האפשרויות להגיב לכאב נפשי מוגבלות, אבל הבחירה ביניהן נמצאת לגמרי באחריות שלנו.

לא תמיד ניתן לתקן את שנשבר, וגם לא תמיד נצליח להרגיש אחרת,  ועם זאת ההכרה בכך שקיימת אפשרות בחירה כיצד להגיב - גם אם בחירה זו אינה מושלמת - היא נקודת פתיחה מצוינת להתחיל בה.

אם נעצור לחשוב על זה, יש ארבע אפשרויות להתמודד עם כאב רגשי שנוכח בחיים שלנו בהווה: 

• לנסות לפתור את הבעיה.

• לשנות את התחושות שלנו כלפיה.

•  ללמוד לחיות איתה.

• להיתקע בה ולהחמיר את הסבל.

בואו נבחון אותן:

לפתור את הבעיה 

האפשרות הראשונה היא לגשת לפתרון בעיות. כלומר, לשנות את המצב עצמו - או על ידי יציאה ממנו, או על ידי התמודדות שמובילה לשינוי ממשי. לפעמים זה אומר לזהות דרך להימנע מהמצב, ולפעמים זה אומר לפעול כדי שהוא יפסיק להתקיים.

למשל, אם הכאב נובע מקונפליקט מתמשך בזוגיות, ניתן לצמצם מגע ולבחור לא לבלות יחד. פתרון אחר, קיצוני יותר, הוא לפרק את הקשר - להיפרד או להתגרש.

ויש גם דרך שלישית: להתחיל טיפול זוגי, ולנסות לבנות מערכת יחסים אחרת, כזו שהקונפליקט ימצא בה מענה.

עוד דוגמה: 

אם אתה סובל מפחד מטיסות, אתה יכול להימנע מלטוס לחלוטין.

זו גם דרך לפתור את הבעיה, גם אם באופן חלקי.

אבל אפשר גם ללכת בכיוון אחר ולפנות לטיפול CBT שממוקד בחרדה מטיסה, המטרה לצמצם את החרדה ואולי להשתחרר ממנה לחלוטין.

במילים פשוטות, הפתרון הוא פעולה שמביאה לשינוי של הנסיבות עצמן.

להרגיש יותר טוב לגבי הבעיה 

הדרך השנייה להגיב לכאב נפשי היא לא דרך שינוי המצב, אלא דרך שינוי התחושות שהמצב מעורר בך.

זה אומר לעבוד על האופן בו אתה מגיב רגשית למה שקורה - כדי שהכאב יהיה נסבל יותר, וסביר שייפחת עם הזמן.

נחזור לדוגמאות:

אם אתה חווה קונפליקט במערכת היחסים הזוגית, קשה לשנות את בן או בת הזוג, אבל אפשר לנסות לשנות את הפרשנות שלך לגבי מה שקורה ביחסים:

להזכיר לעצמך שמריבות הן חלק טבעי מכל קשר זוגי ולא בהכרח סימן לכך שמשהו "לא בסדר".

דרך נוספת היא לחזק קשרים חברתיים מחוץ לקשר הזוגי, כדי שלא כל העולם הרגשי יהיה תלוי רק במצב היחסים עם הפרטנר.

בדוגמה השניה, אם אתה מתמודד עם פחד מטיסה, נראה שלא תוכל להפסיק מיידית את החרדה, אבל ברור שניתן ללמוד איך להרגיש פחות מוצף מול תחושות כאלה. 

תרגול מיינדפולנס ועבודה על על כישורי ויסות רגשי יועילו כאן, כדי להגיע למצב שהפחד לא מנהל אותך.

לפעמים אין פתרון חיצוני מיידי, אבל יש מה לעשות בפנים - וזה כנראה הכי חשוב. 

לשאת את הבעיה ולקבל אותה

אם אי אפשר לפתור את הבעיה, והרגשות סביב מה שקורה קשים מדי לשינוי, יש אלטרנטיבה שלישית משובחת:

להפחית את המצוקה עצמה, גם אם הכאב נשאר.  לא על ידי שינוי, אלא על ידי קבלה.

למשל, מה עושים כאשר מערכת היחסים הזוגית עייפה מקונפליקטים, כאשר גירושים אינם על הפרק, טיפול זוגי לא מצליח לשנות את הדינמיקה וכל ניסיון "לחשוב חיובי" לא מצליח להניע את המחוג.

במצב כזה, לפי DBT, ניתן להרגיש פחות שבוי בכאב אם מתרגלים קבלה רדיקלית, אותה מיומנות עמידות במצוקה שמחזקת את היכולת להכיר בכך שזהו המצב כרגע, ולמרות שאינו נעים ושאין דרך לשנותו, אני מוכן לקבל אותו באופן מלא, מבלי להילחם בו כל רגע מחדש.

אותו עיקרון תקף גם לגבי פוביה מטיסה, כאשר לא מצליחים להעלים את הפחד או לחיות איתו בשלום.

במקום להילחם בו כל פעם מחדש, אפשר ללמוד לקבל את קיומו כפי שהוא - בלי להאשים את עצמך ובלי להחמיר את הסבל דרך התנגדות מתמשכת לקבלת הכאב.

כאן נכנסות לתמונה מיומנויות מתוך עמידות במצוקה, מיינדפולנס, עבודה עם הגוף ועוד, כלים שעוזרים לשהות בתוך חוויה לא נוחה מבלי להישאב לתוכה לגמרי. 

זה אולי לא מבטל את הבעיה, אבל בהחלט משנה את חוויית הסבל.

להישאר באומללות

האפשרות הרביעית היא פשוט להישאר אומלל.

לא לעשות כלום. לא לנסות לפתור את הבעיה, לא לשנות את הרגשות שלך לגביה, לא לתרגל קבלה.

רק לשבת ולהתפלש בכאב, להילחם בו מבפנים, ולתת לו לנהל אותך.

זו בחירה פסיבית, אבל יש לה תוצאה די בטוחה: הסבל יישאר, ולעיתים גם יעמיק.

איך נשארים אומללים?

לא משתמשים באף מיומנות - 

לא עוצרים לחשוב, לא מתרגלים נשימה, לא מחפשים עזרה.

רק מאפשרים לכאב לצבור נפח.מחזיקים בו חזק, מזינים אותו, עד שהוא תופס את כל המרחב.

לא מומלץ, אבל קורה לפעמים.

השאלה היא האם נשארים שם. 

מבוסס על ספר המיומנויות של DBT, עמ׳ 129-131ֿ: (Linehan, 2015) Options for Solving Any Problem - אחרי התאמות.

יש מצבים בהם טיפול פסיכולוגי מרחוק אינו מומלץ: 

• מצבי משבר נפשי חמור כמו פסיכוזה, נטיות אובדניות או סיכון לפגיעה עצמית. במקרים אלה חובה לקיים מפגש פנים מול פנים כיוון שנדרש טיפול צמוד רב-מקצועי שכולל מגע פיזי להרגעה ומעקב ישיר.

• קשיים נוספים בטיפול מרחוק כוללים אובדן תקשורת לא מילולית כמו הבעות פנים ושפת גוף הקריטיים להבנת המטופל. המרחק הפיזי עלול לפגוע בתחושת החיבור והאמון בין המטפל למטופל, ומטופלים דיווחו על קושי לבטא רגשות עוצמתיים או טראומה ללא נוכחות פיזית.

• בעיות טכניות כמו ניתוקי אינטרנט או איכות קול ירודה מפריעות לרצף הטיפול. לא לכולם יש גישה יציבה לטכנולוגיה, מה שיוצר פערים בנגישות. בבית קשה יותר לשמור על פרטיות ושקט הנדרשים לטיפול איכותי.

• סוגי טיפול מסוימים כמו "שולחן חול" או EMDR מאתגרים יותר לביצוע מקוון. מטפלים צעירים ופחות מנוסים עשויים להתקשות יותר בטיפול מרחוק, ועבודות עומק עם טראומה התפתחותית דורשות לעיתים נוכחות פיזית.

טיפול פסיכולוגי מרחוק הוא אמצעי קליני נהדר וחשוב, במיוחד מאז הקורונה שדחפה אותנו קדימה בתחום.

אבל כמו כל כלי פסיכותרפי, גם לטיפול בזום יש יתרונות וחסרונות, והוא לא מתאים לכל אחד ולכל מצב.

המטרה היא תמיד לתת לכל אחד טיפול פסיכולוגי הכי טוב ומותאם אישית, לכן חשוב להכיר את התנאים בהם טיפול בווידאו פחות רלוונטי. 

בואו נדבר על מצבים קליניים בהם טיפול מרחוק פחות מומלץ, או כאלה שצריך לנקוט בהם משנה זהירות.

מצבי סיכון

מטבע הדברים, טיפול מרחוק יכול להיות מוגבל למדי במצבים של התערבות במשבר נפשי.

אם אדם חווה התקף פסיכוזה, אם יש לו כוונות אובדניות, או שהוא נמצא במצב שעלול לפגוע בעצמו (כמו ירידה קיצונית במשקל או פציעה עצמית) - חובה להגיע למפגש פנים מול פנים, וחיונית בדיקה פסיכיאטרית.

מעבר לדחיפות של טיפול במצבי חירום, הסיבה היא שבאירועים כאלה נדרש טיפול צמוד, ישיר ורב-מקצועי, שיכלול בדיקה רפואית, מגע פיזי להרגעה וכמה זוגות עיניים מקצועיות למעקב.

אז נגדיר את הברור מכל:

במקרה חירום רפואי, המטפל צריך להפנות את המטופל (בתמיכת בני משפחה), לקבלת טיפול רפואי פנים אל פנים, במיון או אצל פסיכיאטר מומחה. 

כאשר מדובר בסיכון מיידי, יש לפנות למד״א או משטרה. 

קשיים בקשר הטיפולי והבעה רגשית

אובדן תקשורת לא מילולית

בטיפול מרחוק, בין אם בטלפון או בשיחות וידאו, יש חסרון משמעותי של מידע לא מילולי – כמו הבעות פנים עדינות, שפת גוף, וטון קול. המידע הזה קריטי כדי להבין לעומק את המטופל, את הרגשות, המחשבות ומצבי הרוח שלו. מטפלים רבים מתקשים לקרוא סימנים אלה ולחוש את המטופל מרחוק.

פגיעה בחיבור ובאמון

לפעמים, המרחק הפיזי עלול לפגוע בתחושת החיבור, האמון והביטחון בין המטפל למטופל. מטופלים דיווחו שהם הרגישו פחות מחוברים ושהקשר הרגשי נחלש. לחלק מהמטופלים קשה יותר לבטא רגשות עוצמתיים או כאלה שקשורים לטראומה כשהם לא באותו חדר עם המטפל.

תחושת אי-מקצועיות של המטפל

מטופלים דיווחו שלפעמים המטפל נראה שונה מרחוק – יותר קליל, פחות מקצועי או פחות מבין, וזה פוגע בתחושת הביטחון.

קושי ב"עבודת עומק"

בטיפולים מסוימים, כמו כאלה שעובדים עם טראומה התפתחותית ממושכת או כאלה שמשלבים עבודת דמיון עוצמתית, המדיום המקוון עלול להקשות על התהליך הטיפולי. מטפלים חוששים שבלי הנוכחות הפיזית יהיה קשה לוודא שהמטופל נשאר ב"טווח חלון העוררות" (מצב רגשי מאוזן) ושהוא יכול לקרקע את עצמו.

אובדן "טקסים" טיפוליים

דברים שנראים שוליים כמו הנסיעה לקליניקה או הישיבה בחדר ההמתנה, הם חלק מההכנה המנטלית לטיפול. כשזה נעלם, תחושת הרצף והעבודה הטיפולית משתנה, והטיפול יכול להרגיש פחות רציני או ממוקד.

קשיים טכניים וסביבתיים

• בעיות טכניות כמו ניתוקים, קול מקוטע או תמונה קפואה יכולים להפריע מאוד לזרימת התהליך. פגיעה ברצף השיחה גורמת לתסכול בשני הצדדים. מטפלים מדווחים שבעיות טכניות אף הגבירו את תחושת ה"הסחת דעת" שלהם ושל המטופלים לאורך זמן.

• פרטיות וסביבת טיפול: בבית, לא תמיד קל למצוא מקום שקט ופרטי מספיק לטיפול. קיום גורמים מפריעים כמו רעש, או חשש שמישהו יאזין, פוגע בפרטיות ובאיכות הטיפול. אפילו תמונות שמטופלים שולחים מבתיהם חושפות את חייהם הפרטיים למטפלים בצורה שונה ממפגש בקליניקה.

• אבטחת מידע: חשש מפני פריצות וזליגת מידע אישי הוא משמעותי. חשוב לוודא שהפלטפורמה מאובטחת ועומדת בתקן HIPAA. מרבית האפליקציות אינו מאובטחות מספיק.

התאמת הטיפול והמטפל

• סוג הטיפול: לא כל סוגי הטיפול הפסיכולוגי מתאימים לפורמט מרחוק. לדוגמה, הפרקטיקה של טיפול בשולחן חול או EMDR נחשבים באונליין.

• הכשרת המטפל וניסיונו: טיפול מרחוק דורש מיומנויות מיוחדות ולעיתים גם הכשרה ספציפית. מטפלים חדשים (או מבוגרים) עשויים לחוות יותר קשיים במעבר לטיפול מרחוק. אם למטפל אין ניסיון קודם בטיפול פנים מול פנים, זה יכול להיות אתגר גדול יותר.

• חוסר גמישות של המטפל: אם המטפל קצת טכנופוב, ומתקשה להסתגל לשינויים בטכנולוגיה, בסגנון התקשורת או בניהול גבולות הטיפול, זה יכול לפגוע ביעילות.

• ציפיות לא מותאמות: אם המטופל מצפה לזמינות של המטפל 24/7, או שמהמטפל לא מגדיר בבירור את שעות הזמינות ודרכי התגובה, זה עלול ליצור עומס ותסכול.

לסיכום, בעוד טיפול מרחוק מציע גמישות ונגישות עצומה, במיוחד עבור מי שגר רחוק או מתקשה בניידות, הוא דורש הערכה מדויקת של מצבו של המטופל, סוג הטיפול הנדרש, והמוכנות הטכנולוגית והרגשית של שני הצדדים. חשוב שהמטפל ידע מתי להפנות למפגש פרונטלי, ויש להתאים את הטיפול לצרכים הייחודיים של כל אחד.

מהי תודעה נבונה (Wise Mind)?

תודעה נבונה – או באנגלית Wise Mind  היא הבסיס עליו נשענות כל המיומנויות של DBT. 

אפשר לדמיין אותה כצומת מנטלי מרכזי, מרחב בו אנו מקבלים את ההחלטות הכי חשובות בצורה אופטימלית, במיוחד כשהחיים לוחצים עלינו חזק.

בפועל, תודעה נבונה דורשת תרגול.

לעתים, דווקא במצבים קשים, אנחנו מפספסים אותה ובוחרים אוטומטית -  ואז מתחרטים.

מי שמתרגל תודעה נבונה, מגלה שהיא הופכת להיות עמדת הבית שלו – נקודת המוצא ממנה אפשר לפעול בתבונה, גם ברגעי סערה.

מרשה לינהן, מפתחת ה-DBT, מספרת כאן בדקה ורבע על תודעה נבונה: 

למה תודעה נבונה כל כך מרכזית ב-DBT?

מודול הקשיבות (מיינדפולנס) ב-DBT חותר להביא אותנו לתודעה נבונה.

בעמדה זו אנחנו מחזיקים גם את הרגש וגם את ההיגיון, לא קורסים לאף אחד מהם, ונותנים גם לאינטואיציה מקום של כבוד.

למשל, כשצריך לקבל החלטה, לשאת מתח, להחזיק רגש קשה, להתמודד עם הצפ רגשית או לעבור רגע מאתגר במערכת יחסים מורכבת – תודעה נבונה היא החמ״ל בו כדאי לקבל החלטות.

אם חוזרים אליה שוב ושוב, היא מאפשרת לחיות בצורה בטוחה, שפויה ומאוזנת יותר, ולקבל החלטות שלרוב לא נצטער עליהן למחרת.

שלוש זוויות של תודעה נבונה

1. תודעה נבונה כמצב תודעה

מפגש בין שלושה חלקים:

• רגש – להרגיש באמת, בלי לברוח, אבל גם בלי להיסחף אחרי הדחף.
  
  

• היגיון – לחשוב בהיגיון, בלי להתנתק מהלב.
  
  

• אינטואיציה – להקשיב לקול הפנימי שאומר "ככה זה נכון בשבילי".

דוגמה מהחיים:

נער בפנימייה, מוצף בכעס, רוצה להתפרץ על המנהלת.

הרגש אמר: "תתפרץ".

ההיגיון אמר: "זה יפגע בך".

בעבודה טיפולית, הוא בחר לבטא את הרגש במקום בטוח, מבלי לפעול על פי הדחף.

האינטואיציה שלו אותתה שזו הדרך הנבונה יותר.

איך יודעים אם אני בתודעה נבונה?

 רגע לפני פעולה, שאלו:

• מה אני מרגיש?
  
  

• מה אני חושב?
  
  

• מה האינטואיציה שלי אומרת?

2. תודעה נבונה כמיקום

לפעמים תודעה נבונה היא ממש "מקום" שנכנסים אליו – בדמיון או בתחושה:

• דמיינו את עצמכם כמו חלוק נחל ששוקע לאטו לתחתית האגם, אל המקום השקט מתחת לפני השטח.
  
  

• ירידה בספירלה לתחתית באר שקטה ועמוקה.
  
  

• רגע של שקט בין שאיפה לנשיפה – שם, ברווח הזה, אפשר להרגיש נוכחות של תודעה נבונה.

אפשר למצוא את המקום הזה גם בטבע, בבית, או בנוכחות של אדם שמשרה עליכם ביטחון - חבר, בן משפחה, מטפל, או חיית מחמד.

3. תודעה נבונה כאנרגיה

זה לא סתם מצב תודעתי, אלא אנרגיה שנבנית מתרגול קשיבות.

להיות רגע אחד עם מה שיש – בלי לתקן, בלי לשפוט, רק לשהות.

האנרגיה הזאת יוצרת בהירות, תובנה, ויכולת לבחור מחדש, במקום לפעול אוטומטית.

תודעה נבונה כמיומנות

תודעה נבונה כרוכה במיינדפולנס, כפעולה מתמשכת:

• להתבונן
  
  

• לתאר
  
  

• להשתתף
  
  

• להיות לא שיפוטי
  
  

• להיות בקשב מלא
  
  

• לפעול ביעילות
  
  

תרגול עקבי של מיומנויות אלו בונה "שריר פנימי", שמאפשר לנו לבחור בתבונה, גם בעת משבר.

אתגרים, ואיך להתמודד איתם

צריך להודות -  הכי קשה להשתמש בתודעה נבונה דווקא כשצריך אותה באמת: כשהלב סוער, כשהראש מלא מחשבות, כשהמתח גואה.

כולנו נוטים לפעמים לפעול מתוך אוטומט, ומגלים בדיעבד שלא הקשבנו לעצמנו עד הסוף.

המסקנה היא  שכדאי לתרגל תודעה נבונה ביומיום, דווקא ברגעים שקטים.

קשה באימונים, קל בקרב -

ביום סוער, היא תהיה זמינה ונגישה.

חשוב!

לפעמים קל לנו לספר לעצמנו שפעלנו מתוך תודעה נבונה, אבל בעצם פשוט חיפשנו הצדקה לפעול מהרגש.

חשוב להכיר את הדרך המנטלית לשם אל התודעה הנבונה.

תודעה נבונה אינה יעד סופי, אלא חלק מדרך חיים. 

כמו כל דרך טובה, היא מזמינה לעצור, להתבונן, לנשום, ולהיות.

 ככל שנתרגל אותה, כך נגדיל את התבונה, השלווה והבהירות – עבור עצמנו ועבור הסביבה.

המלצות על מטפל/ת רגשי בתל אביב (למבוגרים מעל גיל 18) 

למצוא את היד המקצועית המושטת – כאן, בלב העיר

לפני כמה שבועות ישבתי עם חבר, אבא לשלושה, טיפוס שלא מרבה לשתף. 

הוא ביקש שנדבר ושמחתי על ההזדמנות. אחרי catching up הוא אומר לי ככה:

"נמאס לי לקום כל בוקר עם תחושת חנק בגרון. חשבתי שזו רק תקופה, אבל די, זה כבר שנה. אולי כדאי שאדבר עם מישהו?"

שאלתי אותו אם הוא שקל לפנות לטיפול רגשי או טיפול פסיכולוגי. הוא ענה:

"שמע... כל פעם שאני מחפש בגוגל 'טיפול רגשי בתל אביב' – זה נראה כמו ג'ונגל. מי באמת יודע מה מתאים לי?"

האמת? 

צודק.

בתל אביב יש מאות פסיכולוגים, מטפלים רגשיים, פסיכותרפיסטים - וההיצע הזה יכול לשתק.

אם את/ה מחפש/ת מטפל רגשי בתל אביב, יש כאן מדריך מעשי לבחירת טיפול רגשי מתאים: מה ההבדל בין גישות טיפוליות, איפה למצוא מטפלים לפי אזור בעיר, ואיך לדעת מי מתאים לך באמת. עם המלצות אישיות, מידע בהיר, והכוונה אמינה. 

למה בכלל לפנות לטיפול רגשי?

חלק מהמטופלים החדשים במכון מגיעים אלינו אחרי לילות בלי שינה (עם או בלי מתקפות טילים), חלק אחרי פרידה, פיטורים, גירושים, מילואים, התקף חרדה או סתם תקופה של תחושת תקיעות.

אחד המשפטים שחוזרים כמעט תמיד הוא:

"אני מרגיש שאיבדתי שליטה. לא נעים לי להודות בזה."

זה לא נדיר ולא מוגזם. מעבר לכך, זה גם יתרון, היבט חיובי וחיוני למוטיבציה שנדרשת בתחילת טיפול פסיכולוגי. 

האנשים שמטופלים אצלנו מתפקדים – עובדים, הורים, לומדים – אבל בפנים יהום הסער.

העיר לא עוצרת, גם לא המצב הבטחוני, המילואים והעומס הרגשי של המלחמה והחטופים. 

המונה הרגשי דופק. הלחץ פועם בקצב פעימות הלב. ואם עומדים במקום הולכים לאחור.

פסיכולוגים בתל אביב מדווחים על עלייה חדה בביקוש לטיפול רגשי אישי ודיסקרטי, נהיה יותר קשה בשנים האחרונות והעומס מורגש, לא רק במרכז תל אביב, גם בצפונה ובדרומה. 

אז מה זה באמת טיפול רגשי?

פסיכותרפיה היא תהליך שיחתי, שבו אתה יושב מול איש מקצוע - פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט מוסמך או עו"ס קליני - שמקשיב בלי לשפוט, שואל שאלות שלוקחות בחשבון את הצעד הבא, ועוזר לך להבין מה עובר עליך ואיך להתקדם מכאן.

זה לא קסם, לא טרנד. זה מרחב בטוח ומקצועי.

איך לבחור מטפל רגשי מומלץ בתל אביב?

זאת אחת השאלות הכי נפוצות בגוגל:

"איך לבחור מטפל רגשי בתל אביב?"

התשובה מתחילה בשאלות פשוטות:

• מה מטרת הפנייה? (חרדה? משבר אישי? התמכרות?).
  
  

• באיזה אזור אתה גר/ה? (יש מטפלים מנוסים ברמת אביב, יפו, מרכז העיר ועוד).
  
  

• מה חשוב לך? גישה פרקטית? פסיכולוגיית מעמקים? שילוב גוף-נפש?
  
  

• גבר או אישה?
  
  

• פסיכולוג או עו"ס קליני? (או פסיכותרפיסטים מוסמכים אחרים).

במכון טמיר יש אפשרות לקיים שיחת ייעוץ ראשונית עם מתאמת טיפול – בלי עלות.

למי שמעוניין לדייק את זה, מוזמן לשיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון.

העולם הולך לעבר התאמה אישית, פרסונליזציה של מטופל ומטפל/ת.

אנחנו כבר שם.

סוגי טיפולים רגשיים בתל אביב – לא רק "לשכב על ספה"

הנה חלק מהשיטות שאנחנו רואים שעובדות:

CBT בתל אביב – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

מטפל CBT עוזר בעיקר בהתמודדות עם חרדות, דיכאון, מחשבות טורדניות. גישה ממוקדת ויחסית קצרה.

טיפול דינמי בתל אביב

מטפל דינמי יצלול אתך לשיחה עמוקה יותר, עם התבוננות על דפוסים רגשיים מהעבר. תהליך ארוך, אבל לפעמים – טרנספורמטיבי.

טיפול גוף-נפש

כולל גם תנועה, מגע, נשימה – במיוחד עבור מי שמרגיש קצת רחוק מהגוף.

פסיכותרפיה רגשית אינטגרטיבית

גישה משלבת – שיחה, יצירה, מיינדפולנס – במיוחד בצפון תל אביב, שם מטפלות רבות משלבים טיפול באמנויות.

טיפול ממוקד רגש זוגי / פרטני

לא תמיד מדובר רק באדם עצמו – לפעמים, הקושי בזוגיות או עם הילד דורש התייחסות מערכתית, טיפול זוגי או משפחתי. טיפול EFT הוא אחד החזקים היום.

מטפלים רגשיים מומלצים בתל אביב – מה הופך מטפל ל"מתאים"?

מטופלת בקליניקה ברוטשילד אמרה: 

״אני רוצה שמישהו באמת יהיה שם בשבילי. בלי שיפוטיות מצד אחד, אבל גם לא אחד שישתוק כל השעה וישאל אותי מה עבר עלי השבוע״.

וזו נקודה קריטית.

במכון טמיר המטפלים:

• בעלי תואר שני (לפחות) בפסיכולוגיה או מקצוע מוכר אחר בבריאות הנפש.
  
  
• משתתפים בהדרכה מקצועית שוטפת (אנחנו מכשירים פסיכולוגים קליניים, שומרים על רף מקצועי מאוד גבוה).
  
  
• בעלי ניסיון בסוגי טיפול שונים שמתאימים לצרכים שונים, מטיפול בילדים וטיפול בבני נוער דרך מבוגרים ועד הגיל השלישי. 
  
  
• כפופים לסטנדרטים של דיסקרטיות ואתיקה.
  
  

אזורים בתל אביב לטיפול רגשי – ואיך זה משפיע על הבחירה

אם אתה גר ב:

• צפון תל אביב – קליניקות רבות ברמת אביב, הדר יוסף וצירי שקטים עם חניה.
  
  
• מרכז העיר – מגוון מטפלים על אבן גבירול, כיכר מסריק, דיזנגוף ולחיילי הקרייה.
  
  
• דרום תל אביב יפו – המרכז שלנו בנחלת יתחק, באווירה טובה, וגם בשכונות כמו פלורנטין ונווה צדק.
  
  
• רמת החייל והסיטי – פתרונות נגישים למי שמגיע מהעבודה ורוצה טיפול אחר צהריים.
  
  

מתי כדאי לפנות? לא לחכות למשבר

מישהי סיפרה לנו שהיא התלבטה חודשים.

כל פעם שחשבה להתחיל טיפול, אמרה לעצמה "עוד שבוע... כשיהיה לי יותר זמן... אולי זה יסתדר מעצמו."

דחיינית, הכל טוב, אבל התקפי החרדה החריפו.

כשהיא סוף־סוף פנתה והצליח לה, היא אמרה:

"הלוואי והייתי מגיעה קודם. לא ידעתי כמה זה יעזור לי לתפקד, לישון, להרגיש שאני חוזרת לעצמי."

אם משהו מציק לך יותר משבועיים - דבר איתנו ונמצא מטפל בתל אביב לחרדה, טראומה, התמכרות, דיכאון, OCD, הפרעת קשב ועוד.

אנחנו נותנים עבודה מ-2012, טובים ובמחיר שפוי:

כמה עולה טיפול רגשי בתל אביב?

• טווח המחירים: סביב 450 ש״ח לפגישה. 

• יש אפשרות לפגישת יעוץ קצרה. גם אם לא תתחילו, תקבלו מענה מדויק ואצבע מכווינה להמשך.

• בכל מקרה לא מתחייבים מראש לתהליך ארוך - אפשר להתחיל ב־2-3 פגישות ולבחון.

לסיכום – טיפול רגשי בתל אביב, בלי קלישאות

אם הגעת לכאן, כנראה שאתה מחפש מענה.

בין אם זו תחושת עומס, פרידה, קשיים בבית או בעבודה – לא צריך לעבור את זה לבד.

(כן, אני יודע. אמרנו בלי קלישאות. אבל זה פשוט נכון).

אפשר לדבר. לשאול. לבדוק. בלי לחץ.

מוזמן.ת לפנות אלינו לייעוץ ראשוני – נקשיב, נכוון, ונתאים לך מטפל.ת רגשי בתל אביב שמתאים בדיוק לך.

בלי הבטחות ריקות. רק שנעשה את המיטב.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מטפלים רגשיים בתל אביב-יפו

הכירו את המטפלים הרגשיים של מכון טמיר בתל אביב

מומחים לטיפול רגשי בת״א יפו - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

צופית טסלר

MA

מכון טמיר תל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

Phd

תל אביב

רבקה זוהר

MA

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

לירון שניר

MSW

מכון טמיר תל אביב

שיבולת שקד

MA

תל אביב

אורן שפר

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אפרת לוי

MA

תל אביב

אסף צבי

MSW

מכון טמיר תל אביב

עדנה טמיר

MA

מכון טמיר תל אביב

שירלי לייכנר

MSW

תל אביב

יעל לשם

MSW

תל אביב

רותם יערי

MSW

תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

כרמי לחיאני

MSW

תל אביב

ארי אהרונסון

MA

מכון טמיר תל אביב

דנה כהן

MA

מכון טמיר תל אביב

דניאל שפילמן

M.A.

מכון טמיר תל אביב

קארן פריאל

M.A.

מכון טמיר תל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

יעל קוזי

MSW

מכון טמיר תל אביב

לורה בורס-אזולאי

MSW

מכון טמיר תל אביב

לינור פלדמן

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר נאווה צביאלי רפופורט

Phd

מכון טמיר תל אביב

ניצן ויץ

MA

מכון טמיר תל אביב

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

עדי גודלמן

MA

מכון טמיר תל אביב

ענת יפת

MA

מכון טמיר תל אביב

רונה משולם

MA

מכון טמיר תל אביב

רותם לבה-בן קיקי

MA

מכון טמיר תל אביב

ריטה רוזמרין

MA

מכון טמיר תל אביב

רינה צור

MA

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מהו תיקוף ומדוע הוא כה חיוני?

DBT מתבססת על דיאלקטיקה הרעיון שנקודות ראות מרובות וסותרות יכולות להיות נכונות בו זמנית, ושדברים שנראים מנוגדים יכולים להתקיים יחד.

תיקוף הוא דרך להתמודד ולקבל את הפרספקטיבות השונות הללו, גם אם איננו מסכימים איתן או עם מה שקורה.

זהו זיהוי החוויה של האדם האחר כאמיתית, גם אם איננו מסכימים עם ההתנהגות או הסיטואציה.

למה לתקף?

• • כיצד אנו חווים משהו שונה מהאופן שבו אדם אחר חווה אותו.

  • תיקוף מוריד את העוצמה הרגשית של האדם שאיתו אנו מתקשרים.

  • הוא מגביר את הסיכוי שאותו אדם יישאר בשיחה ויתקשר ביעילות.

  • כשמישהו מרגיש מתוקף, העוצמה הרגשית שלו יורדת, והתקשורת הופכת מדויקת ואפקטיבית יותר.

  • תיקוף פירושו למצוא את "גרעין האמת" בחוויה של כל אחד, גם אם הוא שונה משלנו.

מהו תיקוף ומה אינו תיקוף?

• תיקוף הוא:

  • הכרה במחשבות, רגשות והתנהגויות של אדם אחר.

  • תקשורת שהפרספקטיבה של האדם האחר מובנת.

לדוגמה: לתקף שאדם הרגיש כל כך רע עד שבחר להשתמש בהתמודדות כמו פגיעה עצמית או שימוש בסמים, מבלי להסכים עם ההתנהגות עצמה.

• תיקוף הרגש והחוויה, לא בהכרח ההתנהגות הלא תקפה או הלא נכונה.

• תיקוף אינו:

  • הסכמה: איננו חייבים להסכים עם בחירה להתנהגות לא מסתגלת או עם מעשה לא חוקי. אנו מתקפים את הייאוש שהוביל לגניבה, לא את הגניבה עצמה.

  • פתרון בעיות: זהו לא השלב לפתור בעיות באופן מיידי. אם קופצים לפתרון בעיות ללא הכרה בחוויה, אנו עלולים לפתור את הבעיה הלא נכונה.

  • מחמאות או "חיפוש נקודת האור": אמירות כמו "אתה מסוגל לזה" או "לפחות יש מחר" הן לרוב חסרות תוקף וממעיטות בחוויית האדם. הן מבטלות את החוויה במקום לתקף אותה.

רמות התיקוף ב-DBT: כיצד לתקף בפועל? 

DBT מציעה 6 רמות של תיקוף, מתקדמות יותר זו מזו:

1. רמה 1: הקשבה ותשומת לב (Paying Attention): 
   • להיות נוכח, מודע וערני.
   • ליצור קשר עין, להקשיב ולהתבונן.
   • להימנע מריבוי משימות, להגיב עם הבעות פנים והנהוני ראש כדי שהאדם ידע שאתם מקשיבים.
2. רמה 2: שיקוף (Reflecting Back): 
   • לתקשר לאדם שאתם מבינים את מה שהוא אומר, חושב ומרגיש.
   • להימנע משפה וטון שיפוטיים.
   • להיות פתוח לתיקון: "אז אני שומע שאתה אומר שנכשלת במבחן ואתה מרגיש כל כך מבוייש, האם זה נכון?". להיות מוכן לכך שהם יתקנו אתכם ("לא, אני לא עצוב, אני כועס") ולקבל את התיקון. גם על יד זה בסדר גמור אם השיקוף טנטטיבי. 
3. רמה 3: קריאת מחשבות (Reading Minds):
   • להיות רגיש למה שלא נאמר במילים, אלא דרך הבעות, טון דיבור, שפת גוף.
   • להראות הבנה במילים ובמעשים.
   • לדוגמה: אם חבר מבקש טרמפ בסוף יום ארוך ומשתטח, ניתן לומר: "אתה נראה ממש עייף, אני יכול לבקש ממישהו אחר טרמפ".
4. רמה 4: הבנה המבוססת על גורמים אישיים (Understanding Based on Personal Factors):
   • לחשוב כיצד הפרספקטיבה של האדם האחר הגיונית בהתבסס על ההיסטוריה האישית שלו, מצבו הנפשי או אירועים עכשוויים.
   • לדוגמה: אדם עם חרדה חברתית שנכשל בתחרות איות מול קהל. אנו מכירים בכך שחווייתו שונה מזו שלנו.
   • לדוגמה: חבר עם היסטוריה של מערכות יחסים קשות שהוזמן לכתובת שגויה: "אני מבין למה חשבת שאולי הדחקתי אותך בכוונה, אבל לא עשיתי זאת".
5. רמה 5: הבנה המבוססת על תוקף מיידי (Understanding Based on Current Validity):
   • להכיר בתוקף של החוויה ולהראות שבהינתן ההקשר, המחשבות, הרגשות והפעולות של האדם האחר הגיוניים.
   • לדוגמה: מורה צעק על תלמיד מול כל הכיתה ולא בדק איתו אחר כך: "וואו, המורה שלך צעק עליך מול כל הכיתה ואז לא בדק איתך אחר כך, זה בטח הרגיש נורא ומביך".
   • ביטוי נפוץ: "כל אחד במצבך היה מרגיש ככה".
6. רמה 6: כנות רדיקלית (Radical Genuineness):
   • להפגין שוויון ולהיות עצמנו כאדם, לא מתוך תפקיד.
   • בטיפול, זה אומר להיות אדם לאדם, ולא בהכרח מטפל למטופל.
   • חשוב לזכור שתיקוף אינו אמפתיה, אך דורש אמפתיה.
   • לדוגמה: "אני יודע שאתה רוצה שאני אתקף אותך, ואני מנסה, אבל אני עדיין מתרגל. תוכל לומר לי אם הדרך שבה אני מתקף אותך מרגישה נכונה?".

דוגמאות לתיקוף וביטול תיקוף

• תרחיש: תסכול מחבר/ה לדירה שאינו אורז מדיח כלים ביעילות.

  • ביטול תיקוף: "באמת? זו כזאת בעיה? לי בכלל אין מדיח. את לא יכולה פשוט לקבל ששותפה שלך לא טובה באריזת המדיח ולשטוף את הכלים שלך?". (זוהי הקטנה של חוויה).

  • תיקוף: "זה בטח כל כך מתסכל. אני יודעת שניסית לדבר איתה על זה, וזה נשמע שהיא פשוט ממשיכה לא להיות מודעת, ועכשיו אתם מוציאים יותר כסף וזה ממש קשה. את בטח כל כך מתוסכלת, אני הייתי ממש כועסת". (זיהוי החוויה, שיקוף תסכול, הכרה בקושי).

המושג "Not Validating the Invalid" (לא לתקף את הבלתי תקף) מתייחס למצב שבו אין לאשר, להסכים או לתקף חוויות, מחשבות או פעולות של אדם אחר כאשר אינן סבירות, אינן מבוססות על אמת, או אינן מועילות.

Don't Valid the Invalid

חוסר-תיקוף (Invalidation) מתרחש כאשר מישהו אומר לך שהחוויה שלך (מחשבות, רגשות, תחושות, פעולות) שגויה ושהוא לא יכול להבין אותה.

מצב זה עלול להיות מכאיב.

מתי נמנעים מתיקוף?

ישנם מקרים שבהם לא נרצה לתקף אמירה או פעולה, מכיוון שהן אינן סבירות או נכונות:

לדוגמה, אם אדם אומר שהוא "לוזר" רק בגלל שהעוגיות שלו לא יצאו טוב, אין זה סביר לתקף מחשבה כזו.

אם אדם מודיע למשפחתו שהוא החליט להתפטר מעבודתו כי הוא שונא אותה, למרות שהוא זקוק לכסף כדי לפרנס, לא הגיוני שבני המשפחה יתקפו פעולה כזו. 

כמו כן, אין לתקף את דבריו או מחשבותיו של אדם אחר על כך שמכרה משותפת היא "מכשפה אנוכית", אם לא חוויתם אותה כך בעצמכם.

במקרה זה, תיקוף כזה יהיה מנקודת מבטכם "תיקוף של הבלתי תקף".

תיקוף אינו זהה לאמת

תיקוף הוא לא עניין של הסכמה עיוורת עם כל דבר, הוא צריך להיות קשור לאמת שלך ולזיהוי האמת של אחרים, ובתנאי שניתן לעשות זאת.

תיקוף יכול לכלול תיקוף של רעיונות קשים, כמו שהחיים יכולים להיות כואבים.

חלק מתהליך הלמידה: לעיתים קרובות, אי-תיקוף מתרחש מפני שאנו טועים, וקבלת משוב כאשר אנו טועים היא אחת הדרכים שבהן אנו לומדים וצומחים.

לכן, ללמוד כיצד להתמודד עם מצבים של אי-תיקוף הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.

לסיכום, "Not Validating the Invalid" פירושו להבחין בין חוויות ומחשבות סבירות ואמתיות לבין כאלו שאינן כאלה, ולא לתת אישור או תוקף לאחרונות, גם אם זה כרוך באי-הסכמה או אי-הבנה מסוימת של האדם האחר.

למצוא מטפל וטיפול בהתמכרויות בתל אביב

לפני שבוע פגשתי חבר ישן מהיחידה.

ישבנו בבית קפה ברוטשילד, והוא סיפר לי איך הבן שלו נפל להתמכרות לוויד. 

"אתה יודע מה הכי קשה?" הוא אמר, "זה שלא ידעתי למי לפנות בתל אביב. כל מי שדיברתי איתו נתן לי מספר של מישהו אחר". 

זה בדיוק מה שאני רואה כמעט כל יום במכון טמיר. משפחות שמסתובבות חודשים בין מטפלים שונים, בלי לדעת איך למצוא טיפול בהתמכרות איכותי בתל אביב. 

הבעיה לדעתי היא שלא כל מטפל בהתמכרויוית יודע לטפל בכל סוג של התמכרות. זה ברור, גם אצלנו לכל אחד יש התמחות, ניסיון וידע בתחום ספציפי בהתמכרות.

כמו החבר הוותיק שלי, גם אתם תקבלו הרבה יותר מהתאמה אישית של מטפל ושיטה - או במילים אחרות, פרסונליזציה של טיפול.  

שלכם,

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

המטפלים בהתמכרויות בצוות מכון טמיר ת״א (ראו תיכף רשימה) פוגשים מטופלים, בני זוג ובני משפחה במכון טמיר במרכז תל אביב, ובקליניקות בדרום תל אביב, ביפו ובצפון תל אביב:

המטפלים במרכז לטיפול בהתמכרויות במכון טמיר תל אביב

הכירו את צוות המטפלים בהתמכרויות במכון טמיר תל אביב

מומחים לטיפול בהתמכרויות בתל אביב - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אסף צבי

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר תל אביב

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

מכון טמיר תל אביב

הגר ילוז

MSW

מכון טמיר תל אביב

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

למה צריך מטפל שמתמחה בהתמכרויות?

הרבה אנשים חושבים שכל פסיכולוג או עו״ס יכול לטפל בהתמכרויות. 

זה הכי תלוש מהמציאות.

התמכרות זה לא רק עניין של רצון או משמעת - זה מצב רפואי מורכב שדורש הבנה על איך המוח והנפש עובדים תחת השפעת סמים או התנהגויות מתמכרות כפייתיות.

במכון טמיר אנחנו מתמחים בטיפול בהתמכרויות כבר שנים. 

הצוות שלנו כולל פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מומחים שעברו הכשרה מתקדמת בטיפול בהתמכרות לסמים, אלכוהול, קנאביס, הימורים, מסכים, פורנו ועוד (רובם מדריכים הרבה שנים מטפלים צעירים).

איך זה נראה בפועל - הסיפור של דני

דני הגיע אלינו אחרי שלוש שנים של התמכרות לקוקאין. הוא עבד בחברת הייטק גדולה בתל אביב.

אף אחד לא ידע על הבעיה, עד שלב מסוים אפילו לא הוא.:

"בהתחלה חשבתי שמצאתי כלי שמדייק אותי בעבודה," הוא סיפר לנו, "אבל תוך זמן קצר זה השתלט על החיים שלי לגמרי."

הטיפול של דני כלל מספר שלבים. ראשית, אחד מהמטפלים הבכירים שלנו, עבד איתו על הבנת הטריגרים שלו.

אחר כך, באמצעות טיפול CBT מותאם אישית, הם בנו יחד כלים להתמודדות עם הרצון הכפייתי.

סוגי התמכרויות שאנחנו מטפלים בהן

התמכרות לסמים ואלכוהול

רוב האנשים יודעים על סוגי ההתמכרות הללו, אבל לא כולם יודעים שיש הבדל גדול בין טיפול בהתמכרות למשככי כאבים לבין טיפול בהתמכרות לקנאביס. 

במכון טמיר יש פרוטוקולים טיפוליים שונים לכל סוג של התמכרות, שעוברים אדפטציה נוספת שמותאמת אישית למטופל. 

התמכרות להימורים

התמכרות להימורים היא מחלה שגובה מחירים עצומים, נפשיים וחומריים כאחד.

אנשים לא קולטים שהתמכרות להימורים זה לא עניין של "חוסר שליטה עצמית", אלא מנגנון מוחי מורכב שדורש טיפול מקצועי. יש שם גם המון הכחשה והרס עצמי, לצד התמכרות עמוקה לריגוש.

פנו לטיפול בהתמכרוות להימורים בתל אביב, יפה שעה אחת קודם

התמכרות לפורנו ומסכים

עם עליית השימוש בטכנולוגיה, אנחנו רואים יותר ויותר מקרים של התמכרות למסכים והתמכרות לפורנוגרפיה.

לצד התופעה המקוונת, מתחזקת התופעה הוותיקה של התמכרות למין. 

המטפלים שלנו מתמחים גם בסוגי ההתמכרות החדשים האלה.

הגישה הטיפולית שלנו - לא רק CBT

בניגוד למה שרבים סבורים, טיפול CBT אינו הפתרון היחיד להתמכרויות.

כולנו עובדים כמובן בגישת CBT להתמכרויות, אבל במכון טמיר אנחנו מאמינים (וגם במחקרים הקליניים) שהמענה היעיל ביותר מוגש בצורה אינטגרטיבית:

טיפול CBT בהתמכרות זה הבסיס - אנחנו משתמשים בטכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות כדי לעזור למטופלים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות חבלניים.

לצדו אנחנו משלבים בהתאמה אישית טיפול בגישת הראיון המוטיבציוני, טיפול משפחתי וטיפול דינמי. 

לפעמים ההתנהגות המתמכרת היא רק הקליפה וצריך לחפור עד השורש, להבין מה עומד מאחורי ההתמכרות.

בדרכים האלה מוצאים הפתעות, חיבורים שאין שום דרך אחרת לגלות (למשל, צורך לא מודע לתקן נפילה להתמכרות של הורה). 

יש גם טיפול EMDR, שמומלץ במצבים בהם טראומה נפשית מסתתרת מאחורי ההתמכרות. 

במצב כזה EMDR יכול להיות כלי פסיכותרפויטי מאוד יעיל, ולא רק הוא, יש עוד טיפולים פסיכולוגיים לפוסט-טראומה שעובדים יפה עם גמילה מהתמכרות. 

הצוות המקצועי בהתמכרויות - מי המטפלים במכון טמיר?

אני רוצה לספר לכם על הצוות שלנו בתל אביב, כי חשוב לי שתכירו כמה מהאנשים הטובים שעובדים כאן:

• עמיר פירני - מתמחה בטיפול בהתמכרויות שמגיעות בתחלואה כפולה עם טראומה מורכבת ורגילה. 

• אסף צבי - עו״ס קליני שמתמחה בטיפול פסיכודינמי. בתחום ההתמכרויות אסף פועל גם בשירות הציבורי, כמנהל יחידה להתמכרויות באגף הרווחה בעיריית תל אביב. 

• ד"ר נועם זילברמן - פסיכולוגית שיקומית, שמשלבת מחקר וקליניקה. נועם מביאה את המחקר העדכני ביותר לטיפול הקליני.

• מאיה בלום - מתמחה בטיפול בהתמכרויות, הרבה פעמים עם נשים. יש הבדלים גדולים בין האופן שבו גברים ונשים חווים התמכרות.

מתי לפנות טיפול? הסימנים שחשוב לזהות

אני רוצה להיות כן - המון אנשים מגיעים אלינו מאוחר מדי.

לא בגלל שהטיפול לא יעיל, אלא כי הם מתקשים להודות בפני עצמם שקיימת בעיה., וידוע שההכרה של המכור בחוסר האונים מול ההתמכרות היא הצעד הראשון וההכרחי בקבוצות 12 הצעדים למכורים. 

אלו כמה סימנים שחשוב לשים לב אליהם:

• חוסר שליטה על כמות החומר או תדירות השימוש.

• המשך השימוש למרות השלכות שליליות.

• הזנחת חובות משפחתיות או מקצועיות.

• שקרים לבת הזוג ולבני משפחה לגבי השימוש.

• ניסיונות כושלים להפסיק לבד.

מאפיינים מקומיים של טיפול בהתמכרות בתל אביב

אין מה לומר, תל אביב היא עיר מיוחדת מבחינת התמכרויות. יש פה הרבה לחץ, תרבות של מסיבות, נגישות לחומרים, ואווירה של "כולם עושים את זה":

G, דוקטור (MMC), קוק, קטמין, פטריות, אסיד וכמובן גראס שמריחים בכל פינת רחוב. 

המטפלים שלנו מכירים את המציאות המקומית ויודעים איך לעבוד עם האתגרים הספציפיים של החיים בתל אביב.

אנחנו גם מבינים את הבעיות הלוגיסטיות - חניה, תחבורה ציבורית, עומס בתנועה. לכן אנחנו מציעים גם פגישות זום כשצריך.

טיפול פסיכולוגי פרטני או קבוצתי? 

• טיפול פרטני בהתמכרות - זה הבסיס. פגישות אחד על אחד עם המטפל, שבהן אפשר לדבר על הכל בדיסקרטיות מלאה.

• טיפול קבוצתי בהתמכרות - יש משהו מאוד חזק בקבוצה לעזרה עצמית.  אנחנו מפנים לקבוצות מומלצות שמספקות תמיכה וכלים פרקטיים.

טיפול משפחתי בהתמכרות

אחד הדברים שאני הכי מודה עליהם במכון טמיר זה העבודה שלנו עם משפחות.

בהקשר של התמכרויות, המשפחה סובלת לא פחות מהמטופל עצמו.

אנחנו מציעים טיפול והדרכת הורים להתמודדות עם התמכרות אצל בני נוער, טיפול זוגי ומשפחתי כשההתמכרות פוגעת ביחסים והכוונה לקבוצות תמיכה למשפחות.

מה עכשיו? התהליך מההתקשרות הראשונה ועד לטיפול

הקשר הראשון זה הכי קשה, אני יודע.

לכן עשינו הכל כדי להקל עליכם:

1. שיחת ייעוץ ראשונה - 20 דקות להכוונה אישית, אתי (איתן, ראש המכון) או עם מומחה להתמכרויות, כדי למפות את המצב ולראות תמונה. 

2. הערכה מקצועית - אם נחליט להמשיך יחד, נבחר מטפל/ת ונתקדם לאינטיק מעמיק איתו.

3. בניית תוכנית טיפול - תוכנית מותאמת אישית נבנית עבור כל מטופל.

4. תחילת הטיפול - בדרך כלל פגישות שבועיות, אבל זה תלוי מקרה.

דיסקרטיות, נציין, בראש מעיינינו.  

המכון שלנו נמצא בנחלת יצחק, מזרח העיר, וגם ניתן להיפגש עם המומחים שלנו להתמכרויות במרכז תל אביב, בדרום העיר ויפו או בצפון תל אביב. 

כמה עולה? 

אני יודע שהעלות זה שיקול חשוב.

אנחנו מנסים להקל ככל הניתן, אבל ניתן לומר שהעלות למפגש לא מצליחה להיות נמוכה מ-400 ש״ח. זה די מתסכל אותי לכתוב את זה, כי הייתי רוצה שהמחיר יהיה נוח יותר, אבל אני גם מציאותי - אי אפשר להחזיק מטפלים בהתמכרויות ופסיכולוגים מובילים בתל אביב, בעלות נמוכה מדי. עדיין, העלות נמוכה יחסית למתחרים.

למה לבחור דווקא במכון טמיר?

יש הרבה מקומות לטיפול בהתמכרויות בתל אביב. אז למה אנחנו?

• ניסיון מוכח - שנים של עבודה עם מאות מטופלים.

• צוות מקצועי ומנוסה - כל המטפלים שלנו עברו הכשרה, הדרכה ולרוב מנחים בעצמם מטפלים.

• גישה אישית - כל טיפול מותאם במיוחד למטופל.

• דיסקרטיות מלאה - אנחנו מבינים כמה זה רגיש.

• מגוון גישות טיפוליות.

• עבודה עם המשפחה - לא רק עם המטופל.

רינה הגיעה אלינו בגלל התמכרות לקניות שהרסה לה את השליטה הכלכלית.

"לא קלטתי שזה התמכרות" היא סיפרה. "חשבתי שאני פשוט אוהבת לקנות" הטיפול עם מאיה עזר לה להבין מה באמת עומד מאחורי הצורך הכפייתי לקנות.

אחרי כמה חודשים היא במקום אחר.

איך נראה הטיפול בפועל?

ניקח דוגמה של מישהו עם התמכרות לאלכוהול:

• פגישה ראשונה: היכרות, הבנת ההיסטוריה, בניית קשר טיפולי ותכנית.

• פגישות 2-4: הערכה מעמיקה, זיהוי טריגרים, הבנת דפוסי השימוש.

•  פגישות 5-12: בניית כלים קוגניטיביים, עבודה על חרדה ודכאון שמלווים את האתגר.

• פגישות 13-20: טיפול בטראומות ברקע ובכאב הנפשי שההתמכרות ממתנת. חיזוק המוטיבציה לפגישות.

• 21 ואילך: מניעת הישנות, הסתגלות לחיים חדשים.

אחד התחומים שבהם אנחנו מתמחים זה טיפול בהתמכרויות לבני נוער. זה מורכב יותר כי המוח של בני נוער עדיין בהתפתחות, וגם כי הם לא תמיד מגיעים מרצונם.

מתי צריך אשפוז / מוסד גמילה?

טיפול אמבולטורי (טיפול שאינו כולל אשפוז), בדרך כלל מתקיים פעם-פעמיים בשבוע במרפאה או קליניקה פרטית. 

הוא יכול להיות יעיל מאוד, אבל ישנם מצבים בהם הוא לא מספק, ועלול אף להיות לא בטיחותי.

 במקרים כאלה אנחנו מפנים להתערבות רפואית דחופה:

• אם יש סיכון מיידי לחיים.

• כאשר קיימים תסמיני גמילה פיזיים קשים.

• בהתמכרות לסמים בהם השימוש / הגמילה כוללים פסיכוזה.

איך בוחרים מטפל?

כשאתם מחפשים מטפל בהתמכרויות, חשוב לשאול:

• מה הניסיון שלך בדיוק בסוג ההתמכרות שלי?

• איזה גישות טיפוליות אתה משתמש?

• בדרך כלל, כמה זמן לוקח טיפול בהתמכרות?

• איך אתה מודד הצלחה?

• אתה מחובר לפסיכיאטר אם צריך?

אני רוצה לסכם עם משפט פשוט: 

ההחלטה להתחיל טיפול זה הצעד הכי קשה, אבל גם הכי חשוב. 

במכון טמיר אנחנו כאן כדי ללוות אתכם בדרך.

לא נשפוט, לא נטיף מוסר, פשוט נעבוד יחד כדי לבנות חיים טובים יותר.

זו פרנסה, אבל היא מחווירה ליד המשמעות והסיפוק שבנתינה.

בואו לשמוע פרטים בשיחת ייעוץ, זה בדיוק מה שצריך כדי להתחיל.

למה חלק מהמטופלים מצליחים בטיפול CBT ואחרים לא?

שאלה טובה.

הרי פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) היא שיטת טיפול פסיכולוגי מבוססת ראיות, שמביאה עמה פרוטוקול ספציפי עבור בעיה ספציפית, שיעילותו הוכחה בהרבה מחקרים.  

אז איך זה שיש מטופלים שמצליחים להיעזר בו היטב כדי להתגבר על המצוקה שלהם בעוד אחרים פשוט לא מוצאים דרך לנהל את תודעתם הסובלת?

ניקח לצורך העניין את אחת ההפרעות בהן CBT מצליח לטפל בהן די יפה - חרדת בריאות. 

CBT הוא טיפול הבחירה לחרדת בריאות, אבל השאלה מתי הוא מצליח ועבור מי נותרה פתוחה. 

ובכן, מחקר חדש שפורסם לא מזמן במגזין המוביל Psychology and Psychotherapy מציע תשובות חזקות שעשויות לשנות את האופן שבו אנחנו מבינים את מנגנון השינוי של CBT וספציפית את הטיפול בחרדת בריאות.

תוכן עניינים

• מהי חרדת בריאות?

• המחקר שעשוי לשנות הכל

• השבועיים הראשונים קובעים

״ארבעה עשר ימים

הם נצח שנמשך שבועיים״

--- שלום חנוך 

• טיפול מקוון מול פנים אל פנים

• למה יחסי המטפל-מטופל כל כך חשובים?

• מה זה אומר לגביך, אם אתה בטיפול?

מהי חרדת בריאות ואיך CBT מטפל בה?

חרדת בריאות, או היפוכונדריה, היא הרבה יותר מסתם דאגה למצב בריאותי, וגם יותר מפחד ממחלות שקופץ פה ושם.

הסובלים מחרדת בריאות פתולוגית חווים פחד עז ומתמשך מפני המחשבה שהם עלולים לחלות במחלה קשה,  החל מסרטן ומחלת לב, ועד הפרעה נוירולוגית ואיידס. 

החרדה הזו אינה מוגבלת לתחושות פיזיות אמיתיות - היא יכולה להיגרם מהכל, מכאב ראש קל ועד לכתבה שקראו באינטרנט על מחלה נדירה.

מחקר חדש מראה שחרדת בריאות משפיעה על בין 0.4% ל-13.1% מהאוכלוסייה, כאשר רוב ההערכות מצביעות על כמה אחוזים. זה אולי נשמע כמו מספר קטן, אבל כשחושבים על זה במונחים של מיליוני אנשים, המימדים הופכים להיות משמעותיים.

והנזק הכלכלי? עוד ועוד בדיקות רבות ומיותרות, לצד בעיות תפקוד מאתגרות.

החוקרים מהמכון קרולינסקה בשוודיה ביצעו מחקר מרשים שעקב אחרי 204 משתתפים שקיבלו טיפול CBT לחרדת בריאות.

מה שהופך את המחקר הזה למיוחד זה לא רק הגודל שלו, אלא העובדה שהחוקרים מדדו דברים שלא נמדדו קודם בצורה כל כך מדויקת:

עד כמה המטופלים מאמינים בטיפול, מה הציפיות שלהם, ואיך הקשר שלהם עם המטפל משתנה לאורך הטיפול.

המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:

חצי קיבלו טיפול פנים אל פנים מסורתי, וחצי טיפול מקוון מונחה מטפל.

שתי הקבוצות עברו את אותו פרוטוקול טיפולי בדיוק, שנמשך 12 שבועות והתבסס בעיקר על טכניקות חשיפה ומניעת תגובה - כלומר, המטופלים נחשפו בהדרגה למצבים שמעוררים חרדת בריאות תוך הימנעות מההתנהגויות הכפייתיות הרגילות שלהם כמו בדיקת גוף אובססיבית או חיפוש מידע רפואי באינטרנט.

השבועיים הראשונים קובעים הכל

הממצא המדהים של המחקר הוא שהשבועיים הראשונים של הטיפול הכי קריטיים לניבוי ההצלחה של CBT. 

מטופלים שדירגו את הטיפול כאמין ויעיל בשבוע השני, והביעו ציפיות חיוביות לשיפור, הראו שיפור משמעותי יותר בהמשך הטיפול.

זה לא היה רק קשר סטטיסטי - החוקרים הראו שהציפיות הללו ממש ניבאו את התוצאות העתידיות.

מה שמעניין במיוחד זה שהקשר הזה לא היה הדדי כפי שהחוקרים ציפו. כלומר, בעוד שציפיות חיוביות בתחילת הטיפול ניבאו שיפור עתידי, שיפור בסימפטומים לא בהכרח הוביל לציפיות טובות יותר.

זה מצביע על כך שההתייחסות הראשונית של המטופל לטיפול היא כנראה משתנה יותר יציב ויותר ומשפיע מאשר שחשבנו בעבר.

כשהחוקרים בדקו את הציפיות והאמונות של המטופלים בשבוע השמיני, לעומת זאת, הם גילו כי כוחן לראות את הנולד כבר לא שוות הרבה. הן בעיקר שיקפו את מה שכבר קרה עד אותו רגע בטיפול.

זה אומר שאם אתה רוצה לחזות איך מטופל יצליח בטיפול פסיכולוגי, כדאי לשאול אותו מה הוא חושב על הטיפול אחרי המפגש השני, לא השמיני.

טיפול מקוון מול פנים אל פנים - מה באמת עובד?

אחד הדברים הכי מרתקים במחקר הזה זה שהוא מספק תובנות על השוואה בין טיפול מקוון לטיפול פנים אל פנים - שאלה שהפכה להיות עוד יותר רלוונטיה בעקבות הקורונה.

התוצאות מפתיעות: בשני סוגי הטיפול הושגו תוצאות זהות לחלוטין מבחינת שיפור בסימפטומים - ממוצע של 11.3 נקודות ירידה בסולם חרדת הבריאות.

אבל היו הבדלים מעניינים בתחילת הדרך.

בשבוע השני, מטופלים שקיבלו טיפול מקוון דירגו אותו כפחות אמין והביעו ציפיות נמוכות יותר לשיפור בהשוואה למטופלים שקיבלו טיפול פנים אל פנים. גם הקשר שלהם עם המטפל היה מדורג כחלש יותר. זה הגיוני - טיפול מקוון זה עדיין דבר חדש יחסית, ואנשים הגיעו עם ספקות.

אבל עד השבוע השמיני, ההבדלים הללו נעלמו לחלוטין. מטופלי הטיפול המקוון "התחממו" לטיפול ודירגו אותו באותו אופן חיובי כמו מטופלי הטיפול הפנים אל פנים. זה מראה שטיפול מקוון עובד, אבל יכול להיות שצריך קצת יותר זמן כדי לבנות אמון ואמונה בתהליך.

למה יחסי המטפל-מטופל כל כך חשובים?

ממצאי המחקר קשורים למה שאנחנו מכירים בשם הברית הטיפולית - השילוב של קשר רגשי בין המטפל למטופל יחד עם הסכמה על מטרות הטיפול ועל הדרכים להשיגן.

המחקר הראה שקשר חזק במיוחד בתחילת הטיפול הוא מנבא חזק של הצלחה.

זה מתחבר לממצאים ממחקרים קודמים שמראים שהברית הטיפולית אחראית לחלק ניכר מההצלחה של טיפול פסיכולוגי.

במחקר הנוכחי, החוקרים מצאו שמטופלים שדירגו את הקשר עם המטפל שלהם כחזק בשבוע השני, הראו שיפור גדול יותר בהמשך.

ושוב, כמו עם הציפיות, הקשר הזה היה חזק יותר בכיוון של קשר טוב מוביל לשיפור, ופחות בכיוון ההפוך.

מעניין שבטיפול המקוון, חשיבות הברית הטיפולית הייתה אפילו יותר בולטת.

זה אולי נשמע מפתיע - איך אפשר לבנות קשר דרך מחשב?

אבל החוקרים הסבירו שבטיפול מקוון, המטופלים והמטפלים מתקשרים באמצעות דואר אלקטרוני, והמטפלים נותנים משוב רגשי ותמיכה כל שבוע.

כנראה שכשהקשר הזה מצליח להיווצר, הוא יכול להיות חזק מאוד.

מה זה אומר עליך אם אתה בטיפול?

אם אתה כרגע בטיפול CBT לחרדת בריאות, או שוקל להתחיל תהליך, הממצאים הללו מציעים כמה נקודות מעשיות חשובות:

• ראשית, המילים הראשונות שלך על הטיפול חשובות. אם אתה מגיע לפגישה השנייה עם ספקות רציניים או בלי ציפיות לשיפור, שווה לדבר על זה בגלוי עם המטפל. זה לא אומר שהטיפול לא יעבוד עליך, אבל זה כן אומר שיכול להיות שצריך להשקיע יותר זמן בהבנה ובבניית אמון.

• שנית, הקשר עם המטפל זה לא רק "נחמד לקיים" - זה אלמנט קריטי בטיפול. אם אתה מרגיש שהקשר לא נבנה, או שאתה לא מרגיש בנוח עם המטפל, זה שווה להעלות את זה לדיון. לפעמים די בשיחה פתוחה כדי לשפר דברים, ולפעמים אולי שווה לשקול מטפל אחר.

• שלישית, אם אתה מקבל טיפול מקוון ומרגיש בתחילה ספקני, זה נורמלי לגמרי. המחקר מראה שהרגשה הזו נוטה להשתנות עם הזמן. תן לעצמך הזדמנות להכיר את הפורמט לפני שאתה מחליט שהוא לא מתאים לך.

• רביעית, חשוב לזכור שחרדת בריאות זה מצב שאפשר לטפל בו. המחקר הראה ששני שלישים מהמטופלים מגיבים טוב לטיפול CBT, וזה מספר מעודד. הטיפול דורש מחויבות ועבודה קשה - המטופלים במחקר היו צריכים לעבוד עם תרגילי בית יומיים ולהתמודד עם מצבים שמעוררים חרדה. אבל התוצאות מראות שזה שווה את המאמץ.

• לבסוף, אם אתה מטפל, הממצאים הללו מזכירים עד כמה השבועיים הראשונים קריטיים. השקעה בבניית אמון, בהסברת ההגיון מאחורי הטיפול, ובבניית ציפיות ריאליסטיות אבל חיוביות יכולה לעשות הבדל עצום בתוצאות הטיפול.

המחקר הזה מציע לנו הצצה יקרת ערך לתוך המנגנונים הפנימיים של הטיפול הפסיכולוגי. הוא מראה שטיפול זה לא רק עניין של טכניקות וכלים, אלא גם של יחסים, אמון וציפיות.

כשאנחנו מבינים טוב יותר איך הגורמים הללו עובדים יחד, אנחנו יכולים לשפר את הטיפול ולעזור ליותר אנשים להתגבר על החרדות ועל תסמינים אחרים.

עתיד הטיפול בחרדת בריאות נראה מבטיח.

לפחות עד הפעם הבאה שיתחילו שוב המיחושים :-)

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

 מומחי מכון טמיר

מקורות:

Axelsson, E., & Hedman-Lagerlöf, E. (2025). Associations between treatment credibility, patient expectancies, working alliance and symptom trajectory in cognitive behaviour therapy for pathological health anxiety. Psychology and Psychotherapy: Theory, Research and Practice. https://doi.org/10.1111/papt.12591

מה חשוב לדעת על הזמן שלוקח להיגמל מהתמכרות

משך הטיפול הדרוש לניקיון משתנה בהתאם לסוג ההתמכרות, עוצמתה, הפרעות נלוות, טראומות עבר, רמת התמיכה החברתית ומידת המחויבות של המטופל.

שלבי ההחלמה כוללים גמילה פיזית (יומיים עד שבועיים), טיפול אינטנסיבי (9 חודשים עד שנה), טיפול אמבולטורי ותמיכה מתמשכת, כאשר מחקרים מראים כי טיפול ארוך טווח (מעל 90 יום) מגביר משמעותית את שיעור ההצלחה.

עבור רבים, ובמיוחד בטיפול בהתמכרויות קשות כמו משככי כאבים, הטיפול עשוי להימשך לאורך החיים - אבל עם גישה נכונה, ההחלמה בהחלט אפשרית ומובילה לחיים מלאים, יציבים שראוי לחיותם.

החלמה מהתמכרות היא תהליך אישי, הדרגתי וממושך, שדורש זמן, סבלנות והתאמה אישית.

התמכרות נחשבת היום למחלה כרונית של המוח, ולכן ממש כמו סוכרת או יתר לחץ דם, היא מחייבת ניהול מתמשך ולא "ריפוי" חד-פעמי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו איתנו במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות:

American Addiction Centers. (2024). How Long Is Alcohol Rehab? Alcohol Detox and Rehab Lengths. Retrieved from https://americanaddictioncenters.org/alcohol/rehab-treatment/how-long

Beaulieu, M., Tremblay, J., Baudry, C., Pearson, J., & Bertrand, K. (2021). A systematic review and meta-analysis of the efficacy of the long-term treatment and support of substance use disorders. Social Science & Medicine, 285, 114289.

Dodig Hundric, D., Ricijas, N., Mandic, S., Radic Bursac, S., & Bodor, D. (2025). Short-term effectiveness of gambling treatment in the Daily Clinic for Gambling Addiction. Frontiers in Psychology, 16, 1536082.

Ginley, M. K., Pfund, R. A., Rash, C. J., & Zajac, K. (2021). Long-term efficacy of contingency management treatment based on objective indicators of abstinence from illicit substance use up to 1 year following treatment: A meta-analysis. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 89(1), 58-71.

Hofstedt, A., Mide, M., Arvidson, E., Ljung, S., Mattiasson, J., Lindskog, A., & Söderpalm-Gordh, A. (2023). Pilot data findings from the Gothenburg treatment for gaming disorder: a cognitive behavioral treatment manual. Frontiers in Psychiatry, 14, 1162492.

Volkow, N. D. (2025, March 18). Advancing reduction of drug use as an endpoint in addiction treatment trials. National Institute on Drug Abuse. https://nida.nih.gov/about-nida/noras-blog/2025/03/advancing-reduction-drug-use-endpoint-in-addiction-treatment-trials

National Institute on Drug Abuse. (n.d.). Treatment. Retrieved from https://nida.nih.gov/research-topics/treatment

NIH. (n.d.). Medication assisted treatment for opioid use disorder. Retrieved from https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8389722/

פורנוגרפיה באינטרנט, ובעיקר פלטפורמות סטרימינג, מביאות לזינוק חד בשימוש בפורנוגרפיה בקרב גברים צעירים.

במקביל, רופאים ומטפלים מדווחים על חרדת ביצוע לגבי תפקוד מיני אצל גברים צעירים  - קבוצה שנחשבה בעבר בסיכון נמוך לקשיים כאלה.

האם קיים קשר בין שימוש בעייתי בפורנו לבין חרדה לגבי זיקפה?

מה בדיוק קורה בראש של גברים שמגזימים בצריכת פורנוגרפיה? 

המחקר המדעי בתחום זה מתפתח מהר, ומעלה תמונה מורכבת ומעניינת.

אמנם לא כל צריכת פורנוגרפיה מזיקה או בעייתית, אבל דפוסי צריכה מסוימים עלולים ליצור מעגל של חרדה, תסכול ובעיות תפקוד מיני.

במצב של שימוש קומפולסיבי פורנו מחבל בזוגיות, ומעלה הזמנה ריאלית לטיפול עם מטפל בהתמכרויות.

תוכן עניינים

• מבוא

• תיאור מקרה טיפולי - התהליך של יואב

• מחקרים קליניים עדכניים

• מנגנונים פסיכולוגיים ונוירולוגיים

• דפוסי צריכה בעייתיים 

• השפעות על התפקוד המיני

• סימני אזהרה וטיפול

• לסיכום

שימוש בעייתי בפורנו וחרדה לגבי זיקפה

עד לפני כמה עשורים, הפרעות זיקפה בקרב גברים צעירים היו נדירות יחסית ונקשרו בעיקר לגורמים פיזיים או פסיכולוגיים כמו דיכאון או חרדה חברתית.

אולם נתונים עדכניים מראים תמונה אחרת לגמרי:

במחקר שוויצרי משנת 2012 נמצא כי 30% מהגברים בגילאי 18-24 סובלים מבעיות זיקפה, ומחקר איטלקי מ-2013 מצא כי כל רביעי מהמטופלים שפנו לטיפול בבעיות זיקפה היו מתחת לגיל 40.

מה שמעסיק חוקרים הוא העובדה שהגורמים המסורתיים המוכרים - כמו דיכאון, חרדה או בעיות זוגיות - אינם מספיקים להסביר את העלייה החדה הזו.

הגורמים הקלאסיים לבעיות זיקפה כמו השמנת יתר, סוכרת, לחץ דם גבוה וקשיחות עורקים אינם אופייניים לגברים מתחת לגיל 40, מה שמוביל חוקרים לחפש הסברים חלופיים.

הקשר הפוטנציאלי לפורנו לא מקרי. היום יש לנו גישה כמעט בלתי מוגבלת לפורנוגרפיה דרך האינטרנט, מה שמציע חידוש אינסופי ורמת גירוי מיני שהמוח שלנו לא הורגל אליה מעולם.

זה יוצר מצב נוירולוגי שהתקילה את האבולוציה.

נראה למישהו שהמוח שלנו יכל לעמוד בקצב של האינטרנט?

תיאור מקרה קליני - היציאה לדרך

יואב, בן 38, נשוי ללא ילדים, מתגורר עם רעייתו במושב בצפון הארץ. עוסק בתכנון סביבתי עבור מועצות אזוריות במשרה חלקית, ובמקביל מפעיל חנות מקוונת לציוד טיפוס הרים. בן בכור לאב חקלאי ואם לשעבר אשת חינוך, כיום שניהם בפנסיה. יש לו אח ואחות צעירים ממנו. הקשר עם משפחתו יציב, בעיקר עם האם, וכולל ביקורים שבועיים וסיוע הדדי.

יואב פנה לטיפול בעקבות תחושת תלות ממושכת בצפייה יומיומית בפורנוגרפיה (לא בתשלום), עליה דיווח כי היא מתקיימת ברצף מאז גיל ההתבגרות, ובשנים האחרונות בתדירות של פעם עד פעמיים ביום. לדבריו, מדובר בהרגל שהוא מתקשה מאוד להפסיק: בעבר הצליח לחדול מהשימוש למשך שבועיים בלבד, אך חווה אז מתח גופני מוגבר, עצבנות ותחושת "ריק". תיאר חוויה חוזרת של חוסר אונים מול הדחף, תוך מודעות ברורה להשלכות הרגשיות והזוגיות.

כיום, הקשר עם רעייתו מושפע מהתופעה – דיווח על ירידה בחשק המיני כלפיה, קושי לעורר תגובה פיזית בעת מגע מיני, ובעיקר על חרדת ביצוע שהתפתחה סביב שאלת הזקפה. תיאר הימנעות מתשומת לב גופנית הדדית, גם ברגעים זוגיים לא מיניים. סיפר שהקשר מבוסס חברות טובה, אך האינטימיות הפיזית "התרוקנה כמעט לגמרי", ולדבריו הוא חושש שזה עלול להוביל להתרחקות או סיום הקשר.

יואב לא היה בעבר בטיפול פסיכולוגי, אך ניסה בעבר קבוצת מכורים אנונימיים להפחתת שימוש בפורנו – לדבריו, עזב לאחר מספר מפגשים עקב תחושת זרות ותסכול. הוא הציג את עצמו כאדם פעיל וחברותי, מעורב בפעילויות ספורטיביות בטבע, מעביר סופי שבוע בטיפוס חופשי ומקיים קשרים בינאישיים טובים – אבל ציין שבמרחב הזוגי לא משהו, דווקא שם הוא מרגיש שהוא הולך לאיבוד. 

.

במהלך השיחה ניכר כי קיימת שכבה נוספת של חוויה שאינה מדוברת – אולי סביב פרקטיקות מיניות מסוימות, או רגשות בושה הקשורים להרגלים או פנטזיות. כאשר התבקש לשתף אם יש מרכיב נוסף שאינו מוזכר, הכחיש זאת, אך סימני הססנות, שינוי טון הדיבור והימנעות מקשר עין הדגישו את האפשרות שמשהו מהותי עוד לא נאמר.

בשלב זה, מטרת הטיפול הראשונית היא לייצר קרקע פתוחה ולא שיפוטית לשיח על מרחב המיניות, מתוך כוונה להבין את הרקע להרגל, את משמעותו האישית, ואת המחיר שהוא גובה ממרקם החיים הזוגיים והפנימיים של יואב.

מחקרים קליניים עדכניים

המחקר הבלגי של גאוינס ועמיתיו (2023)

במחקר מקיף שנערך על 2,067 גברים צעירים פעילים מינית, החוקרים מצאו קשר ברור בין שימוש בעייתי בפורנוגרפיה לחרדת ביצוע ותפקוד מיני.

שיעורי הפרעות הזיקפה נעו בין 12% בקבוצה עם הציונים הנמוכים במבחן ה-CYPAT (Cyber Pornography Addiction Test) ל-49.6% בקבוצה עם הציונים הגבוהים.

המחקר בחן שלוש שאלות מרכזיות:

• האם קיים קשר בין עוצמת השימוש בפורנוגרפיה לבעיות תפקוד מיני?

• האם חרדת ביצוע מתווכת את הקשר הזה?

• איך לחץ ביצועים משפיע על התפתחות הבעיות?

התוצאות הראו כי גם חרדת ביצוע וגם לחץ ביצועים משפיעים על שכיחות הפרעות הזיקפה, ללא תלות בציון ה-CYPAT.

המחקר האוסטרלי של אינסה ועמיתיו (2023)

מחקר איכותני שנערך על 67 משתתפים שהגדירו את עצמם כסובלים משימוש בעייתי בפורנוגרפיה (76% גברים, גיל ממוצע 24.7) גילה כמה נקודות שלא נחקרו בעבר במלואן. החוקרים בחנו כמה שאלות עיקריות:

• איך אנשים עם שימוש בעייתי בפורנוגרפיה מתארים את החוויות שלהם בנושא תפקוד מיני?

• תופעות לוואי חריפות ושינויים במצב העוררות המינית?

• איך דפוסי צריכה שונים קשורים לממדים השונים של הבעיה?

• אילו היבטים נוספים הם חווים?

זוהו חמישה נושאים מרכזיים:

• קונפליקט פנימי,

• השפעה על חיי המין.

• תלונות פיזיות ונפשיות אחרי הפורקן.

• שינוי במצב העוררות המינית.

• שימוש מוגבר. 

המשתתפים דיווחו על מגוון תלונות נפשיות ופיזיות לאחר תקופות של שימוש כבד בפורנוגרפיה, כולל קשיי ריכוז, עייפות, חוסר מוטיבציה ואפילו חרדה חברתית.

המחקר הצ׳כי של בוב ועמיתיו (2023)

מחקר שפורסם ב-Journal of Nervous and Mental Disease בחן את הקשר בין צריכת פורנוגרפיה למצוקה קוגניטיבית-רגשית.

החוקרים מצאו כי חוויות מלחיצות, חרדה ודיכאון קשורים בחוזקה לצריכת פורנוגרפיה, וכי חוויות רגשיות סותרות כמו גם בעיות זהות מגבירות משמעותית את הסיכון להתפתחות התנהגות מינית ממכרת ולצריכת תכנים פורנוגרפיים.

השאלה המרכזית שהמחקר בחן הייתה איך חוויות טראומטיות, חרדה ודיכאון משפיעים על דפוסי השימוש בפורנוגרפיה?

החוקרים מצאו כי צריכת פורנוגרפיה באינטרנט עשויה לשמש כמנגנון הגנה נגד לחץ מוגזם, המסייע להתמודד עם אירועים מלחיצים ומסייע בוויסות מצב רוח.

מנגנונים פסיכולוגיים ונוירולוגיים

כדי להבין את הקשר בין פורנוגרפיה לחרדת ביצוע, חשוב להכיר את המנגנונים הבסיסיים הפועלים במוח.

פורנו באינטרנט מספק "גירוי-על" -  גרייה חזקה ומתגמלת הרבה יותר מהמפגש המיני עם פרטנר/ית. 

פורנוגרפיה משנה את סף העוררות המינית, מה שמקשה על חיבור לתשוקה לפני סקס.  בשל ההתניה וההתרגלות לגירויי על, יחסי מין עם בן זוג במציאות לא עונה יותר על הציפיות המותנות של הגבר.

המוח מתבסס על מערכת תגמול מורכבת המבוססת על שחרור דופמין.

המערכת הזו פונקציונלית, היא נועדה להניע אותנו לפעול כדי להשיג את המטרה המינית כשאנו חשופים לגירוי מיני.

התמכרות למין, כמו כל התמכרות, מספקת רמות גירוי שהמוח מפרש אותן כ"מעל טבעיות", מה שעלול להוביל לשני תהליכים בעייתיים:

• סבילות (tolerance): המוח מתרגל לרמות הגירוי הגבוהות ודורש יותר ויותר גירוי כדי להגיע לאותה רמת עוררות. משתתפים במחקר דיווחו על צורך בגירוי מיני גדול יותר עם הזמן, כולל זמן רב יותר עם פורנוגרפיה ו/או חומר אינטנסיבי יותר.

• התניה: המוח לומד לקשר עוררות מינית עם אלמנטים ספציפיים של השימוש בפורנוגרפיה שלא קיימים במפגש מיני אמיתי, כמו החלפה מהירה בין סרטונים, צפייה במסכים או סוגי גירוי ויזואלי מסוימים.

דפוסי צריכה בעייתיים

לא כל שימוש בפורנוגרפיה הוא בעייתי, אבל החוקרים זיהו מספר דפוסי צריכה שקשורים לבעיות תפקוד מיני וחרדת ביצוע:

• צפיית בינג' בפורנו: חלק מהמשתתפים דיווחו על סשנים ארוכים של פורנוגרפיה, לפעמים שעות ארוכות, לעיתים עם אורגזמות חוזרות. המפגשים הללו מאופיינים גם בירידה ברגישות במהלך הסשן, כמו גם בעיכוב שיא בזמן מעבר בין גירויים.

• מעבר תכוף בין גירויים: משתתפים דיווחו על דילוג בין טאבים במהלך המפגש במטרה לשמר את רמת העוררות. המעבר התכוף בין חומרים מאפשר חידוש מתמיד של הגירוי, כפי שמתואר בדיווח של אחד המשתתפים שהדגיש כי אינו מסוגל להגיע לשיאי עוררות מקסימליים בלי החלפה של החומר הפורנוגרפי מדי פעם.

• עיכוב אורגזמה (edging): טכניקת האדג'ינג כוללת דחיית השיא לתקופה ממושכת תוך מעבר מתמיד בין חומרי פורנו. תרגול זה מאפשר הארכה משמעותית של מפגשי הצפייה ויכול להביא למפגשים הנמשכים שעות ארוכות ברצף.

• אסקלציה בחומרים: המשתתפים דיווחו על התפתחות צורך בחומר קיצוני יותר עם חלוף הזמן, לצד הארכת משך הזמן המוקדש לצפייה. תהליך זה כולל שינוי בהעדפות ובטעם, כאשר המשתמשים מוצאים את עצמם צורכים תוכן מיני שבעבר היו ראו בו דוחה או לא מקובל.

השפעות על התפקוד המיני

המחקרים מצביעים על מספר דרכים בהן שימוש בעייתי בפורנוגרפיה משפיע על התפקוד המיני:

• ירידה בתפקוד עם בני זוג: המשתתפים תיארו קשרים בין השימוש שלהם בפורנוגרפיה לירידה באיכות האינטימיות המינית עם בני זוג אמיתיים. "פחות מחובר כשאני אינטימי מינית עם בן זוג אמיתי".

• ירידה בדחף המיני: משתתפים ציטטו גם ירידה בדחף המיני כשהם לא מקוונים, לעיתים קרובות מיוחסת להשגת סיפוק מיני דרך פורנוגרפיה באינטרנט. "אני חושב שזה עושה לי נוח לא לשים את עצמי בחוץ כדי למצוא בן זוג אם אני יודע שאני יכול לענג את עצמי מינית עם פורנו".

• בעיות עוררות ואורגזמה: כאשר נשאלו ישירות על השפעת הפורנוגרפיה על התפקוד המיני, המשתתפים ציינו לעיתים קרובות תוצאות שליליות חזקות. "השפעה שלילית, רגישות מופחתת וקושי רב יותר לזקוף ולהגיע לאורגזמה. לא מתעורר בקלות".

• העדפת פורנוגרפיה על יחסי מין: מחקר גדול שנערך על גברים צעירים מצא כי העדפת פורנוגרפיה על יחסי מין אמיתיים תורמת לבעיות זיקפה מצבית. 56% מהמשתתפים במחקר שמצאו פורנוגרפיה מעוררת יותר מסקס אמיתי סבלו מבעיות זיקפה, לעומת 17% מאלו שמצאו סקס אמיתי מעורר יותר.

• חרדת ביצוע: החרדה לגבי ביצועים מיניים עלולה לדרבן הסתמכות נוספת על פורנוגרפיה כמוצא מיני. זה יוצר מעגל קסמים שבו חרדת הביצוע מובילה לשימוש מוגבר בפורנוגרפיה, שבתורו מחמיר את בעיות התפקוד המיני וחרדת הביצוע.

סימני אזהרה וטיפול

איך אפשר לזהות אם השימוש בפורנוגרפיה הפך לבעייתי?

המחקרים מצביעים על מספר תסמינים של התמכרות לפורנו:

מבחן פשוט שסקסולוגים, פסיכלוגים ופסיכיאטרים יכולים להשתמש בו הוא לשאול את המטופל:

״האם אתה יכול להגיע ולשמור על זקפה מספקת (ולהגיע לשיא כרצונו) כאשר אתה מאונן בלי להשתמש בפורנו באינטרנט".

אם הוא לא יכול, אבל יכול להשיג בקלות את המטרות הללו עם פורנוגרפיה באינטרנט, אזי הפרעת התפקוד המיני שלו עשויה להיות קשורה לשימוש בה.

סימנים נוספים כוללים:

• קושי להתעורר מינית בלי פורנוגרפיה.

• צורך בגירוי ויזואלי מוגבר עם הזמן.

• העדפת פורנוגרפיה על יחסי מין עם בן/ת זוג.

• תופעות לוואי פיזיות ונפשיות לאחר השימוש כמו "ערפל מוח", עייפות וחרדה חברתית?

• קונפליקט פנימי והרגשת אובדן שליטה: "פורנו מרגיש ממכר ואני חושב שאני מתבייש בעניין הזה.. אתה מרגיש אשמה ועצבנות שהרצונות שלך שולטים בך".

לגבי טיפול, גישות שונות הוכחו כיעילות:

הדרך הכי טובה לטפל ביעילות ב-PIED היא להפסיק לחלוטין לצפות בחומר פורנוגרפי.

התנזרות מלאה יכולה להחזיר את המוח לתפקוד הרגיל בנוגע לעניין מיני ולמתן את ההשפעות השליליות של שימוש מוגזם בפורנוגרפיה.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עוזר בהתמודדות עם כמיהה וחרדה, לצד פיתוח מיומנויות התמודדות בריאות יותר.

תרגול של מיקוד בחושים יעיל מאוד בשחזור הקשר של האדם לחושניות יותר חזקה.

לצורכי עינוג עצמי, מומלץ להתמקד במציאות, יש בה המון גם אם קשה לה להתחרות בפנטזיות האינסופיות של פורנו באינטרנט.  

מה עכשיו?

המחקר המדעי העדכני מציג תמונה מורכבת של הקשר בין שימוש בפורנוגרפיה לחרדת ביצוע אצל גברים. אמנם לא כל שימוש בפורנוגרפיה מזיק, דפוסי צריכה מסוימים - במיוחד שימוש בעייתי הכולל מפגשים ממושכים, העדפת פורנוגרפיה על יחסי מין אמיתיים, וצורך בגירוי מוגבר עם הזמן - קשורים לבעיות תפקוד מיני וחרדת ביצוע.

המפתח הוא הבנה שהמוח שלנו לא התפתח כדי להתמודד עם הגישה הבלתי מוגבלת לגירוי מיני שהאינטרנט מספק כיום.

כמו כל נושא שקשור בהתנהגות ממכרת, המודעות לבעיה היא הצעד הראשון לפתרון.

גברים החווים בעיות תפקוד מיני או חרדת ביצוע צריכים לדעת שהם לא לבד, שיש הסבר מדעי לחוויות שלהם, ושיש דרכי טיפול יעילות זמינות

החדשות הטובות הן שברוב המקרים, הנזק הנוירולוגי מהשימוש הבעייתי בפורנוגרפיה הוא הפיך. עם הגישה הנכונה, סבלנות ולעיתים עזרה מקצועית, ניתן לשחזר תפקוד מיני בריא ולהפחית חרדת ביצוע באופן משמעותי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות:

Bob, P., Štěpánková Georgi, H., Světlák, M., Raboch, J., & Lew-Starowicz, M. (2023). Pornography consumption and cognitive-affective distress. The Journal of Nervous and Mental Disease, 211(8), 641-646. https://doi.org/10.1097/NMD.0000000000001669

De Win, G., Jacobs, T., & Geuens, S. (2021). Associations between online pornography consumption and sexual dysfunction in young men: Multivariate analysis based on an international web-based survey. JMIR Public Health and Surveillance, 7(10), e32542. https://doi.org/10.2196/32542

Geuens, S., De Win, G., & Jacobs, T. (2023). Comment on "Reboot/NoFap participants erectile concerns predicted by anxiety and not mediated/moderated by pornography viewing". Journal of Psychosexual Health, 5(4), 245-246. https://doi.org/10.1177/26318318231222160

Ince, C., Fontenelle, L. F., Carter, A., Albertella, L., Rotaru, K., Kirby, M., ... & Yücel, M. (2023). Clarifying and extending our understanding of problematic pornography use through descriptions of the lived experience. Scientific Reports, 13(1), 18193. https://doi.org/10.1038/s41598-023-45459-8

Kirby, M. (2021). Pornography and its impact on the sexual health of men. Trends in Urology & Men's Health, 12(4), 15-18. https://doi.org/10.1002/tre.791

Park, B. Y., Wilson, G., Berger, J., Christman, M., Reina, B., Bishop, F., ... & Doan, A. P. (2016). Is internet pornography causing sexual dysfunctions? A review with clinical reports. Behavioral Sciences, 6(3), 17. https://doi.org/10.3390/bs6030017