ויסות כעס וזעם של הורים כלפי ילדים ומתבגרים | התמודדות והדרכת הורים

ניהול כעסים של הורים כלפי ילדים

 

הורה עשוי לבטא כעס ע״י התרגזות וצעקות על הילדים או ע״י התעללות פיזית, מילולית או רגשית. 

הורים יכולים להרגיש כעס ולאבד סבלנות בגלל שלל סיבות, בהן עייפות, אחריות יתר, תלאות היומיום וטיפול בצרכי הילדים. 

אסטרטגיות התמודדות יכולות לעזור לנהל את הכעס ולהגיב לטריגרים בצורה רגועה יותר. 

 

לכעס הורי אינטנסיבי יכולות להיות השפעות פסיכולוגיות על ילדים, שעלולים להאשים את עצמם בכעס או לחוש מתח שיכול להשפיע גם על התפתחות מוחית.

גדילה בסביבה של כעס היא גורם סיכון להפרעות נפשיות בשלב מאוחר יותר בחיים.  

גם אם הילד כבר מתבגר או חייל, הורה זועם זה מביך.

 

למשל, נמצא קשר חזק בין כעסנות הורית לבין עבריינות אצל ילדיהם.

ההשפעות של הכעס ההורי יכולות להמשיך ולהשפיע על הילד שהפך לבוגר, לרבות עוצמות חומרה הולכות וגוברות של דיכאון, ניכור חברתי, התעללות בבני זוג ופגיעה הישגים כלכליים ובקריירה.

 

אם הורה אומר לילד דברים פוגעניים בשעת כעס, הילד יכול לחשוב שזו אשמתו ולפתח תחושות של חוסר ערך. 

לכעס הורי שמתבטא בהתעללות מילולית או רגשית ילדים יכולים להגיב בהתנהגות שלילית, בחוצפה או בתוקפנות, או מנגד לחלות, להתרחק מאחרים או לסבול מקשיי שינה. 

 

אם הכעס הופך לאלימות פיזית הוא יכול לפגוע בילד קשות. 

טלטולים, מכות או השלכת תינוק יכולים לגרום לפציעות, לנכות או למוות. 

ענישה פיזית של ילד יכולה גם להשפיע עליו בשלב מאוחר יותר בחיים ולהתבטא בהתנהגות אנטי-סוציאלית, בתוקפנות, בהערכה עצמית נמוכה, בבעיות נפשיות ובמערכות יחסים שליליות. 

 

מחקר מ-2017 שבדק 350 חסרי בית בני 50 ומעלה מצא קשר בין חוויות ילדות שליליות, כולל התעללות פיזית ומילולית, לבין בריאות נפשית ירודה. 

מחקר אחר מצא קשר בין חוויות ילדות כאלה לבין בעיות בריאותיות מכאיבות, בהן דלקת מפרקים, כאבי ראש חמורים וכאב כרוני. בין הסיבות לכעס על ילדים הן אחריות לטיפול בבני משפחה, עבודה, ניהול כלכלת הבית ומטלות הבית. 

 

כאשר ההורה לחוץ או מוצף, הוא עלול לאבד סבלנות בקלות רבה יותר ולהתרגז. 

לפעמים ילדים אינם משתפים פעולה עם ההורה ולא מקשיבים לו, או מתחצפים אליו. התנהגויות כאלה, כמו גם מקרים שבהם הילד מבצע משימה משך זמן רב יותר ממה שההורה מצפה, מהווים טריגר לכעס.

 

הורה יכול גם לכעוס בגלל פרטנר או מבוגר אחר בבית, למשל סביב חוסר הסכמה בנוגע לסגנונות הורות או סביב מטלות הבית.

אפשרות נוספת היא זעם לאחר לידה שיכול להיגרם מגורמים שונים, בהם שינויים הורמונליים, מניעת שינה והשפעת ההורות. 

 

הורים רגישים במיוחד להתקפי כעס במהלך תחרויות ספורט של הילדים (Omli and LaVoi, 2012).

במחקר מעניין נשאלו יותר מ-700 הורים לילדים שמתאמנים בקביעות בפעילויות ספורטיביות מדוע הם כועסים באירועי הספורט של ילדיהם. החוקרים גילו שההורים התעצבנו הכי הרבה כשהשופט או המאמן קיבלו החלטות גרועות, ילדים אחרים נהגו בחוסר התחשבות ומול גסות של הורים. 

 

 

אחד הצעדים הראשונים לשליטה בכעס הוא זיהוי הסימנים שלו: 

 

  • תחושה עצבנית, זועפת או מתוחה.

  • מתיחת או קפיצת שרירים. למשל בלסת, בכתפיים או בזרועות.

  • דפיקות לב מואצות.

  • אגיטציה או כיווץ בבטן.

  • נשימה מהירה.

  • הזעה.

  • מחשבות טורדניות שליליות.

 

ברגע שמזהים את הסימנים לכעס, אפשר לעשות צעדים לרגיעה כדי להימנע מלהוציא אותו על הילדים. 

 

 מני הוא לא רק אבא. הוא כבר סבא לארבעה נכדים ונכדה אחת. לכאורה הכל טוב: מני גמלאי של חברת החשמל, הוא ואשתו יחד כבר 35 שנה ושתי הבנות, החתנים והנכדים גרים במרחק 5 דקות הליכה מביתם. הבעיה שמני פנה איתה לטיפול CBT בכעסים הייתה שביומיים הקבועים שהנכדים אצלם, אחרי המסגרות, החלה להתפתח אצלו חוסר סבלנות קיצונית כלפיהם ובפרט כלפי עילי, הנכד האמצעי, שאובחן לאחרונה עם הפרעת התנהגות ואינו יודע מנוח. למני ברור שהוא אוהב אותם, פשוט בזמנים שכל החמישה איתו הוא מוצא את עצמו על סף גירוש של כולם מהבית. בשלושה מתוך חמשת השבועות האחרונים הוא ממש התפרץ עליהם, עד לרמה שההורים עזבו הכל  ובאו לקחת את חלקם. מבוכתו גדולה, הוא ציפה לתפקיד הסב ובכמה הזדמנויות דחק בבנות ״להרחיב את המשפחה״. עכשיו הוא יוצא קצת לא יציב. מעבר לבושה בתוך המשפחה, הוא לא מוכן שזה יקרה לו שוב. בתוך 3-4 מפגשים, המטפלת ומני זיהו שמקור מרכזי להתקפי הכעס הוא תחושה שהבנות רואות בו בייביסיטר מובן מאליו, ללא הכרת תודה, וחיות את חייהן העצמאיים בכיף, משאלה שמני חיכה לה כל חייו ורצה להגשים אותה בפנסיה.

 

 

 

איך מתקנים את המצב?

 

להסביר לילד שההורה חש כעס וצריך לפרוש לכמה דקות כדי להירגע; להתמקד בנשימות ארוכות ועמוקות עם אנחה, עד לתחושה רגועה יותר; לספור עד 10 לאט ולחזור על כך עד לתחושה רגועה יותר. 

 

מי שיכול להשאיר את הילד במקום בטוח, יוכל לקחת לעצמו יותר זמן כדי להירגע. 

 

אפשר, למשל, לעשות מקלחת ארוכה ולהרגיע את הגוף, לעשות הליכה בחוץ ולשאוף אוויר צח, לעשות מדיטציה או לתרגל מיינדפולנס או נשימה עמוקה, למצוא מקום שקט להיות בו לבד, לעשות פעילות גופנית כמו ריצה, גינון, ניקיון או פרויקט ביתי או לעשות פעילות מרגיעה, כמו ציור, הקשבה למוזיקה או קריאת ספר או מגזין. ברגע שמרגישים רגועים יותר, אפשר להרהר במצב ואולי לזהות טריגרים לכעס ופתרונות לסיטואציה או דרך התמודדות חיובית לעתיד. 

 

טכניקות מסוימות יכולות לעבוד טוב יותר עבור אנשים שונים, ולכן כדאי לנסות כמה אסטרטגיות למציאת המתאימה ביותר.

 

לצד כעס, אנשים יכולים לחוות רגשות נוספים כמו אשמה או בושה על כך שהתעצבנו. 

חיבור עם אנשים שעוברים אתגרים דומים יוכל לעזור, ושיחה עמם במרחב בטוח ולא שיפוטי יכול לסייע לניהול רגשות.

נקיטת צעדים לעבר ניהול הכעס עוזרת גם לנווט בין רגשות אחרים, כמו אשמה.  אפשר לרשום טריגרים לכעס לצד פעולות לניהול התגובה להם, וכדאי לתרגל חמלה עצמית ולהבין שלגורמים כמו מניעת שינה ולחץ בעבודה יש השפעה רגשית רבה.

אפשר גם להסביר לילדים מהיכן הכעס נובע ומהם תפקידיו. כעס הוא הרי רגש טבעי ולמרות שלא קל תמיד לווסת אותו, הוא לא שלילי.

זאת ועוד, ע״י ניהול הכעס, למשל באמצעות התרחקות לכמה דקות לשם רגיעה, אפשר ללמד ילדים דרכים חיוביות להתמודדות עם מצבים כאלה.

 

לעתים אנשים שנאבקים לשלוט בכעסים עשויים להזדקק לשיחה עם איש מקצוע. 

 

רופא המשפחה יוכל לתת הפניה למטפל רלוונטי. 

כיום יש גם מגוון של קבוצות תמיכה וקורסים לניהול כעסים, כולל אונליין, בהם ניתן ללמוד אסטרטגיות התמודדות. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

 

עדכון אחרון:

 

19 בדצמבר 2023 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 



מקורות:

 

When Anger Hurts Your Kids. A Parent's Guide by Patrick Fanning, Dana Landis, Matthew McKay and Kim Paleg Published by: New Harbinger Publications, 2011.

 

Lee, C. M., Mangurian, C., Tieu, L., Ponath, C., Guzman, D., & Kushel, M. (2017). Childhood Adversities Associated with Poor Adult Mental Health Outcomes in Older Homeless Adults: Results From the HOPE HOME Study. The American journal of geriatric psychiatry : official journal of the American Association for Geriatric Psychiatry, 25(2), 107–117. https://doi.org/10.1016/j.jagp.2016.07.019

 

Litner, J (2022). What to know about anger management for parents. https://www.medicalnewstoday.com/articles/anger-management-for-parents

 

Omli, J., & LaVoi, N. M. (2012). Emotional Experiences of Youth Sport Parents I: Anger. Journal of Applied Sport Psychology, 24(1), 10–25. https://doi.org/10.1080/10413200.2011.578102

 

Vassar (2011). How Does A Parent’s Anger Impact His or Her Child?. https://lakesidelink.com/blog/lakeside/bullying-among-teenagers-why-does-it-occur/

 

 

הדמויות ותיאור המקרה כולו אינם קשורים למציאות.

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024