ADHD אצל נשים, מתבגרות וילדות | תסמינים ואבחון ייחודיים

 

נשים, נערות וילדות נאלצות לחיות לעיתים קרובות מדי עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) שאינה מאובחנת.

 

הסיבה לכך היא, באופן חלקי, האמונה המסורתית שההפרעה פוגעת בעיקר בבני המין הגברי, אך גם מכיוון שנשים נוטות ללקות בחלק שקשה יותר להבחין בו בהפרעה - החלק של קשיי קשב.  

 

בהשוואה לבנים, בנות הן יותר היפואקטיביות ולא היפראקטיביות, נוטות יותר לחלימה בהקיץ במקום חוסר מנוחה, ולכן מסומנות פחות כמועמדות לאבחון הפרעות קשב. 

בביה״ס, למשל, תלמידות שסובלות מסימפטומים של ADHD לא יגיעו לאבחון פסיכיאטרי או נוירולוגי, כיוון שסביר יותר שיתמודדו עם ADHD המתאפיין בחוסר קשב, שאינו מלווה באותן בעיות התנהגות שמדוסקסות לעומק בימי ההורים.

 

 

ADHD מגיעה בשלוש וריאציות: 

 

• חוסר קשב. 

• היפראקטיביות/אימפולסיביות.

• סוג משולב.

 

 

מכיוון שגברים נוטים יותר ללקות בסוג השני, הם חווים בעיקר תנועה מתמדת, חוסר שקט, דיבור מרובה, קבלת החלטות פזיזה, תנודות במצב הרוח וחוסר סבלנות.

אלה תסמינים מוחצנים. 

מנגד, הסוג הראשון, חוסר הקשב, מאפיין יותר נשים, שחוות קושי להתמקד, להיות קשובות לפרטים, להישאר מאורגנות, להקשיב ולזכור דברים.

אלה תסמינים מופנמים. 

 

הרבה פעמים מופע קליני של ADHD אצל בנות, נערות ונשים יוסבר כתוצר של אישיות ולא של הפרעה אורגנית - הילדה נתפסת כ״מעופפת״, חולמת בהקיץ, שכחנית או פטפטנית.

 

 

עד החתונה, יעבור? 

 

ממש לא - המחירים של הפרעת קשב לא מזוהה מערערים לאורך זמן את הביטחון והדימוי העצמי, בתהליך שקט ומתמשך. 

מה שקורה זה שבמקרים רבים מדי יגיעו אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרות בשלב מאוחר, בצבא או באוניברסיטה, וזה אחרי רצף של תסכולים, היעדר תיקוף (״למה אני שונה מחברות שלי?״) ופגיעויות מצטברות שלא באמת נמחקות. 

מחקרים מראים שנשים רבות עם ADHD נמנעות מלשתף מידע אודות ההפרעה בשל החשש מהסטיגמה והפחד משיפוטיות מצד הסביבה, בעיקר בתחומים רגישים כמו מיניות. חסמים אלו עלולים להעמיק את תחושת הניתוק והבדידות שנשים אלו חוות ולמנוע מהן לקבל את הטיפול הנדרש.

 

גם בהמשך החיים יכולה הבוגרת הצעירה  - לשעבר התלמידה - לפנות לאבחון של ADHD אך לקבל אבחנה שגויה של דיכאון או חרדה. וכן, זה מגובה בנתונים.  

 

החדשות הטובות שהמודעות לתסמיני ADHD בקרב נשים הולכת וגוברת, אצל רופאים, פסיכיאטרים, פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים. 

נשים כאלה מתמודדות עם אותם רגשות של הצפה והתשה בדיוק כמו גברים שמתמודדים עם ההפרעה.

מצוקה פסיכולוגית, תחושת אי-התאמה, הערכה עצמית נמוכה ומתח כרוני הם נפוצים, ופעמים רבות נשים עם ADHD מרגישות שחייהן אינם בשליטה וכי משימות יומיומיות כל כך מאתגרות שמוטב לוותר עליהן. 

 

בנוסף לפגיעות רגשיות ונפשיות, מחקרים מראים שנשים עם ADHD נוטות להתנהגויות מיניות סיכוניות, מה שיכול להוביל לתחושת חרטה, בלבול ומורכבות רגשית לאחר מעשה. אנשי מקצוע מזהים כי קושי בשליטה על הדחפים וחשש משיפוטיות עלולים להעמיק את תחושת חוסר ההתאמה והבדידות שחוות נשים אלו.

 

 

אצל נשים התסמינים של ADHD פחות גלויים בהשוואה לגברים. למשל, הן נוטות ליציבות נמוכה יותר במערכות יחסים. 

ולכן נוטים פחות להוביל להפניה לאבחון ולטיפול, מה שאומר שבנות עם קשיי קשב מתפספסות הרבה יותר מבנים.

האתגר במערכות יחסים רומנטיות עבור נשים עם ADHD עשוי להיות קשור לצורך טבעי בתחושת ביטחון ושייכות, מה שעלול להוביל אותן לקבל החלטות מהירות בנוגע לקשרים זוגיים. עם זאת, על פי עדויות של אנשי מקצוע, הן עלולות להתמודד עם קשיים בשימור יציבות במערכות יחסים בשל אתגרים בוויסות רגשי ודימוי עצמי, מה שמעלה את הצורך בתמיכה רגשית ובתקשורת פתוחה בתוך הקשר. 

 

 

מה ההבדלים המגדריים בשכיחות של ADHD?

 

קיימים הבדלים בולטים בין המינים בשיעורי השכיחות של הפרעות קשב וריכוז, כאשר הספרות המקצועית שפורסמה מעידה כי שכיחות הפרעות קשב וריכוז בקרב בנים גבוהה פי 2 עד 9 בהשוואה לבנות במדגמים קליניים וגבוהה פי 2 עד 3 בדגימות אפידמיולוגיות. 

שני הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם השכיחות הגבוהה פי 3 עד 16 של הפרעות קשב וריכוז בקרב בנים בהשוואה לבנות במדינות האיחוד האירופי.

 

 

 

מה התסמינים של ADHD אצל נשים (בהשוואה לגברים)?

 

בנוסף לתסמינים ״הרגילים״ של הפרעת קשב וריכוז, הנה כמה מאפיניים ייחודיים להפרעת קשב אצל נשים ביחס לגברים:

 

• בעיות בלימודים.

• חוסר קשב.

• תחושות דיכאון שכיחות יותר.

• התנהגות מינית מופקרת נפוצה יותר.

• דירוג עצמי גבוה יותר של מצוקה.

• שכיחות גדולה יותר של דימוי עצמי נמוך וקושי ביחסי עמיתים. 

• נשים עלולות לסבול מפגיעה מקיפה יותר בתפקוד האינטלקטואלי.

 

 

תסמינים יותר אינטואיטיביים

 

אם את נערה או אישה עם ADHD, הנה כמה סממנים שעשויים ״להישמע לך מוכרים״: 

 

• השולחן תמיד עמוס במשימות. גם אחרי מאמץ אמיתי לסדר, ״היציבות״ מחזיקה מעמד למשך יומיים שלושה גג. 

• קשה לך לשבת במשרד, או בהרצאה, קל וחומר בזום.

• את נשארת בעבודה עד מאוחר, כי רק שאחרים הולכים, הסביבה מספיק שקטה כדי שתוכלי לעבוד.

• את משקיעה מאמץ רב להיראות ״נורמלית״, בתקווה שאיש לא יקלוט את ״האמת״ (מה שמתחבר לתופעה שנקראת תסמונת המתחזה). 

• לא בטוח שתמצאי משהו שחיפשת בתיק, אפילו אם הוא שם בוודאות... 

• החשבונות לא משולמים בזמן בקביעות ופרויקטים נשכחים בתוך ים הניירת.

• המוח נסחף במהלך שיחות אם לא את מדברת, או אם הנושא לא מעניין אותך מאוד.

• את מתקשה לנווט ב׳חבורה׳, כי את תופסת את החוקים החברתיים כמסובכים.

• את מדברת יותר מדי, לדעתך.

• תנודתיות הורמונלית נוטה להשפיע לרעה על התפקוד שלך. 

• לעתים קרובות את מוציאה כספים כדי לפצות על בעיות ואולי להתקרב ולמנוע דחייה חברתית. 

• את מורידה אפליקציות שיעזרו לך להיות יותר מאורגנת, אבל לא באמת נעזרת בהן.

• את נבוכה מביקור של אורחים אצלך בבית, בגלל הבלגן שאף פעם לא נהיה מסודר.

• היית רוצה להיות חברה, פרטנרית או אמא טובה יותר, ולהתנהג כפי ש״נדרש מאישה בחברה״, למשל לזכור ימי הולדת, לאפות עוגות ולהפסיק לאחר (יש פה ביקורת פמיניסטית: האשה שסובלת מהפרעת קשב - מאובחנת או לא מאובחנת - מרגישה לעיתים קרובות מאכזבת, לא ממומשת ומתוסכלת).

• מכיוון שאת לא יכולה לעשות את הדברים שהחברה מצפה מנשים לעשות, אחרים חושבים שלא אכפת לך.

• למרות שאת נמצאת בחנות פרק זמן ארוך יותר מרוב האנשים, פעמים רבות את שוכחת רכיב מפתח לארוחה.

• את מרגישה שכל יום מוקדש לתגובה לבקשות ולכיבוי שריפות במקום להתקדם לעבר המטרות שלך.

• את מתוסכלת שאנשים שהיו איתך בבי״ס עקפו אותך בהישגים שלהם, למרות שאת יודעת שהם לא יותר חכמים.

• גירויים רבים נוטים לקחת אותך מהר יחסית לסף הרגשנות.

• קשה לך להירגע, או במלים אחרות, יש לך קשיים בוויסות רגשי. 

 

 

 

מהי התחלואה הנלווית ב-ADHD אצל נשים?

 

כדאי להיות מודעים למצבים הנפשיים הנלווים להפרעת קשב אצל נשים, כיוון שהם יכולים להביא לתסמינים שנראים דומים ל-ADHD ולסבך את האבחנה.

 

לצד ADHD יכולים להתקיים מצבים קומורבידיים, שמתבטאים אצל נשים בעיקר בשתייה ושימוש בסמים (סמים או אלכוהול, למשל), הפרעות חרדה (למשל חרדה חברתית או הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעות שינה,  ODD, הפרעות מצב רוח (כמו דיכאון או הפרעה דו-קוטבית) והפרעות אכילה (כמו אנורקסיה, אכילה כפייתית או בולימיה),

 

 

למשל, ידוע כי בהשוואה לגברים, נערות ונשים צעירות מצויות בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות אכילה.

כיוון שקיים קשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעות אכילה, נשים המתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז עשויות להיות בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות אכילה (Brewerton and Duncan, 2016).

 

 

מחקר מ-2007 מצא כי בנות עם הפרעות קשב וריכוז היו בסיכון גבוה פי 3.6 לסבול מהפרעת אכילה בהשוואה לנערות ללא הפרעות קשב וריכוז (Biederman et al, 2007).

מחקר שבדי מ-2023 מעלה כי נשים בכל גיל שאובחנו עם הפרעת קשב, מצויות בסבירות גבוהה יותר למערכות יחסים רומנטיות לא יציבות, זאת בהשוואה לגברים. 

 

 

הקשר בין ADHD ו-PMDD אצל נשים 

 

מחקר שפורסם בשנת 2025 מצא כי נשים עם ADHD נמצאות בסיכון גבוה פי שלושה לפתח PMDD - תסמונת קדם־וסתית דיספורית, המאופיינת בתנודות רגשיות קשות, חרדה, עצבנות ושינוי מצב רוח בימים שלפני הווסת.

הסיכון גבוה אף יותר אצל נשים המאובחנות גם עם חרדה או דיכאון.

 

החוקרים מציעים שהשינויים ההורמונליים במהלך החודש עשויים להחריף את הקשיים הנפשיים בקרב נשים עם ADHD ואף להגביר את הסיכון לאובדנות.

לכן, חשוב ממש שמטפלים יכירו את הקשר הזה, בעיקר כאשר מטופלות מתארות החמרה רגשית סביב המחזור.

 

 

איך שלבי המחזור משפיעים על תסמינים ויעילות של הטיפול התרופתי?

 

מחקר אחר עקב אחר נשים מבוגרות עם ADHD, שטופלו בתרופות ממריצות לאורך מחזור וסתי מלא ומצא דפוס ברור:

בתקופת הווסת נרשמה החמרה בתסמיני הקשב והריכוז לצד עלייה במצב רוח שלילי ואילו בימים שאחרי המחזור (לקראת הביוץ) נראתה הקלה יחסית בשני התחומים.

 

ממצא מעניין במיוחד הוא שהשינויים הללו הופיעו בלי שינוי במינון התרופה, מה שמעלה אפשרות קלינית לפיה היעילות המעשית של סטימולנטים משתנה לאורך שלבי המחזור, גם כשהמרשם עצמו נותר קבוע.

המשמעות היא שנשים רבות עם ADHD, וגם אנשי מקצוע שמלווים אותן, עלולים לפספס גורם ביולוגי שמשפיע בפועל על עוצמת התסמינים ועל תחושת היציבות הרגשית.

מעניין לבחון את זה דרך מעקב אישי שיטתי אחר הקשר בין שלב המחזור, תסמיני הקשב, מצב הרוח ותגובת הגוף לתרופה ובהמשך גם לשקול התאמה מדויקת יותר של הטיפול התרופתי לאורך החודש (Zaritsky et al., 2025).

 

 

 

הפרעת קשב וריכוז אצל נשים - שאלות ותשובות 

מהם הנזקים הייחודיים של אבחון מאוחר של ADHD אצל נשים?

 

אבחון מאוחר של הפרעת קשב וריכוז אצל נשים קשור בפגיעה מצטברת בביטחון העצמי, במערכות יחסים, בבריאות הנפשית ובאיכות החיים בכלל. בחלק מהמקרים דחיית האבחון כרוכה  גם בעלייה בסיכון להפרעות אכילה, פגיעה עצמית ועוד (French et al., 2023). מבחינה קלינית, עיכוב באבחון מייצר שנות חיים המתאפיינות בבלבול וקושי לא מוסבר, בהן האישה נושאת עמה פירושים שגויים לגבי היעדר מסוגלות, חוסר יציבות או כישלון אישי, במקום להבין שמדובר בתמונה נוירו־התפתחותית מוכרת שדורשת זיהוי וטיפול מותאמים.

לרוב, נשים פונות לעזרה מקצועית סביב חרדה או דיכאון, בעוד שהפרעת הקשב עצמה נותרת מחוץ למוקד. כאשר האבחנה מגיעה לבסוף, היא סוללת דרך לתמיכה, מודעות עצמית וקבלה לצד התאמות לימודיות או תעסוקתיות נדרשות. לעיתים התהליך מלווה בטיפול תרופתי ו/או פסיכותרפי שמשפר תוצאות ארוכות טווח.

 

 

מדוע ADHD אצל נשים מאובחן לעיתים קרובות באיחור?

 

ADHD אצל נשים נוטה להיות מאובחן באיחור אצל נשים כיוון שהתסמינים שלהן נוטים להיות פחות מוחצנים, מוסווים ונוטים להיות מתורגמים בטעות לחרדה, דיכאון או מאפייני אישיות (Martin, 2024). כך נוצר פער מתמשך בין הקושי בפועל לבין ההכרה הקלינית בהפרעה.

בנוסף, חלק מהקריטריונים והדימוי התרבותי של ADHD נשענים על מופע גברי יותר, וחלק מהנשים מפתחות מנגנוני הסתרנ שמותאמים לציפיות החברתיות. הן עומדות בנורמות המצופות מהן מבחוץ, אבל במחיר של כבד של מאמץ גבוה, עומס משני ופגיעה בדימוי העצמי. זו אחת הסיבות לכך שבטיפול פסיכולוגי ב-ADHD אצל נשים חשוב לזהות גם את מחיר ההסתרה והשלכותיה, ולא רק את ההתנהגות הגלויה.

 

 

איך שינויים הורמונליים לאורך החיים משפיעים על ADHD אצל נשים?

 

שינויים הורמונליים לאורך החיים עשויים להחמיר תסמיני ADHD, מצב רוח ותפקוד קוגניטיבי אצל נשים, בעיקר בתקופות שבהן רמות האסטרוגן יורדות או משתנות במהירות. המשמעות היא שהתסמינים עשויים להשתנות לאורך החודש וגם בשלבי חיים שונים.

 

לפי אנג ועמיתיו (2024) הקשר העיקרי מתווך דרך האינטראקציה בין אסטרוגן לדופמין:

כאשר רמת האסטרוגן נמוכה או בירידה, והמערכת הדופמינרגית רגישה ממילא ב-ADHD, נוצר עומס מצטבר על קשב, זיכרון, שינה, ויסות רגשי ותפקוד יומיומי.

לכן ADHD אצל נשים הוא חא רק תבנית יציבה, אלא תמונה דינמית שמושפעת גם ממחזור, וגם משלבי חיים כמו התבגרות, היריון, התקופה שלאחר הלידה ופרימנופאוזה

 

 

אילו קשיים בתפקודים ניהוליים שכיחים יותר אצל נשים עם ADHD?

 

נשים עם ADHD חוות קשיים בפונקציות ניהוליות כמו תכנון, זיכרון עבודה, עיכוב תגובה, גמישות קוגניטיבית ומעבר תקין בין משימות, אבל הדפוס עשוי להיראות שונה מזה שמוכר אצל בנים וגברים. פעמים רבות הקושי נחווה כעומס, בלבול והצפה יותר מאשר כהתנהגות מוחצנת (Loyer et al, 2021).

 

פגיעה תפקודים ניהוליים היא לב ההפרעת הקשבית, אבל אצל נשים נוכחות לעיתים שונות נוירופסיכולוגית ומופע רגיש יותר לשינויים הורמונליים. נראה שגם השלב במחזור עצמו משפיע על אופי הקושי, למשל יותר אימפולסיביות אחרי ביוץ ופחות קשב סביב הווסת. זה חשוב עבור מי ששוקלת טיפול, כי מטרת ההתערבות איננה רק “להתרכז יותר”, אלא לבנות דרכי עבודה שמותאמות לעומס המשתנה ולמחירים המצטברים של הקושי הניהולי.

 

 

 

 

מתי נכון שתפני לאבחון ADHD?

 

נוירולוג, פסיכיאטר או פסיכולוגית חינוכית מנוסה יהיו ערים לאתגרי המגדריים של אבחון הפרעת קשב אצל מבוגרים.

אם את חושדת שיש לך ADHD, חשוב לפנות לאבחון, כי נשים רבות חשות הקלה גדולה כשהן למדות שהתנהגויות שנאבקו בהן משך זמן רב נגרמו בעצם מ-ADHD. 

 

לתסמינים יש סוף סוף שם ואבחנה ויש אפילו טיפול פסיכולוגי ותרופתי (נשים נעזרות פחות בטיפול תרופתי ל-ADHD, אבל זה כבר נושא אחר).

 

 

קראי כאן עוד על טיפול בהפרעות קשב אצל מבוגרים.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

פנו לשיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם  פסיכולוגית / מתאמת טיפול
 

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

Ahlberg, R., Du Rietz, E., Ahnemark, E. et al. Real-life instability in ADHD from young to middle adulthood: a nationwide register-based study of social and occupational problems. BMC Psychiatry 23, 336 (2023). https://doi.org/10.1186/s12888-023-04713-z

 

Biederman J, Ball SW, Monuteaux MC, Surman CB, Johnson JL, Zeitlin S. Are girls with ADHD at risk for eating disorders? Results from a controlled, five-year prospective study. J Dev Behav Pediatr. 2007 Aug;28(4):302-7. doi: 10.1097/DBP.0b013e3180327917. PMID: 17700082. 

 

Broughton, T., Lambert, E., Wertz, J., & Agnew-Blais, J. (2025). Increased risk of provisional premenstrual dysphoric disorder (PMDD) among females with attention-deficit hyperactivity disorder (ADHD): cross-sectional survey study. The British Journal of Psychiatry, 226(6), 410–417. doi:10.1192/bjp.2025.104

 

Brewerton TD, Duncan AE. Associations between Attention Deficit Hyperactivity Disorder and Eating Disorders by Gender: Results from the National Comorbidity Survey Replication. Eur Eat Disord Rev. 2016 Nov;24(6):536-540. doi: 10.1002/erv.2468. Epub 2016 Aug 2. PMID: 27480884.

 

Cortese S. Evidence-based prescribing of medications for ADHD: where are we in 2023? Expert Opin Pharmacother. 2023 Jan 21:1-10. doi: 10.1080/14656566.2023.2169604. Epub ahead of print. PMID: 36639953.

 

Dorani, F., Bijlenga, D., Beekman, A. T. F., van Someren, E. J. W., & Kooij, J. J. S. (2021). Prevalence of hormone-related mood disorder symptoms in women with ADHD. Journal of Psychiatric Research, 133, 10–15. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2020.12.005

 

Eng, A. G., Nirjar, U., Elkins, A. R., Sizemore, Y. J., Monticello, K. N., Petersen, M. K., Miller, S. A., Barone, J., Eisenlohr-Moul, T. A., & Martel, M. M. (2024). Attention-deficit/hyperactivity disorder and the menstrual cycle: Theory and evidence. Hormones and Behavior, 158, Article 105466. https://doi.org/10.1016/j.yhbeh.2023.105466

 

Kooij, J. J. S., de Jong, M., Agnew-Blais, J., Amoretti, S., Bang Madsen, K., Barclay, I., Bölte, S., Borg Skoglund, C., Broughton, T., Carucci, S., van Dijken, D. K. E., Ernst, J., French, B., Frick, M. A., Galera, C., Groenman, A. P., Kopp Kallner, H., Kerner Auch Koerner, J., Kittel-Schneider, S., Manor, I., … Wynchank, D. (2025). Research advances and future directions in female ADHD: the lifelong interplay of hormonal fluctuations with mood, cognition, and disease. Frontiers in global women's health, 6, 1613628. https://doi.org/10.3389/fgwh.2025.1613628

 

Loyer Carbonneau, M., Demers, M., Bigras, M., & Guay, M.-C. (2021). Meta-Analysis of Sex Differences in ADHD Symptoms and Associated Cognitive Deficits. Journal of Attention Disorders, 25(12), 1640-1656.

 

Martin, J. (2024). Why are females less likely to be diagnosed with ADHD in childhood than males? Lancet Psychiatry, 11(4), 303–310. https://doi.org/10.1016/S2215-0366(24)00010-5

 

Nøvik TS, Hervas A, Ralston SJ, Dalsgaard S, Rodrigues Pereira R, Lorenzo MJ; ADORE Study Group. Influence of gender on attention-deficit/hyperactivity disorder in Europe--ADORE. Eur Child Adolesc Psychiatry. 2006 Dec;15 Suppl 1:I15-24. doi: 10.1007/s00787-006-1003-z. Erratum in: Eur Child Adolesc Psychiatry. 2009 Mar;18(3):194-6. PMID: 17177011.

 

Quinn, P. O., & Madhoo, M. (2014). A review of attention-deficit/hyperactivity disorder in women and girls: uncovering this hidden diagnosis. The primary care companion for CNS disorders, 16(3), PCC.13r01596

 

Wallin, K., Alehagen, S., Hanberger, L., & Hultsjö, S. (2024). Sexual and reproductive health in young women with ADHD from the view of health care professionals. BMC Women's Health, 24, 389. https://doi.org/10.1186/s12905-024-03230-9

  

Young, S., et ael. (2020). Females with ADHD: An expert consensus statement taking a lifespan approach providing guidance for the identification and treatment of attention-deficit/ hyperactivity disorder in girls and women. BMC psychiatry, 20(1), 404. https://doi.org/10.1186/s12888-020-02707-9 

 

Zaritsky, R., Reed, S. C., & Evans, S. M. (2025). Changes in ADHD symptoms and mood across the menstrual cycle in females treated with stimulants: A pilot study. Journal of Attention Disorders, 30(3). https://doi.org/10.1177/10870547251400038