הבסיס הקוגניטיבי של הפרעת חרדה חברתית

סיכמנו כמה מהמכניזמים החשיבתיים שמחזקים ומנציחים חרדה חברתית:

מודלים קוגניטיביים (Cognitive Models) הם מסגרות תיאורטיות המסבירות את התפקיד של קוגניציה בחרדה חברתית, ובמובנים רבים מהוות תשתית לפיתוח טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים בהפרעה. .

מודלים אלו, כמו אלו של קלארק וולס (1995) ורייפי והיימברג (1997), מציעים מסגרת להבנת המעגל המתמשך שמשמר את החרדה החברתית לאורך זמן.

למרות הבדלים דקים בדגשים, הם מדגישים מנגנונים דומים:

אמונות יסוד שליליות, עיבוד מידע מוטה, מיקוד קשב עצמי, שימוש בהתנהגויות ביטחון, ועיבוד מידע לפני ואחרי אירועים חברתיים.

המודל של קלארק וולס, לדוגמה, מציע מעגל קסמים שמשמר את ההפרעה: אמונות שליליות מובילות לתפיסת מצבים חברתיים כמאיימים, מה שמעורר מיקוד קשב עצמי והתנהגויות ביטחון.

המיקוד העצמי מייצר דימוי עצמי שלילי ומעוות (לעיתים מנקודת מבט של צופה חיצוני), בעוד שהתנהגויות הביטחון מונעות הפנמה של מידע הסותר את הפחדים.

עיבוד מידע לפני ואחרי האירוע מחזק עוד יותר את האמונות השליליות והחרדה.  

הנה:

המודל הקוגניטיבי של קלארק וולס מסביר כיצד חרדה חברתית נשמרת לאורך זמן באמצעות מעגל קסמים של תהליכים קוגניטיביים והתנהגותיים המופעלים במצבים חברתיים.

להלן עיקרי המודל:  

1. הפעלת הנחות יסוד: כניסה למצב חברתי (או ציפייה לקראתו) מפעילה אצל האדם הנחות יסוד שליליות לגבי עצמו והעולם החברתי. הנחות אלו כוללות סטנדרטים גבוהים ובלתי מציאותיים לביצוע חברתי (למשל, "אני חייב תמיד להיות מעניין"), אמונות מותנות לגבי ההשלכות של התנהגות מסוימת (למשל, "אם יראו שאני חרד, יחשבו שאני לא יוצלח"), ואמונות שליליות בלתי מותנות לגבי העצמי (למשל, "אני משעמם", "אני לא חביב"). 

2. תפיסת איום חברתי: הפעלת הנחות אלו מובילה את האדם לתפוס את המצב החברתי כמאיים ומסוכן, ולצפות תוצאות שליליות כמו הערכה שלילית, דחייה או השפלה.

3. שינוי בקשב - מיקוד עצמי מוגבר: בתגובה לאיום הנתפס, מתרחש שינוי משמעותי בקשב. במקום להתמקד באינטראקציה החברתית עצמה, האדם מפנה את הקשב פנימה באופן מוגזם, ועוקב אחר מחשבותיו, רגשותיו, תחושותיו הגופניות ואופן הופעתו הנתפסת בעיני אחרים. 

4. עיבוד עצמי שלילי ודימויים עצמיים שליליים: המיקוד העצמי המוגבר מחריף את המודעות לתסמיני חרדה פנימיים ומחזק מחשבות שליליות. הוא מלווה לעיתים קרובות בדימויים עצמיים שליליים ומעוותים, לרוב מנקודת מבט של "צופה מהצד", שבהם האדם רואה את עצמו כפי שהוא חושש שאחרים רואים אותו (למשל, רואה את עצמו מסמיק מאוד גם אם ההסמקה קלה). דימויים אלו מבוססים לעיתים קרובות על תחושות פנימיות ולא על מציאות אובייקטיבית. 

5. התנהגויות ביטחון: כדי לנסות למנוע את התוצאות השליליות הצפויות ולהפחית את החרדה, האדם נוקט ב"התנהגויות ביטחון" – פעולות גלויות או סמויות כמו הימנעות מקשר עין, חזרות מנטליות על מה להגיד, דיבור שקט, אחיזה חזקה בחפצים, או שתיית אלכוהול. התנהגויות אלו מזיקות בטווח הארוך מכיוון שהן מונעות מהאדם לגלות שפחדיו אינם מבוססים, הן עלולות להפריע לאינטראקציה החברתית (למשל, לגרום לאדם להיראות מרוחק), להגביר את המיקוד העצמי, ולעיתים אף להחמיר תסמינים פיזיים (למשל, אחיזה חזקה עלולה להגביר רעד). בנוסף, אם האינטראקציה מסתיימת באופן חיובי, האדם עלול לייחס זאת לשימוש בהתנהגות הביטחון ולא ליכולותיו או לכך שהמצב לא היה מאיים מלכתחילה. 

6. עיבוד לקראת הבאות (Anticipatory Processing): לפני אירועים חברתיים, אנשים עם חרדה חברתית עוסקים לעיתים קרובות בעיבוד מקדים שלילי, הכולל דאגה מופרזת, חשיבה על כישלונות עבר וציפייה לתוצאות קטסטרופליות. 

7. עיבוד לאחר האירוע ("Post-Mortem"): אחרי הסיטואציה, מתרחש תהליך של "נתיחה שלאחר המוות" – עיבוד מפורט, מוטה ושלילי של האירוע, תוך התמקדות בפגמים נתפסים בביצוע, בסימני חרדה ובדימויים העצמיים השליליים שהופיעו במהלך האירוע. עיבוד זה מחזק את האמונות השליליות ואת החרדה לקראת הפעם הבאה.  

המודל של קלארק וולס מספק בסיס תיאורטי מבוסס-ראיות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה חברתית (CT-SAD), המתמקד בזיהוי ושינוי של כל אחד ממרכיבי המעגל המשמר הללו, למשל באמצעות ניסויים התנהגותיים, חשיפה, אימון קשב, עבודה על דימויים עצמיים ושינוי אמונות והנחות יסוד.  

כתיבה:

 מומחי מכון טמיר

מקורות:

Clark, D. M., & Wells, A. (1995). A Cognitive Model of Social Phobia. In R. G. Heimberg, M. R. Liebowitz, D. A. Hope, & F. R. Schneier (Eds.), Social Phobia: Diagnosis, Assessment, and Treatment (pp. 69-93). Guilford Press.   

Rapee, R. M., & Heimberg, R. G. (1997). A cognitive-behavioral model of anxiety in social phobia. Behaviour research and therapy, 35(8), 741–756.

Sun, L., Dai, X., Zhu, S., Liu, Z., & Zhongming, Z. (2025). Psychotherapies for social anxiety disorder in adults: A systematic review and Bayesian network meta-analysis. Journal of Affective Disorders, 378, 301–319. https://doi.org/10.1016/j.jad.2025.02.092