תהליך תיאום הטיפול כמרחב ביניים חווייתי בין מטופל למטפל

תיאום טיפול פסיכולוגי

 

שיחת ההכוונה הטלפונית טיפול

כמרחב מעברי בין מטופל למטפל

 

 

כתיבה:

 

קרין אמיתי MSW מכון טמיר תל אביב

קרין אמיתי, MSW, 

מטפלת בגישה דינמית

 

 

צופית טסלר מתאמת טיפול במכון טמיר תל אביב

צופית טסלר,

תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית

בבינתחומי בהרצליה; 

מתאמת טיפול, מכון טמיר

  

 

פניה לטיפול היא צעד גדול ומאתגר בלשון המעטה. 

 

צעד שכזה מהווה הכרה בעצם קיומה של בעיה, דבר שכשלעצמו עשוי לעורר תחושות קשות כגון בושה, אכזבה, תסכול וייאוש. 

 

לצד זאת,  הטיפול מצריך אמון ושיתוף פעולה אינטימי מעין כמוהו עם מישהו שהוא זר לך, כשלעיתים רבות הדבר הזה בדיוק מהווה חלק מרכזי מהבעיה שבגינה אנשים פונים לטיפול. 

במצב זה, באופן פרדוקסלי הטיפול מעצם הגדרתו מהווה "חשיפה" לגירוי מעורר החרדה. 

 

לכך מתווספות סטיגמות חברתיות לגבי טיפול נפשי והעובדה כי טיפול מצריך משאבים של זמן, כסף ונכונות להיוודע באופן הדרגתי למקורות הלא מודעים של הסבל הנפשי.

 

מכאן שתחילת טיפול הוא רגע עדין, שלא תמיד מצליח להבשיל לכדי קשר ותהליך משמעותיים. *

 

כחלק ממודל העבודה, יצר מכון טמיר פונקציה ייחודית של תיאום טיפול. 

פונקציה זו מורכבת מעושר אנושי של נשות מקצוע לעתיד, במהלך לימודיהן. 

המתאמות עוברות הכשרה ממוקדת בזיהוי הצרכים ובהתאמת טיפול למטופל בהתאם לכך. 

 

פעמים רבות אנחנו מבינים שאנחנו זקוקים לעזרה, אך זקוקים להכוונה למענים המתאימים לנו. 

 

חשוב לומר כי החזון של תיאום טיפול אינו רק של "שידוך" בין בעיה לבין, בתקווה, פיתרונה. 

 

מדובר בפונקציה חדשנית למדי בעולם הטיפול שבין היתר מהווה מעין "מיילדת" כדי לנסות ולהקל על חבלי הלידה של תחילת טיפול נפשי. 

 

 

שיחת התיאום כמרחב פוטנציאלי

מתאמות הטיפול הן הכתובת הראשונה אליה מגיע אדם בחיפוש אחר סיוע, ולא פעם מהוות הנפש הראשונה לה נאמר בקול רם סוד שעד כה היה שמור רק בין ארבעת קירות הנפש הפרטיים שלו.

 

הן מהוות מרחב ביניים, אם נשאיל ממושגיו של דונלד ויניקוט, בין המטופל לבין תהליך הטיפול. 

 

ויניקוט הגדיר מרחב פוטנציאלי כתחום ביניים של חוויה, המהווה שלב התפתחותי חשוב. 

זהו מרחב בין קצוות המאפשר לא רק לשרוד דיאלקטיקה ותחושות כמו תסכול, כאב ובלבול שהיא מעוררת, אלא גם למצוא בה ודרכה, דרכים אפקטיביות ויצירתיות של חיות לצידה. 

ראשית החשיבה על מרחב זה הגיע מהתבוננות על הדיאדה בין אם לתינוק, שבהדרגה מאפשרת נפרדות ועצמאות לצורך גדילה. 

בראשית החיים האם והתינוק יחידה אחת הם, שקשה לומר היכן  מתחילה אחת והשני מסתיים. 

האם כל כולה מתמסרת לתפקידה החדש, במה שמכונה "מושקעות אימהית ראשונית", במהלכה היא מהווה אובייקט לכל צרכי התינוק. 

בהדרגה, ועם ההתפתחות המוטורית, הקוגניטיבית והרגשית של תינוק האם יכולה לשוב להיות סובייקט, וזוהי ראשית הנפרדות, אשר כוללת תנועה בין התרחקות להתקרבות בהתאם לצורך. תנועה אשר מלווה אותנו כל חיינו. 

 

מרחב זה בין תינוק לאם מאגד בתוכו את התנועה בין כל יכולות ואומניפוטנטיות המאפיינת את החויה הראשיתית של התינוק, המגלה באותה מידה שהוא יוצר את סביבתו, לבין הכרה במוגבלות האנושית שלנו, שמתגלה בהדרגה עם ההתרחקות מהקן המוגן אל עבר עולם בוגר שיש בו דרישות חברתיות, נורמות וחוקים. 

מילת המפתח היא תנועה, שכן מרחב הביניים מאפשר, באופן פרדוקסלי, לשאת אובדן בדיוק על ידי כך שמאפשר להיות במגע עם מה שאבד.

כך למשל, דרך משחק ילדים מעבדים את אובדן השלמות הסימביוטית שהייתה בראשית החיים על ידי חפץ מעבר, לרוב רך ונעים, שמרגיע ומנחם במיוחד במצבים שכוללים שינויים ומעברים (כדוגמת "שמיכי"). 

חפץ זה מאפשר למידה נוספת על היכולת לחיות בצד ניגודים: בין מציאות לדימיון, בין לבד לביחד, ביו מציאות פנימית למציאות חיצונית, בין כל יכולות לאוזלת יד, בין אהבה לתוקפנות וכדומה. 

 

פעמים רבות כל כך אנחנו מגיעים לטיפול כשאנחנו מוצפים או מבודדים עם המצוקה, וזקוקים קודם כל לאוזן קשבת שאינה שיפוטית שתיתן לפרוק את העומס בטרם אפשר יהיה להמשיך. במובן זה, מתאמות הטיפול מהוות מרחב ביניים בעל ערך שיש בו ביטחון, אמון ותחושת הקלה שראשיתה הקשבה אמפתית רגישה ומכילה. הן "שמיכת המעבר" שבין היות אדם לבדו עם המצוקה לבין היותו עם אדם אחר. לצד זאת, מדובר בהקשבה פעילה ומוכוונת מטרה ברורה. יש פה איזון עדין עד מאוד בין קצוות – בין להיות עם (Being) לבין לפעול עבור (Doing), בין לאפשר פורקן רגשי לבין להיות יעילים, בין מתן סיוע ראשוני לבין הבנה כי אין מדובר במעשה של טיפול, אלא בתיאומו. 

 

כמו כן מוטלת על כתפיהן המטלה של גישור בין פנטזיה למציאות, בין המצוי לרצוי, בין מה שמטופל היה רוצה לבין מה שקיים ואפשרי. לעיתים רבות מצוקה עצומה מגיעה עם פנטזיה לפיתרון מהיר, להתאמה מושלמת לכל צורך כולל התאמה מבחינת יום, שעה, מחיר, וגישה טיפולית. 

לא תמיד הפנטזיה תואמת את המציאות ויותר מזאת, לא תמיד היא מה שמטופל זקוק לו. 

 

מתאמות הטיפול מקשיבות ומנסות לזהות את הקשיים לצד הכוחות שמביא המטופל, ובמרחב זה להבין את המכשולים האפשריים, כמו גם את ההזדמנויות.

האתגר הוא להתאים בצורה המדויקת ביותר בין מטופל למטפל ולגישה טיפולית על מנת שמרחב זה יהיה מרחב פוטנציאלי לתהליך מיטיב של גדילה אישית.  

 

 

תיאום טיפול מבוסס ראיות

מחקרים מצאו כי תיאום טיפול מבוסס צרכים מהווה פונקציה משמעותית בעלת ערך אשר תורמת לקידום של תהליך מפרה הן מבחינת התמדה, הן מבחינת נכונות לעבור תהליך וכמובן מבחינת יעילות בהפחתת סימפטומים. יתרה מזו, זמן, אנרגיה ועלויות כספיות נחסכות בזכות התאמה מדוייקת של מטפל וגישה לצרכים ולרצונות של מטופל. *

 

אנחנו מאמינים שמחקר נוסף דרוש ועוד יעשה על ההשפעה של תיאום טיפול על הצלחתו של תהליך טיפולי ועל הדרכים בהן השפעה זו פועלת הן ברמה ישירה של טיב התאמה מבוסס מחקרית, והן ברמה היקפית אך משמעותית של הטרמה קוגניטיבית בפונים לתיאום טיפול, שמשפיעה על תחושות של מקצועיות, ביטחון ואמון אשר משפיעים על מידת שיתוף הפעולה והציפיות לתהליך חיובי.

 

הטרמה אליה התייחסנו עד כה כיוצרת ומהווה את מארגו של מרחב הביניים בין הפניה לתהליך הטיפולי. אנחנו יודעים כי הטרמה יכולה להיות גורם רב עוצמה במגוון רחב של קבלת החלטות ובתחומים שונים כגון כלכלה, ספורט, יחסים רומנטיים וכדומה וכי ההטרמות יכולות להיות עדינות ושוליות כביכול כגון טמפרטורה של כוס משקה שאדם מחזיק בידו בעת השיחה. *

 

מכאן שזהו מחקר שעשוי להוות מרחב פוטנציאלי למחקר אינטרדיסיפלנרי משמעותי.  

 

 

מיומנה של מתאמת טיפול

אני יושבת לשיחה מרתקת ומלמדת עם צופית טסלר, מתאמת טיפול בכירה במכון, סטודנטית לפסיכולוגיה קלינית. 

 

מה אפשר לצפות משיחת תיאום? 

מדובר בשיחה קצרה יחסית, של כעשר דקות. המטרה היא להבין את הקושי שהביא לפנות לטיפול ומה היו מבקשים להשיג מתהליך טיפולי. 

זה עוזר למתאמת לזקק את הרצונות, הציפיות והצרכים של כל פונה – יש כאלו שזקוקים לכלים פרקטיים ויש כאלה שמרגישים צורך לעבד את סיפור חייהם, להתבונן פנימה ולהעמיק במערכות היחסים שלהם. 

 

אנחנו מנסות להבין, אם היו טיפולים קודמים, מה עבד בהם יותר ומה פחות, כמקור מידע נוסף. 

 

לאחר מכן אנחנו מסבירות ונותנות מידע אודות הטיפול הרלוונטי, הכשרת המטפל, הגישות שמשלב, העלות, הזמינות וכדומה. אנחנו מפנות את המטופלים, אם הם מעוניינים, לקרוא על המטפל באתר של המכון.

זאת כדי שיכירו את ה'אני מאמין', את הגישה הטיפולית והרקע האקדמי והתעסוקתי שלו. גם עצם התמונה בעלת ערך של הרגעה ומהווה נדבך נוסף במרחב הביניים שבין הפניה לבין טיפול. 

 

איך מתאמת טיפול מצליחה להבין ולדייק עבור הפונה בשיחה כ"כ קצרה?

אומנם מדובר בשיחה קצרה, אך אנחנו מקשיבות באופן ממוקד מטרה שמאפשר לדלות את המידע החשוב הרלוונטי להתאמה. מידע שכזה עובר גם באופן מילולי וישיר וגם במידע שמגיע מבין השורות – כמו למשל דרך השפה, הנימה. אנחנו שמות לב ליכולות קוגנטיביות, מודעות עצמית, ליכולת הביטוי, לעצם היכולת או הקושי להיפתח.

 

אנחנו מאזינות להיסוסים, למידת ההתנגדות, למוטיבציה והיכולת והרצון לשתף פעולה. כמו כן אנחנו שואלות שאלות רקע שנותנות לנו הבנה באשר לכוחות ותכונות אישיות (למשל מופנמות או מוחצנות), ליכולת לפתור בעיות, ליצור קשר, לקבל משוב והצעות. זאת לצד, סגנונות התמודדות כגון הימנעות, התחמקות, הכחשות, הדחקות, מידת השליטה ועוד . 

 

אנחנו שמות לב גם לחומרת הבעיה, לאופן שבו אדם רואה וחווה את הבעיה שלו באופן סובייקטיבי. אנחנו שואלות כיצד הבעיה באה לידי ביטוי, מתי החלה ועד כמה היא פוגעת בתפקוד האישי והחברתי של אדם. 

 

כל אלו מסייעים בהערכה של בשלות ומסוגלות לטיפול, כמו גם בין המטופל למטפל מתוך הכרות שלנו עם אופי ואישיות המטפלים, לצד כמובן, הכשרתם המקצועית ותחומי ההתמחות שלהם. אנחנו יודעים שמטפל שטוב לאדם אחד, אינו בהכרח טוב לאדם אחר, גם כשיש לו את הכישורים הדרושים וגם אם מדובר באותה בעיה, וכי התהליך הטיפולי יעיל יותר כשיש התאמה וחיבור בינאישי. 

 

פעמים רבות קורה שאנחנו משיימות את הבעיה לפי התסמינים בגינם פונה אדם, וזה אקט פסיכואדוקטיבי בעל ערך, שגם עושה סדר וגם מאפשר לאדם לקרוא ולהבין את הבעיה עוד בטרם הגעה לטיפול. במובן זה זהו מרחב ביניים נוסף בין התמודדות עם מצוקה ללא שם לבין הטיפול בה, שמאפשר הרגעה ונירמול. 

 

כמו כן אנחנו כמובן לוקחות בחשבון מאפיינים דמוגרפיים וזמינות, גורמים שמשפיעים על התמדה. הפניה לטיפול היא קשה דיה ואנחנו מבקשות להקל איפה שניתן. 

 

האם אי אפשר לייצר פשוט פרופיל או אלגוריתם של בעיה וגישה או בעיה ומטפלים שזו ההתמחות שלהם? למה יש צורך בשיחת הכוונה? 

מעבר למה שציינתי קודם, יש הבדלים רבים ומשמעותיים בין בני אדם שמתמודדים עם אותן בעיות או קשיים והשיחה מאפשרת להתבונן באופן ספציפי, סובייקטיבי והוליסטי בכל אדם.

 

כל אדם אינו סך של רשימת בעיות או אבחנות וחשוב לנו, כחלק מקו המנחה את המכון, לקחת את כל אלו בחשבון בהתאמה לטיפול, שכמו נתפרת לפי מידותיו האינדווידואליות של כל פונה. 

 

הניסיון הרב שצברנו בעשור של המכון, מאפשר למידה רבה, מצטברת ומתפתחת כל הזמן, באשר להבדלים, צרכים וכוחות של פונים, באופן המאפשר התאמה כמה שיותר אופטימלית. 

 

האם קורה שאתן לא מצליחות למצוא מענה לפונה ומדוע? 

יש מקרים בהם אנחנו לא מתאימים טיפול במכון מכמה סיבות. אנשים שזקוקים למענה רחב או צמוד יותר, שפגישה חד שבועית אינה מספקת. למשל, אדם שמגיע עם מצוקה מאוד אקוטית, כגון אובדנות פעילה, או משבר פסיכוטי פעיל זקוק לרשת תמיכה אינטנסיבית יותר ורב מקצועית.

 

כמו כן אנשים שמתמודדים עם בעיה שמצריכה אשפוז, לא יוכלו בשלב הזה לקבל מענה דרך המכון. למשל אנשים עם הפרעת אכילה חמורה ומסכנת חיים.  

 

חשוב לנו עדיין לספק את המידע ההכרחי באשר לגורמי טיפול רלוונטיים במקרים הללו. אנחנו רוצים לתת מענה מקצועי ונכון, מסיבה זו לא ניקח מקרים שלא נכון לקבל למסגרת טיפול פרטית, לצד זאת אנחנו לא משאירים אנשים בלי הסבר לסירוב לקבלם לטיפול במכון והכוונה למענים מתאימים. 

 

נסיים בשיר, שמתייחס להתבוננות מקבילה הן לפרטים הקטנים והן לתמונה הגדולה שמרכיבים את הפאזל של חיינו, התבוננות שיש בה חמלה שמעוררת הבנה וקבלה ל"יש" ול"אין" ולתפקיד שלהם בזהות שלנו.

הוא מדבר גם את העמדה שמנחה הן את תיאום הטיפול והן את הטיפול במכון כחוט שני המחברת את החלקים של פאזל המכון לכדי תמונה אחת שלמה. 

 

C:\Users\1\Desktop\שיר פאזל.jpg



 

 

אם אתם שוקלים להתחיל טיפול,

פנו אלינו והתנסו במה שאנו מציעים:

 

072-3940004

 

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

 

 

מקורות: 

 

אוגדן, ת.ה (1990), מצע הנפש. תל אביב: תולעת ספרים. 

 

ויניקוט ד.ו (1971), משחק ומציאות. תל אביב: עם עובד. 1995

 

ליבל, ת. (2014), כוס הקפה שגרמה לי להתאהב. בני ברק: מטר. 

 

קולקר, ש. (2005), דונלד ויניקוט ותורתו – מרחב ביניים לפסיכואנליזה ולעושים בה. בתוך: הטב,י. פסיכואנליזה: הלכה למעשה. (205-221). תל אביב: הוצאת דיונון. 

 

Constantino, M. J., Boswell, J. F., Coyne, A. E., Swales, T. P., & Kraus, D. R. (2021). Effect of Matching Therapists to Patients vs Assignment as Usual on Adult Psychotherapy Outcomes: A Randomized Clinical Trial. JAMA psychiatry.

 

Piper, W. E., Joyce, A. S., McCallum, M., Azim, H. F., & Ogrodniczuk, J. S. (2002). Interpretive and supportive psychotherapies: Matching therapy and patient personality. American Psychological Association.‏‏

 

Posten, A. C., Ockenfels, A., & Mussweiler, T. (2014). How activating cognitive content shapes trust: A subliminal priming study. Journal of Economic Psychology, 41, 12-19.

 

Skandrani-Marzouki, I., & Marzouki, Y. (2010). Subliminal emotional priming and decision making in a simulated hiring situation. Swiss Journal of Psychology.
 

https://psychcentral.com/blog/7-challenges-of-psychotherapy#1 

 

https://mindandbodyworks.com/common-issues-when-starting-therapy/

 

https://www.psychologytoday.com/us/blog/psychoanalysis-unplugged/201902/9-reasons-why-people-resist-starting-therapy

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021