האם אכילה רגשית יכולה להיגרם בגלל טראומה נפשית?

טראומה נפשית ואכילה רגשית

 

בהנחה שרעב הוא מה שמניע אנשים לאכול, קל לקבל שאדם אוכל כדי להגיע לשובע. 

אבל במקרה של אכילה רגשית או צריכת ״מזון מנחם״ יש אסכולה המציעה שהסיבה נעוצה דווקא בפוסט-טראומה

 

אכילה רגשית יכולה להיות אסטרטגיה לא יעילה לוויסות רגשי עבור מתמודדים/ות עם טראומה.

.

למרות שיש נקודות דמיון בין התקפי זלילה לאכילה רגשית, הקשר הכי חשוב ביניהם הוא ששתי ההתנהגויות מושפעות מחוסר חיבור להווה. 

כלומר, שלעתים קרובות נפגעי/ות טראומה אוכלים כדי לברוח מתחושות שליליות. 

 

לאנשים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) קשה להתמקד בהווה ובעתיד, משום שהוא מוטרדים מזיכרונות טראומטיים או בניסיון להימנע מתזכורות להם.

טבעי לחלוטין לרצות לנתב מחשבה שלילית למשהו חיובי, אבל הקשר בין אוכל לניתוב אקטיבי מחדש הוא חלק מהמהות של אכילה רגשית.

 

לרוב האנשים יש מחשבות שליליות על עצמם מעת לעת, ובד״כ הן חולפות במהרה, אך ההבדל בין ״רגעים של שליליות״ לבין ״אוברול״ קוגניטיבי שלם הוא עצום, כאשר בזה המאוחר כבר לא ניתן להכחיש את גודל ההשפעה.

לעתים קרובות אנשים שחוו טראומה בעברם הם בעלי ״טווח הקלה״ מצומצם מאוד, ובכך נותר מקום משמעותי ל״חנינה אלטרנטיבית״, כמו אוכל.

 

פסיכולוגים ומטפלים רבים מזהים כיום שקורבנות טראומה מפרשים סימפטומים פיזיים, כמו כאב, בצורה שונה מאחרים, דבר הנובע מכך שאצל אנשים שחוו חוויות טראומטיות כצעירים המוח מחווט מחדש לנצח.

מקובלת מאוד התפיסה של קורבנות טראומה ככאלה המקדישים אנרגיה עצומה לשליטה בהיבט מסוים של חייהם.

הדבר נכון בעיקר למצבים שקשורים לפשע כמו אונס או אלימות.

במקרים כאלה הופך האוכל לכלי משחק במאבק כוחות פנימי, בו האינדיבידואל עם הפרעת האכילה לוקח על עצמו הן את תפקיד הקורבן והן את תפקיד המתעלל. 

 

אבל גם במקרים של טראומה לאומית או גלובלית מתקיימים תנאים פסיכולוגיים המחזקים אכילה רגשית: 

למשל, חוקרים איטלקים בחנו את השפעות הסגר על אכילה רגשית וכפייתית,  הם ערכו סקר מקוון שהשווה מדדים של דיווח עצמי פיזי, פסיכולוגי, רגשי (חרדה, מתח ודיכאון) וחברתי (הכנסה ועומס עבודה) במהלך הסגר הראשון והשני (Cecchetto et al, 2021).

על בסיס נתונים שנאספו-מ-365 תושבים/ות איטלקים נמצא כי אכילה רגשית מוגברת נחזתה על ידי רמות חרדה ודיכאון גבוהות יותר, בעוד שעלייה בהתקפי אכילה בולמוסיים נקשרה סטטיסטית ברמת סטרס גבוהה יותר.

יתר על כן, החוקרים מצאו כי ציוני אלקסיתימיה גבוהים יותר ניבאו באכילה רגשית מוגברת.

לבסוף, נמצאה הפחתה באכילת בינג׳ ואכילה רגשית בתקופה שבין הסגר הראשון לשני. 

 

מיכל שני מטפלת EMDR טיפול בחרדה וטראומה MA בכפר סבא

מיכל שני, מטפלת בטראומה ובהפרעות אכילה, מכון טמיר כפר סבא 

 

 

יהלומית יהלי סימיונוביץ מטפלת זוגית בקריות מכון טמיר חיפה

יהלומית (יהלי) סימיונוביץ׳, מטפלת באכילה רגשית בחיפה והקריות

  

אין זה נדיר שנפגע טראומה מעניק לאוכל את תפקיד המתעלל, בכך שהוא מכריח אותו לרדת בגרון או להנציח את הנזק לגוף. 

 

במקביל, את תפקיד הקורבן מייצג הגוף המנוצל וחסר האונים לכאורה. 

 

בכך מצליח המתמודד לשמר אירועים מתעללים חוזרים וחודרניים דרך השימוש בהפרעת אכילה, ובמקביל לאפשר לעצמו דיסוציאציה, הסחה ושיכוך כאב דרך האובססיה לאוכל.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Cecchetto C, Aiello M, Gentili C, Ionta S, Osimo SA. Increased emotional eating during COVID-19 associated with lockdown, psychological and social distress. Appetite. 2021 May 1;160:105122. doi: 10.1016/j.appet.2021.105122. Epub 2021 Jan 14. PMID: 33453336.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022