אכילת קרח כפייתית - מהי פאגופגיה (pagophagia) ואיך מתמודדים?

דרג פריט זה
(2 הצבעות)
לעיסת קרח כפייתית (pagophagia) לעיסת קרח כפייתית (pagophagia) Pixabay

מהי פגופאגיה (pagophagia)?

כתיבה: 

איתן טמיר, מנהל מכון טמיר 

 

רבים מאיתנו נהנים מקרח צונן, בקרטיב או כתוספת למשקה שלהם. רובנו מרגישים רעננים יותר להתקרר עם קרח  - בפיצוציות ובתחנות דלק מוכרים שקיות קרח במתקן ייעודי ויש מקררים ביתיים שמגיעים מהמפעל עם מכונת קרח מובנית. 

בנוסף, מי שסובל מיובש בפה, נהנה מלעיסה ויניקה של קוביות קרח, שעוזרות למצוא הקלה.

בכלל, קרח זה חיובי. 

אלא שכמו עם כל דבר בחיים, ברגע שנסחפים וצורכים יותר מדי, נוצרת בעיה, ובמקרה שלנו הפרעה נפשית - פגופאגיה, תת סוג של תסמונת פיקה (Pica Syndrome).

המנעות מאוכל מזין, צריכה כפייתית ותשוקה קבועה לקרח או שתיית משקאות עם קרח, הם התסמינים השכיחים ביותר של פגופגיה. 

בטווח הקצר, רצון ללעוס או לאכול הרבה קרח אינו מעיד על  בעיה, אולם אם התשוקה הקומולסיבית נמשכת יותר מחודש, יתכן שתאובחן כסובל מפיקה. פגופגיה קשורה לאנמיה של מחסור בברזל.

 

מהי הפרעת פיקה (Pica Syndrome)?

פגופאגיה היא תת-סוג של תסמונת פיקה, הפרעת אכילה שהמתמודד/ת עמה מנשנש באופן קבוע פריטים שאינם מזון.

ילדים עם פיקה אוכלים באופן כפייתי פריט אחד או יותר, ללא תוספות מזינות, כמו חימר, נייר טואלט, נייר מסוגים שונים, אפר ואפילו לכלוך. 

במקרה שלנו מדובר באכילה כפייתית של קרח, שלג או את הקרח שהצטבר במקפיא.  

ה-DSM מגדיר כמה קריטריונים לאבחנה של הפרעת פיקה, ששכיחה במיוחד אצל פעוטות וילדים:

  • אכילה מתמשכת ועקבית של חומרים לא מזינים, בתקופה שאורכת חודש לפחות

  • אכילת החומרים אינה תואמת לשלב ההתפתחותי של הילד

  • ההתנהגות אינה רכיב בקוד התרבותי

  • התנהגות האכילה אינה מתקיימת בהקשר של הפרעה נפשית נפרדת, כמו הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, סכיזופרניה, או הפרעה התפתחותית אחרת

 

איך מאבחנים פגופאגיה?

יש לציין כי כדי לקבל אבחנה קלינית של פיקה, האדם הסובל מהבעיה אינו נאלץ לאכול קרח בגלל הפרעה פיזיולוגית, כמו אנמיה.

הסימפטומים עלולים להחמיר בחלוף הזמן, מצריכה של קוביות קרח בודדות ביום לכמה עשרות. 

יש מקרים בהם התופעה כרוכה במחסור בברזל או בסידן, חסרים שעלולים להביא לסימפטומים נוספים, ביניהם עייפות, חיוורון, ציפורניים פריכות, התנפחות של הלשון, קשיי קשב ריכוז, סחרחורת, חולשה, כאב ראש, כפות ידיים ורגליים קרות, חוסר תחושה, נימול, עוויתות וחרדה. 

מרבית מקרי הפיקה מאובחנים אצל ילדים צעירים ונשים בהריון. ההתנהגות לא נחשבת בדרך כלל להפרעה אלא אם כן הילד בוגר מגיל שנתיים.

צפו בסרטון הסבר קצר על ההפרעה:

 

מה הבעיה עם אכילת קרח?

 אכילת קרח אינה גורמת לבעיות עיכול או להפרעות גסטרו, אולם הסיכון העיקרי בפגופאגיה הוא שההרגל הבלעדי יגרום לחסרים תזונתיים, או יחמיר כאלה שכבר קיימים. 

קרח הוא מקור תזונתי דל ואינו יכול להחליף את הרכיבים החיוניים שקיימים במזון.

לכן, במקרים חמורים בהם אנשים אוכלים הרבה מאוד קרח ומעט מוצרים אחרים - ההפרעה עלולה להיות מזיקה. 

ללא טיפול, החסכים התזונתיים עלולים להוביל למצבים רפואיים חמורים, ומשם גם ליצירה או החמרה של קשיים פסיכולוגיים. אנמיה מחוסר ברזל, למשל, עלולה להוביל לדיכאון, לבעיות לב, לזיהומים, לבעיות בשיניים, לבעיות התפתחותיות אצל ילדים ולסיבוכים בהיריון, כמו לידה מוקדמת.

 

 

מה הגורמים לפגופאגיה?

כיוון שמדובר במצב רפואי נדיר, לא פורסמו די מחקרים כדי לקבוע את הגורמים לו. 

מלבד המחסור בברזל או בסידן, גורמי סיכון עיקריים נוספים להפרעה הם חוסר שביעות רצון ממראה הגוף, הפרעות חרדה, דיכאון, חוויה של איומים או טראומה, היסטוריה משפחתית של הפרעות אכילה - בעיקר פיקה, הערכה עצמית נמוכה, היריון והיסטוריה של דיאטות - בעיקר קיצוניות או ״טרנדיות״. 

הגורמים לפגופאגיה אינם ידועים אך לחוקרים ישנן היפותזות קליניות שונות, ביניהן: 

 

מחסור במזיני קורט 

מזיני קורט הם מיקרומינרלים, חומרים מזינים כמו ברזל, אבץ, נחושת, מנגן, יוד וכרום, הנמצאים בכמות מזערית ביצורים חיים וחיוניים לתפקודם. 

אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל יכולה להיות אחת הסיבות לפגופאגיה, כמו גם מחסור בסידן. 

למרות שמחקר הראה ש-16% מהסובלים מאנמיה מחוסר ברזל לוקים גם בפגופאגיה, קרח מכיל מעט מאוד יסודות קורט ולכן הסבר זה מותיר את מקור התופעה בערפל. 

הסבר מעניין נוסף הוא שקרח הוא דרך עקיפה להפחתת נפיחות בלשון, שהיא אחד התסמינים של אנמיה מסוג זה. 

 

 

בעיות נפשיות של ״פסיכיאטריה רכה״

מתח וחרדה, למשל, יכולים לעורר פגופאגיה. במקרים כאלה, תרופות נוגדות דיכאון וטיפול CBT עשויים לעזור. 

 

זיהום או גנטיקה

ישנם חוקרים הסבורים כי פגופאגיה נגרמת כתוצאה מזיהום חיידקי או השפעה גנטית, אך התיאוריות הללו טרם נחקרו דיין ומצויות עדיין בחיתוליהן.  



טיפול בפגופאגיה

הטיפול בפגופאגיה משתנה ותלוי בשאלה האם הרופא אבחן גורם אטיולוגי מוגדר.

אם הגורם הוא מחסור בברזל, יינתנו תוספי מזון. לרוב אין צורך בתוספים תעשייתיים,  אכילה מוגברת של ירקות עם עלים או בשר אדום מעלים בטבעיות את רמת הברזל. וכאשר רמות הברזל בדם יעלו, הפגופאגיה אמורה להיעלם.

במקרה של מחסור בסידן, התהליך דומה, שינויים בתזונה, כמו מוצרי חלב ושעועית יהוו מקור טוב למילוי החוסר ואמורים לתקן את חוסר האיזון. 

 

אולם קיימים מצבים בהם למצב הנפשי יש תפקיד משמעותי יותר בהתפתחות ושימור ההפרעה.

במקרים כאלה מומלץ לפנות ל- CBT, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, שעשוי להתבסס על חיזוקים חיוביים או שליליים במטרה לשלוט בחשק העז לקרח, לצד זיהוי ושינוי של אמונות ומחשבות שליליות שקדמו ותרמן להתנהגות הייחודית. 

טיפול פסיכולוגי יכול גם לעזור לאדם להבין מה גרם מלכתחילה להתנהגותו ואיך להתמודד איתה. 



שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020