בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת בארץ שיטת ריפוי כשבבסיסה ריפוי בינדורי, או העברה בינדורית ששמה "קונסטלציה משפחתית".
את הקונסטלציה המשפחתית פיתח התראפיסט ברט הלינגר.
הקונסטלציה המשפחתית במקור היא עבודה בקבוצה, אך אפשר כיום גם לעבור טיפול בקונסטלציה בעבודה פרטנית. .
העבודה בקבוצה נעשית בצורה כזו שיש לנו מונחה או מונחית- האדם שמביא בעיה כלשהיא ומבקש עבורה ריפוי או פתרון. יתר משתתפי הקבוצה הם "נציגים" , בקונסטלציה, כלומר הם מייצגים דמויות שונות מהסיפור של המונחה, כאשר המונחה יושב וצופה בדינאמיקה המתפרשת לפניו.
המשתתפים, מייצגים דמויות מההיסטוריה של המונחה, מהקונסטלציה המשפחתית שלו, מבלי שהם יודעים דבר אודות הדמויות. זהו השדה הקונסטלטיבי, והוא מכיל ידע. הנציגים קולטים את הידע הזה על ידי הקשבה עמוקה למה שעולה בתוכם, אינטואיטיבית.
נתחיל בתיאור מקרה של עבודת קונסטלציה:
רונה (שם בדוי) הגיעה למפגש בקונסטלציה משפחתית בקבוצה, כדי לעבוד על הזוגיות הקיימת שלה. היא הרגישה שהיא לא מצליחה להיות נוכחת במלואה בזוגיות החדשה הזו שהרגישה לה טובה ונכונה לה, כי משהו בה משך אותה החוצה והיא לא ידעה מהו הדבר. בקונסטלציה משפחתית, אנחנו יכולים "לשים בד" –
אנחנו נותנים ייצוג בצורה של בד (עגול או ריבוע ובוחרים צבע מסוים) לדבר כלשהוא.
ביקשתי ממנה לבחור בד לדבר הזה שמושך אותה החוצה מהיחסים ומפריע לה להיות במלואה בזוגיות החדשה שיצרה לעצמה.
על הבד שהניחה, ביקשתי ממשתתף מהקבוצה להיכנס למרכז החדר, "לעמוד על הבד" ולתאר לקבוצה מה עולה בו. הוא אמר שהוא מרגיש שהוא בן הזוג הקודם שלה, כאשר הנציגה שייצגה את רונה, הסתכלה עליו והרגישה שזה נכון, כן זה הוא. זה הוא שמושך אותה החוצה מהיחסים האלו , אלו שיש לה כיום, בהם היא מרגישה לא מספיק נוכחת כמו שהיתה רוצה, משהו בו מושך אותה החוצה אליו.
רונה עצמה, ישבה וצפתה במתרחש, בנציגים ש"עובדים" עבורה – בנציגה שייצגה אותה ובנציג שייצג את בן זוגה הקודם , והדינאמיקה נפרשה לפנינו.
רונה אמרה : "כן זה נכון, אני מרגישה שהוא מרחף מעלי באויר כל הזמן, שהוא לא משחרר אותי".
הנציג שייצג את בן הזוג הקודם אמר שהוא צריך אותה, שהוא רוצה אותה וזקוק לה, מאד. הנציגה של רונה הרגישה שככל שהוא, בן הזוג הקודם, יותר ויותר נזקק ומשווע לעזרה, משהו מושך אותה החוצה מהיחסים האלו איתו, היא רוצה לצאת, לברוח, להיעלם.
יש רגעים בקונסטלציה שבהם אני כמנחה, צריכה לקבל החלטות.
לאן הולכים? האם נעמיק את מה שקורה אצל רונה? נקח אותה לאחור ונראה מה מושך אותה ליחסים האלו ? או האם נקח את בן הזוג לאחור? ונראה מה קורה אצלו, בעבר שלו, בהיסטוריה המשפחתית שלו, על מנת שיניח לרונה ליצור את מה שהיא רוצה ליצור כיום בזוגיות החדשה שלה..
לפעמים הכי טוב לא להתערב ולהניח לקונסטלציה להתפתח לכיוונים שהנציגים מושכים ללכת לשם. זה לא פשוט "לשחרר שליטה", ולתת למה שקורה- להתרחש. עם השנים אני לומדת פחות לנהל, פחות להתערב, פחות להיות בעמדת ה"יודעת", ולתת למה שרוצה להיווצר- להיווצר.
בסיפור הזה , ראיתי עד כמה בן הזוג נראה זקוק, תלוי וחסר, ולכן ההחלטה שלי כמנחה היתה ללכת לכיוון שלו. במטרה לשחרר את רונה. הגבר שעמד בתור הנציג של בן הזוג הקודם, היה נראה כאוב מאד. הוא דיבר על כך שהוא לא מפסיק לחפש משהו, משהו גדול, גדול ממנו.
רונה סיפרה לקבוצה, שהוא יתום מאם. וכי אביו התחתן עם אישה אחרת שגידלה אותו מגיל צעיר. כאשר המציאות חסרה, הקונסטלציה, כמו במעין חלום, חלום של הנפש, עוזרת לנו להביא את מה שחסר או את מי שחסר. העמדנו לבן הזוג הקודם, את אימו הביולוגית, (נציגה מהקבוצה קמה והפכה להיות אימו הביולוגית) וכן את אביו ואימו החורגת – מתוך המשתתפים מהקבוצה. הנציגה שייצגה את האם המתה היתה חיוורת, האב פנה אליה, ואמר לה בדמעות שהוא לא מפסיק להתגעגע את חסרונה מאז שהלכה. האישה השניה הלכה מעט אחורה אך כמובן שהמעמד היה לה קשה מנשוא.
הגבר הסתכל הצידה, והאישה הראשונה, היתה עם הפנים לאחור. ביקשתי ממנה להסתובב ולהביט בו. בשניהם עלה עצב גדול מאד, ודמעות. לרגע אחד הם התאחדו שוב. ביקשתי מהגבר לומר משפטי ריפוי לאשתו המתה שנפטרה, והוא אמר לה :"הלכת ממני בטרם עת, זה כל כך כאב. עד היום אני מתגעגע". לכמה רגעים הזוג הזה היה יחד, כמו קיבל עוד כמה רגעים להיות האחד עם השניה. היתה תחושה של משהו קסום באויר, כמו רגעים יפים , מיוחדים ונדירים. "היתה לנו אהבה יפה" אמרה האישה, "אבל זו לא היתה החלטה שלי, ולא בשליטה שלי". "הרגשתי אשם", אמר הגבר. "אתה לא אשם" ענתה לו האישה.
"למה עזבת אותי? למה כל כך מוקדם", בכה הגבר.
"אני לא יודעת", אמרה האישה. לא אני זו שהחלטתי.
"זה מה שקרה".
לעיתים, נדרש לב אמיץ ופתוח לעמוד מול הטרגדיות של ההיסטוריה המשפחתית שלנו , להביט פנימה ולומר "זה מה שקרה". להכיר בכך ולעמוד מול זה.
אלו נקודות חשובות לריפוי שלנו, האישי כמו גם הבינדורי. להכיר במה שהיה , במה שקרה, לראות שלמרות המוח האנושי שנוטה להרגיש הרבה פעמים "אשמה", אין כאן אשם. האשמה מגיעה כאשר הכאב גדול מנשוא ואי אפשר לשאת אותו במערכת, מתפשטת האשמה ואחותה ההאשמה. האשמה , היא גם מנגנון הגנה פסיכולוגי שנותן לנו תחושת שליטה. כאילו שאם אני או הוא אשמים, אז יש הסבר ללמה הדברים קרו בצורה טראגית ונוראה כל כך , וכך אנו חשים שיש הסבר כלשהוא הגיוני מאחורי הדברים. כי המחשבה, שאין הסבר, אין שליטה ודברים נוראים קורים- קשה מנשוא, מזעזעת.
לאחר שהאם שנפטרה בטרם עת קיבלה הכרה, כלומר ראו אותה וכאב לכתה קיבל מקום – השתרר שקט בקבוצה.
התחושה בדינאמיקה שנפרשה לפנינו היתה תחושה של הקלה, ושלווה. עתה, יכלו המשתתפים להביט אחד אל השני באופן יותר משוחרר ופחות מכווץ.
ביקשתי מהאישה השניה להסתכל על האישה הראשונה לומר לה: "את היית קודם, אני באתי אחר כך". ברגע שהיא אמרה לה זאת, (משפט שמכיר במה שקרה ועושה סדר ), משהו נרגע. האב יכול היה להירגע. וגם בן הזוג הקודם, שהוא הילד היתום מאם, הרגיש לפתע טוב יותר. הוא אמר שקודם הוא הרגיש בעוצמה את הבטן שלו במערבולת וכאב וכעת היא נרגעה ושקטה.
(רונה באמת אישרה לקבוצה שבן זוגה הקודם היה סובל מדי פעם מכאבי בטן חריפים).
הילד, כלומר - בן הזוג לשעבר של רונה, יכול היה, לפנות אל רונה ולומר לה: " כעת אני יכול להיפרד ממך, אני לוקח את הטוב ממה שהיה בינינו, קחי גם את את כל הטוב שהיה. את כל מה שלא היה טוב נשחרר ביחד וכל אחד ילך לדרכו. אני משוחרר, את משוחררת מהתפקיד ששמתי עליך".
איזו הקלה.
הקונסטלציה מסתיימת כאשר יש תחושה ברורה של הקלה, ריפוי ופתרון. הדרך להגיע לשם עוברת כאשר בעבודה קבוצתית אנחנו עובדים עם משתתפים מהקבוצה בתור נציגים מהמשפחה, פונים לאחור, לטראומות שקרו במשפחה, נותנים הכרה ומקום למה שהיה , לדמויות שחוו טראומות בהיסטוריה המשפחתית שלנו, כמו הגירה, מוות בטרם עת ועוד. כאשר נותנים מקום והכרה לאירועים שקרו , ונותנים ביטוי לסיפור להגיע – הקבוצה עבורת מסע של ריפוי עומק.
הנושא, שעימו מגיע המונחה מלכתחילה, מקבל תנועה עמוקה בליבו ובנפשו של המונחה. בסיפור הזה, לאחר עבודת הקונסטלציה, רונה היתה יכולה לחזור לבן זוגה הנוכחי ולהיות הרבה יותר נוכחת ונינוחה עימו. היא כבר לא הרגישה ש"משהו" מושך אותה החוצה מהיחסים עימו. היא חשה שלמה יותר שם.
בעבודת הקונסטלציה אנחנו עובדים על פי מספר עקרונות :
1. פנומנולוגיה- אנו הולכים יחד עם התחושות והרגשות של כל הקבוצה. אנחנו נקראים להניח לידע שלנו, ולהיות ערים לכך שפתרון יכול להגיע ממקום שהוא לא צפוי מראש, למשל פתרון ממקום אחר במערכת המשפחתית.
2. התייחסות מערכתית : כלומר, הפרט הוא תמיד חלק ממערכת רחבה ורחבה הרבה יותר, מורכבת, מושפעת ומשפיעה . הבסיס הוא אמא, אבא וילד. המערכת לא יכולה להתקיים ללא אחד המרכיבים האלו. ללא אמא או אבא- אין ילד. ללא ילד- אין הורה. כאשר אחד החלקים של המערכת נעלם, מת בטרם עת, מודר או חסר בצורה כלשהיא- המערכת תנסה למלא את החסר בדרכים שונות. הניסיון האנושי הבסיסי למלא את החסר מלווה פעמים רבות, שאנו רואים זאת שוב ושוב בקונסטלציות, בחוסר איזון של המערכת- בבלבול, בבלבול בין תפקידים. למשל כאשר ילד להורה פגוע או כאוב הופך להיות "ילד הורי". זהו בלבול תפקידים נפוץ מאד ובעייתי. הפתרון שנחפש הוא פתרון מערכתי. למשל, כאשר קיימת לרונה בעיה להיות נוכחת בזוגיות הקיימת שלה, המקור נעוץ בריפוי הנפש הכאובה והנזקקת של בן הזוג הקודם ש"משך" אותה החוצה אליו, שוב ושוב, ובריפוי הטראומה של איבוד אימו.
3. שייכות. כל מי ששייך למערכת- יש לו מקום. השייכות מהווה את העקרון החזק והבולט ביותר בעבודה. למשל בסיפור שלפנינו, בן הזוג הקודם, נמשך לאימו שמתה בצעירותה בטרם עת, העדרה יצר אצלו חסך גדול, חויה עמוקה של חסר שעימה הוא הלך, ובעקבותיה היה בו משהו תלוי במיוחד ונזקק מאד. מבחינה קונסטלטיבית, ניתן לומר כי יש לו נאמנות בסיסית ועמוקה לאימו. את אהבתו אליה והחיבור אליה הוא חווה באמצעות נזקקות עקב החור העמוק שנפער בליבו עם לכתה.
4. סדר האהבה. לאהבה יש סדר, מי שהיה קודם מקבל קדימות על פני אלו שבאו אחר כך. למשל, בסיפור שלנו, האם החורגת אמרה לאישה שהיתה לפניה : "את היית קודם, ואני באתי אחר כך" . משפטים שעושים סדר מקנים שקט.
קונסטלציה משפחתית בבסיסה היא עבודה קבוצתית. אך עם השנים, פותחה גם עבודה פרטנית בקליניקה בשיטת הקונסטלציה. בעבודה פרטנית ,אנחנו נעזרים באמצעי המחשה (ייצוגים בדמות בדים צבעוניים ) ובדימיון מונחה כדי לפרוש את הדינאמיקה של מה שקורה, לגלות את המקור ולהביא לריפוי והשלמה.
כתיבה:
שירה אליאס רוטר, עו"ס MSW,
מורה מוסמכת ומנחה קונסטלציה משפחתית
בביה"ס לקונסטלציה משפחתית בישראל
בהנהלת ישי גסטר.
לאתר:
https://www.shirafocusing.com/constellations
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר