השפעת מטא-קוגניציה על חרדת מבחנים | ומה הקשר ללקויות למידה?

מטא-קוגניציה וחרדת מבחנים

 

​​חרדת בחינות היא תופעה ידועה ומאתגרת בבתי ספר ובאוניברסיטאות. 

 

היא מוכרת היטב הן לבוחנים והן לנבחנים. 

 

חרדת בחינות מעלה באופן דרמטי את רמת הלחץ של הנבחנים, ובכך מורידה משמעותית את הביצועים האקדמיים שלהם. 

במקרים חמורים, סטודנטים עם חרדת בחינות עשויים לחוות 'בלקאאוט'  ובעקבותיו לא לבצע את המבחן לא לפי רמת הידע שלהם, אלא ברמה נמוכה הרבה יותר.

 

נמשיך עם קצת הגדרות...

 

חרדת בחינות מתייחסת להבדל אינדיבידואלי מתמשך בנטייה להעריך מצבים של הערכת ביצועים כמאיימים. חרדת בחינות הינה רב-ממדית, מכיוון שהיא כוללת מרכיבים קוגניטיביים ורגשיים-פיזיולוגיים ששונים מבחינה תיאורטית, אך קשורים זה לזה באופן אמפירית. 

 

ישנן כמה דרכים בהן חרדת בחינות והפרעות חרדה נוספות קשורות אחת לשנייה. 

 

אחת מהן היא שחרדת בחינות והפרעות חרדה יכולות לייצג סוגים שונים של חרדה, זאת למרות שיש בינהן קומורבידיות. חרדת מבחנים עשויה להופיע עם הפרעות נוספות כמו GAD, פוביה פשוטה, הפרעת חרדה חברתית, פוביה ספציפית וחרדת פרידה.

 

במחקרים קליניים, מסווגים את המשתתפים כבעלי חרדת בחינות לפי התסמינים הבאים:

 

  • חשש ממצבי הערכה.

  • מתח וחרדה לפני בחינה.

  • קושי בהירדמות או באכילה לפני בחינה.

  • חוויה של לחץ, הזעה וכאבים שונים במהלך הבחינה.

 

כאמור, חרדת בחינות היא החרדה שאדם חווה תוך כדי מבחן או בזמן הערכה.

 

היא קיימת במסגרות בית ספריות או במסגרות אחרות בהן נערכים מבחנים ונמצאה כי היא גורמת לתשישות.

רמה גבוהה של חרדת מבחנים עלולה להיות בעיה חמורה מאוד בקרב תלמידים, אשר משפיעה על 20-30% מכלל התלמידים. מחקרים מצביעים על קשר שלילי חזק בין חרדת מבחנים וביצועים אקדמיים בקרב תלמידי בית ספר יסודי ובני נוער.

 

חרדת מבחנים פוגעת בהצלחה בלימודים בבית הספר ובאוניברסיטאות, והיא מובילה לכישלון חוזר.

כך שאין זה מפתיע שנמצאו הבדלים משמעותיים בביצועים האקדמיים והצלחה בלימודים בקרב קבוצות שונות של תלמידים. עם רמות נמוכות, מתונות וגבוהות של חרדת מבחנים. 

 

 

חרדת מבחנים ולקויות למידה

בנוסף, חרדת בחינות נפוצה בעיקר אצל אנשים עם לקות למידה.

ייתכן כי האיום של הערכה נתפס כגבוה יותר אצלם, לכן הוא מוביל לרמות גבוהות של חרדת בחינות.

 

מחקרים מצאו שאצל תלמידים עם לקות למידה ספציפית כמו קשיי ריכוז, קושי במתמטיקה ובעיות זיכרון- חרדת מבחנים הינה שכיחה ביותר.

בנוסף, חרדת בחינות של תלמידים עם לקויות למידה גבוהה מזו של חבריהם ללא לקויות למידה, והיא נחשבה כאחת הסיבות לביצועים האקדמיים הנמוכים יותר שלהם.

אחד הגורמים הקושרים בין חרדת בחינות ללקויות למידה הוא מטא- קוגניציה.

 

 

התפקיד של מטא-קוגניציה בחרדת בחינות

מטא-קוגניציה היא מושג בפסיכולוגיה קוגניטיבית, שמשמעותו היא חשיבה מסדר גבוה המאפשרת לאדם לפתח שליטה ישירה בתהליכים הקוגניטיביים הכרוכים בלמידה כמו פיקוח על מיומנויות חשיבה, תכנון, הבנה של הערכת התקדמות ועוד. 

מעצם היותה תהליך חשיבה מסדר גבוה היא ממלאת תפקיד משמעותי בלמידה ובחינוך.

 

ניתן להגדיר מטא-קוגניציה גם כידע המפורש של האדם בנוגע לתכנים של המחשבות הנוכחיות שלו. עם  זאת, תהליכים מטה-קוגניטיביים יכולים להתרחש גם באופן ספונטני ולא מודע.

 

רכישת מודעות עצמית לתהליכי למידה היא תהליך שבו הלומד מציב מטרות ומכוון את מחשבותיו, רגשותיו ופעולותיו כדי להשיגן. תיאוריות עדכניות בחקר הלמידה מצביעות על חשיבות הלמידה העצמית והמודעות העצמית, כלומר על תרומתם של תהליכים מטא- קוגניטיביים ללמידה.

 

כדי שלמידה תצליח היא חייבת לכלול רכיב ניהול משמעותי של ויסות עצמי, שפירושו מודעות לאופן הפעלת אסטרטגיות ולתהליכי החשיבה, תכנון ובקרה, בחירת אסטרטגיות הולמות והקצאת משאבים לביצוע המשימות. התהליכים שהוזכרו הם חלק מתהליכי מטא קוגניציה.

מחקרים מצאו קשר שלילי בין מטא-קוגניציה לבין חרדת מבחנים.

 

כלומר, לתלמידים עם רמה נמוכה של חרדת מבחנים, נמצאה מטא-קוגניציה גבוהה יותר, זאת בעוד שלתלמידים עם רמה גבוהה יותר של חרדת מבחנים הייתה מטא-קוגניציה נמוכה יותר, שכן בזמן חרדה לא ניתן להפעיל תהליכי פיקוח ובקרה ועיקר המשאבים מרוכזים בהפחתת החרדה. 

 

על בסיס ממצאים אלה מחקרים מצאו קשר סיבתי בין חרדת מבחנים ומטא- קוגניציה:

במהלך מבחן, תלמידים עם חרדת בחינות עסוקים במחשבות שאינן רלוונטיות למבחן עצמו ועוסקות בעיקר בחרדה שלהם. כלומר חרדת בחינות גורמת לירידה ברמת המטא קוגניציה. 

מחשבות אלו מעכבות את היכולת המטא-קוגניטיבית שלהם.

 

מצב זה נקרא מחסור בייצור

 

  • המחשבות הלא רלוונטיות, חזקות מספיק כדי להשפיע על המטא-קוגניציה וכך הן מובילות להידרדרות של למידה וביצוע של משימות מסובכות.

  • בנוסף, נמצא כי תלמידים עם רמה גבוהה יותר של מטא-קוגניציה הם משימתיים יותר, לעומת תלמידים עם רמה נמוכה של מטא-קוגניציה. 

  • הם מזהים מטרות ארוכות טווח ומתכננים אסטרטגיה בהתאם ונוטים להשתמש יותר בהיריסטיקת פתרון בעיות. כלומר הם משתמשים ברמזים ובקיצורי דרך כדי לסיים עבודה מהר ככול האפשר. 

  • תלמידים עם מטא-קוגניציה גבוהה נוטים להיות יותר מודעים לאסטרטגיות ולנהלים הדרושים לביצוע משימה מסוימת. ידע זה על הדרישות לביצוע משימה מסוימת והיכולת לתכנן אסטרטגיה, מובילים אותם להצלחה בלימודים. 

 

אחד האתגרים של סטודנטים עם לקויות למידה הוא הקושי בהתמודדות עם משימות אקדמאיות רבות ומורכבות שדורשות רמה גבוהה של מטא- קוגניציה, זאת לעומת סטודנטים ללא לקויות למידה.  

 

במחקרים נמצא נמצא כי סטודנטים עם לקויות למידה הפגינו ביצועים נמוכים יותר באופן עקבי לעומת סטודנטים ללא לקויות למידה, הן ברמת העומס הקוגניטיבי, רמת קשיבות והן ברמת המסוגלות העצמית.

מסוגלות עצמית נובעת מהיכולת להעריך, לארגן ולבצע פעולות הנדרשות כדי לשלוט בסיטואציות שונות ואמונות ביכולת לגייס מוטיבציה, משאבים קוגניטיביים ומשאבי פעולה הדרושים לשליטה בדרישות משימה. לכן ניתן להגיד כי לאנשים עם רמה נמוכה של מטא קוגניציה יש מסוגלות עצמית נמוכה יותר.

 

הסבר נוסף לקשר בין חרדת בחינות ללקויות למידה טמון בכך שהרגלי הלמידה של ליקויי למידה הם איכותיים פחות בהשוואה לחבריהם ללא לקות.

 

הרגלי למידה לא איכותיים נובעים בין היתר מיכולות מטא קוגנטיביות נמוכות שהוזכרו קודם. 

 

מחקרים טוענים כי לקויות למידה הן המנבא המשמעותי ביותר לחרדת בחינות. 

 

לרוב אנשים עם היסטוריה של קושי וכישלון אקדמי צפויים להיות בעלי ביטחון עצמי נמוך ביחס לביצועים האקדמאיים שלהם, דבר המתקשר למסוגלות עצמית נמוכה שיש לתלמידים עם לקויות למידה וחרדת בחינות.

מכיוון שמסוגלות עצמית תורמת למוטיבציה להשיג הישגים ויש בה פוטנציאל לחולל שינוי.

היא מתייחסת ליכולתו של הפרט להתמודד עם מטלה בחיי היום-יום.

 

לכן עבור תלמידים עם לקויות למידה וחרדת בחינות מעגל הכישלון מתוחזק בכל מבחן מחדש. סטודנטים עם לקויות למידה הם בעלי רמות גבוהות יותר של חרדת מבחנים בהשוואה לסטודנטים ללא לקויות למידה.

על מנת לטפל בחרדת בחינות יש לקטוע מעגל זה. 

 

 

טיפול

אחת הדרכים לטיפול בחרדת בחינות שנמצאה יעילה היא טיפול CBT העוסק בצמצום מחשבות, רגשות והתנהגויות בעייתיות.

שיטה זו משפרת את האופטימיות דרך בבניית התנהגויות בונות ומחזקות, כך החרדה מופחתת.

הטיפול כולל תרגול של הרפיית שרירים לפני המבחן, דמיון מודרך, אימון בהדרכה עצמית והדרכה מקצועית במיומנויות למידה ומבחנים.

 

מחקרים מצאו בסוף הטיפול המשתתפים הפגינו רמות נמוכות יותר של חרדת בחינות והראו שיפור במיומנויות למידה, במסוגלות עצמית ובהצלחה בלימודים.

 

שיטה נוספת לטיפול היא על ידי בניית מודעות עצמית לתהליכי למידה. תוכנית זו מתבססת על מיומנויות של סקרנות, חקרנות, ספקנות, מושכלות ולמידה אפשר ללמדם. חשוב שהתלמידים יחושו רגישות למצבים המאפשרים לממש נטיות אלה.

הרעיון המרכזי בשיטה זו הוא מיפוי המצב הלימודי של התלמיד על ידי התלמיד והמורה- ביחד ולחוד. לאחר מכן מתבצע תכנון הלמידה אשר מותאם לתהליך הלמידה של התלמיד באופן אישי.  

 

מחקרים מצביעים על הצורך בתכנית ייעודית שתאמן תלמידים לשלב מיומנויות ויכולות, לממש ידע מצטבר ממקורות מידע מגוונים ולעבד תהליכים מטא-קוגניטיביים במצבים שונים. במילים אחרות, כשמטרות הלמידה מוגדרות, כלומר קיים ידע מטא-קוגניטיבי, עולה תחושת הביטחון, המסוגלות העצמית והחיבור למידה לרגש אצל התלמיד. כך הוא יכול לתכנן את למידתו באופן ראוי.

בנוסף, לכל במקרה של תלמידים עם לקויות למידה וחרדת בחינות הם גם לומדים כיצד לווסת את מחשבותיהם ולהתמקד בבחינה או בתהליך הלמידה. 

 

ביצוע של תוכניות הטיפול המוזכרות ישבור את מעגל הכישלון שהוזכר קודם. 

 

 

כתיבה:

דנית מכלוף,

מתאמת טיפול, מכון טמיר

 

 

מקורות:

 

הדס הובר (2018) : טיפוח מודעות עצמית לתהליכי למידה בקרב תלמידים בכיתות יסודי : תובנות.

 

David W. Putwain , Kristina Stockinger , Nathaniel P. von der Embse, Shannon M. Suldo, Martin Daumiller (2021) : Test anxiety, anxiety disorders, and school-related wellbeing: Manifestations of the same or different constructs? 

 

Larissa Bischofsberger, Pascal H.M. Burger, Alexander Hammer, Friedrich Paulsena, Michael Scholz, Christian M. Hammer (2021) : Prevalence and characteristics of test anxiety in first year anatomy students.

 

Li-Chih Wang, Xiaomin Li , Kevin Kien Hoa Chung (2021) : Relationships between test anxiety and metacognition in Chinese young adults with and without specific learning disabilities.

 

Dubi Lufr, Susan Okasha, and Arie Cohen (2004) : Test anxiety and its effect on the personality of students with learning disabilities.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022