סוגים של תלישת שיער כפייתית (טריכוטילומניה) ודרכי טיפול

 

טריכוטילומניה, או בשמה הפשוט יותר, הפרעת תלישת שיער, היא מהתופעות האלו שמשאירות את רובנו עם סימני שאלה.

מצד אחד, היא עשויה להיראות לא מובנת ואפילו מוזרה למי שלא חווה אותה. מצד שני, למי שמתמודד איתה, היא יכולה להיות מאבק יומיומי שמלווה בתחושת תסכול וכאב. 

 

טריכוטילומניה, תלישת שיער כפייתית, היא רק חלק מקבוצה רחבה יותר של הפרעות הנקראות BFRB (Body-Focused Repetitive Behaviors) - התנהגויות חזרתיות הממוקדות בגוף.

אלו הן הפרעות בהן אנשים חווים דחף חוזר ונשנה לבצע פעולות שעלולות לגרום נזק לגופם, למרות הרצון להפסיק.

 

 

בין ההפרעות הנפוצות במשפחה זו נמצא:

 

  • דרמטילומניה (Excoriation Disorder) - קילוף כפייתי של העור.

  • אוניכופגיה (Onychophagia) - כסיסת ציפורניים בצורה קיצונית.

  • תלישת ריסים (Trichotillomania במיקום ספציפי.

  • לעיסת שפתיים או לחיים באופן כפייתי.

 

 

המשותף לכל ההפרעות האלה הוא דפוס דומה של קושי לשלוט בדחפים: 

תחושה של אימפולס או מתח חזק לפני הפעולה, הקלה זמנית במהלך ביצועה, ולאחר מכן תחושות של אשמה או תסכול. 

חשוב להבין שאלו אינן הרגלים רעים או חוסר משמעת - אלא הפרעות מוכרות שדורשות הבנה מעמיקה וטיפול מקצועי מותאם. ההכרה בכך שמדובר במשפחה שלמה של הפרעות עוזרת להבין טוב יותר את המנגנונים המשותפים ואת דרכי הטיפול האפשריות.



אז מה באמת קורה שם?

מה גורם לאנשים לחוש את הצורך, הכמעט בלתי נשלט, לתלוש שיער?

ומדוע ישנם שני סוגים כל כך שונים של אותה תופעה?

 

בואו נצלול פנימה וננסה להבין את הסיפור המורכב הזה.

 

 

בטריכוטילומניה קיימת חלוקה בין פעולות אוטומטיות לממוקדות: 

מחקרם של פלסנר ועמיתיו (2008a) חידש רבות בהבנת טריכוטילומניה על ידי הבחנה בין שני סגנונות תלישה מרכזיים.

סקר מקוון בהשתתפות 1,545 מבוגרים, מצא כי אלו שדורגו גבוה באחד משני הסגנונות (או בשניהם) דיווחו על תסמינים חמורים יותר והשפעה תפקודית ניכרת יותר על חייהם.



 

 

תלישה אוטומטית: כשהידיים עובדות בלי שנשים לב    

 

הסוג הראשון של תלישת שיער מכונה תלישה אוטומטית.

כאן מדובר בתהליך כמעט לא מודע, או קרוב למודע, משהו שקורה כשאנחנו מוסחים ועסוקים לחלוטין בפעילות אחרת – שיחה בטלפון, קריאה צפייה בסדרה האהובה עלינו. הידיים פשוט "מוצאות את הדרך שלהן" לשיער, ומתוך הרגל, מתחילות לשחק, למשוך, או לתלוש אותו.

 

לרוב, טריכוטילומן עם הפרעת תלישה אוטומטית אפילו לא שם לב למה שהוא עושה עד שהראיות מונחות לפניו - אין ברור ממראה עיניים - שערות מפוזרות על הרצפה או תחושת גירוי פתאומית בקרקפת. הגילוי הזה יכול להיות די מפתיע ואפילו מפחיד, כי איך אפשר לשלוט במשהו שבכלל לא שמת לב שקרה?


 

 

תלישה ממוקדת: כשהדחף שולט בך 

   

בצד השני, יש תלישה ממוקדת, שמתקיימת במצב מודע לחלוטין:

האדם חש דחף עז לתלוש שיער – אולי בגלל תחושת אי-נוחות, שערה שלא "מסתדרת" או לחץ שמצטבר בפנים ומבקש הקלה.

תלישה ממוקדת לא מתרחשת כהרגל אוטומטי; היא פרי של דחף ברור ומודע. זו לא בדיוק בחירה, אבל הכניעה לדחף ברורה ומתסכלת. 

 

לעיתים, תלישה כזו נתפסת אפילו כדרך לשחרור.

התחושה עשויה להיראות משחררת ומרגיעה, אבל ההשלכות – גם הפיזיות וגם הרגשיות – משאירות אחריהן סימנים לא פשוטים.

 

 

 

סוג תלישת שיער והפרעות נלוות

 

השיעורים הגבוהים ביותר של דיכאון וחרדה נמצאו בקבוצות עם תלישה אוטומטית נמוכה.

התלישה האוטומטית הגבוהה קשורה לשיעורים נמוכים יותר של דיכאון וחרדה.

השילוב של תלישה ממוקדת גבוהה ואוטומטית נמוכה מראה את השיעור הגבוה ביותר של חרדה.

 

סוגים של תלישת שיער

 

 

 

רוב האנשים עם טריכוטילומניה לא נופלים רק בקטגוריה אחת. במקרים רבים, תלישה אוטומטית ותלישה ממוקדת שזורות זו בזו.

אדם יכול למצוא את עצמו תולש שיער מבלי לשים לב במהלך יום עבודה עמוס, ואז, בערב, לחפש את "השערה המציקה" ולהתמקד בה עד שתלישתה מספקת את תחושת ההקלה המיוחלת.



 

איך מתמודדים?    

 

טריכוטילומניה היא תופעה אמיתית, אנחנו נפגשים בה המכון בשיחות הייעוץ לקראת טיפול במכון.

לעיתים קרובות היא מלווה בהסתרה על רקע של בושה, כאילו מדובר ב״פגם אינטימי״, חולשה שחייבת להישאר בגדר סוד.

אבל המציאות הפוכה, תיקוף והכרה בכך שמדובר בהפרעה מורכבת ועקשנית, יעוררו ״כבוד״ מצד המתמודדת,  מה שיאפשר גישה ממוקדת ומעשית לפתרון הבעיה. 

 

הבנת ההבדל בין תלישה אוטומטית לממוקדת היא קריטית בטיפול.

כשמדובר בתלישה אוטומטית, המטרה היא להעלות את המודעות להרגל ולעבוד על שינוי דפוסים – למשל באמצעות טכניקות כמו מיינדפולנס,  משוב חזותי או אפילו שימוש באביזרים שיסיחו את הידיים.

בתלישה ממוקדת, לעומת זאת, ההתמודדות כוללת זיהוי של הטריגרים, ניהול מתח, ולעיתים שילוב של טיפול רגשי עמוק יותר.

 

 

אם אתם או מישהו שאתם מכירים מתמודדים עם תלישת שיער, זכרו שאתם לא לבד.

יש תמיכה, יש דרכים להתגבר, והשלב הראשון הוא פשוט לדבר.  

  

רוצים לשתף ולהתיעץ? אנחנו כאן. 



 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 



כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון,

עם מומחי מכון טמיר

 

 

שאלות ותשובות על טריכוטילומניה

  • היפנותרפיה – מחקרים מוגבלים מצביעים על יעילות אפשרית של היפנוזה בהפחתת התנהגויות בלתי רצוניות והגברת שליטה עצמית.
  • ביופידבק – טכניקה המלמדת זיהוי של מתח פיזיולוגי ושליטה בו.
  • מיינדפולנס ומדיטציה – עוזרות בזיהוי הדחף לפני התנהגות ותורמות להפחתת חרדה.
  • אקופונקטורה – חלק מהמטופלים מדווחים על הקלה למרות מיעוט ראיות מחקריות.
  • תרפיה באמנות – מאפשרת ביטוי רגשי וטיפול בגורמים רגשיים.
  • טיפולים קבוצתיים – מפחיתים בושה ומעודדים תמיכה.

טיפולים אלו מומלצים כתוספת לטיפולים מבוססי ראיות.

  • 60–80% מהמטופלים מראים שיפור מיידי לאחר טיפול.
  • 50–60% שומרים על שיפור לאחר שנה.
  • 35–45% שומרים על תוצאות לאורך 3–5 שנים ללא תמיכה נוספת.

גורמים משפיעים:

  • גיל תחילת ההפרעה
  • חומרה והפרעות נלוות
  • היענות לתרגול
  • מפגשי רענון

מודלים חדשים מציגים הצלחה של עד 65% עם מניעת הישנות.

בילדים מתחת לגיל 6:

  • 60–70% מהמקרים נעלמים מעצמם
  • דומים להרגלי הרגעה עצמית

במתבגרים ומבוגרים:

  • 8–14% בלבד מפסיקים ללא טיפול
  • 25% חווים הפוגות זמניות
  • סיכון גבוה להישנות
  • זיהוי מוקדם: יומן, דפוסים, סימני אזהרה
  • תגובה מהירה: טכניקות מתחרה, הסחות, מיינדפולנס
  • מניעת הסלמה: גישה לא שיפוטית, הגבלת זמן, אביזרים פיזיים
  • חיזוק תמיכה: מטפל, קבוצות, תזכורת להצלחות
  • התאמת טיפול: גישות חדשות, תרופות זמניות

הישנות אינה כישלון, אלא חלק טבעי מהתהליך.

ילדים:

  • שימוש במשחק, סיפורים
  • מעורבות הורית גבוהה
  • טכניקות פשוטות ותגמולים

מתבגרים:

  • טכניקות משחקיות לצד שיח בוגר
  • לחץ חברתי, דימוי עצמי
  • אפליקציות וטכנולוגיה

מבוגרים:

  • CBT ו-ACT
  • עיבוד חוויות עבר
  • התמודדות עם הורות, עבודה

CBT מותאם לגיל הוא הבסיס לכל הגילאים.

מה לעשות:

  • ללמוד על ההפרעה
  • תקשורת פתוחה ותמיכה בטיפול
  • הסחות דעת ושותפות
  • אמפתיה ורגישות

מה להימנע:

  • הערות וביקורת
  • רמיזות או השגחה מוגזמת
  • לחץ חברתי

אסטרטגיות:

  • קוד מוסכם לא מודע
  • תירגול משותף של הרפיה
  • מודעות לגורמי לחץ בבית
  • עזרה מעשית בלי ביקורת

תלישת שיער נורמטיבית:

  • מופיעה בגיל 0–5
  • כחלק מהרגעה עצמית
  • נעלמת תוך חודשים
  • ללא קרחות נראות או מצוקה

טריכוטילומניה:

  • מתחילה לאחר גיל 6
  • יוצרת קרחות ניכרות
  • מצוקה ובושה
  • פגיעה תפקודית
  • התעסקות בשיער שנעקר

מתי לפנות לעזרה:

  • התנהגות ממושכת מעל 3–6 חודשים
  • קרחות, מצוקה, הפרעה לתפקוד
  • שינויים רגשיים נוספים

התערבות מוקדמת מומלצת לפנייה לאיש מקצוע.

 

 

 

מקורות:

 

 

 

Grant, J. E., & Chamberlain, S. R. (2021). Automatic and focused hair pulling in trichotillomania: Valid and useful subtypes?. Psychiatry research, 306, 114269. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2021.114269

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2025

שיחת ייעוץ