מהי חשיבה לטרלית?

חשיבה לטרלית (חשיבה אופקית) היא דרך של חשיבה יצירתית, בה בני אדם ניגשים לבעיות על ידי שימוש בהיגיון שונה מהרגיל, כזה שבמבט ראשון אינו מובן מאליו.

הרעיון הוא להשתמש בשיטות עקיפות ויצירתיות, מחוץ לקופסא, תוך שאיפה להסתכל על הבעיות מזוויות חדשות, וכך לרכוש תובנות שיאפשרו זיהוי ופיתוח פתרונות חדשניים. 

לדוגמה, אם אתם חלק מקהילת סטודנטים שנקלעה לקשיים כלכליים ומחפשת פתרון הגיוני לבעיה עשוי להיות לחפש לקצץ בעלויות.

עם זאת, אם אתה משתמש בחשיבה לטרלית, אתה עשוי להמציא רעיון חדש לגיוס כספים, לחשוב על יוזמה חברתית חדשה שנועדה להגביר את הלכידות, או לפנות לאיש קשר שיצרת באמצעים אחרים כדי להבטיח חסות.

איך חשיבה לטרלית עוזרת לנו לצאת מחוץ לקופסא?

בעיות רציונליות מחייבות שימוש בגישה אנכית, אנליטית, בה מתקדמים שלב אחר שלב.

גישה זו נקראת חשיבה לינארית והיא מתבססת על היגיון, פתרונות קיימים וחוויה:

בגישה זו יודעים כיצד להתחיל ומה לעשות כדי להשיג פתרון, למעשה זה כמו לעקוב אחר מתכון. עם זאת, פעמים רבות בעיות בתחום העיצובהן מורכבות מדי ולא יתאימו לצורת חשיבה כזו. לבעיות אלו ייתכנו מספר פתרונות אפשריים ולכן דרך החשיבה האוטומטית עשויה לקבע וצריך גישה אחרת. 

כאן נכנסת לתמונה החשיבה הלטרלית, חשיבה מחוץ לקופסא. "הקופסא" מתייחסת לפרספקטיבה המוגבלת שעימה אנו מגיעים, מתוך הרגל לגשת לבעיות באופן לינארי וחזיתי. מעצבים לרוב לא מודעים לאותן הגבלות שהם מגיעים עימן כשהם ניגשים לפתור בעיה, ולכן לא חושבים על היתרון של החשיבה הלטרלית בתהליך. חשיבה זו תוכל לאפשר להם לא להיות כבולים להיגיון והנחות קדומות, אלא ללמוד לקחת מרחב ולהשתמש בדמיון לראות את התמונה הגדולה יותר.
זאת על ידי:

• התמקדות באספקטים שהתעלמו מהם עד כה בסיטואציה

• לאתגר הנחות - להשתחרר מהדרכים המסורתיות בהם אנו נוטים להבין בעיה, רעיון ופתרון.

• חיפוש אלטרנטיבות - לא מדובר רק בפתרונות אלטרנטיביים, אלא דרכים חדשות לחשוב על הבעיה. 

כשפועלים כך, אפשר להצליח להפוך את הפרדיגמה ולהתייחס אליה מכיוון אחר. למשל:

• המצאתו של הדיפיברילטור הנייד המאפשר טיפול נייד בבעיות לב - במקום לטפל באדם רק לאחר שמגיע לבית החולים, מטפלים בו בזמן אמת בזירה.  

• אובר uber (שירות הסעות, קיים בחו"ל) - במקום להשקיע כסף ברכבי המוניות, דאגו לכך שהנהגים ישתמשו במכוניות שלהם מה שחוסך עלויות. 

במקום להתמקד במציאת משאבים נוספים כדי לבסס פתרונות קיימים ולשפרם, חידושים אלו ניגשו לבעיה ממקום יצירתי ויצרו שינויים ששינו את חוקי המשחק ושיפרו את חיינו. 

איך לייצר פרספקטיבות חדשות בעזרת חשיבה לטרלית:

בשביל תוצאות אופטימליות כדאי להשתמש בחשיבה הלטרלית בשלבים מוקדמים של תהליך החשיבה. נרצה להגדיר מחדש את הבעיה:

1. להבין מה מגביל ומדוע

2. למצוא אסטרטגיות חדשות לפתרונות ומקומות/זוויות מהן ניתן להתחיל לחקור.

3. זיהוי מחדש של גבולות חלל העיצוב וניסיון לצאת מעבר להן, כדי לחשוף את התמונה הגדולה. 

אפשר להשתמש במגוון שיטות. אחת הגישות העיקריות נקראת "פרובוקציות":

מטרתה לייצר באופן מכוון הצהרות לא נכונות בנוגע לאספקטים של הבעיה/ סיטואציה. למשל לפקפק בנורמות על ידי ניסיון לסתור אותן, לעוות, להפוך את ההנחה, להשתמש בחשיבה של "מה אם" ועוד.

דוגמא לכך היא אתגור הנורמה של לימודים קונבנציונאלים בבית ספר. זאת על ידי שימוש במושגים לא צפויים ואף שערוריתיים כדי לאתגר את החשיבה. 

• רעיונות "גרועים" - חושבים על כמה שיותר רעיונות גרועים או "משוגעים" שייתכן שיש להם גם אספקטים טובים (למשל לעזור לילדים להתמקצע בנושאים מסוימים בשלבים מוקדמים). בנוסף, קובעים מדוע הרעיון הגרוע הוא גרוע.

שיטות יעילות נוספות כוללות:

1. מטאפורות רנדומליות:

• בחרו באופן רנדומלי פריט שקרוב אליכם, או מילה מהמילון, ורשמו כמה שיותר אסוציאציות בנוגע למילה/ פריט.

• דמיינו שאדם מקצועי מתחומכם, מאיר בפניכם שאותה מילה/ פריט היא מטאפורה טובה לפרויקט שלכם. לדוגמא: תוכלו לארגן את האינפורמציה, הטיפים והתמונות לאפליקציית תכנון הטיולים שלכם כך שתראה כמו תצוגת אומנות/ מוזיאון וכל אחד יוכל להנות מסיור מעניין של אזור ספציפי.

• השתמשו במטאפורות שהועלו כדי לשפר את הפרויקט. למשל - תיצרו אפליקציה בה תיירים שגולשים יוכלו להנות מאלמנטים של מציאות מדומה. 

2. מתודת SCAMPER - כדי לפתח רעיונות ופתרונות חדשים, שאלו 7 סוגים שונים של שאלות שיעזרו להבין איך ניתן לחדש ולשפר פרויקטים, שירותים וקונספטים קיימים. קל ללמוד מתודה זו והיא יעילה במיוחד לפיתוח רעיונות חדשים.

3. ששת כובעי חשיבה - כדי להגיע לנקודות מבט אלטרנטיביות, נבחן את הבעיה מ6 זוויות שונות, כל פעם כובע אחר - למשל , כובע אחד מתמקד בתוצאות שליליות פוטנציאליות שעלולות להופיע, ואחר במידע הזמין שקיים. 

בגדול, חשוב לזהות לאן התהליך מתפתח, ייתכן שיהיה צורך לעצור תוך כדי, להכווין מחדש את החשיבה הקבוצתית, או להציע טריגר חדש כדי להניע את התהליך היצירתי.
בהמשך, ניתן להשתמש בחשיבה מתכנסת, כדי לבודד פתרונות אופטימאליים. 

מהו ייעוץ תעסוקתי?

התפתחות תעסוקתית הינה תהליך שאורך חיים שלמים, שמתחיל בתחומי עניין בילדות וכיום אף אינו מסתיים לאחר הפרישה.

המטרה האולטימטיבית של יועץ תעסוקתי היא לעזור לך למצוא עבודה שיש בה משמעות, סיפוק ושביעות רצון כלכלית.

כדי להשיג זאת, יועצי קריירה עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הנעזרים, מזהים את החוזקות, החולשות ותחומי עניין שלהם וחוקרים אפשרויות קריירה ומקומות עבודה מתאימים.

יש מספר גורמים המשפיעים על ההתפתחות התעסוקתית, כולל יכולות, ערכים, אישיות, תחומי עניין, רקע אישי ונסיבות חיים.

יחד עם פסיכולוגית תעסוקתית, ניתו לעבור תהליך שיעזור לך להכיר ולהבין את עצמך ואת עולם העבודה באופן שתורם לקבלת החלטות בקריירה, בהשכלה, ובחיים בכלל.

התפתחות תעסוקתית היא הרבה יותר מבחירת תואר ומשרה ראשונה לאחר סיום הלימודים.

זהו תהליך שנוגע בשינויים בך ובנסיבות חייך לאורך השנים, ובאינספור הבחירות שנוגעות לקריירה ולחיים בכלל שאנו עושים לאורך חיינו.

המטרה של ייעוץ תעסוקתי היא לא רק לעזור לך לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר בהווה, אלא לצייד אותך בידע ובכלים הנדרשים על מנת לקבל החלטות כאלה בעתיד.

הפסיכולוגים התעסוקתיים בצוות מכון טמיר ת״א פוגשים מטופלים, מנהלים ונועצים במכון שלנו במרכז תל אביב (נחלת יצחק 32א׳), ובקליניקות בדרום תל אביב, ביפו ובצפון תל אביב:

כמה נקודות חשובות לגבי מלאכתו של הפסיכולוג בתהליך הייעוצי:

היועץ/ת התעסוקתי/ת שלך כן

תעזור לך להבין מי את/ה ומה את/ רוצה מהלימודים, הקריירה, ובכלל לאן אתה שואף להגיע בחיים.

תהיה אדם לדבר איתו על הרגשות, הרעיונות, המחשבות והחששות לגבי הקריירה והלימודים, ותעזור לך לארגן ולמצוא היגיון במחשבות וברגשות שלך סביב הנושא.

תעזור לך לזהות את הגורמים שמשפיעים על ההתפתחות התעסוקתית שלך, ותעזור לך לאפיין את תחומי העניין, הכישורים והערכים שלך.

תעזור לך במציאת משאבים ומקורות מידע בנוגע לקריירה.

תסייע להחליט מהו הצעד הבא ולפתח תכנית פעולה להשגת היעדים המקצועיים.

היועץ/ת התעסוקתי/ת שלך לא

תבדוק יחד אתך מה נכון לעשות, איזה תואר ללמוד או לאיזו קריירה לפנות.

תייעץ בבחירת מסלול לימודים או ניהול לו"ז.

מי צריך ייעוץ תעסוקתי?

מאחר והתפתחות תעסוקתית מלווה אותנו לאורך כל חיינו, ייעוץ תעסוקתי עשוי להתאים לכולם, בכל שלבי התואר הראשון וכמובן שגם אחריו. ככל שלומדים לקבל החלטות מיודעות על העתיד מוקדם יותר, כך נהיים ערוכים יותר למה שלא יבוא.

אנחנו ממליצים בפרט לכל מי שהתחיל לאחרונה לימודים גבוהים לפנות לייעוץ תעסוקתי.

מה מביא נועצים בני אדם לייעוץ / טיפול תעסוקתי?

האמת היא שכל אתגר מנטלי או פסיכולוגי בחיי העבודה עשוי להתאים לטיפול פסיכולוגי תעסוקתי. 

חלפו עברו להם הימים בהם הסתכם תפקידו של הפסיכולוג התעסוקתי בניתוח ופירוש מבחנים ״המלמדים את הנועץ מה שהוא כבר יודע״ באשר לבחירת מסלול קריירה או לימודים.

• "אין לי מושג מה אני רוצה לעשות בחיים".

• "אני לא יודעת איזה תואר ללמוד".

• "מרוב כיוונים מקצועיים אני מרגיש שאין לי כיוון״.

• "אני יודעת במה אני רוצה לעשות תואר, אבל אין לי מושג מה אעשה אחרי שאסיים"

• "קשה לי לנסח לעצמי מהם אתגרי הקריירה שלי״.

• "אני רוצה לדעת באילו עבודות אוכל לעבוד אחרי שאסיים את התואר"

• "אני לא מרגיש שאני יודע מספיק על כל הקריירות הקיימות כדי לדעת מה אני רוצה לעשות בחיים"

• ״מחמיאים לי ומפרגנים בעבודה, אבל איכשהו אני בטוח שיגלו מתישהו שאני לא באמת ראוי להערכה״ (סינדרום המתחזה).

• "אני אוהבת המון מקצועות, ואני כל הזמן משנה את מסלול הלימודים שלי כי אני לא בטוחה איזה הכי נכון לי"

• "אני לא נהנה באף קורס שבחרתי ואין תואר שנשמע לי מעניין".

• "יש לי המון ניסיון תעסוקתי ואני רוצה למצוא קריירה חדשה שתסתמך על הניסיון והכישורים שצברתי עד היום".

• "אני מאוד נהנה בלימודים, אבל אני לא רוצה לעסוק בתחום הזה בהמשך".

• "אני יודע מה הקריירה שאני רוצה, אבל חושש שלא ארוויח מספיק מזה".

• "במשפחה שלי ברור לכולם שאני אהיה X, אבל אני ממש לא בטוחה שזה מה שאני רוצה".

• "אני רוצה להיכנס לתחום שבו תמיד יהיו המון הזדמנויות להתפתחות, קידום וצמיחה".

• "אני בתהליך בניית הקריירה שלי, אבל אולי אני רוצה להיות עקר\ת בית".

• "תמיד תכננתי להישאר בצפון, אבל כדי לעסוק בתחום שלי אני מוכרחה לעבור מכאן".

• "אני לא מצליח למצוא עבודה בגלל המיתון, אז חשבתי ללכת לתואר שני".

מי מוסמך לתת ייעוץ תעסוקתי?

ייעוץ תעסוקתי ניתן על ידי פסיכולוגים בעלי תואר שני ובעלי מומחיות בתיאוריית ההתפתחות התעסוקתית, טכניקות טיפוליות, מתן מבחני הערכה וניתוחם, ובעלי גישה לידע תעסוקתי.

תהליך חיפוש העבודה / השגת המשרה שלך הוא גם היבט קריטי בפיתוח הקריירה, ולכן ייעוץ הנוגע לחיפוש עבודה וייעוץ תעסוקתי שלובים זה בזה.

לפסיכולוגית התעסוקתית עמה תעבוד יש את הידע והניסיון הנדרשים על מנת לתת יד גם בהיבטים החשובים של חיפוש העבודה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מטפלים מומלצים בתל אביב-יפו

הכירו את המטפלים של מכון טמיר בתל אביב

מומחים לטיפול נפשי בת״א יפו - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

צופית טסלר

MA

מכון טמיר תל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

Phd

תל אביב

רבקה זוהר

MA

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

לירון שניר

MSW

מכון טמיר תל אביב

שיבולת שקד

MA

תל אביב

אורן שפר

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אפרת לוי

MA

תל אביב

אסף צבי

MSW

מכון טמיר תל אביב

עדנה טמיר

MA

מכון טמיר תל אביב

שירלי לייכנר

MSW

תל אביב

יעל לשם

MSW

תל אביב

רותם יערי

MSW

תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

כרמי לחיאני

MSW

תל אביב

הדס אורינגר

MA

מכון טמיר תל אביב

דנה כהן

MA

מכון טמיר תל אביב

דניאל שפילמן

M.A.

מכון טמיר תל אביב

דניאלה שדה

M.A.

מכון טמיר תל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

יעל קוזי

MSW

מכון טמיר תל אביב

לורה בורס-אזולאי

MSW

מכון טמיר תל אביב

לינור פלדמן

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר נאווה צביאלי רפופורט

Phd

מכון טמיר תל אביב

ניצן ויץ

MA

מכון טמיר תל אביב

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

עדי גודלמן

MA

מכון טמיר תל אביב

ענת יפת

MA

מכון טמיר תל אביב

רונה משולם

MA

מכון טמיר תל אביב

רותם לבה-בן קיקי

MA

מכון טמיר תל אביב

ריטה רוזמרין

MA

מכון טמיר תל אביב

רינה צור

MA

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

 

דנה כהן

שמי דנה כהן, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית במיון והערכה, וכיום מתמחה בייעוץ תעסוקתי במכון טמיר לפסיכותרפיה בתל אביב.

בעלת תואר ראשון (בהצטיינות) מאוניברסיטת בן-גוריון, ותואר שני בפסיכולוגיה ארגונית מאוניברסיטת בר אילן.

דרכי המקצועית החלה בשנת 2004, במכון אדמ-מילא שבו עסקתי במיון לתפקידים שונים. במכון התמחיתי בקיום ראיונות עומק אישיים, העברת מרכזי הערכה ודינמיקה קבוצתית תוך שימוש בכלי מיון מגוונים, וכן בכתיבת חוות דעת אבחוניות בתחום התעסוקה. 

במהלך שנות עבודתי במכון רכשתי ידע נרחב על עולם העבודה ולמדתי את חשיבות ההתאמה בין אישיות האדם, תכונותיו, צרכיו ויכולותיו לבין "אישיות התפקיד". 

בשנת 2006, בהיותי בת 30, בחרתי להתגייס למשטרת ישראל ולשרת כפסיכולוגית במדור מיון, במחלקת מדעי ההתנהגות. מצאתי עניין וערך בחיבור שבין ראייה פסיכולוגית, שהיא בבסיסה אישית מאד, מעמיקה וגמישה לבין מערכת מוסדרת וברורה של חוקים נהלים. ראיתי בשילוב הזה אתגר התפתחותי מקצועי שאותו אני מרגישה עד היום. יחסי הגומלין שבין הפרט למערכות שסביבו ריתקו אותי תמיד, ומפה יצאתי לתהליך של התפתחות ולמידה.

במהלך שנות עבודתי הרבות במשטרה רכשתי ניסיון רב במיון מועמדים למגוון תפקידים שונים, מטה ושטח, ובדרגות שונות, כולל קצונה בכירה. בתפקידי כיום כפסיכולוגית בחוליית "מיון לתפקידים מיוחדים" אני עוסקת בהפעלת מערכות מיון לתפקידים רגישים ומורכבים בארגון תוך שימוש במגוון כלי הערכה. כמו-כן, אני עוסקת בפיתוח כלי מיון חדשים, ייעוץ לגורמי פיקוד והדרכה, כמו גם בחניכה של פסיכולוגים חדשים והעברת השתלמויות למעריכים.

לאורך השנים פגשתי לא מעט מועמדים שאינם חשים סיפוק והגשמה עצמית בעבודתם, שאינם מתאימים או מזוהים עם התפקיד בו הם עוסקים ולעיתים אף חווים קונפליקט וחוסר הלימה בין הזהות האישית והזהות התעסוקתית. זהות תעסוקתית, כמו כל חלקי הזהות האחרים שלנו, והאינטגרציה שלה עם יתר חלקי הזהות האלו, משפיעה באופן ישיר על תחושת הרווחה הנפשית שלנו, על חוויה של ערך עצמי, של ביטחון, התפתחות והגשמה. 

לאורך שנות עבודתי נוכחתי לדעת, שצרכים לא ממומשים ותחושות החמצה בתחום התעסוקתי, גורמים לתסכול מתמשך ומשפיעים על המצב הרגשי, החברתי והתפקודי במשפחה, בעבודה ובתחומי חיים אחרים. מתוך כך, ולאור הנסיון הרב שצברתי, החלטתי להתמחות בייעוץ תעסוקתי מתוך רצון להיות גורם מייעץ, מלווה ותומך עבור הפרט ובהסתכלות אינטרגטיבית יותר על יכולותיו,  צרכיו ומניעיו. 

בחירת מקצוע, כמו גם שינוי מסלול מקצועי, הנם חלק בלתי נפרד מתהליך התפתחותי הנמשך לאורך כל חיינו. כיועצת תעסוקתית אני לוקחת חלק בדרכו של האדם בגילוי וזיהוי הגורמים המשפיעים על תהליך בחירת המקצוע, במתן כלים ובסיוע בקבלת החלטות.

בתהליך הייעוץ, אני מלווה אנשים המעזים לשאול שאלות על הבחירות המקצועיות שלהם, שרוצים להבין את המניעים המודעים והלא מודעים שהביאו אותם לעסוק דווקא בתחום מסוים, תוך חשיפה של החרדות המונעות מהם להתקדם, או חוויות עבר של כשלונות, הממשיכות להדהד בהווה. בתהליך ננסה לפרק מחסומים כאלה ואחרים, על מנת לאפשר מימוש מירבי של הפוטנציאל האישי והתעסוקתי.  

אני מאמינה שמימוש עצמי בתחום התעסוקה ופיתוח חוויה של הצלחה תורמים רבות לפרט  ומאפשרים לו לחיות חיים של הגשמה וסיפוק.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

חרם חברתי הוא תופעה אנושית מוכרת, המתרחשת בכל קבוצה חברתית.

החרם מאיים על צרכי ליבה פסיכולוגיים, כמו הצורך בהשתייכות, צורך בהערכה עצמית חיובית ושליטה עצמית וגורם לתחושות כאב מיידיות, לצד כעס, עצב, בושה.

כשחושבים על חרם, האסוציאציה הראשונה היא לחרם חברתי כלפי ילדים.

זה הגיוני, אבל חרם אינו מוגבל לעולמם של ילדים ומתבגרים. הוא נוכח בכל מקום בו מתכנסת קבוצה אנושית, שני בני אדם או יותר החולקים מטרה משותפת, אינטראקציה ותלות הדדית.

חרם אצל ילדים ואצל מבוגרים דומים במאפיינים הפסיכולוגיים שלהם. שניהם מבטאים את הצורך של הקבוצה לחזק את מעמדה ולהגן על עצמה מפני חריגות.

עם זאת, ישנם כמה הבדלים חשובים בין שתי התופעות:

ההבדל העיקרי הוא שבעוד שהילד המחרים מצביע בגילוי לב על חריגות גלויה אצל הקורבן, המבוגר הפוגע נאלץ להתמודד עם דיסוננס פסיכולוגי צורם. כדי להתמודד עם הדיסוננס, המבוגרים המחרימים משתמשים בטיעונים המבוססים יותר על רציונליזיציה ומוריליזציה המתבטאות בטיעונים פסאודו-מוסריים שנועדו להצדיק את החרם.

לדוגמה, הם עשויים לטעון שהקורבן הוא אדם מסוכן, לא מותאם לקבוצה או אפילו לטעון שהם מחרימים את הנפגע כדי לעזור לו לשפר את עצמו.

חרם חברתי אצל מבוגרים עלול להוביל לתחושות של בדידות, דחייה, חוסר ערך עצמי וחוסר אונים. יכולות להיות לו השלכות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדה, פגיעה עצמית ובמקרים קיצוניים גם התאבדות. כתוצאה מפגיעה באמון, המבוגרים המוחרמים עלולים להימנע מיצירת קשרים חברתיים חדשים ולסבול מקשיי תפקוד בתחומי החיים השונים. 

בנוסף להשלכות הפסיכולוגיות הקשות על הנפגע, חרם חברתי אצל מבוגרים יכול גם להוביל לתופעה של הזדהות עם התוקפן. תופעה זו מתרחשת כאשר הקורבן מתחיל לתפוס את הצד של התוקפן, ולעיתים אף לקבל את הנרטיב של המחרימים.

הזדהות עם התוקפן יכולה לחזק רגשות אשמה, בושה וחוסר ערך עצמי. הקורבן עשוי להתחיל להאמין שהוא אכן ראוי לחרם, וזה עלול להוביל לירידה בהערכה העצמית שלו.

ישנן מספר סיבות אפשריות להזדהות עם התוקפן. אחת הסיבות היא הצורך של הקורבן להרגיש שייך לקבוצה, גם אם זו קבוצה של מחרימים. סיבה נוספת היא הצורך של הקורבן להסביר לעצמו מדוע הוא קורבן לחרם. על ידי זיהוי עם התוקפן, הקורבן עשוי לנסות להבין את ההתנהגות של התוקפן, ואולי אפילו למצוא תירוץ לכך.

אנסה לבחון בהמשך את המחירים הנפשיים, אסטרטגיות ההתמודדות ודרכי הטיפול האפשריות.

נבחן בזהירות את אישיות הקורבן וננסה לפענח את מאפייני ״המועמדים לחרם", מי שמצויים בסיכון גבוה יותר לפגוש את חמתה של הקבוצה.

I’m not afraid of death but I am afraid of dying.

Pain can be alleviated by morphine

but the pain of social ostracism cannot be taken away.

 -- Derek Jarman, 1942

מה מניע את הפוגעים?

ישנן סיבות שונות לכך שמבוגרים עלולים לחוות נידוי, למשל ערכים או אמונות שונות מהרוב הנורמטיבי, אישיות קונפליקטואלית או חריגה ומעמד חברתי נתפס.

נידוי חברתי יכול להתבצע לגמרי במכוון, במיעוט מהמקרים קבוצות מחרימות עקב אי הבנה. 

בניגוד לאינטואיציה של רבים מאיתנו, המוטיבציה של האדם המבוגר להתגייס לתהליך מבייש של נידוי חברתי אינה קשורה בכהוא זה בטובת החברה או בשיפור הנורמות המוסריות והערכיות הנהוגות בה. 

המשאלה לתיקון עולם אינה ניצבת בראש מעייניהם של הפוגעים, נהפוך הוא, הסיבה להתרת הבלמים הפנימיים המונעים מאיתנו למחוק את האחר בשגרה, היא המאמץ לספק צרכים נרקיסיסטיים.

במקרה של חרם, המצרך הנרקיסיסטי הוא זהות חברתית אטרקטיבית, המתגבשת דרך השתייכות להמון פורע שנתפס כקבוצה אקטיביסיטית, פרו-חברתית וצודקת. 

נרקיסיזם ופסאודו-מוסר

חרם יכול לשמש כאמצעי להגנה על הערכים והנורמות של קבוצה.

אם משתתף בקבוצה מפר את כלליה, חברי הקבוצה עשויים לנדות אותו כדי להראות שהם לא מקבלים את התנהגותו וליצור הרתעה מפני התנהגות לא מקובלת.

לדוגמה, אם אדם מבין שחרם עלול להיות כלי בידי קבוצה כסנקציה מפני התנהגות מסוימת, הוא עשוי להימנע מהתנהגות זו.. 

כשמבוגרים מחרימים מישהו, הם הם עושים את זה לפעמים כדי להרגיש טוב עם עצמם.

החרם יכול להיחשב סוג של תחרות סמויה. המחרימים מנסים להוכיח לעצמם ולאחרים שהם טובים יותר מהאדם המוחרם.

הם עושים את זה על ידי הצגת עצמם כמי שדוגלים בעקרונות מוסריים גבוהים יותר.

החרם יכול להיות גם דרך להעלות את מעמדו של המחרים בהיררכיה החברתית. כאשר מישהו מצליח לגרום לאחרים לנדות מישהו אחר, הוא מראה שהוא בעל כוח וסמכות.

במילים פשוטות, חרם יכול להיות דרך עבור מבוגרים להשיג תחושת עליונות מוסרית וחברתית.

לכידות דרך שימור נורמות קבוצתיות

קבוצות מתקשות לפעמים בתקשורת של רגשות תוקפניים, ופתרון שכיח הוא הקרבה של שעיר לעזאזל, תהליך לא מודע שמאחד את השורות.

המחרימים זוכים כך בהתנערות מהקונפליקט ובחיזוק חיובי, סוג של גאוות יחידה המיוחסת לקבוצה לה הם שייכים. 

בקבוצות גברים זה הכי בולט, אנחנו הרי די מסוכסכים בתקופה הזו עם ערכי הגבריות המסורתית. מצד אחד, מותר להיות עדינים, מצד שני חשוב להישאר קשוחים.

חוץ מזה, נמצא כי גברים עם פחות חברים, קרובים ורחוקים ואחד, נוטים להיות מדוכדכים יותר. מחקר שעקב אחרי גברים במשך 4 שנים גילה שסימני הדכדוך גבוהים יותר גם באותו זמן וגם בהמשך.

בתהליכי חרם בקבוצת גברים, המעגל זוכה לרוממות הרוח לאור התחזקות הלכידות, ואם הירך הנתפס של הקבוצה שווה יותר כך עולה הערך העצמי של משתתפיה. 

תהליך הפוך עובר על הגבר המוחרם, שתהליך ההדרה מעיף אותו למקומות נמוכים של תפיסה עצמית, ואת המחירים משלם מי שנמצא בסביבתם. 

מחקר שמבטא את זה זיהה קשר בין חרם אצל גברים לבין אלימות בזוגיות. המחקר של חאן ופון (2023) נערך בקרב 311 גברים אמריקאים ונעזר בשאלונים שבדקו את חוויות החרם החברתי, את הלחץ הנפשי שנגרם עקב ערעור נורמות מגדריות מסורתיות, ואת התנהגות המוחרמים כלפי בנות הזוג.

המחקר מצא כי ככל שגברים חוו את החרם בצורה חזקה יותר, כך התגבר הדחק שמקורו באי-עמידה בנורמה של תפקיד גברי מסורתי (כמו הציפייה להיות דומיננטיים ומצליחים). אותו דחק נמצא קשור ישירות לאלימות זוגית, כמו גם לדיכאון וחרדה.

הנאה סדיסטית

אנשים לא מחרימים אחרים בעיקר כי הם נהנים לגרום להם סבל. הדרת האחר היא לעיתים קרובות תגובה למצב בו הם מרגישים מאוימים או מוטרדים ממנו.

כאשר אנשים מחרימים מישהו, הם מרגישים כוח וסמכות, שהם יכולים לשלוט באחרים ולשנות את התנהגות שלהם.

הנאה זו יכולה להיות מרגשת ומספקת, אך היא לא המניע העיקרי לחרם. החרם הוא בעיקר דרך להתמודד עם חרדה או אי-נוחות.

הנאה סדיסטית יכולה לשמש מנגנון הגנה.

כאשר מרגישים תוקפנות כלפי מישהו, יש נטייה להכחיש אותה ולהשתמש בהנאה הסדיסטית כדרך התמודדות.

הקבוצה כאוביקט רע

הספרות הפסיכואנליטית מתייחסת אל טראומה התייחסותית כפצע נפשי בסיסי, שנבקע ונפתח מחדש בכל קשר קרוב. 

מי שנפגע מחרם בילדות או בהתבגרות מחזיק בתוכו הפנמה של פוטנציאל עוין לגבי כל מערכת יחסים אנושית, ובפרט לגבי קבוצות.

רגרסיה בשירות החרם

אובססיה של ההמון מתייחסת למצב בו קבוצה גדולה של אנשים מתקבעת על תמה דומה, למשל, לבטל ו״לחסל״ פוליטיקאי.  לאובססיה המונית יכולה להיות השפעות חיוביות ושליליות על יחידים ועל החברה. היא יכולה לקרב וליצור תחושת קהילתיות, אבל באותה מידה גם להוביל להתנהגות לא בריאה כאשר היא הופכת לקיצונית או אובססיבית.

אם מרחיבים את המושג טראומה נפשית לספקטרום רחב יותר של תופעות שחורגות מעבר לאירוע מסכם חיים עבור האדם שנחשף/שקרוב לו. במצב כזה נפתחות הגדרות של טראומות נוספות. 

אחת הטראומות המרכזיות, שלא זכתה עדיין מספיק לעיבוד מספק בספרות הפסיכולוגית היא תופעת החרם הקבוצתי, ובפרט הייצוג הפנימי הקבוצתי כאובייקט רע עבור עבור אדם שחווה חרם בילדותו.

אם נשאל מטפלים שעובדים עם מבוגרים נלמד כמה שכיחה התופעה בה אדם נפגע על ידי טראומה של נידוי חברתי ומה רבות ההשלכות של אירוע זה על האדם, כחבר, בן זוג, הורה וכמובן חבר בקהילה/בצוות.

בצד אחד של הקשת, קיימת חווית הדרה חברתית קיצונית ובצד השני קיימת יש הרמונית של אדם בתוך קבוצה החל מהשנים הראשונות של חייו, תחילה במשפחת המקור, דרך החינוך בגיל הרך ולאחר מכן ביסודי ובתיכון.

למעשה מרבית בני האדם הנורמיטביים הם כאלה שמתייחסים אל הקבוצה כחלק אינהרנטי בסיפור חייהם. הם יודעים להחליף עמדות בגמישות, לפי העיתוי, פעם בעמדת עליונות ופעם עמדת נחיתות ולחזור לכל מקום אחר על פני בגלגל הענק של יחסים בקבוצה.

אותה גמישות נפגעה אצל מי שנחשף לטראומה קבוצתית של הדרה ונידוי, וחלק נפשי פצוע זה מדמם כל פעם מחדש במפגש עם קבוצה בשנות הבגרות. 

הספרות המקצועית בתחום העבודה הקבוצתית מתייחסת לסעיפים של שעירות לעזאזל ומסבירה אותם דרך צורך לא מודע של הקבוצה להשליך את תוקפנותה הלא מדוברת כלפי חבר בקבוצה הסובל מחריגות מסוימת.

ואולם, ההבנה של טראומת החרם כהפנמה של אובייקט פנימי רע חסרה בספרות הפסיכואנליטית.

פרויד, במאמרו 'מעבר לעקרון העונג', מתאר את הצורך הלא מודע של אדם לשחזר טראומה התייחסותית שלא נפתרה, במטרה לחוות סיום אחר שעשוי להוות תיקון לטראומה, כך דרך חזרה כפייתית, פרויד מסביר את הנטייה האנושית לשחזר פעם אחר פעם מערכת יחסים הרסנית, ובפרט כאשר מדובר בעמדת הקורבן. 

גישות עדכניות יותר מייחסות את החזרה הכפייתית להיבטים של תקווה, אולם ברור שהמטרה הטיפולית איננה בהכרח "להגיע לסוף טוב" אלא לעכל את הטראומה, לעבד את האבל ולזהות את השוליים של התהום הטראומטית לפני שנכנסים אליה.

חרם מתמשך

במצב של התמודדות עם חרם ארוך טווח, עלול להגיע שלב בו המוחרם חווה תחושה עמוקה של ניתוק ואובדן זהות. הוא מרגיש כמו "רוח רפאים", ישות בלתי נראית, המנותקת מהעולם הסובב. תחושות הבדידות והדחייה הופכות לחלק בלתי נפרד מהזהות העצמית שלו, עד כדי כך שהאדם מתקשה לדמיין מציאות אחרת.

הכאב הרגשי כה עמוק, עד שרבים מעידים כי היו מעדיפים אלימות פיזית על פני ההתעלמות המתמשכת. החרם ארוך הטווח מערער את תחושת הערך העצמי ואת הביטחון ביכולת ליצור קשרים משמעותיים, ולעתים מוביל למחשבות אובדניות כמוצא אחרון מהכאב הנפשי המכביד. האדם מרגיש לכוד במצב בלתי נסבל, ללא יכולת לשנות את המציאות או להסביר לאחרים את עומק הפגיעה הבלתי נראית שהוא חווה.

חרם קבוצתי שהופנם כאובייקט רע יכול לגרום למוחרם לפתח כמה דפוסים התנהגותיים המשתחזרים בקבוצות:

• התנהגות אמביוולנטית. קורבן החרם מאוד רוצה להשתייך לקבוצה חדשה, אבל גם מרגיש חרדה גבוהה. מצב כזה יכול לבלבל ולעורר את כעסם של חברי הקבוצה. באופן אירוני הקבוצת נחווית כעת כמאיימת יותר, והנפגע מנסה להוכיח שהוא ראוי להיות חבר בה. התנהגות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כגון התנהגות מתנצלת שמטרתה לתקן, התנהגות תוקפנית שתובעת עלבון או התנהגות מבודדת שמעוררת רגשות אשם.

• הימנעות מקבוצות. נפגע החרם מפתח חרדה מקבוצות, ולכן מעדיף להישאר לבד היכן שניתן או להיות בקשרים קרובים עם אנשים ספורים. התנהגות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו הימנעות ממעורבות חיונית בתהליכים קבוצתיים, הימנעות ממפגשים משפחתיים של בן/ת הזוג או הימנעות מיצירת קשרים חדשים.

• התנהגות תוקפנית. המבוגר המוחרם חווה את כל קבוצה כמאיימת, והוא מנסה להגן על עצמו על ידי התקפתה. התנהגות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כגון ביקורת כלפי חברי הקבוצה והמנחים, העלאת האשמות ואפילו התנהגות אלימה כלפי משתתפים.

כל ההתנהגויות הללו הן דרכים לא מודעות של המטופל להתמודד עם השריטות שנותרו עמו בגלל החרם הקבוצתי שהופנם.

טיפול פסיכולוגי יכול לעזור למטופל להתמודד עם החרדה והכאב בצורה בריאה יותר, לבחון מחדש את ההתנהגויות הטראומטיות הללו ולהתאמץ לשנותן.

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש מכון טמיר

הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר / דוד אבידן

מִישֶׁהוּ נִסָּה לְגָרֵד אֶת הַכֶּתֶם מֵעַל הַקִּיר.

אֲבָל הַכֶּתֶם הָיָה כֵּהֶה מִדיּ (אוֹ לְהֵפֶךְ - בָּהִיר מִדַּי).

אִם כָּך וְאִם כָּך - הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר.

אָז שָׁלַחְתִּי אֶת הַצַּבָּע, שֶׁיִּמְשַׁח אֶת הַקִּיר בְּיָרֹק.

אֲבָל הַכֶּתֶם הָיָה בָּהִיר מִדַּי.

וְשָׂכַרְתִּי אֶת הַסַּיָּד, שֶׁיְּסַיֵּד אֶת הַקִּיר לְמִשְׁעִי.

אֲבָל הַכֶּתֶם הָיָה כֵּהֶה מִדַּי.

אִם כָּך וְאִם כָּך - הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר.

אָז לָקַחְתִּי סַכִּין-מִטְבָּח וְנִסִּיתִי לְקַרְצֵף אֶת הַכֶּתֶם מֵעַל הַקִּיר.

וְהַסַּכִּין הָיְתָה חַדָּה עַד-כְּאֵב.

רַק אֶתְמוֹל הִשְׁחִיזוּ אוֹתָהּ.

וּבְכָל זֹאת.

וְאִגְרַפְתִּי גַּרְזֶן וְהָלַמְתִּי בַּקִּיר, אַךְ הִפְסַקְתִּי בְּעוֹד מוֹעֵד.

אֵינֶנִּיּוֹדֵעַ, מַדּוּעַ עָלָה לְפֶתַע עַל דַּעְתִּי,

שֶׁהַקִּיר עָלוּלִּפּוֹל, אֲבָל הַכֶּתֶם בְּכָלזֹאת יִשָּׁאֵר.

אִם כָּך וְאִם כָּך - הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר.

וּכְשֶׁהֶעֱמִידוּ אוֹתִי אֶל הַקִּיר, בִּקַּשְׁתִּי לַעֲמֹד בְּסָמוּך לוֹ.

וְחִפִּיתִי עָלָיו בְּחָזֶה רָחָב (מִי יוֹדֵעַ: אוּלַי).

וּכְשֶׁהִתִּיזוּ אֶת גַּבִּי, נִגַּר דָּם רָב, אֲבָל רַק מִצַּד הַגָּב.

יוֹרִים.

וַאֲנִי כָּל-כָּך הֶאֱמַנְתִּי, שֶׁהַדָּם יְכַסֶּה עַל הַכֶּתֶם.

מַטַּח-יְרִיּוֹת שֵׁנִי.

וַאֲנִי כָּל-כָּך הֶאֱמַנְתִּי, שֶׁהַדָּם יְכַסֶּה עַל הַכֶּתֶם.

אִם כָּך וְאִם כָּך - הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר.

ברזים ערופי שפתיים (1954-1952)

בתוך משהו בשביל מישהו, ספרית פועלים, 1987.

מקורות:

נטע הלפרין, אתר הארץ. "אצל מבוגרים החרם נעשה בצורה מתוחכמת. איש לא רוצה לייחס לעצמו רוע" https://www.haaretz.co.il/family/2022-04-07/ty-article-magazine/.premium/00000180-5bd7-df19-a7f3-dbdf0c7d0000

Chan, R. S. W., & Poon, K. T. (2023). The Unmanliness of Ostracism: The Role of Masculine Gender Role Stress and Intimate Partner Violence in Men’s Mental Health. Sex Roles, 89, 731–742. https://doi.org/10.1007/s11199-023-01410-9

Mansour, K., Greenwood, C. J., Francis, L. M., Smith, I., Olsson, C. A., & Macdonald, J. A. (2023). Social network investment of men: Cross-sectional and longitudinal associations with mental health problems. Applied Psychology: Health and Well-Being, 1–20. https://doi.org/10.1111/aphw.12475

Wesselmann ED, Parris L. Exploring the Links Between Social Exclusion and Substance Use, Misuse, and Addiction. Front Psychol. 2021 Jun 18;12:674743. doi: 10.3389/fpsyg.2021.674743. PMID: 34220643; PMCID: PMC8249696.

Williams, K. D. (2009). Ostracism: A temporal need-threat model. In M. P. Zanna (Ed.), Advances in experimental social psychology (Vol. 41, pp. 275-314). Academic Press. https://doi.org/10.1016/S0065-2601(08)00406-1

מיכל רוסו

נעים מאוד, שמי מיכל רוסו ואני מטפלת רגשית, עמיתת מכון טמיר בהרצליה.

אני עובדת לפי הגישה הפסיכודינמית, משלבת מגוון כלים וגישות בטיפול בהתאם לצרכי המטופל והתהליך שעובר.

בהכשרתי אני מטפלת באמנות ומתמחה בטיפול בגיל ההתבגרות.

בשנים האחרונות עובדת עם נוער בדרגות סיכון שונות ובעלת ניסיון של שנים עם נוער וצעירים, ספורטאים וטיפול באוכלוסיות עולים. 

בעלת ניסיון של שנים עם גילאי היסודי המאוחר, חטיבת ביניים, תיכון וטיפול באוכלוסיות עולים.

השכלה

• תואר ראשון B.A תולדות האמנות- אוניברסיטת חיפה.

• תעודת מטפלת בתרפיה באמנות- מכללת בית-ברל.

• תואר שני M.A טיפול באומנויות השלמה למטפלים מנוסים- אוניברסיטת חיפה​.

• טיפול EMDR  שלב א'- מכון EMDR ישראל.

• CBT טיפול התנהגותי קוגניטיבי- בית הספר ל CBT שנה א', התמחות בטיפול במתבגרים.

​​

​ניסיון תעסוקתי

בשנים האחרונות: 

• מחלקת קידום נוער, עיריית רעננה- עבודה עם נוער בסיכון, גילאי חטיבה ותיכון, טיפולים פרטניים וקבוצתיים, עבודה מערכתית עם גורמי בית הספר והרווחה, עבודה רציפה עם ההורים.

• רכזת טיפולית בעמותת עתיד ורוד - תכנית תעסוקתית לנערים המנותקים ממערכת החינוך אשר משויכים לתכנית היל"ה בקידום נוער.

• הקמה והדרכת מערך פרויקטים של יזמויות עסקיות משתנות משנה לשנה לבני נוער.

בשנים קודמות:

• מתי"א חולון- טיפולי פרטניים בתלמידי חינוך מיוחד בגילאי היסודי.

• תיכון עירוני י"א תל אביב- תיכון הזדמנות אחרונה, טיפולים פרטניים.

• שפ"ח כפר שלם תל אביב- טיפולים בבית ספר יסודי.

• מחלקה פסיכיאטרית תל השומר- מחלקת גברים מבוגרים, טיפולים פרטניים קצרי מועד, קבוצות סטודיו פתוח במחלקה הסגורה, וקבוצות רכבת במחלקה הפתוחה.

• "אנוש" רמת גן- מועדון חברתי למתמודדי נפש, התנדבות במתן סדנאות טיפוליות.

​​אני עובדת בגישה אקלקטית, כלומר משלבת לפי צורך כלים טיפוליים מתחום הטיפול באומנויות (אמנות, משחק, ביבליותרפיה, דרמה, תנועה, פסיכולוגיה חיובית ועוד). 

בעשור האחרון  בעלת התמחות בטיפול במתבגרים, בדרגות סיכון שונות, בגילאי חטיבות ותיכון. מטפלת במרכז פרטי בצעירים ומבוגרים, אוכלוסיית עולים וספורטאים. 

תחומי הטיפול שלי מגוונים וכוללים:

• חרדות למיניהן.

• הפרעות קשב וריכוז וקשיי ויסות.

• מצבי משבר וטראומה.

• דימוי עצמי.

• קשיים חברתיים.

• קשרים במשפחה.

• ניכור הורי.

• התנהגויות סיכון (אלכוהול, סמים, התנהגויות מיניות לא תואמות).

• פגיעה או התמכרות לרשתות החברתיות.

אני מאמינה

אני מאמינה בחשיבות הקשר הטיפולי כזירה בה ניתן לזהות דפוסים, קונפליקטים וקשיים הנובעים ממערכות היחסים של המטופל המגיעות מחייו.

בכך ניתן לעבוד על הבנה וגיבוש זהות עצמי על ידי התבוננות בתפיסות והתנהגויות שמגיעות ממקומות בעבר שאינן מתאימות כיום. 

ההתמודדויות בטיפול עוזרות להעצמה אישית וצמיחה של האני הפנימי.

אני משתמשת בכלים של יצירה במקומות שבהן אין מילים בכדי להכיר רבדים בנפש ולהביא מעט מן הלא מודע אל המודע.

חשיבותו של הקשר הטיפולי בעיני הוא להוות מקום מכיל ומקבל שמביא לתהליכי צמיחה ושינוי.

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

שרון ריגאי

שמי שרון אני עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית מוסמכת מטעם התוכנית לפסיכותרפיה דינמית בבית ספר תמורות, אוניברסיטת בר אילן. 

אני מטפלת כעמיתת מכון טמיר ברמת השרון, בעלת ניסיון בטיפול וליווי אנשים בהתמודדות עם מגוון קשיי היום יום.

ניסיון מקצועי

במשך שנים התמקצעתי בעבודה עם מטופלים ומשפחות המתמודדים עם מחלות קשות ומסכנות חיים. 

בנוסף, אני בעלת ניסיון בטיפול בטראומות המפציעות סביב אירועי אובדן. 

בשנים האחרונות, אני צוברת ניסיון רב בעבודתי בקליניקה הפרטית עם מגוון אנשים בטווח רחב של גילאים. 

בעבודתי אני מתמקדת בתחומים הבאים:

• חרדה.

• דיכאון.

• טראומה נפשית.

• ליווי וטיפול בנפגעי תקיפה מינית בוגרים. 

• קשיים במערכות יחסים.

• משברי חיים.

• ליווי תהליכי אבל ושכול, תמיכה ומתן כלים עד הטבה בשנים הראשונות.

• ליווי רגשי בצל מחלות קשות, של המטופלים ובני משפחותיהם, במסגרת צוות רב-מקצועי במסגרת אשפוז בית.

•  תחושות של חוסר חיות, אובדן ועוד.  

אני מאמינה

במהותי, אני אוהבת אדם ומונעת על ידי ערכים של קבלה, כבוד ואהבת האחר. אני מאמינה באמפתיה ואנושיות באופן בלתי מתפשר בעבודתי.

מתוך מהות זו, נולד רצוני להיות חלק מהמסע של אנשים  כדי לסייע להם למצוא את החדווה ולדייק את דרכם בחיים.

אני מאמינה שכל אדם יכול וראוי לעבור שינוי מיטיב בחייו, בהתמודדות למול מגוון רב של מצוקות וקשיים. 

אין שני אנשים זהים בעולם ומכאן גם אין שני טיפולים זהים.  כל אדם הוא עולם ומלואו וכך גם הקשר אתו ייחודי. הטיפול מעוצב  בהתאם לצרכים והרצונות של המטופל. כל טיפול הוא למעשה מסע לא ידוע, שנסלל תוך כדי תנועה בעבודה משותפת עם המטופל ובאופנים המתאימים לבחירותיו. 

טראומות ניתנות אף הן לטיפול- גם חוויות חיים קשות מאד ומתמשכות, חוויות שלא עובדו ופגיעות שהוכרו- הן לא חסרות תקווה לריפוי.

לעיתים ניתן לשלב גם עיבוד זיכרונות בשיטת EMDR לשינוי ושיפור איכות חיים. לא חייבים לחיות כל פעם מחדש את הטראומה. יש אפשרות לריפוי שלאחריו יהיה יותר מקום לחוויות של חיים. 

לכל אדם יש קול ייחודי לו, עם גוון צליל מיוחד, מנגינה שונה ולחן משלו. 

אני רואה לעצמי ייעוד באיתור, עיצוב וזיקוק הקול הזה. 

לכל אדם יש כוחות, ואפשר לגלות אותם יחד. 

המסע בשניים, יחד עם מטפל הוא משנה חיים. מסע כזה מאפשר התפתחות של תחושת חיות,  תחושת עצמי שלמה יותר וכן חווית חיים מלאה הכוללת רווחה אישית והגשמה. 

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

אנורקסיה ופרפקציוניזם

במאמר זה נתייחס לקשר בין פרפקציוניזם לבין הפרעות אכילה.

נתייחס לרציונל מאחרוי החיבור הזה ונסיים בדרכי טיפול שונות שיכולות לעזור. 

פרפקציוניזם, כידוע, היא הנטייה להחזיק בסטנדרטים לא מציאותיים, לגבי עצמך שאיפה לשלמות שלעולם אינה יכולה לספק את מי שאימץ אותה.

לפי מטה-אנליזה שבחנה את הקשר בין פרפקציוניזם לבין תסמינים של חרדה, הפרעה טורדנית-קומפולסיבית (OCD) ודיכאון בקרב צעירים בגילאי 6-24. נמצא שפרפקציוניזם קשורה במצוקה פסיכולוגית, ובפרט בהפרעות חרדה, OCD ודיכאון. 

מעניין, אבל לא כל כך מפתיע, שנטייה זו נמצאה קשורה להתפתחותן של הפרעות אכילה, ושל אנורקסיה בפרט.

מאפיינים של פרפקציוניזם

פרפקציוניזם זה אוסף של מאפיינים אישיותיים ללא הגדרה אוניברסלית מוסכמת. לעיתים זה נצפה כמו נטייה אישיותית ולפעמים כסימפטום. לעיתים אפשר להבין את זה גם כתהליך.

פרפקציוניזם יכול להיות בעל אספקטים חיוביים ושליליים. להיות אדם בעל סטנדרטים גבוהים יכול להיות לנכס בהרבה מקרים שכן זה יכול להיות יעיל בכדי להשיג יעדים. למרות זאת, פרפקציוניזם גם גובה מחיר ובמצבים הלא נכונים, יותר מידי פרפקציוניזם יכול להוות מכשול. 

פרפקציוניזם מקושר עם בעיות פסיכולוגיות והוא מכונה פרפקציוניזם קליני (או פרפקציוניזם לא תפקודי).

לפרפקציוניזם קליני יש שלושה היבטים מרכזיים:

1. סטנדרטים גבוהים במיוחד: לפרפקציוניסטים יש רף גבוה במיוחד להגדרה של ״מהי הצלחה״, ברמה שרוב האנשים ייראו כקיצוניים למדי.

2. הערכה עצמית קשורה לסטנדרטים גבוהים: אנשים עם פרפקציוניזם קליני שופטים עצמים על סמך הסטנדרטים הגבוהים ללא הפסקה.

3. התמדה למרות ההשלכות המזיקות: פרפקציוניזם קליני מאופיין בהמשך השאיפה לסטנדרטים האלו למרות ההשלכות השליליות העקביות.

פרפקציוניזם אינו משפיע בהכרח על כל תחום בחייו של האדם, כלומר אנשים עם פרפקציוניזם עשויים להציג את הנטיות הללו באזורים מסוימים ובאזורים מסוימים לא.  

לדוגמא, יש מי שהם פרפקציוניסטים בהקשר של לימודים או קריירה אבל לא בסביבתם האישית. אחרים עשויים לפתח פרפקציוניזם לגבי הופעתם החיצונית, אבל לא סביב ביצועים בלימודים או בעבודה. 

יש הרבה תחומים בהם פרפקציוניזם עשוי להופיע. למשל: 

• מערכות יחסים קרובות.

• בריאות והרגלי ניקיון.

• מראה הגוף.

• ניקיון ואסתטיקה.

• ארגון וסידור.

• ביצועים בעבודה או בבית הספר.

• דיבור וכתיבה.

פרפקציוניזם קליני

אנשים עם פרפקציוניזם מחויבים להתנהגויות מסוימות אשר מחזקות את אמונותיהם הפרפקציוניסטיות.

זה יכול להיות: תיקון של אחרים, בדיקה מוגזמת, ארגון מוגזם ויצירת רשימות. 

בנוסף, הרבה אנשים עם פרפקציוניזם נמנעים מלעשות דברים מסוימים מתוך הפחד שהם לא יוכלו לעמוד בסטנדרטים של עצמם. דוגמאות התנהגויות הימנעותיות כוללות כישלון בהאצלת סמכויות, ויתור מוקדם מדי, חוסר החלטיות וסחבת.

אנשים רבים עם פרפקציוניזם קליני מאמינים שזה משפיע לרעה על קשריהם החברתיים, הבריאות הנפשית והבריאות הגופנית. 

בהתחשב הקשר בין פרפקציוניזם להפרעות אכילה, הנה כמה שאלות שהוצעו ע"י מומחים בשילוב בין הפרעות אכילה לפרפקציוניזם:

1. האם הסטנדרטים שלך גבוהים יותר ביחס לאחרים?

2. האם אתה מסוגל לעמוד בסטנדרטים שקבעת לעצמך?

3. האם אתה מתעצבן יתר על המידה במצבים בהם אתה לא עומד בסטנדרטים הללו?

4. האם אנשים אחרים מסוגלים לעמוד בסטנדרטים שלך? האם אתה מתעצבן יתר על המידה במצבים בהם אחרים לא עומדים בסטנדרטים שלך?

5. האם הסטנדרטים שלך עוזרים לך להשיג את מטרותיך או שהם מפריעים לך (למשל ע"י אכזבה או כעס כשאתה לא עומד בסטנדרטים של עצמך? או בכך שהם גורמים לך להספיק פחות עבודה וכדומה)

6. מה יכולים להיות היתרונות והחסרונות של שחרור סטנדרט מסוים או התעלמות ממנו כליל?

איך פרפקציוניזם קשור בהפרעות אכילה?

נראה שקיים קשר בין פרפקציוניזם להפרעות אכילה, אבל אופיו של הקשר הזה אינו ברור לגמרי.

במילים אחרות, חוקרים אינם יודעים להגיד האם האחד גורם לשני או מי מופיע קודם. 

מחקרים מסוימים מצביעים על כך שאנשים עם הפרעות אכילה ופרפקציוניזם לעיתים קרובות מראים מאפיינים פרפקציוניסטים לפני תחילתה של הפרעת האכילה. 

מחקרים הראו שאנשים המאובחנים עם אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה מאופיינים ברמות גבוהות יותר של פרפקציוניזם מאשר אנשים ללא הפרעות אכילה. פרפקציוניזם עשוי גם להשפיע על אנשים שיש להם הפרעת אכילה כפייתית (בינג').

מחקרים מציעים שפרפקציוניזם ממלא תפקיד בשלבים שונים של הפרעות אכילה,משלב הופעת המחלה ועד התפתחות ההפרעה לצד הטיפול. 

נראה כי מאפיינים פרפקציוניסטים ממשיכים להתקיים גם לאחר ההחלמה מהפרעת האכילה -  

למרות זאת, יש מחקרים שמראים כי כאשר נעשה שימוש בהגדרה מחמירה יותר של החלמה מהפרעת אכילה, המאפיינים הפרפקציוניסטים הופחתו לרמות דמות לאלו הקיימות בקרב אנשים ללא הפרעות אכילה. ממצא זה מציע שהתערבויות המכוונות לפרפקציוניזם עשויות להועיל בטיפול בהפרעות אכילה.

טיפול

אם הפחתה של פרפקציוניזם מקושרת עם החלמה מוגברת מהפרעת אכילה, ראוי שזה יקבל תשומת לב במהלך הטיפול. יש כמה גישות שונות שעשויות להיות יעילות להפחתת הנטיות הפרפקציוניסטיות. רוב המחקר הקיים על טיפול בפרפקציוניזם התמקד בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

CBT נמצא כיעיל בהפחתה של פרפקציוניזם בקרב אנשים עם ובלי הפרעות אכילה. זה גם הוכח מפחית תסמיני הפרעות אכילה כמו גם תסמינים של הפרעות אחרות כולל דיכאון וחרדה.

למעשה, אחד הטיפולים המובילים באנורקסיה הוא CBT-E (טיפול קוגניטיבי התנהגותי משופר) המתמקד בטיפול בפרפקציוניזם. 

CBT לטיפול בפרפקציוניזם יכלול אתגור של דפוסי המחשבה הפרפקציוניסטיות כמו מחשבות של הכל או כלום והצהרות של "חייב", זה כרוך בזיהוי הכללות יתר וסטנדרטים כפולים.

אנשים גם לומדים לבחון את האמונות הפרפקציוניסטיות דרך השימוש במבחנים התנהגותיים. הכוללים ניסיון דברים אשר יאתגרו את האמונות הקיימות ולראות מה יקרה. 

לדוגמא, אדם המאמין שהוא יתבייש מאוד להזמין חבר לביתו אלא אם הבית נקי באופן יסודי ומוחלט, יכול לבחון זאת ע"י הזמנת חבר לבית כאשר הוא לא מסודר. אדם יכול גם לבדוק את האמונה שעליו להיות פרודוקטיבי תמיד ע"י קביעת זמן בו ישב בפארק ויצפה באנשים. 

טיפול בחשיפה

בעיה עם פרפקציוניזם דומה לבעיה מפוביה מחוסר שלמות, פרפקציוניסטים מרגישים מבועתים מלעשות טעויות.

טיפול במצב זה כרוך אפוא בחשיפה חוזרת למצבים בהם סביר שאדם לא יצליח בצורה מושלמת, כאשר המטרה היא לפתח סטנדרטים יותר בריאים ומאוזנים.

התהליך יכלול מצבים ״לא מושלמים״ והתמודדות של המטופל עם השלכותיהם. למשל: 

• להגיע באיחור לתור שנקבע.

• לבקש עזרה ממישהו זר בסופר.

• לשלוח מייל עם שגיאת כתיב מכוונת.

לאורך זמן, עם חשיפות חוזרות, המטופל אמור להרגיש בטוח יותר לשנות את הנורמות בהקשרים שונים, מתוך הבנה ששום דבר נורא לא יקרה.
 

לסיכום, אם אתם או אדם אהוב עליכם מתמודד/ת עם הפרעת אכילה, עם או בלי תסמינים של פרפקציוניזם - 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

הכירו את המטפלים בקשיי אכילה במכון טמיר

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין

זהבה עתיר

MA

מכון טמיר בפתח תקווה

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

מקורות:

Lunn, J., Greene, D., Callaghan, T., & Egan, S. J. (2023). Associations between perfectionism and symptoms of anxiety, obsessive-compulsive disorder, and depression in young people: A meta-analysis. Cognitive Behaviour Therapy. Advance online publication. DOI: 10.1080/16506073.2023.2211736

Perfectionism in People With Eating Disorders. By Lauren Muhlheim, PsyD, CEDS Updated on March 24, 2022. Medically reviewed by Rachel Goldman, PhD, FTOS

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה קשה המתבטאת בדימוי גוף מעוות, פחד לא רציונלי מעלייה במשקל והתעסקות מוגברת בשליטה על המשקל ומידות הגוף.

אנשים עם אנורקסיה עושים מאמצים רבים כדי לשמור על המשקל או להפחית אותו, בין היתר באמצעות הגבלת מזון, הקאות יזומות ופעילות גופנית קיצונית.

במאמר קצר זה ננסה לענות על שאלת המניעה של ההפרעה.

האם ניתן למנוע אנורקסיה נרבוזה?

אין שיטה מוכחת למניעת אנורקסיה נרבוזה, אבל זיהוי מוקדם של סימפטומים עוזר באבחון מהיר, בהתערבות טיפולית ובסלילת הדרך להחלמה.

רופאים ובני משפחה מנסים לעקוב כבר בשלב מוקדם אחר ילדים ומתבגרים המצויים בסיכון לפיתוח אנורקסיה וברמה הקהילתית, מופנים משאבים מקצועיים למי שמוגדר עם בקבוצת סיכון לפיתוח אנורקסיה.

זיהוי אוכלוסיות הסיכון יכול גם להכווין את בוני התוכן בתוכניות מניעה, כך שיהיו מדויקות, ספציפיות וסלקטיביות יותר.

ֿ

גורמי סיכון של אנורקסיה

למרות המורכבות במניעה, כן אפשר להבין משהו כאשר בוחנים מי נמצא בסיכון גבוה לפתח אותה:

• קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל מהפרעת אכילה או בעיה נפשית אחרת.

• מגדר נשי. גברים מתמודדים כמובן עם אנורקסיה, אבל פחות.

• קיימת אבחנה קודמת של חרדה, דיכאון או התמכרות.

• יש היסטוריה של דיאטות והתעסקות עם משקל.

• נטייה פסיכולוגית לפרפקציוניזם, חוסר שביעות רצון מהגוף ודפוסי התנהגות נוקשים.

• חוויות עבר של דעות קדומות בנוגע למשקל, שכללו בריונות והקנטות.

ולמרות שרובכם מכירים, הנה כמה מהסימפטומים של אנורקסיה נרבוזה:

• שינויי מצב רוח.

• שינויים בהרגלי אכילה.

• דימוי גוף שלילי וביקורתיות בנוגע לגוף.

• אובדן משמעותי במשקל.

• הכחשה של תחושת רעב.

• פעילות גופנית מוגזמת.

• שימוש מוגבר באלכוהול וסמים.

בשנים האחרונות, חוקרים הגיעו להבנה שאנורקסיה נרבוזה נובעת ממגוון סיבות:

גורמים סביבתיים כמו חשיפה לדיאטות בתרבות או להתנהגויות חברתיות סביב משקל הם בעלי מרכבי משמעותי, אך גם הגנים משחקים תפקיד. 

כאמור, אנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם אנורקסיה נרבוזה או הפרעת אכילה אחרת הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות במחלה.

לגנים יש תפקיד חשוב באנורקסיה, כאשר רופאים וחוקרים מפתחים את שיטות הטיפול ואף מפתחים דרכי מניעה.

הבנה של הקשר המורכב של גנטיקה לסביבה ותרומתם להפרעה עשויה לעזור באבחון, בטיפול ובמניעה.

דגלים אדומים

זיהוי מוקדם של אנורקסיה הוא אתגר לא טריוויאלי.

ההורים מוזמנים לקלוט האם הילד/ה מראה סימני אזהרה לאנורקסיה, כמו ירידה דרמטית במשקל, תלונות שכיחות על המשקל, הימנעות מארוחות ופעילות גופנית מוגזמת.

דרכי מניעה

אתר WebMd מציע כמה נקודות חשובות עבור הורים, אחים, מורים ואנשים אחרים המצויים בסביבת נוער בסיכון לפיתוח אנורקסיה:

• הבהירו ש״להיות רזה מאוד זה לא נראה טוב״. 

• תנו חשיבות רבה יותר לאישיות ופחות לנראות החיצונית.

• עודדו אותם להיות כנים לגבי רגשותיהם.

• עזרו להם לבנות את ההערכה העצמית.

• למדו אותם על הסכנות שבדיאטה.

• הבהירו שאתם לא מצפים מהם להיות מושלמים כי שלמות לא קיימת.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

10 בדצמבר 2022   

מקורות:

Can You Prevent Anorexia? Written by WebMD Editorial Contributors Medically Reviewed by Jennifer Casarella, MD on September 11, 2020

Stice E, Johnson S, Turgon R. Eating Disorder Prevention. Psychiatr Clin North Am. 2019 Jun;42(2):309-318. doi: 10.1016/j.psc.2019.01.012. PMID: 31046932.

דור חדש בעולם העבודה עומד בפתח: דור ה-Z. 

הדורות הקודמים שמהווים את חלק הארי בעולם העבודה הם ה-Baby Boomers (ילידי 1946-1964), לאחריהם דור ה-X (ילידי 1965-1984), וכן דור ה-Y (ילידי 1985-1996) שנקראים גם 'מילניאלס'. בני דור ה-Z, נולדו לאחר 1997 והיום מהווים כרבע מאוכלוסיית העובדים בעולם. שלא כפי קודמיו, דור זה מתאפיין בתכונות ואלמנטים חדשים שמניעים אותו. 

גורמים שמניעים את דור ה-Z

הגורם הראשון הוא החיפוש אחר אתגרים חדשים. בני הדור יחפשו פעמים רבות אחר האתגר הבא, את הדבר הבא שיסעיר אותם. הדינאמיות, הגירויים והגיוון בעבודה חשובים להם מאד. המנהלים עלולים לחוות קושי שנובע מכך שמשימות רבות הן מונוטוניות יותר ופרויקטים שונים עשויים להימשך על פני מס' חודשים ואפילו שנים. ייתכן שעובדים בני הדור המדובר יתקשו להתמודד למול המשימות הללו.

הגורם השני שמניע דור זה הוא שקיפות. העובדים רוצים להרגיש שהמנהלים שלהם כנים ושקופים איתם ביחס לסיבות שבגינם דברים מתנהלים. פעמים רבות הם יכולים לשאול "למה דווקא ככה?" ולרצות להבין מה עומד מאחורי ההחלטות ומדוע המנהל דחה את טענותיהם. אי הסתרת מידע ע"י המנהלים מפאת גילם או מקומם הראשוני והנמוך של העובדים בני הדור בהיררכיה עלול לקומם אותם. 

הגורם השלישי הוא פיתוח עצמי. לבני דור ה-Z השתנו הציפיות באשר לאילו אפשרויות חברה יכולה להעניק ולהציע להם. יש להם הצורך שיתנו להם את האופציה ללמוד כישורים חדשים או תכניות העשרה בתחומים שהם רוצים ושיסייעו להם לפיתוח עצמי במהלך העבודה. בנוסף לכך, הם יוכלו להשתמש בידע שרכשו בזמן העבודה וכך להועיל לחברה. 

הגורם הרביעי, הוא גמישות בעבודה. הגמישות יכולה לבוא לידי ביטוי בשעות העבודה או במיקום העבודה. ביחס לשעות העבודה הגמישות, הם מעוניינים לעבוד בזמנים שנוח להם – לדוגמא, להגיע מוקדם בבוקר ולצאת גם מוקדם יותר הביתה, או לחילופין להתחיל את העבודה באמצע היום, לקחת הפסקה בשעות הערב ולהמשיך לעבוד בשעות הלילה המאוחרות. ואילו בנוגע למיקום – נדרשת הרבה יותר עבודה מהבית. עבודה היברידית עבורם, המשלבת עבודה מהבית יחד עם עבודה מהמשרד נתפסת כברורה מאליה. לא כל מנהל או מקום עבודה יכול להרשות לעובדיו לעבוד בשעות כה גמישות (כמו למשל עבודה במשמרות קבועות) וכן לעיתים אין אפשרות לעבוד מהבית ונדרשת הגעה יומיומית למקום העבודה. 

הגורם החמישי, הוא שחשוב להם להשמיע את קולם ולהטמיע רעיונות חדשים. בעיניהם ישנה חשיבות עצומה לכך שישמעו אותם. הן לרעיונות ולהצעות שלהם והן לקשיים שלהם. הם רוצים שהממונים יתנו מקום לרגשותיהם ויתחשבו בהם. עובד שירגיש שהיכולות שלו והרעיונות לא באים לידי ביטוי עלול לעזוב את מקום העבודה.

מעבר לכך, ניתן לשער שכיום אנשים צעירים חשים פחות מחויבים לעבודה מאשר בעבר. בחברות השונות צופים בתנודות הגדולות של עובדים צעירים ובירידת הערך של מקום עבודה יציב – 40% מדור ה-Z מוכנים לעזוב את עבודתם בתוך שנתיים (Deloitte, 2022).

הגורמים שנראים לעיל מקשים על בני הדורות האחרים במפגש איתם בעולם העבודה. יתרה מזאת, תכונות אלו עלולות להקשות מאד על מנהלים שצורת הניהול והחשיבה שלהם שונה מאד מהדרך שבה בני דור ה-Z תופשים את הדברים. 

כתיבה:

עומר ביגי אמויאל, MA,

פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית

מקורות:

Gaidhani, S., Arora, L., & Sharma, B. K. (2019). Understanding the attitude of generation Z towards workplace. International Journal of Management, Technology and Engineering, 9(1), 2804-2812.

‏

Jiří, B. (2016). The Current Generations: The Baby Boomers, X, Y and Z in the Context of Human Capital Management of the 21st Century in Selected Corporations in the Czech Republic

Deloitte. Striving for Balance Advocating for Change. 2022. Available online: https://www2.deloitte.com/content/dam/Deloitte/at/Documents/human-capital/at-gen-z-millennial-survey-2022.pdf

יעל מנדל ניסנבאום

שמי יעל מנדל ניסנבאום (MSW) עובדת סוציאלית, בוגרת המסלול הקליני ילד ונוער באוניברסיטת תל אביב, עמיתת מכון טמיר לפסיכותרפיה.

אני מאמין

לתפיסתי, טיפול הוא מקום בו ישנה הזדמנות ליצרת קשר בטוח שבתוכו המטופל יכול להתבונן על עצמו, להבין את המניעים לרגשותיו ולמחשבותיו ולבסוף לייצר שינוי שיוביל לרווחה נפשית.

המפגש הטיפולי הוא מסע פנימה ודרכו משתקפת הנפש, דפוסי הפעולה, המחשבות והרגשות ובאמצעותן ניתן להבין יחד את הגורמים לכאב וללמוד את הדרך להקלה. 

במפגש מסוג זה מתקיימת הקשבה עמוקה לחלקים מודעים ובלתי מודעים  ששוכנים בכל אחד מאיתנו. 

השכלה אקדמית 

• תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מסלול ילד ונוער (בהצטיינות) אוניברסיטת תל אביב

• תואר ראשון בעבודה סוציאלית (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית בירושלים

• קורס הדרכת סטודנטים באוניברסיטת תל אביב.

• כיום לומדת בתוכנית לפסיכותרפיה פסיכואלינטית במכון מגיד של האוניברסיטה העברית בירושלים. 

ניסיון מקצועי

הניסיון המקצועי שלי כולל 13 שנות טיפול בהם רכשתי ניסיון טיפולי עם מגוון רחב של אוכלוסיות. כיום אני מטפלת בקליניקה פרטית ברמת גן, שם אני מטפלת במבוגרים, ילדים ומתבגרים. במקביל אני עוסקת בהדרכה של צוותים טיפוליים וחינוכיים.

 אני עובדת כמדריכה בגני התקשורת של אלו"ט, שם אני מדריכה עובדות סוציאליות המשמשות רכזות טיפול ועובדות עם ילדים על הרצף והוריהם.  בעבר עבדתי כרכזת טיפול בעצמי ויש לי ניסיון עשיר בטיפול בילדים על הרצף והדרכת ההורים.  

בנוסף, אני מדריכה סטודנטיות לעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת תל אביב.

כמו כן, טיפלתי בילדים והוריהם במכון פרטי להתפתחות הילד- "מרכז נגר לינדנבאום" שם רכשתי ניסיון בטיפול בילדים, הדרכת הורים וטיפול דיאדי. 

בתחילת דרכי המקצועית עבדתי במסגרת פוסט אישפוזית עם ילדים שסבלו מפגיעות ראשוניות והוצאו מביתם. לאחר מכן עבדתי  בעמותת "אותות", מרכז חירום לבני נוער שנזקקו להתערבות בשעת משבר בשל קשיים משמעותיים כגון דיכאון, חרדה, פגיעה מינית, אלימות במשפחה, הפרעות ברגש, הפרעות בהתנהגות ועוד.  

במסגרת עבודתי טיפלתי לאורך השנים במבוגרים בבני נוער ובילדים אשר מתמודדים עם קשיים מגוונים:

• דיכאון.

• דיכאון לאחר לידה.

• ASD.

• פוסט טראומה מורכבת.

• קשיים התנהגותיים.

• קשיים חברתיים.

• הפרעות אכילה.

• קושי במערכות יחסים.

• משברי חיים.

• קשיים בויסות רגשי.

• ילדים בגיל הרך.

כְּדֵי לָדַעַת – דור אלה גבע

אוּלַי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר

הָיִיתִי צְרִיכָה לְטַפֵּל עֶשְׂרִים שָׁנָה

כְּדֵי לָדַעַת

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם

זָקוּק לטִפּוּל

אֶלָּא לְאַהֲבָה.

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּנּוֹת

אֶלָּא לְהֵרָפֵא.

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה צָרִיךְ

אָדָם דָּבָר

מִלְּבַד עֵינַי הָרוֹאוֹת

אֶת שְׁלֵמוּתוֹ

בִּפְנִים הַסֶּדֶק.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון: