כסיסת ציפורניים | איך מפסיקים לכסוס ציפורניים בטיפול יעיל?

כסיסת ציפורניים

 

מהי כסיסת ציפורניים כפייתית?

כסיסת ציפורניים טורדנית, המכונה גם Onychophagia, או אוניכופגיה, סווגה עד לשנים האחרונות כהפרעת שליטה בדחפים.

החל מפרסום המהדורה האחרונה של ספר האבחנות הפסיכיאטרי, DSM-5, היא מופיעה תחת הפרעות טורדניות-כפייתיות והפרעות קשורות.

 

לכאורה, כסיסת ציפורניים היא פעולה פשוטה וחסרת חשיבות, אבל מסתבר שלהיפטר ממנה לא כזה פשוט:

עבור מרבית הכוססים, הפכה אכילת הציפורניים להרגל לא מודע, לפעמים אוטומטי.

 

נראה שקל להתחיל אבל לא פשוט להפסיק.

כסיסת ציפורניים מתרחשת בדרך כלל כחלק מפעילויות יומיומיות כגון צפייה בטלוויזיה, נהיגה או קריאה.

עם זאת, בחלק מהפעמים קיימת מודעות וערנות לעצם הכסיסה ולעתים כלל לא.

כמעט תמיד תיווצר אי נעימות ודאגה אסתטית, אך זה לא יהווה גורם להפסקת הכסיסה או הפחתתה. אלו הכוססים ציפורניים באופן קומפולסיבי מדווחים שהפעולה נלווית בדרך כלל לתחושות של דאגה, חרדה, אי נוחות פחד וחשש. אחרים מדווחים כי עצם הכסיסה עוזרת להם להתרכז טוב יותר בפתרון בעיות או באתגר מחשבתי.

חשוב להדגיש כי כסיסת ציפורניים אינה מזיקה רק למראה החיצוני.

מעבר לפגיעה האסתטית, הכסיסה עלולה לפגוע בשורש הציפורן (במקרים חמורים הדבר עלול להוביל לעיוות בלתי הפיך של הציפורן), להוביל לחדירת חיידקים צואתיים ולזיהום בעקבות קילוף העור בקפל שאוטם את הציפורן ואף להזיק לשיניים על ידי העברת בקטריות מאצבעות מלוכלכות אל הפה.

 

 

אפידמיולוגיה של כסיסת ציפורניים

כסיסת ציפורניים היא הרגל נפוץ בכל גיל כמעט: אצל ילדים, בני נוער, צעירים ומבוגרים.

בממוצע, 20-30% מהאוכלוסיה הכללית עסוקים בכסיסת ציפורניים.

נדיר אמנם למצוא את ההפרעה אצל פעוטות לפני גיל 3, אבל מחקר אפידמיולוגי איראני (2011) מלמד כי בערך 30% מהילדים בגילים7 עד 10 ו -45% מבני הנוער כוססים ציפורניים.

נראה שהשכיחות פוחתת בקרב מבוגרים.

 

 

כסיסת ציפורניים אצל ילדים ונוער

מבחינה התפתחותית, ההרגל יופיע לכל המוקדם בגיל 3-4.

 

הורים מנסים לפעמים כל דרך על מנת לעזור לילדיהם להפסיק - החל מכיסוי הציפורן, דרך ציפוי שלה בחומר עם טעם מר ועד ענישה התנהגותית.

אבל הילדים נוטים להמשיך והבעיה אפילו מתגברת.

 

ורק כדי להוסיף עוד קצת קושי, ההורים מרגישים תסכול ואשמה, מה שמעצים את המצוקה של הילד, שלפעמים חושב שזה בגללו.

 

 

אבחנה מבדלת

ציפורניים יכולות להיות נגועות בהרבה בעיות שאינן קשורות בהתנהגות דחפית של כסיסה.

למשל, כאשר מופיע שינוי בצורת הציפורן, או שהציפורניים הופכות להיות שבריריות יותר, עם קווים שקועים פנימה ושינויי גוון פנימי, יתכן שמדובר על פסוריאזיס בציפורניים, מצב שמחייב פנייה לרופא עור. 

 

תחלואה נלווית בין כסיסת ציפורניים להפרעות נפשיות אצל ילדים 

עדויות מחקריות מעלות קשר בין כסיסת ציפורניים אצל ילדים לבין שורה של הפרעות נפשיות:

OCD , דיכאון , תסמונת טורט , טיקים , הרטבת לילה , הפרעת התנהגות ODD והפרעת קשב וריכוז אצל ילדים .

מחצית מההורים של הילדים ההכוססים, סובלים בעצמם מהפרעה נפשית - לרוב מדיכאון.

 

 

סיבות לכסיסת ציפורניים

אז למה אנחנו כוססים, מה הנזק שעלול להיגרם ואיך כל זה קשור לנפש שלנו?

לפסייכולוגיה, לפסיכיאטריה ולחוקרים בתחום הדנטלי, נותרו הגורמים לכסיסת ציפורניים די עלומים: 

מרבית האנשים שכוססים ציפורניים באמת רוצים להפסיק עם ההרגל הזה, אבל מאמציהם עולים לרוב בתוהו.  

הפסיכיאטריה משנה את הדרך בה היא רואה "התעסקות עצמית פתולוגית" - קבוצה של התנהגויות כפייתיות וחזרתיות שכוללת כסיסת ציפורניים, תלישת שערות (טריכוטילומניה) וקילוף עור (דרמטילומניה) . סביר שהשינוי הזה יבוא לידי ביטוי במהדורה הבאה של DSM, בה תסווגנה ההפרעות הללו כחלק מהספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי. 

 

ד״ר קרול מתיוז, פסיכיאטרית מאוניברסיטת קליפורניה, המתמחה בהתעסקות יתר עצמית פתולוגית,  מסבירה שהתנהגויות אלו מתחילות מטיפוח עצמי נורמלי, כפי שנוהגות מרבית החיות בטבע, כך שבמקור מדובר בהתנהגות אדפטיבית ומתאימה.

מחקר שפורסם ב- Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry ומדווח במגזין Scientific American על ידי Susan CosierSusan Cosier , טוען שהסיבה לכסיסת ציפורניים היא פרפקציוניזם.

קיימים שני מודלים המסבירים מדוע אנו כוססים ציפורניים:

  • המודל הראשון טוען כי פעולת הכסיסה נובעת מחרדות ורמת מתח גבוהה. פעולת הכסיסה מספקת רגיעה, אך השפעתה זמנית ולכן האדם חוזר אל הכסיסה שוב ושוב, מה שמביא לדפוס התנהגותי קבוע.

  • המודל השני טוען כי ככל שהאדם פרפקציוניסט (שואף לשלמות) יותר, כך רמות הייאוש והשעמום שהוא חווה גבוהים יותר. ההסבר נובע מהצורך של פרפקציוניסטים בהישגים ובהצלחות ולכן כאשר הם נמצאים במצבים משעממים הם נוטים לחוש תסכול גבוה יותר ורמות שעמום חזקות יותר.

המודל המסביר את פעולת הכסיסה מתוך השאיפה לשלמות נמצא מדויק יותר.

 

 

מתי כסיסת ציפורניים היא הפרעה?

למרות שהגבול בין הרגל נורמטיבי לבין התנהגות פתולוגית עודנו מטושטש , ניכר שיש נקודה בה ההתעסקות הופכת להפרעה נפשית: אותה נקודה פתוגנית נקבעת לרוב על סמך התדירות, העוצמה ומשך הכסיסה, כולם גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לאנשים בריאים. "כוסס פתולוגי" לא יכסוס את ציפורניו רק כדי לתלוש ציפורן שבורה, הוא יעשה זאת בזמן נהיגה, קריאה ובעיקר בעיתות לחץ. אחרי זמן מה, ההתנהגות הופכת להיות אוטומטית ואין לה שום קשר לגירויים חיצוניים. 

ההרגל המגונה יכול להיות חלק מ-OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) , מניסיון להרס עצמי או מחסכים נפשיים מורכבים יותר. על פי ספר ההפרעות הפסיכיאטריות העדכני (DSM 5), ההתנהגות נחשבת להפרעה במקרים שבהם היא פוגעת בתפקוד היומיומי התקין וגורמת למצוקה ניכרת.

 

 

הכחשה או קבלה?

טרייסי פוס, פסיכיאטרית מסן פרנסיסקו שמתמחה בהפרעות חרדה , מציעה גישה אחרת ומתייחסת לכסיסת הציפורניים כחלק ממי שהיא. כסיסת ציפורניים אינה מסוכנת, ובאופן יחסי מדובר בהתנהגות לא מאד בעייתית. היא מציעה לתת לילדים הסברים פשוטים כגון העובדה שלא כדאי לכסוס ציפורניים בגלל שישנם חיידקים שחיים מתחת לציפורניים, אולם אין צורך בתגובה שמביישת אותם או מתייחסת באופן קיצוני להתנהגות.

 

 

טיפול פסיכולוגי בכסיסת ציפורניים

טיפול CBT 

טיפול CBT מתאים מאוד להתמודדות יעילה עם הבעיה.  

האמצעים בהם משתמשים ב-CBT הם חינוך פסיכולוגי, היפוך הרגלים ותגובה מתחרה , ניתוח פונקציונלי, טיפול אברסיבי, ניטור ומעקב אחר פעולת הכסיסה בניסיון לאתר מתי היא מתרחשת ו"להצמיד" אליה פעולה חלופית, שיכולה לשמש מקור להפחתת מתח וחרדה .

 

טיפול לילדים ונוער והדרכת הורים

CBT יתאים גם עבור ילדים ובני נוער, כאשר מומלץ מאוד שההורים ייקחו חלק פעיל בטיפול, כדי לסייע ביישום התגובות החלופיות לפעולת הכסיסה, כמו גם בזיהוי נכון של התחושות המתעוררות בהם.

יחד עם המטפל, ההורים מגבשים את מדיניות התגובות המתאימה להתנהגויות הילד במטרה לחזק התנהגויות רצויות ולהתעלם מאחרות.

מחקר מעיד כי ענישה נמצאה לא יעילה .

 

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי, בעיקר SSRI, נמצא יעיל לטיפול בהיבטים החזרתיים של ההפרעה, עם זאת, קיימים מספר סייגים לטיפול תרופתי בכסיסה.

 

לסיכום, חשוב לראות את כסיסת הציפורניים בתוך הקשר קומורבידי ולבחון את הטיפול המתאים יחד עם פתרון הבעיות האחרות.

הבעיה בהחלט ניתנת לשינוי כשעובדים באופן יסודי ועקבי ומתוך מוטיבציה.

 

אם אתם, או הילד / המתבגר, סובלים מכסיסת ציפורניים מוגזמת, אנו מזמינים אתכם לשיחה טלפונית להכוונה, שמטרתה לעשות קצת סדר והבהרה. בסיום השיחה תוכלו לקבל המלצה על פסיכולוגית ילדים מומלצת לילדים ונוער בתל אביב, בטיפול אונליין, או עם המטפלים העמיתים שלנו ברחבי ישראל.

 

 

צרו עמנו קשר להכוונה למטפל במכון טמיר תל אביב

או עם המטפלים/ת העמיתים שלנו בכל הארץ,

והתחילו טיפול פסיכולוגי בכסיסת ציפורניים.

 

עלות -

320-380 ש״ח:

 

072-3940004

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה:   

דפנה אברמוביץ',

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

שייקו ברנדווין,

פסיכולוג

 

 

עריכה:

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

  

Ghanizadeh, A. (2011). Nail Biting; Etiology, Consequences and Management. Iranian Journal of Medical Sciences, 36(2), 73–79

 

Ghanizadeh A. Can behavioral sensory processing problems guide us to a better pharmacological management of children with attention deficit hyperactivity disorder? a case report. Psychiatry (Edgmont) 2009;6:40–43 

 

Halteh P, Scher RK, Lipner SR. Onychophagia: A nail-biting conundrum for physicians. J Dermatolog Treat. 2017 Mar;28(2):166-172. doi: 10.1080/09546634.2016.1200711. Epub 2016 Jul 7. PMID: 27387832.

 

Klatte KM, Deardorff PA. Nail-biting and manifest anxiety of adults. Psychol Rep. 1981;48:82

 

Leung AK, Robson WL. Nailbiting. Clin Pediatr (Phila) 1990;29:690–2

 

Silber KP, Haynes CE. Treating nailbiting: a comparative analysis of mild aversion and competing response therapies. Behav Res Ther. 1992;30:15–22

 

Tanaka OM, Vitral RW, Tanaka GY, et al. Nailbiting, or onychophagia: a special habit. Am J Orthod Dentofacial Orthop. 2008 Aug;134:305–8

 

Winebrake JP, Grover K, Halteh P, Lipner SR. Pediatric Onychophagia: A Survey-Based Study of Prevalence, Etiologies, and Co-Morbidities. Am J Clin Dermatol. 2018 Dec;19(6):887-891

 

Williams TI, Rose R, Chisholm S. What is the function of nail biting: an analog assessment study. Behav Res Ther. 2007;45:989–99

 

https://www.scientificamerican.com/article/nail-biting-may-arise-from-perfectionism/ 

 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4766841,00.html

 

thttps://www.counselling-directory.org.uk/counsellor-articles/nail-biting-not-just-a-habit

 

1 תגובה

  • קישור לתגובה לילך רביעי, 27 מרס 2019 08:46 פורסם ע"י לילך

    שלום,
    אמא כוססת לילד כוסס מעוניינת להשתתף בבטיפול CBT להפסקת כסיסת צפרניים, קודם עבורה. רצוי באיזור השרון הצפוני.
    תודה

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021