הפרעת סלידה ממין | המנעות כפייתית ממיניות וממה שקשור בה

אנורקסיה מינית

 

אנורקסיה מינית, או הפרעת סלידה מינית (Sexual Aversion Disorder), מתייחסת למצב בו מתקיים אובדן קיצוני של ״תיאבון״ לאינטראקציה רומנטית או מינית.

 

התופעה שכיחה לרוב בהקשר של פחד מאינטימיות ומתבטאת בחרדה קשה סביב פעילות מינית וההיבטים הרגשיים הכרוכים בה, בחשיבה ובמעשה.

היא יכולה לפגוע במצב הגופני, המנטאלי והרגשי של אנשים, והמיקוד שלהם בהימנעות מסקס עלול לשלוט בחייהם.

אנורקסיה מינית יכולה להשפיע על אנשים מכל מגדר, ומי שלוקה בה עשוי בכל זאת להשתתף בפעילויות מיניות, אך לחוש פחד או אימה ביחס לכל אינטימיות גופנית.

 

 

 

היכן ממוקמת התופעה על ״מפת המיניות״?

 

הפירוש המילולי של אנורקסיה הוא "הפרעה בתיאבון". 

כך שפרט לצמצום בתיאבון אין קשר בין אנורקסיה מינית לבין אנורקסיה נרבוזה, ההפרעה הנפשית הקטלנית ביותר ואחת המאתגרות לטיפול. 

  

יש אנשים שמתארים אנורקסיה מינית כהיפוך של התנהגות מינית כפייתית, או היפרסקסואליות, שלעתים מתייחסים אליה כאל התמכרות למין. 

שתי ההפרעות הללו חולקות מאפיינים משותפים רבים, ובשתיהן אנשים יכולים להשתמש כמנגנון התמודדות. 

 

 

מהם הסימנים והסימפטומים של סלידה ממין?

 

 

כאמור, אנורקסיה מינית יכולה להשפיע על אנשים מנטלית, רגשית ופיזית, והם עשויים לחוות:

 

  • פחד מאינטימיות ומרגשות עזים.

  • פחד מהימשכות לאדם אחר.

  • פחד מהמיניות שלהם עצמם.

  • שיפוט עצמי או זלזול עצמי.

  • ספקות עצמיים עמוקים בתחום המיני. 

  • הימנעות אובססיבית ממין.

  • תחושות עצמיות של שינאה וגועל אחרי קיום יחסי מין.

  • חרדה ממחלות המועברות במגע מיני,

  • עיסוק בהתנהגויות של הרס עצמי כדי להימנע ממין, כמו אפיזודות של מופקרות שבעקבותיה מופיעות תקופות קיצוניות שלה הימנעות מלאה ממיניות.

 

 

אנשים רבים הלוקים בהפרעה עשויים לחוש שהם חייבים למנוע מעצמם עונג וקשרים מיניים או רגשיים, ויש כאלה שיעסקו בהתנהגויות כפייתיות להסתרה או פיצוי נוכח ההפרעה, בהן:

 

  • התנהגות מינית עם אנשים שאינם פנויים רגשית.

  • שקיעה בפנטזיות, בעיקר במצבי לחץ.

  • בידוד מאחרים.

  • שימוש מופרז בפורנוגרפיה.

  • אוננות קומפולסיבית.

  • התנהגויות כפייתיות אחרות מבוססות התמכרות, כמו אגרנות או שימוש בסמים.

 

 

אבחון

 

המדריך הסטטיסטי האבחוני בפסיכיאטריה (DSM) תיאר בעבר הפרעת אברסיה מינית (Sexual Aversion Disorder) כ"סלידה קיצונית חוזרת או מתמשכת מכל מגע גניטלי עם בן זוג מיני, אשר אינו מיוחס להפרעה פסיכיאטרית אחרת".

הפרעה זו הוסרה בינתיים מה-DSM-5-TR עקב שכיחות נמוכה והיעדר מחקר תומך.  היא נכנסת כרגע כאבחנה המוכללת בקטגוריה של הפרעה בתפקוד המיני.

 

לפי ה-DSM, המאבחן יבחן האם קיימים הקריטריונים הבאים:

 

  • נוכחות של התסמינים משך 6 חודשים לפחות.

  • המטופל חווה תסמינים בכל או בלפחות 75% מהמפגשים המיניים.

  • התסמינים גורמים למצוקה קלינית משמעותית.

 

כדי לאבחן הפרעה מינית, איש מקצועות הבריאות עשוי להעריך את האלמנטים הבאים:

 

  • הסימפטומים מובילים למצוקה.

  • היעדר עונג סביב סקס.

  • רגשות שליליים במהלך סקס או במחשבה על סקס.

 

 

אנורקסיה מינית ובעיות אחרות

 

אנורקסיה מינית עשויה להיות דומה להפרעות מיניות אחרות בעלות גורם פסיכולוגי.

מצבים אחרים, כמו דחף מיני נמוך, עשויים להיות בעלי גורם גופני, כמו בעיה רפואית המצויה בשורשם.

 

 

אברסיה ממין והתמכרות לסקס

 

אנורקסיה מינית והתמכרות למין עשויות לחלוק מאפיינים דומים.

 

התמכרות למין היא התעסקות מופרזת בהתנהגויות מיניות שעלולה להיות בעלת השפעות שליליות על חייו של אדם, ויש אנשים שחושבים ששני המצבים האלה קשורים זה לזה באופן מהותי (Wéry et al, 2016).

 

יש כותבים המתארים את שני המצבים על פני ספטקרום, כאשר הימנעות מינית היא קצה אחד של הספקטרום והתמכרות מינית היא הקצה האחר.

 

אבל אדם יכול לחוות את שתי ההפרעות.

שני המצבים עלולים להוביל למחשבות אובססיביות על סקס ועשויים להיות קשורים לטראומה או לאמונות שליליות על מין, ולשניהם יכולה להיות השפעה רגשית דומה.

למשל, אדם עם התמכרות מינית יכול להרגיש תחושת שליטה אם הוא חווה תקופה שבה הוא מתנזר מסקס, והדבר עשוי להוביל למחשבות אובססיביות על הימנעות מסקס.

מנגד, אנשים עם אנורקסיה מינית עשויים לעסוק בסקס עם פרטנרים לא פנויים באופן התמכרותי וכפייתי, בצורה המציגה מאפיינים של התמכרות מינית.

 

 

סלידה ממין ו-וגיניסמוס

 

לסלידה ממין יש חפיפה מסוימת עם וגיניסמוס, מצב של התכווצות שריר נרתיקית חוזרת או מתמשכת (Binik, 2009).

 

הרלוונטיות של וגיניסמוס גוברת בהקשר שלנו,שכן התופעה מתוארת לעתים קרובות כפחד מחדירה ולא רק כהתכווצות שרירית (Basson et al, 2003).

פחד כזה עשוי להסביר המנעות פובית לאור הציפייה לכאב. 

 

חשוב לציין כי שתי ההפרעות יכולות להיות מאובחנות בו זמנית.

 

 

סלידה ממין VS דחף מיני נמוך

 

חשוב לציין כי חלק מהמומחים סבורים שהמתמודדים עם סלידה ממין יכולים להמשיך לחוות תשוקה מינית רגילה, לפנטז ביצירתיות ולעתים קרובות להגיע לאורגזמה באוננות.

 

אז נבחין:

דחף מיני נמוך, או ליבידו נמוך, הוא תשוקה נמוכה או אפסית לסקס.

דחף מיני נמוך יכול להיות די מורכב פסיכולוגית, אולם לרוב הוא מבטא סימפטום של מצב גופני או מנטלי אחר.

 

דחף מיני נמוך וסלידה ממין אינם מוציאם זה את זה, כלומר אדם עם אנורקסיה מינית יכול לחיות עם דחף מיני נמוך.

 

  

דחף מיני נמוך קשורצ במגוון מצבים פסיכולוגיים וגופניים:

 

  • חוסר איזון הורמונלי.

  • תופעות לוואי של תרופות, כמו חלק מאמצעי המניעה והתרופות להפחתת דיכאון.

  • עייפות.

  • מתח.

  • תת-פעילות של בלוטת התריס.

  • כאבים במהלך סקס.

  • שותפות בקשר בו אינטימיות מפוצלת ומתקיימת בנפרד ממשיכה מינית.

  • דיכאון.

  • הפרעות חרדה.

 

במהלך חייו, אדם יכול לחוש תנודות בדף המיני. דחף מיני נמוך הופך לבעיה רק אם הוא גורם לדאגה או לבעיות במערכת היחסים.

דחף מיני נמוך יכול להיעלם כשניתנים מענה וטיפול לגורמים השוכנים בבסיסו.

 

 

מה גורם לסלידה ממין?

 

יניות ובריאות נפשית הם נושאים די מורכבים ויש להן אטיולוגיה סבוכה. 

גם במקרה שלנו המקורות של אנורקסיה מינית אינם תמיד ברורים. 

 

טראומה 

 

סלידה ממיניות יכולה להיות תוצאה של טראומה בילדות.

 

בסקר בו השתתפו מתמודדים/ות עם אנורקסיה מינית, רבים השיבו שחוו טראומה בילדות, לרבות:

 

  • הזנחה רגשית.

  • מחסור.

  • התעללות מינית, גופנית או רגשית.

  • שיימינג מיני.

  • מוות של בן משפחה אחד או יותר.

 

 

פוביה ממין

 

הלן זינגר קפלן (2008), פסיכיאטרית שהתמחתה בסקסולוגיה, תיארה את התופעה כפוביה ממין.

בספרה היא מתארת את הפאניקה המלווה את המתמודדים/ות, לכן ניסתה להתאים גישות טיפוליות שנמצאו יעילות לטיפול בפוביות ולהפרעת פאניקה (Kaplan, 2008).

יתירה מכך, קפלן ציינה כי נשים הסובלות מהפרעת פאניקה נמצאו מועדות יותר לפתע אנורקסיה מינית.

היא חיברה את ההיפותזה הזו לתכונות אישיות, כמו חרדת נטישה, רגישות מופרזת לדחייה, ותגובתיות-יתר לביקורת.

 

 

דיכוי מיני 

 

סביבה המדכאת מיניות עשויה אף היא לשחק תפקיד חשוב ביצירת בעיות נפשיות ורגשות שליליים ביחס לסקס.

 

דיכוי מיני מתרחש כאשר אדם אינו יכול לבטא את המיניות שלו באופן לגיטימי, על רקע ציפיות דתיות תרבותיות, הומופוביה מופנמת או פגיעה מוקדמת.

 

 

גורמי סיכון

 

כפי שנאמר לעיל, אנשים שחוו טראומה בילדות מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח אנורקסיה מינית. 

וכך גם אנשים הסובלים מהתמכרויות או מהפאעת אגרנות.

 

בנוסף, אדם עשוי גם להיות פגיע יותר לפיתוח סלידה מינית אם הוא חי עם בעיות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, או הפרעת אישיות גבולית

 

 

כיצד מטפלים?

 

אדם החושש שהוא או מישהו שהוא מכיר סובל מאנורקסיה מינית, יכול לפנות לאיש מקצועות הבריאות, ליועץ או למטפל מיני.

 

הטיפולים בהפרעת סלידה מינית עשויים לכלול פסיכותרפיה פרטנית או זוגית, והמטופל עשוי למצוא תועלת בשיחה על רגשות, טראומה ופחדים הקשורים לאנורקסיה מינית.

 

יועץ או מטפל עשויים לעבוד עם המטופל לתכנון צעדים להתגברות על האנורקסיה המינית, וניתן גם ללמוד טכניקות להקהיית רגישות, שיכולות לעזור להפחית חרדה בתגובה לפעילויות מיניות.

 

אפשר לעבור חשיפה הדרגתית ע״י העלאה בדמיון של טריגרים –

בתור התחלה אלה שמעוררים הכי פחות פחד, ואז לעלות לטריגרים מפחידים יותר, תוך תרגול טכניקות הרפיה.

לאחר מכן ייתכן והמטופל יוכל ליישם את הטכניקות הללו כשהוא בגפו או עם פרטנר.

 

המטופל יכול גם למצוא תועלת בשיחה קבוצתית על החוויות שלו עם אנשים בעלי חוויות דומות.

קבוצות שכאלה או תוכניות מובנות בשלבים יכולות לסייע.

 

למרות מיעוט הראיות לגבי יעילות הטיפולים, נראה שתוכניות טיפול וקבוצות תמיכה מלמדות לפחות על מידה של אפקטיביות, שטרם בוססה מחקרית.

 

 

עדכון אחרון:

 

26 ביוני 2022 

 

 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

 

מקורות:

 

Basson, R., Leiblum, S., Brotto, L., Derogatis, L., Fourcroy, J., FuglMeyer, K., et al. (2003). Definitions of women’s sexual dysfunction reconsidered: Advocating expansion and revision. Journal of Psychosomatic Obstetrics and Gynaecology, 24, 221–229.

 

Beth Sissons on June 21, 2022, What to know about sexual anorexia. https://www.medicalnewstoday.com/articles/sexual-anorexia

 

Binik, Y. M. (2009). The DSM diagnostic criteria for vaginismus. Archives of Sexual Behavior, Doi: 10.1007/s10508-009-9560-0

 

Brotto, L. (2010). The DSM Diagnostic Criteria for Sexual Aversion Disorder. Archives of sexual behavior. 39. 271-7. 10.1007/s10508-009-9534-2.

 

Kaplan, H. S. (1988). Intimacy disorders and sexual panic states. Journal of Sex and Marital Therapy, 14, 3–12.

 

Wéry, A., Vogelaere, K., Challet-Bouju, G., Poudat, F. X., Caillon, J., Lever, D., Billieux, J., & Grall-Bronnec, M. (2016). Characteristics of self-identified sexual addicts in a behavioral addiction outpatient clinic. Journal of behavioral addictions, 5(4), 623–630. https://doi.org/10.1556/2006.5.2016.071

 

Sexual Aversion Disorder (SAD): Symptoms, Causes, & Treatments. Published: February 17, 2022: https://www.choosingtherapy.com/sexual-aversion-disorder/

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022