מכון טמיר לפסיכותרפיה
מחקר זיהה ארבעה תתי-סוגים של הפרעת אכילה מסוג ARFID בקרב ילדים ומתבגרים.
תתי הסוגים כוללים: סוג "משולב", סוג "רגישות חושית", סוג "חוסר עניין" וסוג "פחד", כל אחד עם מאפיינים ייחודיים.
הבנת תתי הסוגים השונים עשויה לסייע בפיתוח גישות טיפול מותאמות אישית לכל ילד הסובל מ-ARFID.
הפרעת אכילה בררנית, או ARFID (הפרעת צריכת מזון נמנעת/מגבילה) משפיעה על ילדים, מתבגרים ומבוגרים בכל העולם.
המתמודדים עם ARFID מגבילים משמעותית את צריכת המזון שלהם, מה שעלול להוביל לבעיות בריאותיות, קשיים חברתיים ומצוקה רגשית.
ב-DSM-5 וב-ICD-11 מתוארים שלושה תת-סוגים של הגבלת מזון ב-ARFID:
רגישות חושית להיבטים שונים של מזון.
חוסר עניין באוכל או באכילה.
פחד מההשלכות מעוררות הסלידה של האכילה.
יחד עם זאת, חסרים נתונים אמפיריים התומכים בתקפות של תת-הסוגים אלו.
חוקרים בבריטניה ובאירלנד ערכו מחקר מעניין בו השתתפו ילדים ובני נוער בגילים 5-18, שאובחנו עם ARFID.
הם גילו שאכילה סלקטיבית לא נראית אותו דבר אצל כל ילד והמשיגו ארבעה תתי-סוגים מובחנים של ARFID אצל הילדים במדגם:
ARFID משולב
זהו תת-הסוג הנפוץ ביותר של ARFID. ילדים עם תת-סוג זה מראים שילוב בין אכילה סופר בררנית לבין תיאבון כללי נמוך. הם מסכימים למגוון מצומצם למדי של מזונות ומביעים מצוקה או הסתייגות בזמן הארוחות. ילדים מתת-סוג זה נוטים להימנע ממזונות חדשים או לסרב לאכול מנות שאינן עומדות בדיוק בסטנדרטים הספציפיים שניסחו לעצמם.
ARFID של רגישות חושית
ילדים אלה בררניים מאוד לגבי המאפיינים החושיים של המזון, כמו טעם, ריח, מרקם ומראה. הם יכולים להקיא או לסרב בתוקף לאכול דברים שלא תואמים להעדפות החושיות הספציפיות שלהם. לדוגמה, ילד עם רגישות חושית עשוי לאכול רק מזונות בעלי מרקם חלק או בצבע מסוים.
המחקר מצא כי בנים וילדים צעירים יותר נוטים יותר לתת-סוג הרגיש חושית.
ARFID עקב היעדר עניין
כאן קיים חוסר עניין כללי במזון ובאכילה. הילדים לא מרגישים רעבים לעתים קרובות, התיאבון שלהם נמוך והם גוררים את עצמם לשולחן בכוח.
ילדים עם חוסר עניין באוכל נוטים לשכוח לאכול, להסתפק במנות קטנות מאוד או להימנע לגמרי מארוחות.
תת-סוג זה שכיח יותר בקרב בני נוער, שמאובחנים לעתים קרובות אחרי ירידה משמעותית במשקל.
ARFID בגלל פחד
זהו תת-הסוג הנדיר ביותר, שמשפיע בעיקר על בנות.
ילדות עם תת-סוג זה חוות חרדה חמורה מחנק, חרדת בליעה, פחד מהקאות או חששות הכרוכים בתגובות אלרגיות.
הפחד חזק כל כך עד שהן נמנעות מקבוצות שלמות של מזונות. לדוגמה, ילדה הפוחדת מחנק יכולה להימנע מכל המזונות המוצקים.
החרדה סביב האוכל עלולה להוביל גם להימנעות ממצבים חברתיים הכרוכים באכילה.
לסיכום, ARFID יכול להופיע במופעים קליניים שונים מאוד מילד לילד.
הקשיים בבסיס האכילה המוגבלת - בעיות סנסוריות, תיאבון נמוך, פחד או שילוב - יכולים להשתנות מאוד. ונראה שיש כמה דפוסים הקשורים גם לגיל ומגדר, כאשר בנים וילדים צעירים יותר נוטים יותר לבעיות תחושתיות ותיאבון, בעוד שלבנות מתבגרות יש סיכוי גבוה יותר לסוג הפחד.
אם כך, בעוד ARFID יכול להיות הפרעה חדשה יחסית ומאתגרת עבור הורים ומטפלים, יש כאן כמה נקודות מעניינות שניתן לחבר ביניהן ולעשות קצת סדר.
ככל שהבנתנו לגבי תת-סוגי ARFID גוברת, התקווה היא שכל ילד יוכל לקבל את העזרה הדרושה לו, שתהיה מותאמת עבורו אישית.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
מועד פרסום:
12 במאי 2024
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
Sanchez-Cerezo, J., Neale, J., Julius, N., Croudace, T., Lynn, R. M., Hudson, L. D., & Nicholls, D. (2024). Subtypes of avoidant/restrictive food intake disorder in children and adolescents: A latent class analysis. eClinicalMedicine, 68, 102440. https://doi.org/10.1016/j.eclinm.2024.102440