מחקר חדש וחשוב חושף קשר משמעותי בין סוג המקצוע לבין היקף הדיכאון: 

עובדים בענפי הקמעונאות, מזון, תקשורת ותמיכה רפואית מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון בהשוואה לעובדים בענפים אחרים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות:

Sussell, A. L., Yeoman, K., Nixon, C. T., Robinson, S. M., Scott, K. A., & Poplin, G. S. (2025). US workers’ self-reported mental health outcomes by industry and occupation. JAMA Network Open, 8(6), e2514212. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2025.14212

טיפול פסיכולוגי מציע כלים מעשיים לשיפור התקשורת הבין-אישית, בעיקר דרך לימוד כלים לוויסות רגשי ובניית זהות עצמאית שאינה תלויה רק באישור חיצוני. גישות כמו DBT מלמדות טכניקות תקשורת ישירות כמו DEARMAN - טכניקה מובנית להעברת מסרים ברורים ומכבדים. 

במקום להסתמך על רמזים או התנהגות פאסיבית-אגרסיבית, מטופלים לומדים לזהות את הצרכים שלהם ולתקשר אותם בצורה בונה. התוצאה היא יחסים בריאים יותר, פחות קונפליקטים ומיומנויות תקשורת משופרות.

לקראת שיחה חשובה עם מישהו, מתבהרת פתאום הרגשה שכל המילים שלכם לא נכונות, מתמלמלות להן בלי פשר וכאילו ההתכתשות הזאת עולה לכם במחיר רגשי שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם.

הפילוסוף הצרפתי ז'אן-פול סארטר ניסח את זה בצורה די חותכת במחזה שלו "בדלתיים סגורות": "L'enfer, c'est les autres" -

"הגיהנום, זה האחר"

מה בעצם התכוון סארטר?

במחזה שלו, שלוש דמויות לכודות בחדר ללא יציאה, ומגלות שהעונש האמיתי שלהן זה לא אש וגופרית - זה להיות תקועות יחד לנצח. להיות חשופות למבט, לשיפוט ולתגובות של האחרים בלי שום אפשרות להימלט.

נשמע מוכר?

מטופלת תיארה את הקשר שלה עם האמא שלה בדיוק כך - כגיהנום קטן. כל שיחה הפכה לקרב, כל ביקור הסתיים בבכי, והיא פשוט לא הבינה איך להפסיק את המעגל הזה.

"זה כאילו שאני לא יכולה להיות איתה כמו שאני" היא אמרה "ברגע שאני רואה אותה, אני הופכת לילדה קטנה ופגועה, או לחיה פצועה שמתקיפה. אין אמצע".

זה ה-Sweet Spot שבו הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT) נכנס לתמונה.

למה יחסים מרגישים כמו גיהנום?

יש שלושה דפוסים עיקריים שהופכים את אנשים אחרים לגיהנום:

1. תלות באישור חיצוני

אם ההערכה העצמית שלנו תלויה במה שאחרים חושבים עלינו, כל אינטראקציה הופכת לבחינה. הם אוהבים אותי? אמרתי משהו לא נכון? כועסים עלי?

זה מעמיס לחץ אדיר על כל שיחה.

2. חוסר כלים לתקשורת ישירה

רוב האנשים לא למדו איך לומר מה הם רוצים בצורה ברורה ומכבדת. אז במקום זה, הם הולכים על יד, רומזים או משתמשים בטקטיקות מניפולטיביות עם הרבה פאסיב אגרסיב.

התוצאה? תסכול הדדי וחוסר הבנה.

3. ויסות רגשי דרך האחר

זה אולי הדפוס הכי בעייתי - כשאנחנו מצפים שהאחר ירגיש אותנו טוב, או כשאנחנו מרגישים אחראים על הרגשות שלו.

איך DBT משנה את המשחק?

DBT זה גישת טיפול שפיתחה מרשה לינהאן, שמתמחה בעבודה על ויסות רגשי באמצעות קבלה והתבוננות, כלים מעשיים להתמודד עם רגשות עזים והשילוב בין השניים.

החדשות הטובות הן הגיהנום של סארטר לא חייב להיות המציאות שלנו:

בניית זהות עצמאית

במקום לחכות לאישור מהאחרים, DBT מלמד אותנו איך לזהות ולאמת את הרגשות שלנו בעצמנו. זה נקרא "Self-Validation" - היכולת להכיר ברגש שלי כלגיטימי, גם אם אחרים לא מבינים אותו.

המטופלת שלי עם האמא הקשה למדה לעצור לרגע לפני כל שיחה ולשאול את עצמה: "מה אני רוצה מהשיחה הזאת? מה חשוב לי כאן?" במקום להיכנס למצב אוטומטי של הגנה או התקפה.

DEARMAN - תקשורת יעילה

זה אחד הכלים הכי חזקים ב-DBT.

במקום לרמוז או להתפוצץ, יש נוסחה פשוטה:

• Describe - תאר את המצב בעובדות

• Express - הבע את הרגש שלך

• Assert - בקש בבירור מה אתה רוצה

• Reinforce - הסבר למה זה חשוב

• Mindful - הישאר ממוקד בנושא

• Appear confident - דבר בביטחון

• Negotiate - היה מוכן לפשרה

נשמע מסובך? זה לא. אחרי תרגול, זה הופך לטבעי.

כלי שלישי: ויסות רגשי עצמאי

במקום לדרוש שהאחר יעשה אותנו מרגישים טוב, DBT מלמד אותנו איך להרגיע את עצמנו. טכניקות נשימה, פעילויות שמובילות לשחרור המתח, וכלים להתמודדות עם רגשות קשים.

אחרי כמה חודשי עבודה עם כלי ה-DBT, המטופלת שלנו סיפרה על שיחה שהייתה לה עם אמא שלה:

"במקום להיכנס למצב ההגנה הרגיל שלי, עצרתי לרגע וחשבתי מה אני באמת רוצה. הבנתי שאני רוצה שהיא תבין איך המילים שלה משפיעות עליי, רק בלי לפגוע בה.

השתמשתי ב-DEARMAN. אמרתי לה: 'אמא, כשאת אומרת לי שאני צריכה לאבד במשקל, אני מרגישה שאת לא מרוצה ממני כמו שאני. אני רוצה שנוכל לדבר על דברים אחרים כשאנחנו נפגשות. זה חשוב לי שאני ארגיש טוב בביקורים שלי אצלך.'

ואתה יודע מה? היא באמת שמעה אותי. לא נהפכה פתאום לאמא מושלמת, אבל היא הבינה."

סארטר צדק בזה שיחסים יכולים להיות קשים ומתסכלים. אבל הוא לא צדק בזה שזה בלתי נמנע.

׳האחר הוא הגיהנום׳ רק כשאנחנו לא יודעים איך להיות עם עצמנו ואיך לתקשר את הצרכים שלנו בצורה בריאה.

עם הכלים הנכונים - ובעיקר עם הרבה תרגול - אפשר להפוך יחסים מגיהנום קטן למקור עושר, תמיכה ואהבה.

זה לא קסם, זה מיומנויות, ומיומנויות אפשר ללמוד.

מתי לפנות לעזרה מקצועית

אם אתם מרגישים שהיחסים שלכם סוערים מדי, ושום דבר שאתם מנסים לא עוזר - זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית.

מטפל שמתמחה ב-DBT, או בגישות אחרות של טיפול CBT, ילמד אתכם את הכלים האלה בצורה מותאמת למצב שלכם, ולעזור לכם לתרגל אותם בסביבה בטוחה.

לא חייבים להיות לכודים בחדר בלי דלתות כמו במחזה של סארטר. יש דרך החוצה, ויש מקור שיראה לכם איך למצוא אותה.

אם אתם מחפשים טיפול פסיכולוגי מקצועי בתל אביב, מכון טמיר מציע מטפלים מומלצים המתמחים בגישות טיפול מתקדמות ומסורתיות כאחד.

הנה פרטים נוספים ולקביעת פגישת ייעוץ:

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

 מומחי מכון טמיר

מקורות:

טיפול בהתמכרויות להימורים בתל אביב והמרכז

לפני שלוש שנים, בעיצומו של אירוע בקהילה במרכז, שמעתי סיפור שלא עוזב אותי. אישה בגיל העמידה, אם לשני ילדים, סיפרה איך הבעל שלה התחיל לשחק בהימורים אונליין בתחילת הקורונה.

"בהתחלה זה היה רק בילוי," היא אמרה בקול שקט. "אבל אז הכסף הלך והתרוקן מהחשבון, והוא התחיל לשקר. אני חיפשתי עזרה בכל מקום - בקופת חולים, ברווחה בעיריית תל אביב, אבל כולם העבירו אותי ממקום למקום."

הסיפור הזה מדבר על בעיה רחבה במרכז הארץ ובכלל.

ישנ מידע רב ברשתות החברתיות ובאינטרנט בנוגע ל״השגת כסף קל״, מידע רב וזמין זה מפיל ברשת בעיקר צעירים, גורם להם להאמין שאין צורך לעבוד קשה מדי בכדי להשיג כסף וכך הדרך לעולם ההימורים מהירה וזמינה.

אלפי אנשים מתמודדים עם התמכרות להימורים - לספורט, קזינו אונליין, ווינר, צ׳אנס, בטים, פוקר או טוטו - כל אחד מאלה יכול להפוך להתמכרות קשה להימורים.

 יש הרבה מכורים ובני משפחה, בעיקר הורים ובני זוג, שלא יודעים איפה למצוא טיפול מקצועי וזמין באזור.

בשביל זה אנחנו פה.

טיפול בהתמכרות בהימורים במרכז

תל אביב וסביבתה - רמת גן, גבעתיים, בת ים, הרצליה ופתח תקווה - כולם אזורים שבהם יש הרבה מטפלים, אבל לא כל אחד מתמחה בטיפול בהתמכרות להימורים למבוגרים.

חשוב למצוא מטפל שמכיר את הנושא הספציפי הזה.

הצורך בטיפול מותאם תרבותית רלוונטי גם בטיפול בהתמכרות להימורים במרכז דורש היכרות מיוחדת עם התרבות המקומית, שגם היא ניתנת להבחנה בין תל אביב לגבעתיים או אפילו בתוך העיר עצמה.

חשוב שתבחרו מטפל שמכיר את הלחצים של החיים בעיר גדולה, את הפיתויים למהמרים, ואת הדינמיקה המשפחתית הייחודית לקהילות במרכז. 

ניקח לדוגמה את הקהילה החרדית, בבני ברק והסביבה:  

טיפול בהתמכרות להימורים בקהילה החרדית

מחקר מקיף שבחן את התמודדות הקהילה החרדית בישראל עם בעיית ההימורים חשף ממצאים מדאיגים. גברים שמתמכרים להימורים נתפסים בעיני הקהילה כ"בורחים" מהמסגרת הדתית, וחווים מה שהחוקרים כינו "אות זהות" - תחושה של אובדן השייכות לקהילה ולערכיה.

בקהילה החרדית, ההתמכרות להימורים לא רק פוגעת בכלכלה המשפחתית, אלא גם יוצרת "אות בושה" חברתי. בני זוג של מתמכרים מתמודדים עם דילמה קשה - מצד אחד הבושה מהבעיה, ומצד שני הצורך לחזק את הקשר לקהילה כדי לקבל תמיכה.

מטפלים מומלצים שעובדים עם הקהילה החרדית מבינים את הרגישות הייחודית של הנושא. הם יודעים שהטיפול חייב להתחשב ב:

• שמירה על פרטיות מוחלטת - הקהילה קטנה וכולם מכירים

• עבודה עם רבנים ומנהיגי קהילה - שילוב הגישה הדתית עם הטיפול הפסיכולוגי

• חיזוק הזהות הדתית במקום התרחקות ממנה

• טיפול משפחתי מותאם שלוקח בחשבון את התפקידים המסורתיים

התמכרות להימורים בתל אביב והמרכז - ההפרעה שפוגעת באלפי משפחות

מה הופך הימורים להתמכרות כל כך מהירה?

ההימורים האונליין הפכו לזמינים 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע.

אפשר להמר על כל דבר - משחקי כדורגל בליגת העל, טניס מחו"ל, כדורסל NBA, ואפילו על תוצאות בחירות או מזג האוויר. הנגישות הזו יוצרת פיתוי מתמיד שקשה לו להתנגד.

בתל אביב והמרכז, עם עלויות המחיה הגבוהות, הימורים נראים לרבים כמו דרך מהירה לפתור בעיות כלכליות החלום הזה.

ש"רק אנצח את המשחק הבא ואוכל לשלם את שכר הדירה" - המחשבה הזו תופסת הרבה אנשים במלכוד.

מחקר חדש על ״התמכרויות קטנות״ מחזק את מה שמטפלים בתל אביב רואים בשטח.

לפי ענבר דנון לאוב, קרימינולוגית קלינית מבית החולים איכילוב, תקופות משבר כמו זו שחווינו במלחמות האחרונות יוצרות "קרקע פורייה לחזרה להרגלים ישנים". 

זה בדיוק מה שקורה עם התמכרות להימורים - אנשים שחשבו שהתגברו על הבעיה מוצאים את עצמם חוזרים לאתרי ההימורים בזמנים של לחץ.

המומחית מסבירה שהמוח זוכר את ההתמכרות כ"דרך להרגיע את עצמו", ובמצבי סטרס "היד נשלחת אוטומטית אל מה שמוכר".

כפי שהיא אומרת - ההתמכרות "חיה בזיכרון העצבי, ההתנהגותי והרגשי שלנו",

טיפול בהתמכרות להימורים בתל אביב גואה בעיתות משבר,  מטפל טוב בהתמכרויוית חייב להכין את המטופלים גם לתקופות קשות ולא רק להתמודד עם הבעיה הבסיסית.

איך מזהים התחלת התמכרות להימורים?

• שלב 1: הניצחונות הראשונים התמכרות להימורים מתחילה תמיד באותו אופן - כמה ניצחונות מוקדמים. האדם מרגיש חכם, מוצלח, וכאילו הוא מבין משהו שאחרים לא מבינים. הראש (rush) של הניצחון משחרר דופמין במוח, בדיוק כמו סמים.

• שלב 2: הרדיפה אחרי התחושה אחר הניצחונות הראשונים של תחילת הדרך, המוח מתחיל "לזכור" את התחושה הטובה. האדם מתחיל לחפש את הסיפוק הזה שוב ושוב. זה כבר לא על כסף - זה על התחושה.

• שלב 3: ההפסדים מתחילים כמו בכל הימור, ההפסדים מגיעים. אבל במקום להפסיק, האדם מתחיל לחשוב שהוא "חייב" לנצח בהימור הבא כדי להחזיר מה שאיבד. זה נקרא "רדיפה אחרי הפסדים" וזה אחד הסימנים הברורים להתמכרות.

מהי ״רדיפה אחרי הפסדים״?

אחד המונחים המרכזיים בעולם ההתמכרות להימורים, שמופיע בספרות המחקרית והקלינית, הוא תופעה פסיכולוגית בה אדם שהפסיד כסף בהימורים ממשיך להמר במטרה "להחזיר" את מה שאיבד.

התחושה היא שהוא "חייב" לנצח בהימור הבא כדי לאזן את החשבון.

איך זה עובד?

הלוגיקה הכוזבת:

• "הפסדתי 1000 שקל, אז אם אשים עוד 1000 ואנצח, אני אחזור למקום שבו התחלתי".

• "אני בסדרה של הפסדים, אז סטטיסטית חייב להגיע ניצחון".

• "אם אני מפסיק עכשיו, כל הכסף שהפסדתי יהיה 'לחינם'".

המלכוד: כמובן שההימור הבא יכול גם להסתיים בהפסד, ואז האדם נכנס לספירלה של הימורים גדולים יותר כדי לכסות גם את ההפסד החדש.

התופעה הזו מתועדת במחקרים פסיכולוגיים רבים ומוכרת בקהילה הטיפולית כאחד הסימנים המובהקים להתמכרות להימורים.

היא קשורה למה שנקרא "Sunk Cost Fallacy" - הטיה קוגניטיבית בה אנשים ממשיכים להשקיע במשהו בגלל מה שכבר השקיעו, גם כשזה לא הגיוני.

ההתעשתות מגיעה די מהר: 

עולם הבטים הוא בבעלות ארגוני פשיעה, שתמיד, אבל תמיד, יגבו את כספם בכל מחיר ודרך.

הספירלה המסוכנת - איך בילוי הופך להרס

מה שמתחיל כ"בילוי של פעם בשבוע" הופך מהר מאוד לכורח יומיומי. האדם מתחיל לחיות בין הימור להימור, בין תקווה לאכזבה.

השקרים מתחילים: "הייתי בעבודה מאוחר" במקום "ישבתי בבית קפה וימרתי על משחקים" "הוצאתי כסף על בנזין" במקום "הפסדתי 500 שקל בפוקר אונליין" "הטלפון שלי התקלקל" במקום "לא יכולתי לענות כי הייתי באמצע הימור"

החובות מתחילים להיצבר: התמכרות להימורים יוצרת חובות מהר מאוד. אנשים לוקחים מכרטיסי אשראי, מבקשים הלוואות מחברים, ואפילו לוקחים כסף שמיועד לדברים חיוניים כמו שכר דירה או אוכל.

המשפחה מתחילה לסבול: בני זוג מתחילים לחוש שמשהו לא בסדר. ילדים מרגישים את המתח בבית. החברים מתחילים לשמוע תירוצים מוזרים מדוע האדם לא יכול להגיע למפגשים.

העבודה נפגעת: ריכוז נפגע כי המחשבות תמיד על ההימור הבא. פגישות מפוספסות כי האדם "חייב" לראות איך המשחק מסתיים. ביצועים יורדים כי הראש במקום אחר.

מעבר לכסף - המחיר האמיתי של התמכרות להימורים

התמכרות להימורים היא לא רק על אובדן כלכלי. היא הורסת כל חלקה טובה:

• אמון במשפחה - שקרים הורסים אמון במערכות יחסים לשנים רבות והשיקום מאתגר.

• בטחון כלכלי - חובות שלוקח תקופות ארוכות לסגור.

• בריאות נפשית - חרדה, דיכאון ואף מחשבות אובדניות.

• קריירה מקצועית - אובדן עבודה או הזדמנויות קידום.

הדבר הכי מסוכן בהתמכרות להימורים זה שהיא נראית "נקייה", לא כל כך רואים אותה מבחוץ.

אין ריח של אלכוהול, או ניחוח של עשן וויד מסתלסל, אין סימנים פיזיים ברורים.

האדם יכול להיראות תקין מבחוץ בזמן שהחיים שלו מתפוררים.

זו הסיבה שכל כך חשוב לזהות את הסימנים המוקדמים ולפנות לעזרה מקצועית מטפלים מומלצים שמתמחים בהתמכרות להימורים בתל אביב והמרכז.

איך למצוא מטפלים מומלצים במרכז?

מכון טמיר בתל אביב מתמחה בטיפול בהתמכרות להימורים למבוגרים.

המקום מציע טיפול פרטני עם פסיכולוגים מוסמכים שמכירים את האזור והאתגרים הספציפים שלו.

 סוגי מטפלים זמינים:

• פסיכולוגים מומלצים - מטפלים עם הכשרה מתקדמת בטיפול בהתמכרות להימורים

• פסיכותרפיסטים - מטפלים שמתמחים בגישות טיפוליות שונות

• מטפליםCBT - מומחים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שזה הטיפול היעיל ביותר להתמכרות להימורים

• עובדים סוציאליים קליניים - מטפלים שמכירים הכי טוב גם את הצד החברתי והמשפחתי

יחידות לטיפול בהתמכרויות בעיריית תל אביב:

מה קורה בתהליך הטיפול בהתמכרות להימורים?

שלב ההכרה
בהתחלה, הרבה אנשים מגיעים לטיפול כי בן משפחה אמר להם להגיע או כי הם איבדו סכום גדול של כסף. זה בסדר - הרבה תהליכים מתחילים ככה. המטפל עוזר לזהות את הדפוסים הבעייתיים ולהבין איך ההתמכרות להימורים משפיעה על החיים.

זיהוי טריגרים
הטיפול CBT מתמקד בזיהוי המצבים שמובילים להימורים. זה יכול להיות רגש מסוים (כמו לחץ או שעמום), מקום מסוים, או אפילו זמן ביום. המטפל עוזר לפתח אסטרטגיות להתמודדות עם הטריגרים האלה.

בניית כלים חדשים
הטיפול כולל למידת כלים פרקטיים להתמודדות עם רגעי חולשה. זה לא רק דיבור - זה תרגול אמיתי של טכניקות שעובדות. למשל, טכניקות הפסקה, דרכים לניהול כסף, ופיתוח תחביבים חלופיים.

### תמיכה משפחתית
הרבה פעמים, הטיפול כולל גם פגישות עם בני משפחה, כי התמכרות להימורים משפיעה על כולם בבית. בני הזוג לומדים איך להתמודד עם הבעיה ואיך לתמוך בתהליך ההחלמה.

## למה דווקא תל אביב והמרכז?

תל אביב היא עיר שבה יש הרבה פיתויים - מלא מקומות בילוי, קזינו, ואפשרויות להמר. אבל יש כאן גם מטפלים מעולים שמכירים את הסביבה ויודעים איך לעזור.

מטפלים מומלצים במרכז מכירים את הדינמיקה של החיים בעיר גדולה. הם יודעים איך לעבוד עם הלחצים הייחודיים של החיים המהירים במרכז, והם מבינים את החשיבות של בניית שגרת חיים חדשה.

עלות הטיפול

הרבה אנשים שמתמכרים להימורים מגיעים לטיפול כשהם כבר במצוקה כלכלית.

הם חושבים שטיפול פרטי זה יקר מדי. 

זה נכון, אבל תמיד ניתן לפנות לקבלת מענה במגזר הציבורי, אנשי מקצוע מעולים, הבעיה היא בעיקר עומס ותור.

במכון טמיר אנו מציעים שעת טיפול בעלות של 400-450 ש״ח, לעיתים קצת יותר. 

מתי לחפש עזרה?

יש כמה סימנים שמראים שכדאי לפנות למטפל:

• הימורים שמתחילים לשלוט בחיים היומיומיים

• שקרים על הוצאות כסף או על איפה היית

• הזנחת עבודה או משפחה בשביל הימורים

• הרגשה שאי אפשר להפסיק לבד

• ניסיונות כושלים להפסיק

• הימורים עם כסף שמיועד לדברים חיוניים (שכר דירה, אוכל)

הנה שאלון להערכה עצמית לא מקצועית:

לחפש מטפל זה לא אומר שאתה אדם חלש.

להיפך, זה אומר שאתה מכיר בבעיה ורוצה לפתור אותה.

סיפורי הצלחה מהמרכז

חברה שלי, שגרה ברמת גן, התמכרה להימורי ספורט. "אני חשבתי שאני מבין בכדורגל," הוא אמר. "אבל אז הבנתי שאני פשוט מחפש את הרוש של ההימור." אחרי שנה של טיפול CBT, הוא למד לזהות את הטריגרים שלו ולמצוא דרכים אחרות להתמודד עם לחץ.

סיפור אחר שמכיר לי מדבר על אבא מגבעתיים שהתמכר להימורי קזינו אונליין. הוא פנה לטיפול אחרי שאיבד את החיסכון המשפחתי. "המטפל לא שפט אותי," הוא אמר. "הוא עזר לי להבין מה הביא אותי לשם ואיך אני יכול לחזור לחיים נורמליים."

מה עם הסטיגמה?

במרכז, יש פחות סטיגמה סביב טיפול פסיכולוגי מאשר באזורים אחרים בארץ. אבל עדיין יש בושה סביב התמכרות להימורים. אנשים חוששים שיחשבו עליהם שהם חלשים או לא אחראיים.

מטפלים מומלצים במרכז מכירים את הבעיה הזו והם עובדים בצורה דיסקרטית. יש גם אפשרות לטיפול מרחוק, שיכול לעזור לאנשים שחוששים מהכרה.

מאיפה להתחיל?

הצעד הראשון הוא להכיר בבעיה.

או כמו שאומרים בצעד הראשון בקבוצות 12 הצעדים למכורים אנונימיים להימורים: 

״הודינו שאנו חסרי אונים מול התמכרותנו ושחיינו הפכו בלתי ניתנים לניהול״.

הצעד השני הוא לפנות לעזרה מקצועית. אפשר להתחיל עם שיחת טלפון למכון טמיר או למטפל מומחה אחר באזור.

חשוב להבין שהטיפול הוא תהליך.

זה לא קורה בן לילה, אבל זה עובד. הרבה אנשים מהמרכז כבר עברו את התהליך הזה בהצלחה.

חשוב גם להסיר את כל האפליקציות של הימורים מהטלפון, לחסום אתרי הימורים במחשב, ולבקש ממישהו אמין לנהל את הכסף בתקופה הראשונה.

הדרך להחלמה

טיפול בהתמכרות להימורים במרכז הארץ זה לא רק על הפסקת ההימורים. זה על בנייה מחדש של החיים.

מטפלים מומלצים בתל אביב והסביבה מכירים את הקהילה ויודעים איך לעזור לאנשים לחזור לחיים מלאים.

זה כולל עבודה על יחסים שנפגעו, על עבודה, על תחביבים, ועל מציאת משמעות חדשה בחיים.

הרבה אנשים מגלים שאחרי הטיפול, הם לא רק חוזרים למצב הקודם - הם מגיעים למקום הטוב ביותר שהיו בו, גם לפני ההתמכרות להימורים.

מכון טמיר ומטפלים מומלצים אחרים במרכז מבינים שכל אדם הוא סיפור שלם, לא רק התמכרות.

אנחנו עוזרים לאנשים לחזור להיות האדם הנקי שהם באמת רוצים להיות.

אם אתה או מישהו שאתה מכיר מתמודד עם התמכרות להימורים, תדע שיש כאן עזרה. המרכז יכול להיות מקום של התחלה חדשה.

מטפלים בהתמכרות להימורים במכון טמיר תל אביב

הכירו את צוות המטפלים בהתמכרויות במכון טמיר תל אביב

מומחים לטיפול בהתמכרויות בתל אביב - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אסף צבי

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר תל אביב

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

מכון טמיר תל אביב

הגר ילוז

MSW

מכון טמיר תל אביב

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

האפשרויות להגיב לכאב נפשי מוגבלות, אבל הבחירה ביניהן נמצאת לגמרי באחריות שלנו.

לא תמיד ניתן לתקן את שנשבר, וגם לא תמיד נצליח להרגיש אחרת,  ועם זאת ההכרה בכך שקיימת אפשרות בחירה כיצד להגיב - גם אם בחירה זו אינה מושלמת - היא נקודת פתיחה מצוינת להתחיל בה.

אם נעצור לחשוב על זה, יש ארבע אפשרויות להתמודד עם כאב רגשי שנוכח בחיים שלנו בהווה: 

• לנסות לפתור את הבעיה.

• לשנות את התחושות שלנו כלפיה.

•  ללמוד לחיות איתה.

• להיתקע בה ולהחמיר את הסבל.

בואו נבחון אותן:

לפתור את הבעיה 

האפשרות הראשונה היא לגשת לפתרון בעיות. כלומר, לשנות את המצב עצמו - או על ידי יציאה ממנו, או על ידי התמודדות שמובילה לשינוי ממשי. לפעמים זה אומר לזהות דרך להימנע מהמצב, ולפעמים זה אומר לפעול כדי שהוא יפסיק להתקיים.

למשל, אם הכאב נובע מקונפליקט מתמשך בזוגיות, ניתן לצמצם מגע ולבחור לא לבלות יחד. פתרון אחר, קיצוני יותר, הוא לפרק את הקשר - להיפרד או להתגרש.

ויש גם דרך שלישית: להתחיל טיפול זוגי, ולנסות לבנות מערכת יחסים אחרת, כזו שהקונפליקט ימצא בה מענה.

עוד דוגמה: 

אם אתה סובל מפחד מטיסות, אתה יכול להימנע מלטוס לחלוטין.

זו גם דרך לפתור את הבעיה, גם אם באופן חלקי.

אבל אפשר גם ללכת בכיוון אחר ולפנות לטיפול CBT שממוקד בחרדה מטיסה, המטרה לצמצם את החרדה ואולי להשתחרר ממנה לחלוטין.

במילים פשוטות, הפתרון הוא פעולה שמביאה לשינוי של הנסיבות עצמן.

להרגיש יותר טוב לגבי הבעיה 

הדרך השנייה להגיב לכאב נפשי היא לא דרך שינוי המצב, אלא דרך שינוי התחושות שהמצב מעורר בך.

זה אומר לעבוד על האופן בו אתה מגיב רגשית למה שקורה - כדי שהכאב יהיה נסבל יותר, וסביר שייפחת עם הזמן.

נחזור לדוגמאות:

אם אתה חווה קונפליקט במערכת היחסים הזוגית, קשה לשנות את בן או בת הזוג, אבל אפשר לנסות לשנות את הפרשנות שלך לגבי מה שקורה ביחסים:

להזכיר לעצמך שמריבות הן חלק טבעי מכל קשר זוגי ולא בהכרח סימן לכך שמשהו "לא בסדר".

דרך נוספת היא לחזק קשרים חברתיים מחוץ לקשר הזוגי, כדי שלא כל העולם הרגשי יהיה תלוי רק במצב היחסים עם הפרטנר.

בדוגמה השניה, אם אתה מתמודד עם פחד מטיסה, נראה שלא תוכל להפסיק מיידית את החרדה, אבל ברור שניתן ללמוד איך להרגיש פחות מוצף מול תחושות כאלה. 

תרגול מיינדפולנס ועבודה על על כישורי ויסות רגשי יועילו כאן, כדי להגיע למצב שהפחד לא מנהל אותך.

לפעמים אין פתרון חיצוני מיידי, אבל יש מה לעשות בפנים - וזה כנראה הכי חשוב. 

לשאת את הבעיה ולקבל אותה

אם אי אפשר לפתור את הבעיה, והרגשות סביב מה שקורה קשים מדי לשינוי, יש אלטרנטיבה שלישית משובחת:

להפחית את המצוקה עצמה, גם אם הכאב נשאר.  לא על ידי שינוי, אלא על ידי קבלה.

למשל, מה עושים כאשר מערכת היחסים הזוגית עייפה מקונפליקטים, כאשר גירושים אינם על הפרק, טיפול זוגי לא מצליח לשנות את הדינמיקה וכל ניסיון "לחשוב חיובי" לא מצליח להניע את המחוג.

במצב כזה, לפי DBT, ניתן להרגיש פחות שבוי בכאב אם מתרגלים קבלה רדיקלית, אותה מיומנות עמידות במצוקה שמחזקת את היכולת להכיר בכך שזהו המצב כרגע, ולמרות שאינו נעים ושאין דרך לשנותו, אני מוכן לקבל אותו באופן מלא, מבלי להילחם בו כל רגע מחדש.

אותו עיקרון תקף גם לגבי פוביה מטיסה, כאשר לא מצליחים להעלים את הפחד או לחיות איתו בשלום.

במקום להילחם בו כל פעם מחדש, אפשר ללמוד לקבל את קיומו כפי שהוא - בלי להאשים את עצמך ובלי להחמיר את הסבל דרך התנגדות מתמשכת לקבלת הכאב.

כאן נכנסות לתמונה מיומנויות מתוך עמידות במצוקה, מיינדפולנס, עבודה עם הגוף ועוד, כלים שעוזרים לשהות בתוך חוויה לא נוחה מבלי להישאב לתוכה לגמרי. 

זה אולי לא מבטל את הבעיה, אבל בהחלט משנה את חוויית הסבל.

להישאר באומללות

האפשרות הרביעית היא פשוט להישאר אומלל.

לא לעשות כלום. לא לנסות לפתור את הבעיה, לא לשנות את הרגשות שלך לגביה, לא לתרגל קבלה.

רק לשבת ולהתפלש בכאב, להילחם בו מבפנים, ולתת לו לנהל אותך.

זו בחירה פסיבית, אבל יש לה תוצאה די בטוחה: הסבל יישאר, ולעיתים גם יעמיק.

איך נשארים אומללים?

לא משתמשים באף מיומנות - 

לא עוצרים לחשוב, לא מתרגלים נשימה, לא מחפשים עזרה.

רק מאפשרים לכאב לצבור נפח.מחזיקים בו חזק, מזינים אותו, עד שהוא תופס את כל המרחב.

לא מומלץ, אבל קורה לפעמים.

השאלה היא האם נשארים שם. 

מבוסס על ספר המיומנויות של DBT, עמ׳ 129-131ֿ: (Linehan, 2015) Options for Solving Any Problem - אחרי התאמות.

יש מצבים בהם טיפול פסיכולוגי מרחוק אינו מומלץ: 

• מצבי משבר נפשי חמור כמו פסיכוזה, נטיות אובדניות או סיכון לפגיעה עצמית. במקרים אלה חובה לקיים מפגש פנים מול פנים כיוון שנדרש טיפול צמוד רב-מקצועי שכולל מגע פיזי להרגעה ומעקב ישיר.

• קשיים נוספים בטיפול מרחוק כוללים אובדן תקשורת לא מילולית כמו הבעות פנים ושפת גוף הקריטיים להבנת המטופל. המרחק הפיזי עלול לפגוע בתחושת החיבור והאמון בין המטפל למטופל, ומטופלים דיווחו על קושי לבטא רגשות עוצמתיים או טראומה ללא נוכחות פיזית.

• בעיות טכניות כמו ניתוקי אינטרנט או איכות קול ירודה מפריעות לרצף הטיפול. לא לכולם יש גישה יציבה לטכנולוגיה, מה שיוצר פערים בנגישות. בבית קשה יותר לשמור על פרטיות ושקט הנדרשים לטיפול איכותי.

• סוגי טיפול מסוימים כמו "שולחן חול" או EMDR מאתגרים יותר לביצוע מקוון. מטפלים צעירים ופחות מנוסים עשויים להתקשות יותר בטיפול מרחוק, ועבודות עומק עם טראומה התפתחותית דורשות לעיתים נוכחות פיזית.

טיפול פסיכולוגי מרחוק הוא אמצעי קליני נהדר וחשוב, במיוחד מאז הקורונה שדחפה אותנו קדימה בתחום.

אבל כמו כל כלי פסיכותרפי, גם לטיפול בזום יש יתרונות וחסרונות, והוא לא מתאים לכל אחד ולכל מצב.

המטרה היא תמיד לתת לכל אחד טיפול פסיכולוגי הכי טוב ומותאם אישית, לכן חשוב להכיר את התנאים בהם טיפול בווידאו פחות רלוונטי. 

בואו נדבר על מצבים קליניים בהם טיפול מרחוק פחות מומלץ, או כאלה שצריך לנקוט בהם משנה זהירות.

מצבי סיכון

מטבע הדברים, טיפול מרחוק יכול להיות מוגבל למדי במצבים של התערבות במשבר נפשי.

אם אדם חווה התקף פסיכוזה, אם יש לו כוונות אובדניות, או שהוא נמצא במצב שעלול לפגוע בעצמו (כמו ירידה קיצונית במשקל או פציעה עצמית) - חובה להגיע למפגש פנים מול פנים, וחיונית בדיקה פסיכיאטרית.

מעבר לדחיפות של טיפול במצבי חירום, הסיבה היא שבאירועים כאלה נדרש טיפול צמוד, ישיר ורב-מקצועי, שיכלול בדיקה רפואית, מגע פיזי להרגעה וכמה זוגות עיניים מקצועיות למעקב.

אז נגדיר את הברור מכל:

במקרה חירום רפואי, המטפל צריך להפנות את המטופל (בתמיכת בני משפחה), לקבלת טיפול רפואי פנים אל פנים, במיון או אצל פסיכיאטר מומחה. 

כאשר מדובר בסיכון מיידי, יש לפנות למד״א או משטרה. 

קשיים בקשר הטיפולי והבעה רגשית

אובדן תקשורת לא מילולית

בטיפול מרחוק, בין אם בטלפון או בשיחות וידאו, יש חסרון משמעותי של מידע לא מילולי – כמו הבעות פנים עדינות, שפת גוף, וטון קול. המידע הזה קריטי כדי להבין לעומק את המטופל, את הרגשות, המחשבות ומצבי הרוח שלו. מטפלים רבים מתקשים לקרוא סימנים אלה ולחוש את המטופל מרחוק.

פגיעה בחיבור ובאמון

לפעמים, המרחק הפיזי עלול לפגוע בתחושת החיבור, האמון והביטחון בין המטפל למטופל. מטופלים דיווחו שהם הרגישו פחות מחוברים ושהקשר הרגשי נחלש. לחלק מהמטופלים קשה יותר לבטא רגשות עוצמתיים או כאלה שקשורים לטראומה כשהם לא באותו חדר עם המטפל.

תחושת אי-מקצועיות של המטפל

מטופלים דיווחו שלפעמים המטפל נראה שונה מרחוק – יותר קליל, פחות מקצועי או פחות מבין, וזה פוגע בתחושת הביטחון.

קושי ב"עבודת עומק"

בטיפולים מסוימים, כמו כאלה שעובדים עם טראומה התפתחותית ממושכת או כאלה שמשלבים עבודת דמיון עוצמתית, המדיום המקוון עלול להקשות על התהליך הטיפולי. מטפלים חוששים שבלי הנוכחות הפיזית יהיה קשה לוודא שהמטופל נשאר ב"טווח חלון העוררות" (מצב רגשי מאוזן) ושהוא יכול לקרקע את עצמו.

אובדן "טקסים" טיפוליים

דברים שנראים שוליים כמו הנסיעה לקליניקה או הישיבה בחדר ההמתנה, הם חלק מההכנה המנטלית לטיפול. כשזה נעלם, תחושת הרצף והעבודה הטיפולית משתנה, והטיפול יכול להרגיש פחות רציני או ממוקד.

קשיים טכניים וסביבתיים

• בעיות טכניות כמו ניתוקים, קול מקוטע או תמונה קפואה יכולים להפריע מאוד לזרימת התהליך. פגיעה ברצף השיחה גורמת לתסכול בשני הצדדים. מטפלים מדווחים שבעיות טכניות אף הגבירו את תחושת ה"הסחת דעת" שלהם ושל המטופלים לאורך זמן.

• פרטיות וסביבת טיפול: בבית, לא תמיד קל למצוא מקום שקט ופרטי מספיק לטיפול. קיום גורמים מפריעים כמו רעש, או חשש שמישהו יאזין, פוגע בפרטיות ובאיכות הטיפול. אפילו תמונות שמטופלים שולחים מבתיהם חושפות את חייהם הפרטיים למטפלים בצורה שונה ממפגש בקליניקה.

• אבטחת מידע: חשש מפני פריצות וזליגת מידע אישי הוא משמעותי. חשוב לוודא שהפלטפורמה מאובטחת ועומדת בתקן HIPAA. מרבית האפליקציות אינו מאובטחות מספיק.

התאמת הטיפול והמטפל

• סוג הטיפול: לא כל סוגי הטיפול הפסיכולוגי מתאימים לפורמט מרחוק. לדוגמה, הפרקטיקה של טיפול בשולחן חול או EMDR נחשבים באונליין.

• הכשרת המטפל וניסיונו: טיפול מרחוק דורש מיומנויות מיוחדות ולעיתים גם הכשרה ספציפית. מטפלים חדשים (או מבוגרים) עשויים לחוות יותר קשיים במעבר לטיפול מרחוק. אם למטפל אין ניסיון קודם בטיפול פנים מול פנים, זה יכול להיות אתגר גדול יותר.

• חוסר גמישות של המטפל: אם המטפל קצת טכנופוב, ומתקשה להסתגל לשינויים בטכנולוגיה, בסגנון התקשורת או בניהול גבולות הטיפול, זה יכול לפגוע ביעילות.

• ציפיות לא מותאמות: אם המטופל מצפה לזמינות של המטפל 24/7, או שמהמטפל לא מגדיר בבירור את שעות הזמינות ודרכי התגובה, זה עלול ליצור עומס ותסכול.

לסיכום, בעוד טיפול מרחוק מציע גמישות ונגישות עצומה, במיוחד עבור מי שגר רחוק או מתקשה בניידות, הוא דורש הערכה מדויקת של מצבו של המטופל, סוג הטיפול הנדרש, והמוכנות הטכנולוגית והרגשית של שני הצדדים. חשוב שהמטפל ידע מתי להפנות למפגש פרונטלי, ויש להתאים את הטיפול לצרכים הייחודיים של כל אחד.

Batastini, A. B., Guyton, M. R., Bernhard, P. A., Folk, J. B., Knuth, S. B., Kohutis, E. A., Lugo, A., Stanfill, M. L., & Tussey, C. M. (2023). Recommendations for the Use of Telepsychology in Psychology-Law Practice and Research: A Statement by American Psychology-Law Society (APA Division 41). Psychology, public policy, and law : an official law review of the University of Arizona College of Law and the University of Miami School of Law, 29(3), 255–271. https://doi.org/10.1037/law0000394

Stoll, J., Müller, J. A., & Trachsel, M. (2020). Ethical Issues in Online Psychotherapy: A Narrative Review. Frontiers in psychiatry, 10, 993. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2019.00993

מהי תודעה נבונה (Wise Mind)?

תודעה נבונה – או באנגלית Wise Mind  היא הבסיס עליו נשענות כל המיומנויות של DBT. 

אפשר לדמיין אותה כצומת מנטלי מרכזי, מרחב בו אנו מקבלים את ההחלטות הכי חשובות בצורה אופטימלית, במיוחד כשהחיים לוחצים עלינו חזק.

בפועל, תודעה נבונה דורשת תרגול.

לעתים, דווקא במצבים קשים, אנחנו מפספסים אותה ובוחרים אוטומטית -  ואז מתחרטים.

מי שמתרגל תודעה נבונה, מגלה שהיא הופכת להיות עמדת הבית שלו – נקודת המוצא ממנה אפשר לפעול בתבונה, גם ברגעי סערה.

מרשה לינהן, מפתחת ה-DBT, מספרת כאן בדקה ורבע על תודעה נבונה: 

למה תודעה נבונה כל כך מרכזית ב-DBT?

מודול הקשיבות (מיינדפולנס) ב-DBT חותר להביא אותנו לתודעה נבונה.

בעמדה זו אנחנו מחזיקים גם את הרגש וגם את ההיגיון, לא קורסים לאף אחד מהם, ונותנים גם לאינטואיציה מקום של כבוד.

למשל, כשצריך לקבל החלטה, לשאת מתח, להחזיק רגש קשה, להתמודד עם הצפ רגשית או לעבור רגע מאתגר במערכת יחסים מורכבת – תודעה נבונה היא החמ״ל בו כדאי לקבל החלטות.

אם חוזרים אליה שוב ושוב, היא מאפשרת לחיות בצורה בטוחה, שפויה ומאוזנת יותר, ולקבל החלטות שלרוב לא נצטער עליהן למחרת.

שלוש זוויות של תודעה נבונה

1. תודעה נבונה כמצב תודעה

מפגש בין שלושה חלקים:

• רגש – להרגיש באמת, בלי לברוח, אבל גם בלי להיסחף אחרי הדחף.
  
  

• היגיון – לחשוב בהיגיון, בלי להתנתק מהלב.
  
  

• אינטואיציה – להקשיב לקול הפנימי שאומר "ככה זה נכון בשבילי".

דוגמה מהחיים:

נער בפנימייה, מוצף בכעס, רוצה להתפרץ על המנהלת.

הרגש אמר: "תתפרץ".

ההיגיון אמר: "זה יפגע בך".

בעבודה טיפולית, הוא בחר לבטא את הרגש במקום בטוח, מבלי לפעול על פי הדחף.

האינטואיציה שלו אותתה שזו הדרך הנבונה יותר.

איך יודעים אם אני בתודעה נבונה?

 רגע לפני פעולה, שאלו:

• מה אני מרגיש?
  
  

• מה אני חושב?
  
  

• מה האינטואיציה שלי אומרת?

2. תודעה נבונה כמיקום

לפעמים תודעה נבונה היא ממש "מקום" שנכנסים אליו – בדמיון או בתחושה:

• דמיינו את עצמכם כמו חלוק נחל ששוקע לאטו לתחתית האגם, אל המקום השקט מתחת לפני השטח.
  
  

• ירידה בספירלה לתחתית באר שקטה ועמוקה.
  
  

• רגע של שקט בין שאיפה לנשיפה – שם, ברווח הזה, אפשר להרגיש נוכחות של תודעה נבונה.

אפשר למצוא את המקום הזה גם בטבע, בבית, או בנוכחות של אדם שמשרה עליכם ביטחון - חבר, בן משפחה, מטפל, או חיית מחמד.

3. תודעה נבונה כאנרגיה

זה לא סתם מצב תודעתי, אלא אנרגיה שנבנית מתרגול קשיבות.

להיות רגע אחד עם מה שיש – בלי לתקן, בלי לשפוט, רק לשהות.

האנרגיה הזאת יוצרת בהירות, תובנה, ויכולת לבחור מחדש, במקום לפעול אוטומטית.

תודעה נבונה כמיומנות

תודעה נבונה כרוכה במיינדפולנס, כפעולה מתמשכת:

• להתבונן
  
  

• לתאר
  
  

• להשתתף
  
  

• להיות לא שיפוטי
  
  

• להיות בקשב מלא
  
  

• לפעול ביעילות
  
  

תרגול עקבי של מיומנויות אלו בונה "שריר פנימי", שמאפשר לנו לבחור בתבונה, גם בעת משבר.

אתגרים, ואיך להתמודד איתם

צריך להודות -  הכי קשה להשתמש בתודעה נבונה דווקא כשצריך אותה באמת: כשהלב סוער, כשהראש מלא מחשבות, כשהמתח גואה.

כולנו נוטים לפעמים לפעול מתוך אוטומט, ומגלים בדיעבד שלא הקשבנו לעצמנו עד הסוף.

המסקנה היא  שכדאי לתרגל תודעה נבונה ביומיום, דווקא ברגעים שקטים.

קשה באימונים, קל בקרב -

ביום סוער, היא תהיה זמינה ונגישה.

חשוב!

לפעמים קל לנו לספר לעצמנו שפעלנו מתוך תודעה נבונה, אבל בעצם פשוט חיפשנו הצדקה לפעול מהרגש.

חשוב להכיר את הדרך המנטלית לשם אל התודעה הנבונה.

תודעה נבונה אינה יעד סופי, אלא חלק מדרך חיים. 

כמו כל דרך טובה, היא מזמינה לעצור, להתבונן, לנשום, ולהיות.

 ככל שנתרגל אותה, כך נגדיל את התבונה, השלווה והבהירות – עבור עצמנו ועבור הסביבה.

המלצות על מטפל/ת רגשי בתל אביב (למבוגרים מעל גיל 18) 

למצוא את היד המקצועית המושטת – כאן, בלב העיר

לפני כמה שבועות ישבתי עם חבר, אבא לשלושה, טיפוס שלא מרבה לשתף. 

הוא ביקש שנדבר ושמחתי על ההזדמנות. אחרי catching up הוא אומר לי ככה:

"נמאס לי לקום כל בוקר עם תחושת חנק בגרון. חשבתי שזו רק תקופה, אבל די, זה כבר שנה. אולי כדאי שאדבר עם מישהו?"

שאלתי אותו אם הוא שקל לפנות לטיפול רגשי או טיפול פסיכולוגי. הוא ענה:

"שמע... כל פעם שאני מחפש בגוגל 'טיפול רגשי בתל אביב' – זה נראה כמו ג'ונגל. מי באמת יודע מה מתאים לי?"

האמת? 

צודק.

בתל אביב יש מאות פסיכולוגים, מטפלים רגשיים, פסיכותרפיסטים - וההיצע הזה יכול לשתק.

אם את/ה מחפש/ת מטפל רגשי בתל אביב, יש כאן מדריך מעשי לבחירת טיפול רגשי מתאים: מה ההבדל בין גישות טיפוליות, איפה למצוא מטפלים לפי אזור בעיר, ואיך לדעת מי מתאים לך באמת. עם המלצות אישיות, מידע בהיר, והכוונה אמינה. 

למה בכלל לפנות לטיפול רגשי?

חלק מהמטופלים החדשים במכון מגיעים אלינו אחרי לילות בלי שינה (עם או בלי מתקפות טילים), חלק אחרי פרידה, פיטורים, גירושים, מילואים, התקף חרדה או סתם תקופה של תחושת תקיעות.

אחד המשפטים שחוזרים כמעט תמיד הוא:

"אני מרגיש שאיבדתי שליטה. לא נעים לי להודות בזה."

זה לא נדיר ולא מוגזם. מעבר לכך, זה גם יתרון, היבט חיובי וחיוני למוטיבציה שנדרשת בתחילת טיפול פסיכולוגי. 

האנשים שמטופלים אצלנו מתפקדים – עובדים, הורים, לומדים – אבל בפנים יהום הסער.

העיר לא עוצרת, גם לא המצב הבטחוני, המילואים והעומס הרגשי של המלחמה והחטופים. 

המונה הרגשי דופק. הלחץ פועם בקצב פעימות הלב. ואם עומדים במקום הולכים לאחור.

פסיכולוגים בתל אביב מדווחים על עלייה חדה בביקוש לטיפול רגשי אישי ודיסקרטי, נהיה יותר קשה בשנים האחרונות והעומס מורגש, לא רק במרכז תל אביב, גם בצפונה ובדרומה. 

אז מה זה באמת טיפול רגשי?

פסיכותרפיה היא תהליך שיחתי, שבו אתה יושב מול איש מקצוע - פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט מוסמך או עו"ס קליני - שמקשיב בלי לשפוט, שואל שאלות שלוקחות בחשבון את הצעד הבא, ועוזר לך להבין מה עובר עליך ואיך להתקדם מכאן.

זה לא קסם, לא טרנד. זה מרחב בטוח ומקצועי.

איך לבחור מטפל רגשי מומלץ בתל אביב?

זאת אחת השאלות הכי נפוצות בגוגל:

"איך לבחור מטפל רגשי בתל אביב?"

התשובה מתחילה בשאלות פשוטות:

• מה מטרת הפנייה? (חרדה? משבר אישי? התמכרות?).
  
  

• באיזה אזור אתה גר/ה? (יש מטפלים מנוסים ברמת אביב, יפו, מרכז העיר ועוד).
  
  

• מה חשוב לך? גישה פרקטית? פסיכולוגיית מעמקים? שילוב גוף-נפש?
  
  

• גבר או אישה?
  
  

• פסיכולוג או עו"ס קליני? (או פסיכותרפיסטים מוסמכים אחרים).

במכון טמיר יש אפשרות לקיים שיחת ייעוץ ראשונית עם מתאמת טיפול – בלי עלות.

למי שמעוניין לדייק את זה, מוזמן לשיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון.

העולם הולך לעבר התאמה אישית, פרסונליזציה של מטופל ומטפל/ת.

אנחנו כבר שם.

סוגי טיפולים רגשיים בתל אביב – לא רק "לשכב על ספה"

הנה חלק מהשיטות שאנחנו רואים שעובדות:

CBT בתל אביב – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

מטפל CBT עוזר בעיקר בהתמודדות עם חרדות, דיכאון, מחשבות טורדניות. גישה ממוקדת ויחסית קצרה.

טיפול דינמי בתל אביב

מטפל דינמי יצלול אתך לשיחה עמוקה יותר, עם התבוננות על דפוסים רגשיים מהעבר. תהליך ארוך, אבל לפעמים – טרנספורמטיבי.

טיפול גוף-נפש

כולל גם תנועה, מגע, נשימה – במיוחד עבור מי שמרגיש קצת רחוק מהגוף.

פסיכותרפיה רגשית אינטגרטיבית

גישה משלבת – שיחה, יצירה, מיינדפולנס – במיוחד בצפון תל אביב, שם מטפלות רבות משלבים טיפול באמנויות.

טיפול ממוקד רגש זוגי / פרטני

לא תמיד מדובר רק באדם עצמו – לפעמים, הקושי בזוגיות או עם הילד דורש התייחסות מערכתית, טיפול זוגי או משפחתי. טיפול EFT הוא אחד החזקים היום.

מטפלים רגשיים מומלצים בתל אביב – מה הופך מטפל ל"מתאים"?

מטופלת בקליניקה ברוטשילד אמרה: 

״אני רוצה שמישהו באמת יהיה שם בשבילי. בלי שיפוטיות מצד אחד, אבל גם לא אחד שישתוק כל השעה וישאל אותי מה עבר עלי השבוע״.

וזו נקודה קריטית.

במכון טמיר המטפלים:

• בעלי תואר שני (לפחות) בפסיכולוגיה או מקצוע מוכר אחר בבריאות הנפש.
  
  
• משתתפים בהדרכה מקצועית שוטפת (אנחנו מכשירים פסיכולוגים קליניים, שומרים על רף מקצועי מאוד גבוה).
  
  
• בעלי ניסיון בסוגי טיפול שונים שמתאימים לצרכים שונים, מטיפול בילדים וטיפול בבני נוער דרך מבוגרים ועד הגיל השלישי. 
  
  
• כפופים לסטנדרטים של דיסקרטיות ואתיקה.
  
  

אזורים בתל אביב לטיפול רגשי – ואיך זה משפיע על הבחירה

אם אתה גר ב:

• צפון תל אביב – קליניקות רבות ברמת אביב, הדר יוסף וצירי שקטים עם חניה.
  
  
• מרכז העיר – מגוון מטפלים על אבן גבירול, כיכר מסריק, דיזנגוף ולחיילי הקרייה.
  
  
• דרום תל אביב יפו – המרכז שלנו בנחלת יתחק, באווירה טובה, וגם בשכונות כמו פלורנטין ונווה צדק.
  
  
• רמת החייל והסיטי – פתרונות נגישים למי שמגיע מהעבודה ורוצה טיפול אחר צהריים.
  
  

מתי כדאי לפנות? לא לחכות למשבר

מישהי סיפרה לנו שהיא התלבטה חודשים.

כל פעם שחשבה להתחיל טיפול, אמרה לעצמה "עוד שבוע... כשיהיה לי יותר זמן... אולי זה יסתדר מעצמו."

דחיינית, הכל טוב, אבל התקפי החרדה החריפו.

כשהיא סוף־סוף פנתה והצליח לה, היא אמרה:

"הלוואי והייתי מגיעה קודם. לא ידעתי כמה זה יעזור לי לתפקד, לישון, להרגיש שאני חוזרת לעצמי."

אם משהו מציק לך יותר משבועיים - דבר איתנו ונמצא מטפל בתל אביב לחרדה, טראומה, התמכרות, דיכאון, OCD, הפרעת קשב ועוד.

אנחנו נותנים עבודה מ-2012, טובים ובמחיר שפוי:

כמה עולה טיפול רגשי בתל אביב?

• טווח המחירים: סביב 450 ש״ח לפגישה. 

• יש אפשרות לפגישת יעוץ קצרה. גם אם לא תתחילו, תקבלו מענה מדויק ואצבע מכווינה להמשך.

• בכל מקרה לא מתחייבים מראש לתהליך ארוך - אפשר להתחיל ב־2-3 פגישות ולבחון.

לסיכום – טיפול רגשי בתל אביב, בלי קלישאות

אם הגעת לכאן, כנראה שאתה מחפש מענה.

בין אם זו תחושת עומס, פרידה, קשיים בבית או בעבודה – לא צריך לעבור את זה לבד.

(כן, אני יודע. אמרנו בלי קלישאות. אבל זה פשוט נכון).

אפשר לדבר. לשאול. לבדוק. בלי לחץ.

מוזמן.ת לפנות אלינו לייעוץ ראשוני – נקשיב, נכוון, ונתאים לך מטפל.ת רגשי בתל אביב שמתאים בדיוק לך.

בלי הבטחות ריקות. רק שנעשה את המיטב.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מטפלים רגשיים בתל אביב-יפו

הכירו את המטפלים הרגשיים של מכון טמיר בתל אביב

מומחים לטיפול רגשי בת״א יפו - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

צופית טסלר

MA

מכון טמיר תל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

Phd

תל אביב

רבקה זוהר

MA

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

לירון שניר

MSW

מכון טמיר תל אביב

שיבולת שקד

MA

תל אביב

אורן שפר

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אפרת לוי

MA

תל אביב

אסף צבי

MSW

מכון טמיר תל אביב

עדנה טמיר

MA

מכון טמיר תל אביב

שירלי לייכנר

MSW

תל אביב

יעל לשם

MSW

תל אביב

רותם יערי

MSW

תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

כרמי לחיאני

MSW

תל אביב

ארי אהרונסון

MA

מכון טמיר תל אביב

דנה כהן

MA

מכון טמיר תל אביב

דניאל שפילמן

M.A.

מכון טמיר תל אביב

קארן פריאל

M.A.

מכון טמיר תל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

יעל קוזי

MSW

מכון טמיר תל אביב

לורה בורס-אזולאי

MSW

מכון טמיר תל אביב

לינור פלדמן

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר נאווה צביאלי רפופורט

Phd

מכון טמיר תל אביב

ניצן ויץ

MA

מכון טמיר תל אביב

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

עדי גודלמן

MA

מכון טמיר תל אביב

ענת יפת

MA

מכון טמיר תל אביב

רונה משולם

MA

מכון טמיר תל אביב

רותם לבה-בן קיקי

MA

מכון טמיר תל אביב

ריטה רוזמרין

MA

מכון טמיר תל אביב

רינה צור

MA

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מהו תיקוף ומדוע הוא כה חיוני?

DBT מתבססת על דיאלקטיקה הרעיון שנקודות ראות מרובות וסותרות יכולות להיות נכונות בו זמנית, ושדברים שנראים מנוגדים יכולים להתקיים יחד.

תיקוף הוא דרך להתמודד ולקבל את הפרספקטיבות השונות הללו, גם אם איננו מסכימים איתן או עם מה שקורה.

זהו זיהוי החוויה של האדם האחר כאמיתית, גם אם איננו מסכימים עם ההתנהגות או הסיטואציה.

למה לתקף?

• • כיצד אנו חווים משהו שונה מהאופן שבו אדם אחר חווה אותו.

  • תיקוף מוריד את העוצמה הרגשית של האדם שאיתו אנו מתקשרים.

  • הוא מגביר את הסיכוי שאותו אדם יישאר בשיחה ויתקשר ביעילות.

  • כשמישהו מרגיש מתוקף, העוצמה הרגשית שלו יורדת, והתקשורת הופכת מדויקת ואפקטיבית יותר.

  • תיקוף פירושו למצוא את "גרעין האמת" בחוויה של כל אחד, גם אם הוא שונה משלנו.

מהו תיקוף ומה אינו תיקוף?

• תיקוף הוא:

  • הכרה במחשבות, רגשות והתנהגויות של אדם אחר.

  • תקשורת שהפרספקטיבה של האדם האחר מובנת.

לדוגמה: לתקף שאדם הרגיש כל כך רע עד שבחר להשתמש בהתמודדות כמו פגיעה עצמית או שימוש בסמים, מבלי להסכים עם ההתנהגות עצמה.

• תיקוף הרגש והחוויה, לא בהכרח ההתנהגות הלא תקפה או הלא נכונה.

• תיקוף אינו:

  • הסכמה: איננו חייבים להסכים עם בחירה להתנהגות לא מסתגלת או עם מעשה לא חוקי. אנו מתקפים את הייאוש שהוביל לגניבה, לא את הגניבה עצמה.

  • פתרון בעיות: זהו לא השלב לפתור בעיות באופן מיידי. אם קופצים לפתרון בעיות ללא הכרה בחוויה, אנו עלולים לפתור את הבעיה הלא נכונה.

  • מחמאות או "חיפוש נקודת האור": אמירות כמו "אתה מסוגל לזה" או "לפחות יש מחר" הן לרוב חסרות תוקף וממעיטות בחוויית האדם. הן מבטלות את החוויה במקום לתקף אותה.

רמות התיקוף ב-DBT: כיצד לתקף בפועל? 

DBT מציעה 6 רמות של תיקוף, מתקדמות יותר זו מזו:

1. רמה 1: הקשבה ותשומת לב (Paying Attention): 
   • להיות נוכח, מודע וערני.
   • ליצור קשר עין, להקשיב ולהתבונן.
   • להימנע מריבוי משימות, להגיב עם הבעות פנים והנהוני ראש כדי שהאדם ידע שאתם מקשיבים.
2. רמה 2: שיקוף (Reflecting Back): 
   • לתקשר לאדם שאתם מבינים את מה שהוא אומר, חושב ומרגיש.
   • להימנע משפה וטון שיפוטיים.
   • להיות פתוח לתיקון: "אז אני שומע שאתה אומר שנכשלת במבחן ואתה מרגיש כל כך מבוייש, האם זה נכון?". להיות מוכן לכך שהם יתקנו אתכם ("לא, אני לא עצוב, אני כועס") ולקבל את התיקון. גם על יד זה בסדר גמור אם השיקוף טנטטיבי. 
3. רמה 3: קריאת מחשבות (Reading Minds):
   • להיות רגיש למה שלא נאמר במילים, אלא דרך הבעות, טון דיבור, שפת גוף.
   • להראות הבנה במילים ובמעשים.
   • לדוגמה: אם חבר מבקש טרמפ בסוף יום ארוך ומשתטח, ניתן לומר: "אתה נראה ממש עייף, אני יכול לבקש ממישהו אחר טרמפ".
4. רמה 4: הבנה המבוססת על גורמים אישיים (Understanding Based on Personal Factors):
   • לחשוב כיצד הפרספקטיבה של האדם האחר הגיונית בהתבסס על ההיסטוריה האישית שלו, מצבו הנפשי או אירועים עכשוויים.
   • לדוגמה: אדם עם חרדה חברתית שנכשל בתחרות איות מול קהל. אנו מכירים בכך שחווייתו שונה מזו שלנו.
   • לדוגמה: חבר עם היסטוריה של מערכות יחסים קשות שהוזמן לכתובת שגויה: "אני מבין למה חשבת שאולי הדחקתי אותך בכוונה, אבל לא עשיתי זאת".
5. רמה 5: הבנה המבוססת על תוקף מיידי (Understanding Based on Current Validity):
   • להכיר בתוקף של החוויה ולהראות שבהינתן ההקשר, המחשבות, הרגשות והפעולות של האדם האחר הגיוניים.
   • לדוגמה: מורה צעק על תלמיד מול כל הכיתה ולא בדק איתו אחר כך: "וואו, המורה שלך צעק עליך מול כל הכיתה ואז לא בדק איתך אחר כך, זה בטח הרגיש נורא ומביך".
   • ביטוי נפוץ: "כל אחד במצבך היה מרגיש ככה".
6. רמה 6: כנות רדיקלית (Radical Genuineness):
   • להפגין שוויון ולהיות עצמנו כאדם, לא מתוך תפקיד.
   • בטיפול, זה אומר להיות אדם לאדם, ולא בהכרח מטפל למטופל.
   • חשוב לזכור שתיקוף אינו אמפתיה, אך דורש אמפתיה.
   • לדוגמה: "אני יודע שאתה רוצה שאני אתקף אותך, ואני מנסה, אבל אני עדיין מתרגל. תוכל לומר לי אם הדרך שבה אני מתקף אותך מרגישה נכונה?".

דוגמאות לתיקוף וביטול תיקוף

• תרחיש: תסכול מחבר/ה לדירה שאינו אורז מדיח כלים ביעילות.

  • ביטול תיקוף: "באמת? זו כזאת בעיה? לי בכלל אין מדיח. את לא יכולה פשוט לקבל ששותפה שלך לא טובה באריזת המדיח ולשטוף את הכלים שלך?". (זוהי הקטנה של חוויה).

  • תיקוף: "זה בטח כל כך מתסכל. אני יודעת שניסית לדבר איתה על זה, וזה נשמע שהיא פשוט ממשיכה לא להיות מודעת, ועכשיו אתם מוציאים יותר כסף וזה ממש קשה. את בטח כל כך מתוסכלת, אני הייתי ממש כועסת". (זיהוי החוויה, שיקוף תסכול, הכרה בקושי).

המושג "Not Validating the Invalid" (לא לתקף את הבלתי תקף) מתייחס למצב שבו אין לאשר, להסכים או לתקף חוויות, מחשבות או פעולות של אדם אחר כאשר אינן סבירות, אינן מבוססות על אמת, או אינן מועילות.

Don't Valid the Invalid

חוסר-תיקוף (Invalidation) מתרחש כאשר מישהו אומר לך שהחוויה שלך (מחשבות, רגשות, תחושות, פעולות) שגויה ושהוא לא יכול להבין אותה.

מצב זה עלול להיות מכאיב.

מתי נמנעים מתיקוף?

ישנם מקרים שבהם לא נרצה לתקף אמירה או פעולה, מכיוון שהן אינן סבירות או נכונות:

לדוגמה, אם אדם אומר שהוא "לוזר" רק בגלל שהעוגיות שלו לא יצאו טוב, אין זה סביר לתקף מחשבה כזו.

אם אדם מודיע למשפחתו שהוא החליט להתפטר מעבודתו כי הוא שונא אותה, למרות שהוא זקוק לכסף כדי לפרנס, לא הגיוני שבני המשפחה יתקפו פעולה כזו. 

כמו כן, אין לתקף את דבריו או מחשבותיו של אדם אחר על כך שמכרה משותפת היא "מכשפה אנוכית", אם לא חוויתם אותה כך בעצמכם.

במקרה זה, תיקוף כזה יהיה מנקודת מבטכם "תיקוף של הבלתי תקף".

תיקוף אינו זהה לאמת

תיקוף הוא לא עניין של הסכמה עיוורת עם כל דבר, הוא צריך להיות קשור לאמת שלך ולזיהוי האמת של אחרים, ובתנאי שניתן לעשות זאת.

תיקוף יכול לכלול תיקוף של רעיונות קשים, כמו שהחיים יכולים להיות כואבים.

חלק מתהליך הלמידה: לעיתים קרובות, אי-תיקוף מתרחש מפני שאנו טועים, וקבלת משוב כאשר אנו טועים היא אחת הדרכים שבהן אנו לומדים וצומחים.

לכן, ללמוד כיצד להתמודד עם מצבים של אי-תיקוף הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.

לסיכום, "Not Validating the Invalid" פירושו להבחין בין חוויות ומחשבות סבירות ואמתיות לבין כאלו שאינן כאלה, ולא לתת אישור או תוקף לאחרונות, גם אם זה כרוך באי-הסכמה או אי-הבנה מסוימת של האדם האחר.