מכון טמיר לפסיכותרפיה
נשים, נערות וילדות נאלצות לחיות לעיתים קרובות מדי עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) שאינה מאובחנת.
הסיבה לכך היא, באופן חלקי, האמונה המסורתית שההפרעה פוגעת בעיקר בבני המין הגברי, אך גם מכיוון שנשים נוטות ללקות בחלק שקשה יותר להבחין בו בהפרעה - החלק של קשיי קשב.
בהשוואה לבנים, בנות הן יותר היפואקטיביות ולא היפראקטיביות, נוטות יותר לחלימה בהקיץ במקום חוסר מנוחה, ולכן מסומנות פחות כמועמדות לאבחון הפרעות קשב.
בביה״ס, למשל, תלמידות שסובלות מסימפטומים של ADHD לא יגיעו לאבחון פסיכיאטרי או נוירולוגי, כיוון שסביר יותר שיתמודדו עם ADHD המתאפיין בחוסר קשב, שאינו מלווה באותן בעיות התנהגות שמדוסקסות לעומק בימי ההורים.
ADHD מגיעה בשלוש וריאציות:
-
חוסר קשב.
-
היפראקטיביות/אימפולסיביות.
-
סוג משולב.
מכיוון שגברים נוטים יותר ללקות בסוג השני, הם חווים בעיקר תנועה מתמדת, חוסר שקט, דיבור מרובה, קבלת החלטות פזיזה, תנודות במצב הרוח וחוסר סבלנות.
אלה תסמינים מוחצנים.
מנגד, הסוג הראשון, חוסר הקשב, מאפיין יותר נשים, שחוות קושי להתמקד, להיות קשובות לפרטים, להישאר מאורגנות, להקשיב ולזכור דברים.
אלה תסמינים מופנמים.
הרבה פעמים מופע קליני של ADHD אצל בנות, נערות ונשים יוסבר כתוצר של אישיות ולא של הפרעה אורגנית - הילדה נתפסת כ״מעופפת״, חולמת בהקיץ, שכחנית או פטפטנית.
עד החתונה, יעבור?
ממש לא - המחירים של הפרעת קשב לא מזוהה מערערים לאורך זמן את הביטחון והדימוי העצמי, בתהליך שקט ומתמשך.
מה שקורה זה שבמקרים רבים מדי יגיעו אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרות בשלב מאוחר, בצבא או באוניברסיטה, וזה אחרי רצף של תסכולים, היעדר תיקוף (״למה אני שונה מחברות שלי?״) ופגיעויות מצטברות שלא באמת נמחקות.
מחקרים מראים שנשים רבות עם ADHD נמנעות מלשתף מידע אודות ההפרעה בשל החשש מהסטיגמה והפחד משיפוטיות מצד הסביבה, בעיקר בתחומים רגישים כמו מיניות. חסמים אלו עלולים להעמיק את תחושת הניתוק והבדידות שנשים אלו חוות ולמנוע מהן לקבל את הטיפול הנדרש.
גם בהמשך החיים יכולה הבוגרת הצעירה - לשעבר התלמידה - לפנות לאבחון של ADHD אך לקבל אבחנה שגויה של דיכאון או חרדה. וכן, זה מגובה בנתונים.
החדשות הטובות שהמודעות לתסמיני ADHD בקרב נשים הולכת וגוברת, אצל רופאים, פסיכיאטרים, פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים.
נשים כאלה מתמודדות עם אותם רגשות של הצפה והתשה בדיוק כמו גברים שמתמודדים עם ההפרעה.
מצוקה פסיכולוגית, תחושת אי-התאמה, הערכה עצמית נמוכה ומתח כרוני הם נפוצים, ופעמים רבות נשים עם ADHD מרגישות שחייהן אינם בשליטה וכי משימות יומיומיות כל כך מאתגרות שמוטב לוותר עליהן.
בנוסף לפגיעות רגשיות ונפשיות, מחקרים מראים שנשים עם ADHD נוטות להתנהגויות מיניות סיכוניות, מה שיכול להוביל לתחושת חרטה, בלבול ומורכבות רגשית לאחר מעשה. אנשי מקצוע מזהים כי קושי בשליטה על הדחפים וחשש משיפוטיות עלולים להעמיק את תחושת חוסר ההתאמה והבדידות שחוות נשים אלו.
אצל נשים התסמינים של ADHD פחות גלויים בהשוואה לגברים. למשל, הן נוטות ליציבות נמוכה יותר במערכות יחסים.
ולכן נוטים פחות להוביל להפניה לאבחון ולטיפול, מה שאומר שבנות עם קשיי קשב מתפספסות הרבה יותר מבנים.
האתגר במערכות יחסים רומנטיות עבור נשים עם ADHD עשוי להיות קשור לצורך טבעי בתחושת ביטחון ושייכות, מה שעלול להוביל אותן לקבל החלטות מהירות בנוגע לקשרים זוגיים. עם זאת, על פי עדויות של אנשי מקצוע, הן עלולות להתמודד עם קשיים בשימור יציבות במערכות יחסים בשל אתגרים בוויסות רגשי ודימוי עצמי, מה שמעלה את הצורך בתמיכה רגשית ובתקשורת פתוחה בתוך הקשר.
מה ההבדלים המגדריים בשכיחות של ADHD?
קיימים הבדלים בולטים בין המינים בשיעורי השכיחות של הפרעות קשב וריכוז, כאשר הספרות המקצועית שפורסמה מעידה כי שכיחות הפרעות קשב וריכוז בקרב בנים גבוהה פי 2 עד 9 בהשוואה לבנות במדגמים קליניים וגבוהה פי 2 עד 3 בדגימות אפידמיולוגיות.
שני הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם השכיחות הגבוהה פי 3 עד 16 של הפרעות קשב וריכוז בקרב בנים בהשוואה לבנות במדינות האיחוד האירופי.
מה התסמינים של ADHD אצל נשים (בהשוואה לגברים)?
בנוסף לתסמינים ״הרגילים״ של הפרעת קשב וריכוז, הנה כמה מאפיניים ייחודיים להפרעת קשב אצל נשים ביחס לגברים:
-
בעיות בלימודים.
-
חוסר קשב.
-
תחושות דיכאון שכיחות יותר.
-
התנהגות מינית מופקרת נפוצה יותר.
-
דירוג עצמי גבוה יותר של מצוקה.
-
שכיחות גדולה יותר של דימוי עצמי נמוך וקושי ביחסי עמיתים.
-
נשים עלולות לסבול מפגיעה מקיפה יותר בתפקוד האינטלקטואלי.
תסמינים יותר אינטואיטיביים
אם את נערה או אישה עם ADHD, הנה כמה סממנים שעשויים ״להישמע לך מוכרים״:
-
השולחן תמיד עמוס במשימות. גם אחרי מאמץ אמיתי לסדר, ״היציבות״ מחזיקה מעמד למשך יומיים שלושה גג.
-
קשה לך לשבת במשרד, או בהרצאה, קל וחומר בזום.
-
את נשארת בעבודה עד מאוחר, כי רק שאחרים הולכים, הסביבה מספיק שקטה כדי שתוכלי לעבוד.
-
את משקיעה מאמץ רב להיראות ״נורמלית״, בתקווה שאיש לא יקלוט את ״האמת״ (מה שמתחבר לתופעה שנקראת תסמונת המתחזה).
-
לא בטוח שתמצאי משהו שחיפשת בתיק, אפילו אם הוא שם בוודאות...
-
החשבונות לא משולמים בזמן בקביעות ופרויקטים נשכחים בתוך ים הניירת.
-
המוח נסחף במהלך שיחות אם לא את מדברת, או אם הנושא לא מעניין אותך מאוד.
-
את מתקשה לנווט ב׳חבורה׳, כי את תופסת את החוקים החברתיים כמסובכים.
-
את מדברת יותר מדי, לדעתך.
-
תנודתיות הורמונלית נוטה להשפיע לרעה על התפקוד שלך.
-
לעתים קרובות את מוציאה כספים כדי לפצות על בעיות ואולי להתקרב ולמנוע דחייה חברתית.
-
את מורידה אפליקציות שיעזרו לך להיות יותר מאורגנת, אבל לא באמת נעזרת בהן.
-
את נבוכה מביקור של אורחים אצלך בבית, בגלל הבלגן שאף פעם לא נהיה מסודר.
-
היית רוצה להיות חברה, פרטנרית או אמא טובה יותר, ולהתנהג כפי ש״נדרש מאישה בחברה״, למשל לזכור ימי הולדת, לאפות עוגות ולהפסיק לאחר (יש פה ביקורת פמיניסטית: האשה שסובלת מהפרעת קשב - מאובחנת או לא מאובחנת - מרגישה לעיתים קרובות מאכזבת, לא ממומשת ומתוסכלת).
-
מכיוון שאת לא יכולה לעשות את הדברים שהחברה מצפה מנשים לעשות, אחרים חושבים שלא אכפת לך.
-
למרות שאת נמצאת בחנות פרק זמן ארוך יותר מרוב האנשים, פעמים רבות את שוכחת רכיב מפתח לארוחה.
-
את מרגישה שכל יום מוקדש לתגובה לבקשות ולכיבוי שריפות במקום להתקדם לעבר המטרות שלך.
-
את מתוסכלת שאנשים שהיו איתך בבי״ס עקפו אותך בהישגים שלהם, למרות שאת יודעת שהם לא יותר חכמים.
-
גירויים רבים נוטים לקחת אותך מהר יחסית לסף הרגשנות.
-
קשה לך להירגע, או במלים אחרות, יש לך קשיים בוויסות רגשי.
מהי התחלואה הנלווית ב-ADHD אצל נשים?
לצד ADHD יכולים להתקיים מצבים קומורבידיים, שמתבטאים אצל נשים בעיקר בשתייה ושימוש בסמים (סמים או אלכוהול, למשל), הפרעות חרדה (למשל חרדה חברתית או הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעות שינה, ODD, הפרעות מצב רוח (כמו דיכאון או הפרעה דו-קוטבית) והפרעות אכילה (כמו אנורקסיה, אכילה כפייתית או בולימיה),
למשל, ידוע כי בהשוואה לגברים, נערות ונשים צעירות מצויות בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות אכילה.
כיוון שקיים קשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעות אכילה, נשים המתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז עשויות להיות בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות אכילה (Brewerton and Duncan, 2016).
מחקר מ-2007 מצא כי בנות עם הפרעות קשב וריכוז היו בסיכון גבוה פי 3.6 לסבול מהפרעת אכילה בהשוואה לנערות ללא הפרעות קשב וריכוז (Biederman et al, 2007).
מחקר שבדי מ-2023 מעלה כי נשים בכל גיל שאובחנו עם הפרעת קשב, מצויות בסבירות גבוהה יותר למערכות יחסים רומנטיות לא יציבות, זאת בהשוואה לגברים.
כדאי להיות מודעים למצבים הנפשיים הנלווים הללו, כיוון שהם יכולים להביא לתסמינים שנראים דומים ל-ADHD ולסבך את האבחנה.
מתי נכון שתפני לאבחון ADHD?
נוירולוג, פסיכיאטר או פסיכולוגית חינוכית מנוסה יהיו ערים לאתגרי המגדריים של אבחון הפרעת קשב אצל מבוגרים.
אם את חושדת שיש לך ADHD, חשוב לפנות לאבחון, כי נשים רבות חשות הקלה גדולה כשהן למדות שהתנהגויות שנאבקו בהן משך זמן רב נגרמו בעצם מ-ADHD.
לתסמינים יש סוף סוף שם ואבחנה ויש אפילו טיפול פסיכולוגי ותרופתי (נשים נעזרות פחות בטיפול תרופתי ל-ADHD, אבל זה כבר נושא אחר).
קראי כאן עוד על טיפול בהפרעות קשב אצל מבוגרים.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
Ahlberg, R., Du Rietz, E., Ahnemark, E. et al. Real-life instability in ADHD from young to middle adulthood: a nationwide register-based study of social and occupational problems. BMC Psychiatry 23, 336 (2023). https://doi.org/10.1186/s12888-023-04713-z
Biederman J, Ball SW, Monuteaux MC, Surman CB, Johnson JL, Zeitlin S. Are girls with ADHD at risk for eating disorders? Results from a controlled, five-year prospective study. J Dev Behav Pediatr. 2007 Aug;28(4):302-7. doi: 10.1097/DBP.0b013e3180327917. PMID: 17700082.
Brewerton TD, Duncan AE. Associations between Attention Deficit Hyperactivity Disorder and Eating Disorders by Gender: Results from the National Comorbidity Survey Replication. Eur Eat Disord Rev. 2016 Nov;24(6):536-540. doi: 10.1002/erv.2468. Epub 2016 Aug 2. PMID: 27480884.
Cortese S. Evidence-based prescribing of medications for ADHD: where are we in 2023? Expert Opin Pharmacother. 2023 Jan 21:1-10. doi: 10.1080/14656566.2023.2169604. Epub ahead of print. PMID: 36639953.
Nøvik TS, Hervas A, Ralston SJ, Dalsgaard S, Rodrigues Pereira R, Lorenzo MJ; ADORE Study Group. Influence of gender on attention-deficit/hyperactivity disorder in Europe--ADORE. Eur Child Adolesc Psychiatry. 2006 Dec;15 Suppl 1:I15-24. doi: 10.1007/s00787-006-1003-z. Erratum in: Eur Child Adolesc Psychiatry. 2009 Mar;18(3):194-6. PMID: 17177011.
Quinn, P. O., & Madhoo, M. (2014). A review of attention-deficit/hyperactivity disorder in women and girls: uncovering this hidden diagnosis. The primary care companion for CNS disorders, 16(3), PCC.13r01596
Wallin, K., Alehagen, S., Hanberger, L., & Hultsjö, S. (2024). Sexual and reproductive health in young women with ADHD from the view of health care professionals. BMC Women's Health, 24, 389. https://doi.org/10.1186/s12905-024-03230-9
Young, S., et ael. (2020). Females with ADHD: An expert consensus statement taking a lifespan approach providing guidance for the identification and treatment of attention-deficit/ hyperactivity disorder in girls and women. BMC psychiatry, 20(1), 404. https://doi.org/10.1186/s12888-020-02707-9