journal of learning disabilities, 47(2), 116-124

Joda, A. H., Saed, O., Baytamar, J. M., Zenoozian, S., & Yusefi, F. (2018). The efficacy of group acceptance and commitment therapy on reducing academic procrastination and improving difficulty in emotion regulation: A randomized clinical trial. Scientific Journal of Kurdistan University of Medical Sciences, 23(5), 66-78

Myrick, J. G. (2015). Emotion regulation, procrastination, and watching cat videos online: Who watches Internet cats, why, and to what effect?. Computers in human behavior, 52, 168-176

Pychyl, T. A., & Sirois, F. M. (2016). Procrastination, emotion regulation, and well-being. In Procrastination, health, and well-being (pp. 163-188). Academic Press

Wypych, M., Michałowski, J. M., Droździel, D., Bania, M., Szczepanik, M., & Marchewka, A. (2017). Procrastination, impulsivity, punishment and executive control-monetary Go/No-Go fMRI study. In Poster at the Organization for Human Brain Mapping Conference 2017