מה הקשר בין ADHD להפרעת אישיות גבולית? | על הדומה והשונה

הבדלים בין ADHD ל- BPD

 

תסמינים של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) נוטים להופיע בשנות הילדות ולהתמשך לאורך החיים.

התסמינים של ADHD כוללים בעיות במיקוד, היפראקטיביות ואימפולסיביות.

המתמודדים חווים גם קשיי קשב, ׳קוצים בישבן׳ וקושי לשלוט בדחפים.

 

למרות שהפרעת אישיות גבולית (בורדרליין / BPD) ו-ADHD הן הפרעות המסווגות בנפרד, ומקורתיהן מובחנים אלה מאלה, שתי ההפרעות חולקות כמה נטיות מובנות חופפות, באישיות ובהתנהגות.

 

קווי הדימיון הסימפטומולוגיים מתבטאים בעיקר באימפולסיביות, בקשיים ביחסים בין-אישיים ובקשיי ויסות רגשי.

 

 

בחפיפה זו ובאתגריה נתמקד במאמר קצר זה.

 

 

מה הקשר בין בורדרליין  ל-ADHD

 

רופאים מסווגים BPD כהפרעת אישיות, והיא מביאה לאימפולסיביות בולטת ולדפוסים של חוסר יציבות במערכות יחסים ובדמוי העצמי של המטופל.

 

מנגד, ADHD היא הפרעה נוירו-התפתחותית שנובעת מבעיה במוח, ואשר מתחילה בילדות ומביאה לקשיים בריכוז ולהתנהגות אימפולסיבית.

 

 

נקודות דימיון

 

ל-BPD ו-ADHD יש כמה תסמינים חופפים, שלעתים קרובות הם חמורים יותר ב-BPD.

 

תסמינים אלה כוללים:

 

  • אימפולסיביות.

  • בעיות בוויסות רגשי.

  • קשיים באינטראקציות בינאישיות ובמערכות יחסים.

  • הערכה עצמית נמוכה.

 

חוסר ויסות רגשי הוא תסמין עיקרי של BPD ורופאים מזהים אותו כעת כסינדרום חשוב אצל מבוגרים עם ADHD.

 

 

 

הבדלים

 

בשתי ההפרעות קיימת בעיית באימפולסיביות, אבל יש הבדלים בביטוי שלה.

 

למשל, גבוליים עשויים לחוות קשיים בתגובות הולמות לתחושת לחץ ולנתב זאת לפגיעה עצמית.

 

מנגד, אנשים עם ADHD עשויים לחוות בעיות במיקוד וחוסר סבלנות, להתפרץ לדבריהם של אחרים ולהפריע להם.

 

יש אנשים שיש להם גם BPD וגם ADHD, מה שמכונה תחלואה נלווית, או קומורבידיות.

 

 

אפידמיולוגיה 

 

יש אנשים שעלולים להתמודד עם שתי ההפרעות במקביל.

יחד עם זאת השכיחות של ADHD הרבה יותר גבוהה.

היא עומדת על 5% בעוד שכיחותה של הפרעת אישיות גבולית היא 

 

מומחים מעריכים שכ-14% מהאנשים עם אבחנה של ADHD בילדות יקבלו בשלב מאוחר יותר בחיים אבחון של הפרעת אישיות גבולית.

זאת ועוד, שיעורי השכיחות מציעים ש-18-34% מהמבוגרים עם ADHD סובלים גם מ-BPD.

 

 

עוד הבדל, הוא שלקות קשבית נוכחת רק בהפרעת קשב ולא ב-BPD.

 

 

איך שתי ההפרעות משפיעות זו על זו?

 

אימפולסיביות היא מאפיין הן של BPD והן של ADHD, ונראה שרמתה היא הגבוהה ביותר בקרב אנשים הסובלים משני המצבים ביחד.

לכן, מומחים מאמינים שאימפולסיביות היא מאפיין של BPD באופן בלתי תלוי ב-ADHD.

 

בעבר הניחו מומחים שמדובר בסימפטום של ADHD חבויה. קשיים בוויסות רגשי הם סימפטומים של שתי ההפרעות, אך אנשים עם ADHD הם בעלי רמת הקושי הנמוכה ביותר לווסת רגשות, לאחר מכן מצויים אנשים עם BPD ורק לאחר מכן כאלה שסובלים משתיהן.

בסך הכל, נראה שלאנשים עם שתי ההפרעות יש תסמינים חזקים יותר, אבל נדרש עוד מחקרים כדי להבין יותר טוב את ההשפעה ההדדית. 

 

 

גורמים

 

המומחים אינם יודעים בוודאות מהם הגורמים ל-BPD ול-ADHD, אבל כמו במרבית ההפרעות הנפשיות, מדובר בשילוב של בין מגוון גורמים.

 

במקרה של ADHD מדובר, ככל הנראה, בגורמים גנטיים ובשינויים בתפקוד ומבנה המוח, בעוד שהגורמים ל-BPD עשויים לכלול:

 

  • גנטיקה.

  • חוסר איזון בכימיקלים במוח.

  • בעיות בהתפתחות המוח.

  • גורמים סביבתיים, כמו טראומה או הזנחה.

 

נראה שיש קשר משמעותי בין אבחון BPD במבוגרים והיסטוריה של תסמיני ADHD בילדות, מה שעשוי לרמוז ש-ADHD היא גורם סיכון התפתחותי של BPD.

 

 

טיפול והתמודדות

 

תרופות ופסיכותרפיה הן אופציות טיפוליות עבור שני המצבים, למרות שההמלצות הספציפיות עשויות להשתנות כתלות בהפרעה.

 

במצבים שקיים חשד לאחת משתי ההפרעות, חשוב לחפש עזרה מקצועית.

ישנן אפשרויות טיפול רבות לשתי ההפרעות ויש חשיבות להתערבות קלינית מוקדמת.

מחקרים הראו שיש שיפור בהפרעות, כמו למשל ב-BPD, כאשר האבחון מוקדם.

 

פסיכיאטר יוכל לבצע כמה בדיקות כדי לאושש או להפריך את האבחנה.

 

פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים יכולים לשקול את ההתערבויות ולבנות התאמה אישית לפי צרכי המטופל.

 

 

פסיכותרפיה

 

תרפיה דיאלקטית התנהגותית

 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) נחשב לטיפול קו ראשון עבור מתמודדים/ות עם קשיי ויסות רגשי. 

הגישה משלבת בין יחידות טיפוליות המדגישות קבלה (מיינדפולנס ועמידות במצוקה) לבין כאלה המדגישות שינוי (ויסות רגשי ויעילות בינאישית).

 

שיטת DBT פותחה במקור כטיפול ייחודי עבור מקרי קצה של הפרעת אישיות גבולית, אולם היא נמצאה יעילה מאוד ברבות השנים, לטיפול בכל ספקטרום הוויסות הרגשי, למשל הפרעות אכילה, ניהול כעסים, התמכרויות וכמובן הפרעות קשב.

 

 

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הממוקד בקשיי ויסות רגשי עשוי להיות יעיל בזיהוי ושינוי מחשבות אוטומטיות, אמונות והתנהגויות שאינן אדפטיביות.

CBT עשוי גם להפחית שינויים קיצוניים במצב הרוח ודחף לפגיעה עצמית.

 

טיפול עבור ילדים עם ADHD, יכלול תרפיה קוגניטיבית התנהגותית המותאמת לילדים, לצד דרכים המותאמת להורים ובכלל זה טיפול משפחתי ואימון במיומנויות הוריות.

עוד עשויות להועיל לילד התאמות בבי״ס, למשל תוספת זמן בבחינות ותמיכה של סייעת בכיתה.

 

 

תרופות

 

פסיכיאטר עשוי להמליץ על טיפול תרופתי שנועד לטפל בתסמינים ספציפיים, כמו תנודתיות במצב הרוח ודיכאון.

 

חשוב לציין כי ״תפירת חליפה פרמקולוגית״ עבור מטופל ספציפי יכולה להימשך זמן מה.

 

כטיפול תרופתי ב- ADHD, רופאים בוחרים בד״כ בתרופות סטימולנטיות (ממריצות) או לא סטימולנטיות להפחתת היפראקטיביות ולשיפור המיקוד:

 

  • תרופות ממריצות (כמו ריטלין או אטנט) מעלות רמות של מוליכים עצביים ספציפיים במוח, בעיקר דופמין ונוראפינפרין. הצטברות גבוהה יותר של חומרים אלו במרחב הסינפטי קשורה לשיפור בתהליכי חשיבה ובהמשכיות הריכוז.

  • תרופות לא-ממריצות (כמו סטרטרה או אטומיק) נרשמות בד״כ כאשר טיפול עם תרופות ממריצות אינו מוביל לשינוי. בגדול, ניתן לומר שלוקח לתרופות הלא מעוררות זמן ממושך יותר כדי להרגיש את האפקט ההתנהגותי. 

 

 

מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה,

כדי לחשוב יחד על מענה מותאם אישית,

כולל אבחון / הערכה: 

 

 

072-3940004

 

 

 

קראו המלצות על טיפול במכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון:

 

1 ביולי 2022 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

יחד עם מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

  

מקורות:

 

 

Weiner L, Perroud N, Weibel S. Attention Deficit Hyperactivity Disorder And Borderline Personality Disorder In Adults: A Review Of Their Links And Risks. Neuropsychiatr Dis Treat. 2019 Nov 8;15:3115-3129. doi: 10.2147/NDT.S192871. PMID: 31806978; PMCID: PMC6850677. 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022