התנהגות מינית של ילדים | איך לדבר עם ילדים ובני נוער על מיניות?

דרג פריט זה
(23 הצבעות)
איך לדבר עם ילדים ובני נוער על מיניות? איך לדבר עם ילדים ובני נוער על מיניות?

שיחה עם ילדים ובני נוער על מין

נקודת המוצא בחשיבה על מיניות אצל ילדים ממקמת את המיניות בעולם הדחפים של הילד. כפי שמתקיימים בו דחפים ביולוגיים הקשורים לרעב, הישרדות ותוקפנות, כך קיימים בו דחפים מיניים. הדחפים השונים נבדלים זה מזה במידת התמדתם במהלך התפתחותו של הילד. הדחפים שאינם חיוניים לקיומו של הילד יפנו את מקומם לדחפים ההכרחיים לקיומו. מסיבה זו נראה את המיניות נדחקת בשלבים מסוימים של ההתפתחות ומפנה את מקומה לדחפים אחרים. בשעה שתחל הבשילה הפסיכולוגית והפיזית של גיל ההתבגרות, תשוב המיניות ותתפוס את מקומה.

children-psychotherapy

 

מיניות אצל ילדים

מיניות הילד באה לידי ביטוי באופנים שאינם מזכירים בהכרח את המיניות הבוגרת. פרויד ראה בפעילות המינית אצל ילדים ביטוי לצורך ביולוגי. הדחפים המיניים בגיל הרך מופנים כלפי העצמי והילד יחפש פורקן באופן פיזי, דרך פעולות שונות המכוונות אל גופו ולא אל גופם של אחרים. עם זאת, ישנם מרכיבים במיניות בגיל הרך, המכוונות את הילד לחפש ביטויים נוספים למיניותו, המערבות אנשים אחרים – לדוגמא הילד עשוי להתפשט ולהתעקש על כך שישאר עירום, או לגלות סקרנות כלפי אברי מין של אחרים.

לקראת גיל ארבע מופיעה אוננות אצל ילדים, אשר תמשך עד לגיל בית הספר. עם ההתמסרות ללמידה וליחסים החברתיים ידחק עיסוק זה בגוף הצידה וישוב בגיל ההתבגרות. לעיתים חוזרת האוננות ומופיעה בכיתות הראשונות של בית הספר. התנהגות זו דורשת התייחסות שכן היא עלולה להעיד על מצוקה ולחץ שהילד נתון בהם. השימוש באוננות בשלב זה מקל על הילד ומשמש להרגעה ונחמה, שכן הוא איננו מצליח להתנחם באופן אחר. התייעצות מקצועית או בחינת מצבו של הילד במסגרת בית הספר הינה בעלת חשיבות במידה וההתנהגות מתמידה.
ובדרך של משחק וסקרנות הילד או הילדה מגלים את האיזורים בגופם מהם הם מפיקים הנאה. בשלב זה מתעוררת סקרנות בנוגע למיניות והילד או הילדה יעלו שאלו ביחס להבדלים בין המינים, הריון, לידה ויחסי מין בין ההורים. כל אלו מהווים חידה עבורם ופעמים רבות הם יגלה ספקנות כלפי התשובות המהוססות שהוריהם מספקים להם. ילדים מבחינים מוקדם משאנו משערים בשינויים הקשורים בהריון, וחושדים ביחסים מיסתוריים בין ההורים, שהם עצמם אינם כלולים בהם. כאשר הילד אינו מקבל תשובות מספקות לשאלות העולות בו הוא יחל לפרש את הדברים ע"פ דרכו וליצור לו תיאוריות פרטיות משלו (סמירנוף, 1966). לא נדיר לפגוש ילדים המאמינים שאמם תכנס להריון כתוצאה מחיבוק או נשיקה עם אביהם.

 

התמודדות עם שאלות על מיניות אצל ילדים

בהתמודדות עם שאלות אלו העינין אינו האם יש או אין למסור לילד מידע. ילדים קולטים באופן לא מודע מידע על נושאים אלו, ותשובות ההורים יסייעו לו במידה ויתאימו לידע זה. הורים רבים נוטים מתוך עמדה של פתיחות לספק לילד מידע והסברים מפורטים. הם יגלו לא פעם כי לאחר ההסבר המפורט הילד ישוב וישאל את אותן השאלות כאלו מעולם לא פירטו דברים אלו בפניו. במקרים אחרים הילד יסרב להאמין להסבר המפורט שניתן לו ויטען שהוריו "מדברים שטויות". השכחה או אי האמון של הילד מצביעים על אי יכולתו לקלוט ולעבד מידע זה כיוון שאינו בשל לכך מבחינה רגשית. יש לאפשר לילד להחזיק בדעותיו וברעיונות שהוא מעלה, ולא לנסות להעמידו על טעותו, שכן ככל הנראה זהו המידע שהילד בשל להתמודד עמו. ילדים בגיל הרך עשויים לא לסבול את העובדה שהוריהם מקיימים יחסי מין וימציאו הסברים הנסבלים עבורם (כניסה להריון מחיבוק וכו'). מעבר לכך, הסברים פיזיולוגים מפורטים מטבעם מזניחים את מימד החושניות והאהבה שביחסי המין בין ההורים, והילד ידחה אותם שכן הוא מחפש אישור לגילויו כי איבר המין שלו קשור בהנאה.

למיניות אצל הילד תפקיד חשוב שכן היא תורמת להתפתחות דימויי גוף מורכב המשלב את היכולת לעונג ולסיפוק צרכים. אלו היסודות לאינדבידואליות של האדם וליכולתו לבנות יחסים עם האחר, לגשר על הפערים שבין הפיזי לנפשי.

 

כתבה: עפרה טרוים, פסיכולוגית קלינית מומחית

 

 

מקור:

ו. סמירנוף, הפסיכואנליזה של הילד (1994). תל אביב: הוצאת רשפים.


 

בואו לייעוץ והדרכה הוריים - למפגש ייעוץ ליד הבית >

 

אוננות אצל ילדים

לקראת גיל ארבע מופיעה אוננות אצל ילדים, אשר תימשך עד לגיל בית הספר. עם ההתמסרות ללמידה וליחסים החברתיים יידחק עיסוק זה בגוף הצידה וישוב בגיל ההתבגרות. לעיתים חוזרת האוננות ומופיעה בכיתות הראשונות של בית הספר. התנהגות זו דורשת התייחסות שכן היא עלולה להעיד על מצוקה ולחץ שהילד נתון בהם. השימוש באוננות בשלב זה מקל על הילד ומשמש להרגעה ונחמה, שכן הוא איננו מצליח להתנחם באופן אחר. התייעצות מקצועית או בחינת מצבו של הילד במסגרת בית הספר הינה בעלת חשיבות במידה וההתנהגות מתמידה.

 

 

קוגניציה בטיפול בילדים

 

ובדרך של משחק וסקרנות הילד או הילדה מגלים את האיזורים בגופם מהם הם מפיקים הנאה - האיזורים האירוגניים. בשלב זה מתעוררת סקרנות בנוגע למיניות והילד או הילדה יעלו שאלו ביחס להבדלים בין המינים, הריון, לידה ויחסי מין בין ההורים. כל אלו מהווים חידה עבורם ופעמים רבות הם יגלה ספקנות כלפי התשובות המהוססות שהוריהם מספקים להם. ילדים מבחינים מוקדם משאנו משערים בשינויים הקשורים בהריון, וחושדים ביחסים מיסתוריים בין ההורים, שהם עצמם אינם כלולים בהם. כאשר הילד אינו מקבל תשובות מספקות לשאלות העולות בו הוא יחל לפרש את הדברים ע"פ דרכו וליצור לו תיאוריות פרטיות משלו (סמירנוף, 1966). לא נדיר לפגוש ילדים המאמינים שאמם תכנס להריון כתוצאה מחיבוק או נשיקה עם אביהם.


 אובדי עצות מול מצב סיכון של הילד?

קווי סיוע למקרי חירום אצל ילדים ובני נוער

לחצו על השפופרת לקבלת עזרה נפשית לילדים ולנוער SOS !

telephone SOS yelem youth helpline

 


ילדינו נולדים עם מוטיבציה לחקור את עולמם מיום היוולדם. יכולת חקירה זו משתכללת ומתפתחת ככל שהם רוכשים כישורים כדוגמת זחילה, הליכה ומוטוריקה, עדינה וגסה. כחלק מחקירת עולמם, הילדים מגלים סקרנות לדעת כמעט הכל, ובתוך ה'הכל' הזה, נכנס כמובן גם גופם האישי.

אוננות ילדית מתחילה במסגרת חקירת הילד את גופו, בהתחלה מתרחשת במקרה ולאחר מכן חוזרת על עצמה, בדומה לכל פעילות מהנה שמגלה הילד. אין בפעילות זו כל רע, כי אם נטייה טבעית לחקור, לגעת ולחזור על פעילויות מהנות. הורים רבים דואגים לשווא כאשר תופסים את ילדם במצבים אלה, למרות שמדובר בחלק אינטגרלי וטבעי מהתפתחותם. חשוב להבין כי לאוננות הילדית אין כל משמעות מינית, לא במחשבות המובילות לאוננות ולא במטרה לשמה מאוננים. כאמור, הילדים חוזרים על פעולת האוננות בדיוק כמו שחוזרים על כל פעולה שמסבה להם הנאה. האוננות יכולה לקרות כרצון לשחק בהיעדר משחקים זמינים, יכולה לקרות כאשר הילדים משתעממים, חסרי עיסוקים אחרים או שקועים במחשבות.

לעיתים, הילדים נתפסים מאוננים גם בזמנים שאינם הולמים לכך, אינם מבינים שמדובר בפעולה שצריכה להיעשות באופן פרטי ולא בציבור. במצב כזה, חשוב להסביר לילדים את חשיבות השמירה על פרטיות גופם ועל ההתנהגות הנהוגה בחברה, ולסייע להם בהגדרת גבולות הנורמה בהן ניתן לבצע את ההתנהגות. אין לצפות מהילדים להבין לבדם כי בסיטואציות מסוימות, האוננות היא לגיטימית ובסיטואציות אחרות היא לא, ובמידה והם ננזפים על הפעולה עצמה ולא על הפעולה בדגש על הסיטואציה- הם יחשבו שיש רע באוננות עצמה, ועלולים לחוש בושה או תסכול. לכן, חשוב מאוד ללמדם שמדובר בפעולה לגיטימית ואף רצויה כל עוד היא מהנה עבורם, אך אמורה להיעשות בפרטיות ולא לעיני אחרים.

אוננות ילדית מפסיקה להיות לגיטימית כאשר הילד מתקשה להפנים את הגבולות גם לאחר שהוריו חזרו על כך כמה פעמים, ממשיך לאונן במקומות שאינם הולמים לכך, אם כניסיון התרסה או מתוך דחף עז שהילד מתקשה להתגבר עליו. בנוסף לכך, כאשר האוננות נמשכת למשך זמן רב בשעות היום, כאשר הופכת לפעילות שהילד מתעסק בה יתר על המידה, ובעיקר כאשר מגיעה על חשבון פעילות שגרתית מהנה אחרת כדוגמת משחקים- יש מקום לפנות לייעוץ. במקרים אלו, כאשר האוננות תופסת חלק נכבד מידי מחיי הילד או כאשר הוא מתקשה להבין את גבולות ההתנהגות, ייתכן כי האוננות מבטאת מצוקה כלשהי, קושי בויסות הרגשות, ניסיון להרגיע עצמם או להתמודד עם תסכול שחשים.

ההתמודדות עם האוננות הילדית צריכה להיות נטולת שיפוטיות. על ההורים לשלוט באופן בו מגיבים, לא להגיב מתוך אימפולסיביות, ולהבין את נקודת מבטו של הילד, אשר חסרה כל משמעות מינית. כאשר הילדים קטנים מלהבין את גבולות ההתנהגות, יכולת שמתפתחת לרוב סביב גיל 3, ניתן להפסיק את האוננות בעזרת הפעלת הילדים, יצירת עיסוק אקטיבי שיעסיק את ידיהם. בגילאים מאוחרים יותר, כאשר הילדים כבר מסוגלים להיות שותפי שיחה, חשוב להסביר להם את גבולות התנהגותם, כאמור, תוך שימת דגש על המקומות בהם לגיטימי לאונן, ולא על הפעולה עצמה.
במקרים בהם הילד אינו מסוגל לשלוט ברצונו לאונן, בהם האוננות הופכת להרגל או לעיסוק עיקרי, או שהילד מתקשה להבין את גבולות הנורמה, יש מקום לפנות לייעוץ הורי ולעיתים גם לטיפול נפשי. לרוב, הכוונה נכונה של ההורים תפתור את הבעיה. כאשר האוננות נובעת מתוך מצוקה, לעיתים המענה מורכב יותר, מצריך כלים טיפוליים בשילוב עם ההדרכה ההורית, אשר יסייעו לילד לרכוש דרכים אדפטיביות יותר להביע את דחפיו, תסכולו ורגשותיו.

 כתבה: יעל טל


אמא - איך לדבר בתך על על מיניות?

למה חשוב כל כך שהורים יימצאו דרך לדבר עם הבת המתבגרת על מיניות? 

מה קשה יותר לנערות מתבגרות?

נערות חוות באופן קיצוני יותר דילמות וקונפליקטים הקשורים בדימוי גוף והתמודדות עם הצלחה וכישלון בבית הספר. המדיה הדיגיטלית, שנמצאת בכל פינה, חושפת את הבנות למודלים עם דימויי גוף אידיאליים ותכנים מיניים ופוגענים, שמעמידות את הנערות מול בלבול, תחושת בדידות וחוסר אונים.

כאשר תיכנס הנערה לחיי המין הבוגרים, התוצאות  עלולות להיות הרסניות ולבוא לידי ביטוי במגוון התנהגויות והשלכות, שחשוב לעשות הכל כדי להפחית את היתכנותן. למשל, מיניות לא מבוקרת, הדבקות במחלות מין והריונות לא מתוכננים. 

 

מחקרים

ניתוח מחקרים שנערך לאחרונה (מטא- אנליזה) מעלה תוצאות קצת מאכזבות:  תקשורת מינית בין מתבגרים להורים, בעיקר אמהות, מספקת הגנה מוגבלת יחסית מפני התנהגות מינית בעייתית בקרב מתבגרים. ובכל זאת, אפקט ההגנה הזה עובד יותר עם בנות ופחות אצל בנים, מה שמחזק את חשיבותה של תקשורת על סקס בין אמהות לבין בנות נוער. 

שיחות על מיניות מפחיתות פחד ואשמה - אמהות רבות חוששות לדבר עם בנותיהן על סקס מתוך חשש כי הן מעלות את הנושא למודעות מוקדם מדי. אולם מחקרים מגלים כי 62% מהנערות נחשפות לפורנוגרפיה לפני גיל 18. כמו כן, רק 17% מהנערות מציינות כי לא ראו אף סוג של תמונות מיניות לפני סיום התיכון. יש חשיבות גבוהה ליזום שיח כדי לתקשר מסרים ברורים מבית ולא לחכות למסרים המבלבלים מבחוץ. 

מחקרים מלמדים אותנו גם כי הפרעת דיכאון קליני אצל בני נוער הרבה יותר נפוצה אצל בנות (כמו אצל המבוגרים), בהשוואה לבנים, כאשר הטריגר העיקרי אצלן להתפרצות דיכאון הוא הגעה לבגרות מינית. באופן מעניין, השונות המגדרית הזו אינה מופיעה בדיכאונות יותר קלים, כמו דיסתימיה (דיכאון כרוני מתון יותר). 

מניעה

לאחרונה הוקמה תכנית התערבות לנערות בבתי ספר ובחטיבות הביניים, ביוזמת ג'וינט ישראל ו"אשלים", אבל הסכום שהשקיעה בה המדינה הוא מליון ש"ח בסך הכל, מה שמציע תהודה ציבורית מצומצמת ומעלה שאלה לגבי היקף ההשפעה שלה. 

צרו קשר לשיחת הכוונה

ותיאום פגישה עם מטפלת ילדים

במכון טמיר ת"א או

בקליניקות העמיתות בכל הארץ : 

1-800-509-809

 

 

סיכמה: אביגיל וינר

 

מאמר המשך חשוב:

איך לדבר עם בני נוער? <

 

 

 

 

מקורות:

ו. סמירנוף, הפסיכואנליזה של הילד (1994). תל אביב: הוצאת רשפים. 

Ajlouni, H. K., Daoud, A. S., Ajlouni, S. F., & Ajlouni, K. M. (2010). Infantile and early childhood masturbation: Sex hormones and clinical profile. Annals of Saudi Medicine, 30(6), 471–474

DiIorio C, Kelley M, Hockenberry-Eaton M. (1999). Communication about sexual issues: mothers, fathers, and friends. J Adolesc Health. 1999 Mar; 24(3):181-9. 

Gagnon JH. (1985). Attitudes and responses of parents to pre-adolescent masturbation. Arch Sex Behav. 1985 Oct;14(5):451-66.

Hutchinson, M.Katherine et al. (2003). The role of mother–daughter sexual risk communication in reducing sexual risk behaviors among urban adolescent females: a prospective study
Journal of Adolescent Health , Volume 33 , Issue 2 , 98 - 107

Sexuality in Adolescence and Emerging Adulthood. Raymond Montemayor, 2018. Guilford press

Potter, J., Soren, K., & Santelli, J. (2017). Predictors of parental knowledge of adolescent sexual experience: United States, 2012. Preventive Medicine Reports, 6, 94–96

Widman, L., Choukas-Bradley, S., Noar, S. M., Nesi, J., & Garrett, K. (2016). Parent-Adolescent Sexual Communication and Adolescent Safer Sex Behavior: A Meta-Analysis. JAMA Pediatrics, 170(1), 52–61. http://doi.org/10.1001/jamapediatrics.2015.2731

http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-47e7e22955e8541006.htm

https://www.haaretz.co.il/blogs/talipeleg/1.3886900 

https://club31women.com/talk-daughters-sexuality/

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5225001,00.html

http://www.gilrach.co.il/2011/12/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9A-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/

 

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il