הפרעה דו-קוטבית עם מחזוריות מהירה (Rapid Cycling)

הפרעה דו-קוטבית עם מחזוריות מהירה

מהי הפרעה ביפולרית עם מחזוריות מהירה?

דפוס של מחזוריות מהירה בהפרעה דו-קוטבית מתאר מצב בו המתמודד/ת  חווה 4 או יותר אפיזודות של הפרעת מצב רוח בטווח של 12 חודשים, עם רמיסיה (הפוגה) בינהן.  

המחזור נחשב מהיר משום שדרך כלל, הסובל /ת מהפרעה דו-קוטבית חווה מחזור אחד או שניים בשנה, כאשר אפיזודות של מאניה מתרחשות לרוב באביב או בסתיו.

 

׳אפיזודה׳ יכולה להיות של דיכאון, מאניה, היפומאניה, או מצב מעורב. 

מצב כזה נחשב לאחד מהסוגים הכי חמורים בהפרעה ביפולרית והוא עלול לפגום קשות ביכולת האדם לתפקד ובאיכות חייו.

קשה לקיים שגרת של זוגיות, הורות וקריירה במצב של רכבת הרים שלא מפסיקה לדהור. 

 

לפי ה-DSM, אבחון רשמי אפיזודות הללו אמור להיות מוובחן בהופעתן של תקופת נסיגה או מעבר מקוטב לצד ההפוך. 

בהפרעה דו-קוטבית עם מחזוריות מהירה, תנודות מצב הרוח עשויות להיות אקראיות ובלתי צפויות.

לרוב אין דפוס קבוע מתי תקרה אפיזודה ומה תהיה צורתה.

יש דו-קוטביים שיחליפו בין אפיזודות מאניות ודיכאוניות פעם או פעמיים בשנה, אחרים יכולים לחוות זאת פעם בכמה שנים.

בקרב שיעור מצומצם מהמתמודדים המחזוריות תהיה מהירה אף יותר, אפילו מחזור שלם ביום אחד (תופעה שמכונה גם Ultra-Rapid). 

 

 

האם מחזוריות מהירה היא הפרעה נפשית נפרדת?

מחזוריות  מהירה אינה אבחנה, אלא תיאור או פירוט של מסלול ההפרעה, כאחד הסוגים של הפרעה דו-קוטבית

באופן דומה, סימפטומים של מחזוריות מהירה אינם שונים משום סוג אחר של הפרעה דו-קוטבית, הדבר היחיד ששונה הוא קצב החילוף.

לא ידוע מדוע מחזוריות מהירה מתרחשת והאם סופה להיפתר או שהיא מהווה דפוס מתמשך וקבוע. 

במקרים מסוימים מחזוריות מהירה יכולה לבשר על התגלמות חמורה יותר של ההפרעה, כולל פסיכוזה.

 

 

מהם גורמי הסיכון ל- Rapid Cycling?

ההערכות הן ש-5-10% מהביפולריים יענו על הקריטריונים האבחונים למחזורם מהירים, ולמרות שלא ידועות כיום הסיבות למצב, זוהו כמה גורמי סיכון נפוצים:

  • מגדר – נשים נוטות להיות בסיכון גבוה יותר מגברים. יש כאלה המייחסים את הנתון לתנודות הורמונליות במהלך המחזור החודשי.

  • גיל – מתמודדים/ות שתסמינים ביפולריים פרצו אצלם בגיל ההתבגרות, סביר יותר שיהפכו לבעלי מחזוריות מהירה. 

  •  אנשים עם הפרעה דו-קוטבית מסוג 2 מצויים בסיכון גבוה יותר למחזוריות מהירה. 

  • אנשים שמאובחנים בתת-פעילות של בלוטתה תריס הם בעלי סיכוי גבוה בהרבה להיות בעלי מחזוריות ביפולרית מהירה. 

 

 

מה גורם לדפוס המחזוריות המהירה?

מחקרים הציעו ששימוש ארוך טווח בנוגדי דיכאון יכול לתרום לכך, והדבר יכול להסביר, באופן חלקי, מדוע מי שמאובחן בגיל ההתבגרות נמצא בסיכון גבוה יותר למחזוריות מהירה, שכן הוא נחשף משך זמן ארוך לנוגדי-דיכאון.

מחקר מצא שתפקוד נמוך של בלוטת התריס משחק תפקיד בעניין.

מחזוריות מהירה מציבה את המטופל בסיכון גבוה יותר לשימוש בסמים ואלכוהול וגם מגבירה האת הסיכון להתאבדות או לפגיעה עצמית.

מחקר מ-2009 מצא שכגורם סיכון עצמאי מחזוריות מהירה נקשרה להגדלה של כמעט פי 2 במספר הניסיונות האובדניים בהשוואה לביפולריים ללא מחזוריות מהירה.

מחזוריות מהירה כמעט בוודאות תחבל באיכות החיים:

אלה שמושפעים ממנה בצורה החזקה ביותר לא יצליחו לנהל לו״ז מוגדר, בשל ההשתנות התדירה במצבי הרוח שלהם.

לרוב יפגעו ביצועיהם בעבודה ולבסוף יהיה קשה להסתמך עליהם מקצועית ואישית.

 

 

איך מטפלים במאניה דיפרסיה עם מחזוריות גבוהה?

מבחינת טיפול תרופתי בהפרעה ביפולריתקשה יותר לטפל בבעלי מחזוריות מהירה ביחס לכאלה שאינם לוקים בה, כמעט ללא יוצאים מן הכלל.

 

למרות זאת, יש תרופות שיכולות לעזור.

נוגדי דיכאון כמו פקסיל (סרוקסט), פרוזאק (פלוטין) ולוסטרל (סרטרלין) הוכחו כלא יעילות בשבירת המעגל, ולמעשה עלולות להגביר את קצב המחזוריות. 

לרוב, כאשר הטיפול הוא  בכדורים נוגדי דיכאון, נטילתם תופסק ברגע שתסתיים האפיזודה הדיכאונית.

 

מייצבי מצב רוח הוכחו כיעילים יותר, בעיקר אם משתמשים בהם בשילוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות לניהול תסמינים של מאני או /היפומאניה.

ליתיום נחשב לקו הטיפול הראשון, כאשר אופציות אחרות הן דפלפט (ולפרואט), למיקטל (למוטריג׳ין) או טגרטול (קארבאמזפין).

מייצבי מצב רוח עשויים להירשם לזמן בלתי מוגבל, ע״מ למנוע אפיזודות עתידיות.

לתמיכה בטיפול, ניתן להשתמש בתרופות אנטי-פסיכוטיות לא-טיפוסיות, כמו סרוקוול (קווטיאפין) או זיפרקסה (אולאנזפין).

מומלץ כמובן טיפול פסיכולוגי תמיכתי שיאפשר ניווט וניהול שגרה בתוך חווית החירום.

בטיפול בביפולריות עם מחזוריות מהירה, חשוב להיות סבלניים וללכת צעד-צעד.

מציאת שילוב התרופות הנכון יכול להיות תהליך של ניסוי וטעייה.

זאת ועוד, לאחר שהתחיל הטיפול, ייתכן שיחלוף זמן מה עד שתורגשנה התועלות המלאות שלו.

חשוב לחפש עזרה מקצועית, להשתתף בקבוצות תמיכה ולהמשך לעבוד עם המטפל עד להשגת שליטה טובה יותר בתנודתיות של מצבי הרוח

 

האם מתמודדים/ות עם הפרעה דו-קוטבית יכולים לומר שהם סובלים מההפרעה?

שאלה טובה.

יש מקרים שהתשובה שלילית:

לא כל מי שסובל/ת הפרעה דו קוטבית מודע לכך שהוא סובל מבעיה.

יש המון סיבות לכך שמישהו עם הפרעה דו קוטבית לא מבין זאת, כאשר במקרים רבים התובנה לגבי הבעיה ממוסכת על ידי מנגנון הגנה של הכחשה.

 

 

חשוב לציין כי מאמר זה אינו מחליף

ייעוץ פסיכיאטרי פרטני ומקצועי

 

  

מקורות:

 

Carvalho AF, Dimellis D, Gonda X, Vieta E, Mclntyre RS, Fountoulakis KN. Rapid cycling in bipolar disorder: a systematic review. J Clin Psychiatry. 2014 Jun;75(6):e578-86. doi: 10.4088/JCP.13r08905. PMID: 25004199.

 

Garcia-Amador M. Colom M, Valenti F, et al. Suicide risk in rapid cycling bipolar patients. J Affect Disord. 2009;117(1-2):74-8. doi:10.1016/j.jad.2008.12/005

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021