אומניפוטנטיות | אומניפוטנציה | מהי הגנה של שליטה אומניפוטנטית?

מהי אומניפוטנטיות בפסיכולוגיה?

איך אומניפוטמציה רלוונטית להבנת האישיות?

מדוע שליטה אומניפוטנטית עלולה

להיות ביטוי של פתולוגיה נפשית?

כתיבה:

מילי רביד, פסיכולוגית קלינית מומחית,

פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית 

מהי הגנה אומניפוטנטית? 

שליטה אומניפוטנטית, או אומניפוטמציה, היא מנגנון הגנה שמתבטא בצורך להשיג שליטה בהתרחשות בסביבה מתוך מקום של תיקון גרנדיוזי לתחושה עמוקה של חוסר ערך, קטנות ונחיתות.

מהו שימוש התפתחותי תקין בשליטה אומניפוטנטית?

תינוק שחווה את עצמו כבעל יכולת לשלוט על העולם, גם אם הדבר לא נעשה באמת בעזרתו אלא בעזרת המטפל, זוכה גם בתחושה החשובה של היותו מובן וגם ביכולת לגרום לדברים לקרות לפי צרכיו.

האמונה האגוצנטרית הארכאית של התינוק בדבר יכולתו לשלוט במה שקורה מחוצה לו ובתוכו הכרחית להתמודדות עם חרדת הפירוק המרחפת כל הזמן, בעיקר בתקופה שבה עדיין אין הפרדה טובה דיה בין גבולות העצמי שלו לאלו של הסביבה.

כמו כל מנגנון הגנה, הדרך הגרנדיוזית באמצעותה חווה התינוק את מידת שליטתו בעולם היא בריאה והכרחית.

התינוק חווה את מכלול האירועים הן אלו שמתרחשים בתוכו והן אלו שמתרחשים מחוצה לו כבעלי מקור פנימי, כאילו נובעים מתוכו. למשל, אם לתינוק קר והאדם שמטפל בו הבחין בזה ועטף אותו, התינוק חווה זאת כאילו הוא עצמו באופן מאגי הביא לשינוי תחושת הקור בתחושת חום נעימה.

דרך שיתוף הפעולה של הסביבה עם המופע הגרנדיוזי שלו הוא מפתח תחושה של היות מובן, בעל השפעה על הסביבה ומכאן נובטת חווית הערך העצמי הראשונית.

כך שבעצם הזמינות של הגורם המטפל לספק את צורכי התינוק חשובה לא רק במובן הפרקטי של הישרדותו הפיזיולוגית אלא גם במובן של התפתחותו הקוגניטיבית והרגשית. 

במילים אחרות, זו חוויה מכוננת להערכה העצמית המתפתחת של התינוק. כאשר התינוק נתקל בסביבה שאינה מצליחה לקלוט את צרכיו נכונה ולספק אותם או כתוצאה מחרדה (אמא בפעם הראשונה), דיכאון אחרי לידה, מושקעות עצמית (של האם בענייניה) או לחילופין, אמא שלא נותנת לתינוק לחוש את צרכיו (לדוגמא, מונעת ממנו בכי) התוצאה היא פגיעה בחוויית השליטה וההשפעה על הסביבה וגוררת התפתחות של ערך עצמי פגום.

איך מתפתחת האומניפטונטיות לאורך החיים?

שנדור פרנצי ציין שבשלב הבא, בסיום שלב האומניפוטנטיות הראשונית, מגיע שלב בו הילד מכיר בכך שגם לדמויות המטפלות בו יש יכולות גרנדיוזיות. רק בהמשך, כשהוא מתבגר עוד קצת הוא מגיע להבנה המאכזבת שלכל אחד קיימות מגבלות כוח.  כדי שזה יקרה, התינוק צריך לעבור הן את השלב שבו הוא חופשי ליהנות מהחוויה הגרנדיוזית העצמית והן את השלב בו נוכחות דמויות חיצוניות שיוכל להעריץ.

האומניפוטנטיות הילדית נשארת במידה מסוימת לטנטית, חבויה, גם בהמשך החיים. היא פורצת קצת החוצה בתחושת השיכרון שאדם חווה כאשר זכה במה שייחל לו זמן רב, כשהוא חווה שוב את השליטה המוחלטת במה שקורה סביבו.

מתי קיימת סכנה לשימוש-יתר בהגנה אומניפוטנטית?

שימוש מופרז באומניפטונטיות מאפיין אנשים שלא הצליחו לפתח תחושת ערך עצמי נורמלית ביחס לעולם סביבם.

הם מרגישים באופן תמידי נחותים יותר ולכן מנסים לפצות בעזרת ניסיון להנכיח את שליטתם ללא מצור.

לשם כך הם ינקטו מגוון אמצעים מתוחכמים ומניפולטיביים כדי להכניע את רצון האחר לשליטתם, לעיתים על חשבון טובתו האישית ושיקולי מוסר אחרים.

שימוש מסיבי במנגנון זה משתקף באישיות פסיכופתית / אנטי סוציאלית, למשל בקצה הקרימינאלי, אך גם בעמדות מפתח בצבא, בפוליטיקה, בארגונים סודיים, ראשי כתות וכיו"ב.

מהי כנופיית הנפש?

כנופיה נפשית - Psychic Mafia - דימוי אנליטי מקסים של הרברט רוזנפלד (1971) -  כנופיית הנפש היא תערובת של עמדות פנימיות שיוצרות יחד אוירה אומניפוטנטית, מתעללת, אכזרית ובריונית. כל אלה מגויסים כדי להפחית חרדה הכרוכה בשינוי, צמיחה והתפתחות.

התוצר המרכזי של 'כנופיית הנפש' ביחסים בין אישיים הוא היעדר סובלנות קיצוני, שתובע ודאות מלאה, הרגשת זכאות נפשית ביחס לאחר ובחירותיו וטשטוש בין העצמי לאחרים.