מה ההבדלים בין תגובות של מתמודדים עם PTSD לעומת BPD?

אבחנה מבדלת PTSD ו-BPD

 

בורדרליין

והפרעת PTSD -

אבחנה מבדלת

 

מומחים רבים מתחום בריאות הנפש טוענים כיום כי מרבית המקרים של הפרעת אישיות גבולית הם בעצם ביטוי של פוסט-טראומה מורכבת

 

הנה:

 

תסמינים של טראומה מורכבת

 

דיון מקצועי ער מתחולל בסוגיה זו, ונכתוב עליה בנפרד, אולם ראשית נסתכל על הדומה והשונה בין התסמינים והמאפיינים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) לבין התסמינים והמאפיינים שנובעים מהפרעת אישיות גבולית (BPD).

 

להלן כמה הבדלים וקווי דימיון בין שתי ההפרעות הללו, ששתיהןן נחשבות עדיין להפרעיות פסיכיאטריות כרוניות, שלא ניתן לרפא באופן מלא:

 

 

תנודתיות במצב הרוח

מה דומה?

לעין לא מאומנת, תגובת PTSD יכולה להיראות ממש כמו התקף חרדה, תגובה פיזיולוגית מופרזת שמייצרת דרמטיות מיותרת. כאשר אדם שמתמודדה הפרעת אישיות גבולית חווה איום בנטישה, דימיוני או מציאותי, תגובתו יכולה להיראות דומה למדי להתקף החרדה הגועש. העליות והמורדות הרגעיים הללו מזוהים לעיתים קרובות כתנודות במצב הרוח, לביליות נפשית שמאפיינית מצבים נפשיים רבים (כמו הפרעה ביפולרית, למשל) כשלמעשה הסיבות לתנודתיות יכולות להיות ממקורות פנימיים שונים לחלוטין. אבל בנראות - שתי התגובות החזקות נחוות מבפנים (תסמינים) ונראות מבחוץ (סימנים)- ולכן עלולות להתיפס כהפרעה אחת.

 

מה שונה?

המציאות היא שאדם שמתמודד עם תגובה לטראומה PTSD י״מתאפס״ די מהר וחוזר לבייסליין הרגשי, על ידי מודעות לסביבתו הנוכחית, יציאה החוצה או האזנה לקול מרגיע שמזכיר לו שהוא נמצא במקום בטוח.

בבורדרליין, לעומת זאת, אף אחת מהדרכים הללו לא תורמת להרגעה מהירה, ויישומן עלול אפילו להעצים את החוויה המשברית. מה שהמתמודד עם הפרעת אישיות גבולית צריך כדי להירגע זה בעיקר תיקוף (ולידציה) שמגיע מבחוץ, או תיקוף עצמי שנרכש לרוב בטיפול מקצועי.

מחקרים מלמדים משך הזמן שנדרש כדי לחזור לויסות רגשי בסיסי אצל מתמודדים עם BPD ארוך מאופן משמעותימכל הפרעה אחרת, ובוודאי ביחס לנורמה 

 

 

היסטוריה של טראומה קודמת

מה דומה?

תיקון עדכני במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) מאפשר אבחנת PTSD גם במקרים של התעללות חוזרת ונשנית, להבדיל ממקרה אחד. למשל, ילד שהיה ננעל בארון כעונש עשוי לחוות תגובת PTSD במעלית כמבוגר, וללא טיפול ההתעללות תמשיך להשפיע עליו כמבוגר. באותו אופן, אדם עם BPD עשוי להרגיש טראומת עבר מתמשכת כאילו היא עדיין נוכחת, משום שהוא מודע לתחושותיו באופן אקוטי. וחירומי.

 

מה שונה?

כאשר הטראומה של אדם עם PTSD מטופלת מקצועית, התגובה הרגשית עדיין קיימת, אך הופכת להיות מינימלית ועדינה. לעומת זאת, אדם עם BPD אינו יכול ״להתגרש״ מרגשותיו, גם לא מהחיוביים שבהם, אפילו זמן רב אחרי שטראומה חלפה וטופלה. הזיכרון הרגשי שלו מביא את עברו אל תוך ההווה, כאילו הדבר קרה עכשיו.

 

 

ניכור ועוינות

מה דומה?

לא אלה ולא אלה רוצים להפגין ניכור ועוינות כלפי אחרים, אך למרבה הצער הלוקים בשתי ההפרעות חווים זאת. במקום לנסות להבין את המצב ולחתור ביעילות לקראת פתרון, הסביבה נוטה להגיב בהתרחקות והמנעות מאנשים עם עם PTSD ו-BPD או אפילו  לברוח מהם. התרחקות כזאת רק מעצימה את חרדת המתמודדים ומחזקת את החוויה הגרועה שהם חווים. התגובה הלא מתקפת של הסביבה גורמת למתמודד לשלם מחיר כפול - גם יציאה מאיזון וזעם כלפי החאר, וגם דחיה של האחר בעקבות תגובתו הנרתעת. 

 

מה שונה?

מלבד בהקשר ספציפי של טריגרים שהמעוררים את תסמיני ההפרעה, הלוקים ב-PTSD אינם נוטים לתגובתיות התנהגותית מוגזמות, אך כאשר יש להם טריגרים רבים, תגובות כאלה עלולות להיראות תכופות מאוד. ואולם ברגע שהטריגרים מזוהים ומעובדים, התגובות מרוסנות בהמירה. 

מנגד, אצל אדם עם BPD הטריגרים האינטנסיביים יותר הם דווקא תחושות פנימיות או פחדים קודמים שמתעוררים לחיים, ולא חוויות ארעיות שמקורן בומצבים חיצוניים. אנשים עם BPD יכולים להרגיש טוב יותר לאחר שהם לומדים לנהל ולווסת את עוצמת רגשותיהם.

 

 

כתיבה: 

המאמר נסקר ע״י איתן טמיר, MA, ראש מכון טמיר;

טמיר פרסם מאמרים על טיפול פסיכולוגי בטראומה

וחקר טיפול בטראומה עם פרופ׳ אלי זומר מאונ׳ חיפה,

פרופ׳ ברט ליץ ופרופ׳ שירה מגן

מהמכון האמריקאי לטיפול בטראומה בבוסטון;

הנחה אנשי מקצוע במשך שנים רבות בנושא פסיכוטראומה

במסגרת עמותת נט״ל (נפגעי טראומה לאומית בישראל), ניהל את ער״ן בחיפה,

לימד בקורס להכשרת קב״נים והדריך מודיעי נפגעים בצה״ל;

והציג בכנסים מקצועיים בנושא טראומה נפשית בישראל ובחו״ל.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021