מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהן התנהגויות חזרתיות הממוקדות בגוף (BFRBs)?
BFRBs (או Body-focused Repetitive Behaviors) הן התנהגויות חוזרות הממוקדות בגוף, מקבץ הפרעות שבבסיסן דחפים עזים כמו נשיכה, תלישה, חיטוט ומשיכה, שעלולות לגרום נזק גופני.
ההערכה היא כי 5% מבני האדם הבוגרים מתמודדים עם BFRBs, אולם מרביתם מצויים בטווח תת-קליני ומגדירים את ההפרעה כ״הרגל בעייתי״.
הנקודה בה ההרגל הופך לבעיה נפשית היא כאשר האדם מתקשה להפסיק ומוצא את עצמו מתעסק בהתנהגויות הללו עם חוויה של התמכרות פיזית.
קיים דימיון בין הפרעות BFRBs, כמו טריכוטילומניה, דרמטילומניה וכסיסת ציפורניים כפייתית. למשל, חיטוט בעור ותלישת שיער חולקות שכיחות דומה לאורך מעגל החיים וכן שתיהן חולקות תסמינים משותפים עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).
אבל על אף הדימיון הן אינן זהות.
+ השלכות של BFRB
- בושה וסטיגמה עצמית - אנשים עם BFRB חווים לעתים קרובות תחושות עמוקות של בושה ומבוכה בשל הסימנים הנראים לעין, מה שמוביל לתיוג עצמי שלילי ולהתמודדות יומיומית עם פחד מפני שיפוט חברתי.
- הימנעות ממצבים חברתיים - ההימנעות ממפגשים חברתיים, אירועים ציבוריים או פעילויות קבוצתיות נובעת מחשש שאחרים יבחינו בסימני ההפרעה, מה שמצמצם הזדמנויות ליצירת קשרים ולמעורבות חברתית משמעותית.
- ירידה בדימוי העצמי - השינויים החיצוניים (כמו אזורי קרחת, פצעים או צלקות) משפיעים עמוקות על האופן שבו אנשים עם BFRB רואים את עצמם, ומובילים לדימוי גוף שלילי ולתחושת ערך עצמי מופחתת שמתרחבת לתחומי חיים נוספים.
- קשיים ביחסים אינטימיים - היחסים הקרובים עלולים להיפגע בשל הסתרה מתמדת של ההתנהגות, חשש מדחייה בשל מראה חיצוני, וקושי לחלוק פגיעות אישית, מה שמקשה על יצירת אינטימיות אמיתית ועמוקה.
- פגיעה בתפקוד בלימודים או בעבודה - הזמן המושקע בהתנהגויות החזרתיות, יחד עם האנרגיה הנפשית המושקעת בהסתרתן והמצוקה הנלווית אליהן, פוגעים ביכולת הריכוז, בפרודוקטיביות ובהישגים האקדמיים או המקצועיים.
- בידוד חברתי - הניתוק החברתי מעמיק עם הזמן כאשר אנשים עם BFRB מרחיקים את עצמם מקשרים משמעותיים, מפתחים דפוסי הימנעות כרוניים, ומאבדים מיומנויות חברתיות חיוניות, מה שיוצר מעגל קסמים של בדידות ומצוקה.
- חרדה ודיכאון משניים - המאבק המתמשך עם BFRB מוביל לעתים קרובות להתפתחות הפרעות חרדה ודיכאון כתוצאה משנית, שמחמירות את המצוקה הנפשית הכוללת ויוצרות מעגל שלילי שבו המצוקה הנפשית מגבירה את התנהגויות ה-BFRB.
- אובדן ביטחון עצמי - התחושה המתמדת של חוסר שליטה בהתנהגויות מערערת את הביטחון העצמי ואת האמונה ביכולת לעמוד באתגרים, להשיג מטרות אישיות ולהציג את העצמי האותנטי בפני העולם.
- קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ - אנשים עם BFRB עשויים לפתח תלות בהתנהגויות החזרתיות כמנגנון התמודדות עם מתח, מה שמוביל לקושי בפיתוח אסטרטגיות בריאות יותר להפחתת מתח ולהתמודדות עם אתגרים רגשיים.
- הוצאות כלכליות ניכרות - העלויות הכלכליות הקשורות לטיפול במצב (קוסמטיקה, תרופות, טיפולים פסיכולוגיים) יכולות להוות נטל משמעותי, במיוחד כאשר חלק מהטיפולים אינם מכוסים על ידי ביטוחי בריאות.
האם BFRBs הן התנהגויות של פגיעה עצמית?
לא.
נכון יותר לראות BFRBs כהתנהגויות להרגעה עצמית ולא לפגיעה עצמית.
התנהגות של פגיעה עצמית נועדה לייצר כאב כאמצעי להשגת הקלה על מצב רגשי שלילי שדורש ויסות.
התנהגויות BFRBs אמנם מסבות הקלה במצב של הרגשה רעה, אך הן לא נוצרות במטרה לייצר כאב (כמו במקרה של חיתוך עצמי, למשל).
למעשה, BFRBs מתרחשת לעיתים קרובות ללא מודעות, או עם מודעות מינימלית.
בנוסף, לא קיימת היסטוריה של פגיעה עצמית בקרב מתמודדים עם התנהגויות כפייתיות אלו.
לבסוף, אנשים עם BFRB מדווחים בעצמם כי הם לא אוהבים את התוצאה וכי אין להם שום כוונה לפגוע בגופם.
הם כן מתארים חוויה של סיפוק, שמזכיר קצת את ההקלה על אובססיות לאחר ביצוע של טקס קומפולסיבי; חיטוט בעור או תלישת שיער מעוררות לרוב תחושת הנאה מסוימת, שמפחיתה סטרס ומרגיעה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון,
מקורות:
Jones, G., Keuthen, N., & Greenberg, E. (2018). Assessment and treatment of trichotillomania (hair pulling disorder) and excoriation (skin picking) disorder. Clinics in dermatology, 36(6), 728–736. https://doi.org/10.1016/j.clindermatol.2018.08.008
Lin, A., Farhat, L. C., Flores, J. M., Levine, J. L. S., Fernandez, T. V., Bloch, M. H., & Olfson, E. (2023). Characteristics of trichotillomania and excoriation disorder across the lifespan. Psychiatry research, 322, 115120. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2023.115120