אבחנה מבדלת של חרדה חברתית | בין ביישנות לאישיות נמנעת

מצבים נפשיים שונים ודומים לחרדה חברתית

האם הפרעת חרדה חברתית נמצאת על ספקטרום?

חרדה חברתית היא סוג שכיח של הפרעת חרדה.

אדם הסובל מחרדה חברתית חווה תסמינים של חרדה או פחד במצבים חברתיים מסוימים או בכולם.

למשל, פגישה עם אנשים חדשים, דייטים, ראיון עבודה, מענה על שאלה בכיתה או אפילו צורך לתקשר עם הקופאית בסופר.

ישנן עדויות חזקות לכך שצורות מסוימות של ביישנות, הפרעת אישיות נמנעת ואילמות סלקטיבית מצויות על גבי ספקטרום, קשת של הפרעות חרדה חברתית.

גם בהפרעות נפשיות אחרות קיימת התמקדות בולטת בהשוואה בין-אישית, כך שנראה כי תת-קבוצות של מטופלים כוללות מאפיינים משותפים של חרדה חברתית.

 

 

מה ההבדל בין ביישנות נורמטיבית לחרדה חברתית?

ביישנות, או איפוק חברתי, היא תכונה אישיותית נפוצה ואינה פתולוגית בפני עצמה.

בחברות מסוימות, ביישנות אפילו מוערכת באופן חיובי ומקושרת לצניעות. 

יתירה מכך, רק מיעוט (כ-12%) ממי שמגדירים עצמם ביישנים בארה"ב מפגינים סימפטומים שעונים על סף הקריטריונים האבחוניים של הפרעת חרדה חברתית.

ואולם, כאשר קיימת השפעה שלילית מהותית על תפקודים חברתיים, לימודיים, תעסוקתיים ואחרים, יש לשקול אבחנה של הפרעת חרדה חברתית.

 

 

אבחנה מבדלת - הבדל בין חרדה חברתית להפרעות סמוכות

 

אגורפוביה

אנשים הסובלים מאגורפוביה יכולים לפחד ולהימנע מסיטואציות חברתיות, כמו הליכה לקולנוע, כיוון שיהיה קשה לברוח מהן או שלא תהיה זמינות של עזרה במצבי אובדן יכולת או תסמינים דמויי-פאניקה. זאת בעוד בעוד המתמודדים עם הפרעת חרדה חברתית הכי עסוקים באופן בו הם משתקפים ונתפסים בעיניי אחרים.

מעבר לכך, אנשים עם חרדה חברתית נוטים להיות רגועים כשמשאירים אותם לגמרי לבד, מה שלרוב אינו קורה באגורפוביה. 

 

הפרעת פאניקה

אנשים עם הפרעת חרדה חברתית יכולים לחוות התקפי חרדה, אך הדאגה הינה פחד מהערכה שלילית, בעוד שבהפרעת פאניקה הדאגה היא בנוגע להישנות התקפי החרדה עצמם. 

 

הפרעת חרדה מוכללת (GAD)

דאגות לגבי הסביבה החברתית נפוצות הפרעת חרדה כללית, אולם מוקד הדאגה הוא על טבעם של יחסים מתמשכים ופחות על פחד מהערכה שלילית.

מתמודדים עם GAD ,בעיקר ילדים, יכולים לדאוג רבות בנוגע לאיכות הביצועים החברתיים שלהם, אך הדאגות הללו נוגעות גם לביצועים לא חברתיים ולמקרים בהם האדם אינו מוערך על  ידי אחרים.

בהפרעת חרדה חברתית, לעומת זאת, הדאגות מתמקדות בביצוע חברתי ובהערכה מצד אחרים. 

 

חרדת ספרציה חרדת פרידה

ילדים עם חרדת ספרציה יכולים להימנע מסביבות חברתיות, כולל סירוב ללכת לבית הספר, עקב דאגות בנוגע לפרידה מדמויות התקשרות, או מצורך בנוכחות ההורה גם כאשר תמיכתו אינה מותאמת התפתחותית.

ההבדל הוא שילדים עם הפרעת חרדה מפרידה מרגישים נינוחים בסביבות חברתיות בהן דמות ההתקשרות נוכחת, או כשהם בבית, זאת בעוד ילדים עם חרדה חברתית נוטים לחוש לא בנוח גם כשסיטואציות חברתיות מתרחשות בבית או בנוכחות דמויות ההתקשרות. 

 

פוביה ספציפית

אנשים עם פוביה ספציפית יכולים לפתח חרדה מפני בושה או השפלה (למשל, אצל מתמודדים עם פוביה מדם מתעוררת לעיתים חרדה לקראת הבושה שתתעורר אם יתעלפו במהלך בדיקת דם), אבל הם אינם פוחדים באופן כללי מהערכה שלילית בסיטואציות חברתיות אחרות. 

 

אילמות סלקטיבית

ילדים ומתבגרים עם אילמות סלקטיבית עלולים לא להצליח לדבר בגלל פחד מהערכה שלילית, אך החשש אינו קשור בפחד מהערכה שלילית בסיטואציות חברתיות, בהן דיבור אינו נדרש (למשל, במשחק לא מילולי).

 

הפרעת דיכאון קליני (MDD)

אנשים עם הפרעת דיכאון קליני יכולים להיות מודאגים מכך שאחרים יעריכו אותם באופן שלילי כיוון שהם מרגישים שאינם ראויים להיות נאהבים.

בניגוד לכך, אנשים עם הפרעת חרדה חברתית מודאגים בנוגע להערכה שלילת מהסביבה, בגלל התנהגויות חברתיות מסוימות או סימפטומים פיזיים. 

 

הפרעת גוף דיסמורפית (BDD)

מתמודדים/ות עם הפרעת גוף דיסמורפית עסוקים באחד או יותר מהפגמים או החסרונות הנתפסים במראה הפיזי שלהם, שלא ניתן לראותם או שנראים מינוריים לאחרים.

העיסוק הזה מוביל פעמים רבות לחרדה חברתית והימנעות.

אם הפחדים החברתיים וההימנעות נובעים רק מהאמונות והספקות לגבי המראה ,לא ניתנת אבחנה נפרדת של הפרעת חרדה חברתית. 

 

הפרעה דלוזיונאלית

אנשים עם הפרעה דלוזיונאלית סובלים ממחשבות שווא מוזרות ו/או הלוצינציות הקשורות לתמות ספציפיות, כמו רדיפה, מחשבות יחס או מחשבות גדלות.

במקרים מסוימים הדלוזיות ממוקדות בחווית דחייה על ידי אחרים, ומופיעים בהם פגיעה או עלבון. 

ההבדל כאן ניכר במידת התובבה של המאובחן:

מרבית המתמודדים עם הפרעת חרדה חברתית הם בעלי תובנה טובה, כלומר הם יודעים שהאמונות שלהם אינן בפרופורציה לאיום הממשי שמייצרת הסיטואציה החברתית. 

אצל דלוזיוניים המצב שונה - הסיטואציה הפסיכוטית מעוררת תחושה שמחשבות השווא הן מציאותיות, או לכל הפחות מציאותיות באופן חלקי. 

 

הפרעות הספקטרום האוטיסטי (ASD)

חרדה חברתית וליקויי תקשורת הם סימני היכר באבחון של הפרעות הספקטרום האוטיסטי.

למעשה מחקרים מלמדים כי ילדים ומבוגרים שאובחנו כלוקים בהפרעות כמו אספרגר ו-ASD גבוה חווים במקביל גם חרדה חברתית. 

 

יחד עם זאת, ילדים, מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם חרדה חברתית נוטים להיות בעלי יחסים חברתיים ויכולות תקשורת מותאמות לגילם, למרות הם נראים כמי שיש להם ליקוי בתחומים אלו, בעיקר כאשר הם נמצאים באינטראקציה ראשונית.

 

מצבים רגשיים אחרים

פחדים חברתיים וחוסר נוחות חברתית יכולים להופיע כחלק מסכיזופרניה, אך לרוב יש ראיות אחרות לסימפטומים פסיכוטיים.

 

כדי לתת אבחנה של הפרעת חרדה חברתית למתמודדות עם הפרעת אכילה, חשוב לקבוע שהפחד מהערכה סביבתית שלילית עקב הסימפטומים או ההתנהגויות של הפרעת האכילה (כמו הקאות, או אכילת בינג׳) אינם הגורם המרכזי לחרדה.

 

גם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית יכולה להיות קשורה לחרדה חברתית, אך אבחנה נוספת של הפרעת חרדה חברתית ניתנת רק כאשר הפחדים וההימנעות החברתית הינם בלתי תלויים במוקד האובססיות והקומפולסיות. 

 

מצבים רפואיים אחרים

מצבים רפואיים עשויים לייצר סימפטומים שיכולים להיות מביכים. 

למשל, רעד בגפיים במחלת פרקינסון או התלקחות עורית מפושטת בפסוריאזיס.

 

כאשר הפחד מהערכה שלילית בנוגע למצבים רפואיים אחרים הוא עוצמתי, שוקל המאבחן האם לתת גם אבחנה של הפרעת חרדה חברתית. 


הפרעת התנגדות (ODD)

הפרעת התנגדות מתריסה (Oppositional defiant disorder) יכולה להתבטא גם בסירוב לדבר עקב התנגדות לדמויות סמכות.

מצב כזה נתפס כשונה מחרדה חברתית, ומאובחן כ-ODD, שכן ההימנעות מדיבור אינה נובעת מפחד לגבי הערכה שלילית.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021