קשיי מוטיבציה אצל מתמודדים/ות עם ADHD | שיתוק כפוי או עצלנות?

קשיי מוטיבציה בהפרעת קשב וריכוז

 

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) היא בעיה נוירו-התפתחותית שמאופיינת בתסמינים של היפראקטיביות, אימפולסיביות וחוסר קשב.

 

מבוגרים, מתבגרים וילדים עם ADHD מתויגים לעתים קרובות כחסרי מוטיבציה, עצלנים או אפילו אדישים. התוויות השליליות הללו פוגעות ואינן הוגנות. 

 

 

ADHD ותפקודים ניהוליים

 

אלא שבמקום עצלנות או חוסר מוטיבציה, ה״איטיות״ שמופיעה לעתים קרובות משקפת את הליקויים בתפקודים הניהוליים שקשורים ל-ADHD. 

חשוב להבין את הליקויים האלה כדי לתקן תפיסות מוטעות נפוצות על ADHD.

 

תפקודים ניהוליים שאינם נורמטיביים משפיעים על יכולת האדם להתחיל, לארגן ולשמר מאמץ בנוגע למשימות, והוא עשוי אפילו לחוות תחושה של שיתוק ביחס למטלה או לפרויקט, כלומר הוא רוצה להתחיל אך אינו מסוגל להתקדם בכיוון הזה. 

 

למשל, לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז קשה במיוחד לשקול אפשרויות ולקבל החלטה (Analysis Paralysis).

לעיתים קרובות קשה להם במיוחד עם הכישורים הספציפיים הנדרשים לניתוח הנתונים, הנדרש בקבלת החלטות.

 

 

 

מה קורה במוח?

 

מתמודדים/ות עם הפרעות קשב וריכוז מראים סימנים נמוכים של פעילות בקליפת המוח הקדם-מצחית, אזור במוח הקשור לקשב, ריכוז, הגדרת מטרות, ארגון ושליטה בדחפים. 

בעוד שרוב האנשים עשויים להשלים בקלות משימות "משעממות" כמו תשלום חשבונות או ארגון הבגדים בארון, אנשים עם ADHD ממש נלחמים כדי לשמור על מיקוד במצבים בהם המשימה אינה מעוררת.

 

מבחינה ביוכימית, ADHD היא הפרעה בה רמות המוכות של דופמין אינן מספיקות למוטיבציה גבוהה, והנפח היחסי של אזורים במוח שאחראים על מתן דחיפה להשלמת משימות קשות או משעממות קטן יותר. 

 

לכן, משימות משעממות שאחרים יכולים לנהל אותן עשויות להיות בלתי אפשריות להשלמה עבור אדם עם ADHD.

 

באופן ספציפי, המשימות הקשות ביותר להתמקדות יהיו משימות איטיות (קריאת ספר, למשל, או מטלות ארוכות בשיעורי בית), משימות עם חיזוק מושהה (למשל לימוד מיומנות חדשה או הכנה לאירוע שיתקיים בעתיד הרחוק) ומשימות חוזרות ונישנות או צפויות (למשל דפי עבודה במתמטיקה או סידור הבית).

 

למרבה הצער, למרבית האנשים עם ADHD אין עבודות או מטלות יומיות שמאפשרות להם שליטה מלאה בלו״ז ובסביבה שיוצרים תנאים מושלמים למיקוד.

לעומת זאת, אותו תלמיד בדיוק יכול להבריק במשימות שדורשות יצירתיות או במבחנים שמזרימים אדרנלין עקב מגבלת הזמן, או שיש בהם סוגים מגוונים של שאלות, כול אלה אמצעים לשיפור המיקוד אצל תלמיד עם ADHD.

 

ההבדלים הללו בתפקודים הניהוליים משפיעים על אדם עם ADHD אבל יכולים גם להביא לתגובות שליליות מאחרים, שחשים בלבול או תסכול בשל חוסר עקביות של אותו אדם, שמצד אחד יכול להציג ביצועים טובים כשהמשימה מגרה, מעניינת חדשנית או מרגשת אבל ומצד שני ביצועיו רעים כשהמשימה משעממת או חזרתית. 

 

 

בעוד שפעמים רבות אנשים עם ADHD טובים בלקיחת החלטות מהירות, הם נאבקים כשהם עובדים על משימות שדורשות ארגון של מידע רב. 

השאלה מאיפה להתחיל מכריעה אותם. סוג זה של שיתוק יכול להוביל במהרה להצפה, לדחיינות ולהימנעות, וליצור בעיות בפרודוקטיביות. 

 

זאת ועוד, גם כשהאדם יכול להתחיל במשימה, הוא עלול להתקשות מאוד להישאר דרוך ועקבי במאמציו. למרות שהוא יודע שעליו להשלים את הדברים, לא משנה עד כמה הוא מנסה – הוא לא יכול. 

 

שעמום הוא תוצאה של בעיות מסוגים שונים אצל ילדים ומבוגרים עם ADHD. שמירה על מיקוד במשימה משעממת נראית כמעט בלתי אפשרית, כי הקשב שלהם מוסט לפעילויות ומחשבות מהנות יותר. 

 

דבר נוסף שיכול לקרות הוא שלאחר תסכולים חוזרים ונשנים, הילד או המבוגר עם ה-ADHD מתחיל להרגיש שיש לו פחות מוטיבציה, משום שהתרגשות ותקווה שאחריהן באה שוב ושוב התרסקות זהו מצב שעלול להיות קשה. 

 

מי שמתקשה להתרכז או למצוא אנרגיה להשלים משימות יכול לתהות אם יש לו ADHD או בעיה אחרת, או שהוא פשוט עצלן. 

 

הסימפטומים של בנים נוטים לכלול היפראקטיביות ואימפולסיביות, ומכיוון שהם בעל אופי מפריע, הם מאובחנים לעתים קרובות יותר.

ADHD אצל ילדות ונשים, מנגד, מתבטאת יותר בתסמינים של חוסר קשב, אך מכיוון שהם ברורים פחות, הם לעתים קרובות מתפספסים.

  

 

מחקר חדש מבהיר כי חוסר המוטיבציה המתבטא בחוסר הנכונות להשקיע מאמץ הוא תופעה מרכזית ב-ADHD. המחקר מצא כי למתמודדים עם ADHD יש רמות מוטיבציה נמוכות יותר לביצוע פעילויות הדורשות מאמץ פיזי או קוגניטיבי.

 

 

חוסר מוטיבציה בלי קשר ל-ADHD

 

בגלל שמתמודדים/ות עם ADHD צריכים להילחם כדי להישאר ממוקדים ולהשלים משימות, אחרים עלולים בטעות לתייגם כעצלנים. 

במציאות, למתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז קשה יותר להתחיל, להתארגן ולהיצמד למשימות, מה שמביא אותם להרגיש משועממים או מתוסכלים.

בסופו של דבר, הדפוסים הללו מתחילים להשפיע גם על רמות המוטיבציה.

 

אבל כמובן שחוסר מוטיבציה לא מאפיין בלעדית אנשים עם ADHD.

 

אז מי שאין לו ADHD וחווה חוסר מוטיבציה, יכול להיות שגורמים אחרים מקשים עליו להתרכז ולהיות פרודוקטיבי, בהם: 

 

חרדה

מי שחווה חרדה עשוי להרגיש חוסר מנוחה ולהתקשות להתרכז. לפעמים הדבר יביא למאבק להמשיך ולהשלים משימה, מה שעשוי לפגוע במוטיבציה. 

 

שעמום

תחושת תקיעות בתלם וצורך למצוא אסטרטגיות חדשות כדי לחוש מוטיבציה.

 

דיכאון

דיכאון יכול להוביל לתסמינים התנהגותיים כמו הימנעות, אובדן עניין, אובדן מוטיבציה, אנהדוניה, קושי להיזכר ובעיות ריכוז.



אבחון וטיפול

 

מי שמתמודד/ת עם קשיים בשימור מוטיבציה, אפילו שיש רצון וכוונה, חשוב שיפנה להתייעצות עם רופא או מטפל.

ֿ

אך טבעי והגיוני שניהול תסמיני ADHD יכול לעזור להרגיש מוטיבציה גבוהה יותר וכך להיות יותר פרודוקטיביים.

 

 

אבחון  

 

ראשית, סביר שתקבלו המלצה לעבור אבחון של הפרעת קשב וריכוז.

יש ליצור קשר עם רופא, פסיכיאטר או נוירולוג, בעל ניסיון בטיפול ב-ADHD ולתקשר איתו בפתיחות ובעקביות לגבי התסמינים.

 

 

טיפול  

 

טיפול ב-ADHD תלוי מאוד בתסמינים ובצרכים האישיים של המטופל.

במקרים רבים יכלול תרופות (ממריצים, נוגדי-דיכאון ותרופות ל-ADHD שאינן ממריצות) והתערבויות התנהגותיות (פסיכותרפיה, אימון הורים, התערבויות בביה״ס והתערבויות למידה).

 

מחקר מצא כי תרופות מבוססות אמפטמין משפרות משמעותית את המוטיבציה והנכונות להשקיע מאמץ. 

 

ההתערבויות מתמקדות בשיפור התפקודים הניהוליים לשיפור המוטיבציה והיעילות בביצוע.

אסטרטגיות כמו טבלאות חיזוקים, ארגונית יומית ורשימות ״צ׳קליסט״ יכולות לעזור לתכנן, לארגן ולהוציא אל הפועל משימות כמו שצריך.

  

 

עזרה עצמית

 

גם בלי טיפול ואבחון,  מומלץ לנסות חלק מהרעיונות הבאים בדרך לביצוע שלם של משימה:

 

  • לפרק פרויקטים לחלקים קטנים כדי שיהיו ניתנים יותר לניהול.

  • להאציל משימות לאחרים, לעשות פעילות גופנית או לשלב תנועה, הרפיית שרירים ומיינדפולנס במהלך היום.

  • לתת לעצמך חיזוק חיובי מייד לאחר התקדמות בצעדים, קטן ככל שיהיה, בדרך להשגת המטרה.

  • להציב יעדים קטנים וצנועים יותר, כדי להתצליח לעמוד בהם בלי להתייאש.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

 

Chong, T. T.-J., Fortunato, E., & Bellgrove, M. A. (2023). Amphetamines improve the motivation to invest effort in attention-deficit/hyperactivity disorder. Journal of Neuroscience, 43(41), 6898-6908. https://doi.org/10.1523/JNEUROSCI.0982-23.2023

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024