מה זה Malingering? | הִתחלות פיזית ונפשית מזויפת - 2019

דרג פריט זה
(18 הצבעות)
מלינגרינג -   Factitious disorder ומצבי Malingering מלינגרינג - Factitious disorder ומצבי Malingering

 

Malingering | מלינגרינג | הִתחלות מכוונת

 

מה זה מלינגרינג?  

Malingering, על פי ה- DSM, מתייחס לייצור מכוון ומוגזם של סימפטומים פיזיים או פסיכולוגיים, שבבסיסו מוטיבציה לזכות בתגמולים חיצוניים.  

ה-DSM, ספר ההפרעות הפסיכיאטריות האמריקאי, אשר משמש אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש בכל העולם, מגדיר 3 סימפטומים עיקריים להפרעה, אשר בהינתן שלושתם ניתן לאבחן אותה:

  • האדם יוצר באופן אקטיבי ומכוון מטרה תסמיני מחלה, נפשיים או פיזיים.

  • האדם עושה זאת מתוך רצון לגלם את תפקיד החולה, ולא תפקיד אחר.

  • אין אינטרס אחר המשרת את האדם בהתנהגותו הזו, כמו למשל רווח כלכלי. 

מדובר באנשים המעמידים פני חולים על מנת להשיג רווח כלשהו, כלכלי למשל. פעם קראו להם "ארטיסטים".

בקטגוריות אבחוניות, כמו בסולמות התוקף של המבחן הפסיכודיאגנוסטי MMPI-2, מתוארת התחזות גם כ- Faking bad, התנהגות שתכליתה קבלת ציונים גרועים מהמציאות, באופן יזום על ידי הנבחן. 

 

שופטים, חברי ועדות החלטה, קציני בריאות נפש בצבא (קב״נים) ודיינים עוברים סדנאות כדי ללמוד כיצד לזהות מתחזים ולהבחין בינם לבין ״סובלים אמיתיים״.

 

התופעה רווחת ומצערת: 

מטופלים עם דפוסי Malingering שמפיקים רווחים שאינם חומריים כונו בספרות המקצועית "רווח משני", חיזוק בין אישי או חברתי שבאמצעותו האדם רואה יתרונות בהמשך החולי.

עד כמה המאמץ להיראות חולה עשוי להיות בעצם ביטוי לכאב נפשי עצום שמסתתר מאחורי התחזות והתחלות?

זו סוגיה חשובה.

 

 

אבחנה מבדלת

בשונה מבעיות פסיכוסומטיות, אבחנות של Malingering מתייחסות להפרעות נפשיות הקשורות בחולי הנגרם על ידי האדם באופן מכוון.

 

אלה מובחנות מהפרעות קרובות:

  • היפוכונדריה- הפרעה נפשית בה האדם מאמין בכל ליבו שהוא חולה ועסוק בפנייה מרופא לרופא ומבדיקה לבדיקה על מנת לחשוף מחלה שכלל אינה קיימת.

 

  • תסמונת מינכהאוזן- הפרעה נפשית בה האדם יוצר סימפטומים של מחלה או פציעה, על מנת לעבור הליכים רפואיים, בדיקות ואף ניתוחים. חשוב להדגיש כי האדם פוגע בעצמו במכוון, מזייף בדיקות וכיוצא באלה- על מנת לקבל טיפולים רפואיים. מדובר בהפרעה מודעת, האדם מודע למניפולציה שלו, אך עם זאת היא חפה מאינטרסים חיצוניים.

 

  • תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח/באמצעות צד שלישי- מדובר בהפרעה חמורה ביותר, בה אדם יוצר סימפטומים רפואיים אצל אחר על מנת ללוות אותו לטיפול רפואי, כאשר לרוב מדובר באדם הנמצא תחת חסותו- כמו ילד או הורה מבוגר.

 

FACTITIOUS DISORDER

 

 

 גורמי סיכון

אנו נתמקד בהתחלות, מצבים בהם האדם יוצר באופן אקטיבי סימפטומים של מצבים רפואיים.

גורמי סיכון ללקות בהפרעה מסוג זה הם:

 

קשה לומר האם טיפול CBT יכול לסייע פה, אבל טיפול פסיכולוגי הכרחי ומומלץ.

אנשים הסובלים ממחלות מדומות, הם אנשים בריאים לרוב, המרגישים שיש להם בעיה רפואית אמיתית או יוצרים אותה, וחשים צורך עז לטיפול רפואי. הסובלים מהפרעה זו עלולים להביא על עצמם אשפוזים, הליכים רפואיים ולעיתים גם ניתוחים שלא לצורך, וללא כל בסיס רפואי, בגלל התחושה הכפייתית של מחלה.

הסובלים מההפרעה מייצרים תסמינים של מחלות רפואיות אמיתיות, למרות שכלל אינם חולים. הם עשויים לפצוע עצמם, לנסות לגרום לעצמם לחולי, להשפיע על תוצאות בדיקות, הם מדמיינים תחושות כאב, מדווחים דיווחי שווא לרופאים, משקרים לגבי מצבם הרפואי ועברם הבריאותי, במטרה לעבור הליכים רפואיים. במקרים רבים הם מפעילים לחץ רב על אנשי המקצוע הרפואיים.

 

סיבתיות

עדיין לא ברורה הסיבה לפרוץ ההפרעה הזו, אך הלוקים בה אינה מודעים אליה כהפרעה (על אף שכן מודעים לכן שמשקרים ומרמים) ובמקרה שאנשי מקצוע שמים לב לזיופם- הם מכחישים. עם זאת, הדבר לא גורם להם להיכנע, הם עוברים מרופא לרופא עד שמקבלים טיפול רפואי. ככל הנראה, הסובלים מההפרעה חשים סיפוק מגילום אדם חולה ומהיחס הניתן לו במערכת הרפואית.

בעולם הפסיכולוגיה קיימות השערות שונות בנוגע לסיבות הנפשיות המביאות את האדם לסבול מההפרעה. יש האומרים שמדובר בניסיון קריאה לתשומת לב, לקריאה ליחס ולטיפול הולם על מנת למלא חסכים מהילדות במקרה של היעדר דמות הורית. אחרים מדברים על נטייה למזוכיזם, האדם מרגיש צורך לעבור טיפולים מכאיבים מסיבות שונות. בנוסף לאלה, יש המדברים על דמיון לסובלים מהפרעת אישיות גבולית, ומשערים שקיים קשר מסוים בין ההפרעות.

 

 

MALINGERING  

 

 

 

טיפול פסיכולוגי בהתחלות

חשוב להגיד כי מדובר בהפרעה לא שכיחה, ולכן הדעות חלוקות באשר לטיפול הפסיכולוגי המומלץ לסובלים ממנה. עם זאת, רבים מדברים על המשך ליווי רפואי ועל הוספת טיפול נפשי לסוגיו, אשר ינסה לסייע למטופל להיחשף להפרעה ממנה סובל, לחשוף את מקורותיה ולהתמודד עימה. במרבית המקרים הטיפול בסובלים מההפרעה ילווה גם בטיפול תרופתי, לרוב של תרופות אנטי-פסיכוטיות (המשמשות גם לסובלים מהפרעות אישיות)

כאמור, ההפרעה נדירה יחסית, אשר אחוז הלוקים בה אינו ברור, ושלרוב קשורה בהפרעות נפשיות נוספות. בגלל שהאדם למעשה מרמה אנשי מקצוע, כשמאובחנת המחלה- רבים מאנשי המקצוע מתקשים להמשיך ולתמוך בו, כיוון שהם חשים מרומים ולעיתים כעוסים. עם זאת, חשוב להכיר את ההפרעה ולהבין את חוסר השליטה של המטופל בה, וכן את המצוקה הרבה שמסמלת ההפרעה, שבוודאי נמצאת בנפשו של האדם.

 

 

 

 

 

כתיבה: יעל טל וצוות מכון טמיר

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

Bass, Christopher et al. (2014). Factitious disorders and malingering: challenges for clinical assessment and management. The Lancet , Volume 383 , Issue 9926 , 1422 - 1432

Bogousslavsky J (ed): Neurologic-Psychiatric Syndromes in Focus. Part II - From Psychiatry to Neurology. Front Neurol Neurosci. Basel, Karger, 2018, vol 42, pp 72-80

Feuerstein, S., Coric, V., Fortunati, F., Southwick, S., Temporini, H., & Morgan, C. A. (2005). Malingering and Forensic Psychiatry. Psychiatry (Edgmont), 2(12), 25–28.

Schnellbacher, S. & O’Mara, H/ Identifying and Managing Malingering and Factitious Disorder in the Military. Curr Psychiatry Rep (2016) 18: 105

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר