בידוד רגשי | בידוד כמנגנון הגנה ששומר על האגו - Isolation

מהי הגנה של בידוד רגשי?

אחת הדרכים באמצעותה מתמודדת הנפש עם חרדות ואירועים מאיימים נפשית, היא ניתוק החוויה הרגשית מהידיעה על האירוע.

כלומר, בידוד מאפשר מצב בו ההיבטים הרגשיים של החוויה מופרדים מהממדים הקוגניטיביים שלה.

מנגנון הבידוד מאפשר הפרדה בין תחומי הידיעה והקוגניציה לבין הרגש.

מנגנון זה עשוי להיות מועיל מאוד: אונקולוגים לא היו מסוגלים לבצע את מלאכתם אילו היו רגישים לסבלו הסובייקטיבי המלא  של החולה, לדחייה ולגועל שהם חווים בעצמם, או לדחפים סדיסטיים שמניעים אותם; מפקדי צבא לא היו יכולים לתכנן הסתערות אילו היו רגישים לזוועות המלחמה; ובוחני תנועה לא היו יכולים לשחזר ולתאר פרטים של תאונה קשה לולא היו מבודדים את רגשותיהם מהתחושות שמראות התאונה מעוררים.

כאשר מישהו מתאר בפנינו פרטים של זוועה כלשהי, אך הרגש המתבקש או המצופה נעדר, אנו עדים לפעולתו של מנגנון הבידוד.

בידוד נרכש כחלק מתהליך הסוציאליזציה בעולם המערבי: ישנם אנשים שעושים אידיאליזציה ליכולת להתמקד בעובדות מבלי להיות מוסחים על-ידי רגשותיהם. אנחנו רואים ביטוי לאידיאליזציה הזו כל הזמן, למשל בסדרה ״פאודה״, הלוחמים מדברים על כך שהם עושים אוטומטית מה שהתאמנו ולמדו, אך ורק תוך כדי חשיבה רציונלית.

מבחינה אישיותיות, השימוש בבידוד כמנגנון דומיננטי אופייני לטיפוס האישיות האובססיבי.

היתרונות של מנגנון הבידוד

למנגנון הבידוד ערך הישרדותי רב בעת התמודדות עם טראומות. והוא כאמור הכרחי במקצועות מסוימים שעובדיו נחשפים לזוועות, כאבים, אסונות ברמה היומיומית (כמו רופאים מנתחים, שוטרים, אנשי צבא וכיו"ב) ועלולים להתמודד עם טראומטיזציה משנית.

בקצה הפתולוגי של שימוש מסיבי בהגנה של ניתוק המשמעות היא דגש יתר והתעסקות עודפת בתהליכי חשיבה על חשבון הרגש. מבנה זה מאפיין את האובססיביים.

להבדיל מדיסוציאציה, במנגנון זה אין הכחשה של החוויה כולה אלא רק של הממד הרגשי שלה.

מנגנון הבידוד עשוי להתפתח למנגנון ההגנה העיקרי של האדם גם בהיעדר טראומה ספציפית, אלא מתוך תגובה של טמפרמנט מסוים עם סגנון הורות.

למשל, תינוק שנאלץ לשאת הורות חודרנית שעוררה בו באופן עקבי קשות של בושה, חוסר אונים או לחילופין הורות נעדרת שעימתה את התינוק עם תחושות של בדידות וחוסר ערך.

במקרים של היעדרות ראשונית קיצונית וחמורה, מנגנוני ההגנה השולטים הם פרימיטיביים.

במקרים פחות קיצוניים, בהם הושגה התפתחות למנגנונים מסדר שני, האפשרות של ניתוק רגשי מסייעת מאוד.

מנגנון הניתוק נחשב כפרימיטיבי ביחס להגנות הגבוהות ומהווה בסיס לכמה מהן - לאינטלקטואליזציה, מורליזציה ורציונליזציה

כתיבה:

מילי רביד, פסיכולוגית קלינית מומחית,

פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית