תחלואה נלווית של ADHD | הפרעות שכיחות שמופיעות יחד

קומורבידיות של של ADHD

תחלואה נלווית של ADHD (קומורבידיות)

 קשה מאוד להבחין בשוני בין הפרעות אחרת לADHD, מאחר והתסמינים יכולים להיות דומים.

 

אצל הסובלים מ-ADHD, קיים סיכוי גבוה לתחלואה נלווית:

  •  35%  מהילדים ובני הנוער יתמודדו גם מהפרעת מרדנות (ODD) הנובעת מהפן האימפולסיבי ומחוסר היכולת של הסביבה להכיל ולהתמודד עם הקשיים של הילד או הילדה הסובלים.

  • 25% יסבלו מהפרעת מצב רוח, בעיקר דיכאון מאחר והדימוי העצמי של הסובלים מן ההפרעה נפגע ומתפתח לשלילי מאוד בעקבות חווית הכישלון היומיומית בלימודים (הרבה משימות שמצריכות קשב וריכוז גבוה).

  • לקויות למידה - שכיח מאוד - 8-39%  - מאחר והמשימות הלימודיות דורשות קשב וריכוז יכולים להתפתח קשיים כמו במתמטיקה למשל. הילד או הילדה אינם מממשים את הפוטנציאל הלימודי.

  • הפרעת התנהגות (40%)

  • הפרעות חרדה (25%)

 

  

הנה פירוט הממצאים:

 

ADHD והפרעת התנהגות  

ב-15 מתוך 18 המאמרים נמצא קשר בין 2 ההפרעות:

  12.8% מהבנות עם הפרעת קשב אובחנו עם הפרעה זו, לעומת 0.8% מהבנות ללא הפרעת קשב.

נתון זה מצביע על כך שלנערות עם הפרעת קשב סיכויים גבוהים להיות מאובחנות בהפרעת התנהגות.

 

 

ADHD והפרעות חרדה 

ב-11 מאמרים נמצא קשר בין הפרעות חרדה והפרעות קשה אצל מתבגרות:

37.7% מהבנות עם הפרעת קשב אובחנו  עם הפרעת חרדה, לעומת 13.9% מהבנות ללא הפרעת קשב.

נתון זה מצביע על כך שלנערות עם הפרעת קשב סיכוי הגדול פי 3.6 מלנערות ללא ADHD להיות מאובחנות עם הפרעת חרדה. 

 

 

ADHD ודיכאון

ב-12 מאמרים נמצא קשר בין ה-2:

10.3% מהבנות עם הפרעת קשב אובחנו עם הפרעה זו, לעומת 2.9% מהבנות ללא הפרעת קשב.

נתון זה מצביע על כך שלבנות עם הפרעת קשב יש סיכוי הגדול פי ארבע מלנערות ללא הפרעת קשב ללקות בדיכאון. 

הקשר בין דיכאון ל-ADHD אושש ע״י כמה מחקרים.

 

באחד מהם נצפה כי בקרב מטופלים שעמדו בקריטריונים לאבחנת דיכאון קליני, במהלך השנה שקדמה למחקר, 9.4% עמדו גם בקריטריונים לאבחנת ADHD.

זאת ועוד, בקרב נבדקים שעמדו בקריטריונים ל-ADHD, 18.6% עמדו גם בקריטריונים לאבחון דיכאון קליני בשנה החולפת.

אם מכניסים אל המשוואה גם דיסתימיה, שהיא הפרעת דיכאון מתונה יותר אך כרונית, האחוזים גדולים אפילו יותר:

בקרב מתמודדים עם דיסתימיה, 22.6% ענו על הקריטריונים ל-ADHD, ובקרב אלה עם הפרעת קשב, 12.8% ענו על הקריטריונים להפרעה.

כלומר, כאשר אדם עם ADHD מאובחן בהפרעה דיכאונית, סביר להניח שזה יהיה דיכאון קליני, אך מבין כל האנשים הסובלים מהפרעת דיכאון, אלה עם דיסתימיה הם בסבירות גבוהה יותר ללקות גם ב-ADHD.

 

רויטל זילברמינץ מטפלת באמנות עם ילדים בהוד השרון מכון טמיר

 רויטל זילברמינץ, מטפלת ב-ADHD, הוד השרון

 

 

ADHD והפרעת ODD

מבין הבנות שאובחנו עם הפרעת קשב כ 42% אובחנו גם עם הפרעת הפרעת התנגדות, זאת לעומת ל5% מהנערות שאובחנו כסובלות מהפרעת התנגדות ולא אובחנו עם בעיית קשב. מדובר בסבירות גבוהה פי 11 ללקות במחלה.

אם כן, ניתן להתרשם כי יש תחלואה כפולה בין ADHD והפרעות נפשיות מהסוגים שנסקרו.

כדי לבחון את תופעת התחלואה הכפולה בין ADHD לבין הפרעות נפשיות, סקרו החוקרים מאמרים רלוונטיים משני מאגרי מידע אקדמיים PubMed ו- Google Scholar.

שיטת איסוף המידע התבצעה על ידי חיפוש שם ההפרעה בראשי תיבות או בשמה המפורש. לאחר איסוף כלל המחקרים הרלוונטיים ואחסונם במאגר מידע ראשוני (כזכור, המבוסס על 4 הפרעות ספציפיות), החלו החוקרים לסנן את כלל המקורות לפי מספר קריטריונים: שנת פרסום לאחר 1999, מין וגיל הנבדקים, שפת המחקר והתייחסות לבעלי ADHD.

תחילה, החוקרים הצליחו לייצר מאגר של מאמרים בהם אוכלוסיית המחקר כללה נשים וגברים מתחת לגילאי 21  ובעלי ADHD, לאחר סינון זה נשארו בידי החוקרים 124 מאמרים רלוונטיים.

בכדי להגיע לתוצאה הרצויה נאלצו החוקרים לבצע סינון נוסף שבסופו נותרו רק 18 מאמרים בהם ניתן היה להשוות בין גודל קבוצת הנבדקים עם ADHD לקבוצת הנבדקים ללא ADHD.

הניתוח הסופי כלל 1997 משתתפות, מכ- 18 מאמרים עצמאיים. המחקר נעשה לפי קריטריונים של ה DSM, כלומר ניתנה אבחנה ספציפית לכל הפרעה ולא רק אזכור הסימפטומים של ההפרעות.

77% מהמשתתפים בהם היו לבנים וממוצע הגילאים 8.5-13.5, הנבדקות בכל המחקרים היו נערות בשני טווחי גילאים; 6-12 "ילדות בבית ספר יסודי" ו- 13-18 "מתבגרות". 

המאמר לוקח תופעה מאוד מוכרת, קומורבידיות בין הפרעת קשב ובין הפרעות נפשיות, ובוחן אותה מבעד לעיניים המגדריות ומציג את אוכלוסיית הנערות.

בשני העשורים האחרונים, נעשה מאמץ מחקרי גדול לבדוק את התופעות הנחקרות בשלל התחומים על שני המינים מתוך הבנה כי ישנן השפעות שונות על מתבגרים ועל מתבגרות.

למעשה, רוב המחקר נעשה במשך שנים רבות על בנים וצריך להבין שהממצאים אומתו בייחס לזכרים וזה לא מחייב שהם רלוונטיים גם לבנות, מכאן שיש להמשיך לחקור והפעם את אוכלוסיית הנערות.

רוב המחקר היום על ADHD נעשה בעיקר על בנים ומכאן שתוצאותיו ומרבית טיפוליו ואופן הבנתו רלוונטי לאוכלוסיית הבנים.

מטא אנליזה זו ביקשה לבחון את האבחנה של ADHD בקרב נערות ומציגה את הממצאים הייחודיים לאוכלוסיה זו.

למהלך זה חשיבות גדולה לשיפור חייהן של נערות הסובלות מ-ADHD ומהפרעות נפשיות משום שהוא מסייע בהבנת מצבן הייחודי ובאופן זה ניתן יהיה להתאים להן טיפול אפקטיבי.

 

 

ADHD והפרעות שינה

קשיי שינה והפרעות שינה שכיחים ביותר בקרב מתמודדים עם ADHD -  ילדים, בני נוער ומבוגרים.

קשיי שינה משפיעים על כ -70% מהילדים ובני הנוער ועד 80% מהמבוגרים עם ADHD. 

 

במילים אחרות, ADHD היא הפרעה של /7 24 שעות.

קשיי שינה והפרעות שינה הם התחלואה הנלווית המדווחת ביותר בקרב מטופלים עם ADHD, ונוכחותה של מערכת יחסים רב-כיוונית בין בעיות שינה ל-ADHD היא שכיחה.

פסיכיאטרים נמצאים בקו החזית לזיהוי ולהבטחת ניהול אופטימלי של שני המצבים, וניפוי בעיות שינה לפני ובמהלך הטיפול ב-ADHD הוא חיוני.אסטרטגיות ניהול כוללות הכשרה להיגיינת שינה, כוונון תרופות או שימוש במלטונין או בתרופה היפנוטית אחרת.

השכיחות הגבוהה של התחלואה הכפולה בין הפרעות שינה בחולי ADHD מסתמנת כממצא עקבי ויציב במחקרים קליניים, מעבר להבדלים דמוגרפיים והמתודולוגיה המחקרית בה משתמשים להערכת השינה.

היחסים המורכבים בין הפרעת קשב וריכוז לבין בעיות שינה נמצאים בעשור האחרון במוקד העניין המחקרי, והם מעלים כמה השערות מעניינות:

  • יתכן שבעיות שינה מחקות או מדמות תסמינים שאופייניים ל- ADHD. לקשיי שינה יש השפעה ניכרת על הקשב, התפקודים הניהוליים ועכבות נוירולוגיות שמצויות בהלימה עם סימפטומים של ADHD.

  • יתכן שהפרעות קשב וריכוז ובעיות שינה משפיעות זו על זו באמצעות קשרי גומלין, כאשר הפרעה אחת מחריפה את השניה במעגל קסמים אכזרי.  נתון שמחזק השערה זו הוא שהפרעות קשב וריכוז ובעיות שינה מתלוות לעיתים קרובות עם חרדה ודיכאון, שתי הפרעות בהן קשיי השינה מהוות חלק מרכזי.

  • עוד כיוון מעניין הוא שקשיי שינה והפרעות קשב וריכוז חולקים מסלולים נוירוביולוגיים דומים, מה שעשוי להצביע אולי על סיבתיות דומה.

 

 

ADHD וקשיי ויסות רגשי

ADHD, הפרעה דו-קוטבית והפרעת אישיות גבולית (BPD) הן שלושתן הפרעות על ספקטרום הוויסות הרגשי, מושג חדש יחסית שמתאר קשת הפרעות בהן קיים קושי לווסת רגשות ולשוב לרמת הבסיס. 

 

מחקרים מהשנים האחרונות העלו כי ילדים עם אבחנה של הפרעת קשב וריכוז  מצויים בסיכון גבוה פי 10 להתפתחות מאוחרת יותר של הפרעה דו קוטבית בהשוואה לילדים בלי ADHD.

ואכן, לא אחת ניתן אבחון שגוי, שכן מתמודדים עם ADHD מציגים תסמינים כמו רגזנות, אי-יציבות במצב הרוח, עמידות נמוכה לתסכול והערכה עצמית מופחתת, מה שעוזר לבלבל בקלות בין הפרעת קשב לבין הפרעות מצב רוח או הפרעות אישיות.

 

באבחנה מבדלת יילקחו בחשבון הבדלים ודמיון בין ADHD, הפרעה דו-קוטבית ו-BPD, בפרמטרים כמו התפרצות, מהלך ההפרעה, תמונה קלינית וטיפול פסיכולוגי מתאים.

כל אחת משלוש ההפרעות שכיחה מאוד בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים.

 

תחלואה נלווית בהפרעות הללו שכיחה ופוגמת בבחירת הטיפול הנפשי המתאים בהחלמה התפקודית ובתגובה לטיפול.

לאבחנה מבדלת מדויקת, חשוב שפסיכולוג קליני מאבחן או פסיכיאטר/ית יסתמך על נתוני היסטוריה משפחתית, תגובה לטיפולים קודמים, דיווחים של האחראים על הילד או הנער וסימנים אובייקטיביים, כמו פעילות מוטורית ודפוסי שינה.

 

 

ADHD ופסיכוזה

למרות שהפרעת קשב והפרעת פסיכוטית אינן דומות, מחקר מעניין מ-2021 התחקה אחר התסמינים וגורמי הסיכון המשותפים בין שתיהן: 

 

חפיפה בין הפרעות קשב וריכוז להפרעות פסיכוטיות

 

 

תחלואה נלווית של הפרעות קשב אצל בנות נוער

במאמר מטא-אנליזה ראשון מסוגו, נסקרו 18 מאמרים שבחנו את החלואה הנלווית בין ADHD לבין הפרעות נפש בקרב נערות,

מחקרים רבים מציגים את הקשר בין הפרעת קשב לבין הפרעות נפשיות אצל ילדים ונערים, אבל הפרעת קשב אצל ילדות, נערות ונשים נחקר הרבה פחות, זאת למרות שמחקרים מראים כי ADHD היא אחת מהפרעות הילדות הנפוצות ביותר בקרב בנות.

מחקר זה בודק מה הסיכוי של בנות עם ADHD וללא ADHD ללקות בהפרעות פסיכופטולוגיות שונות, החוקרים התמקדו ב4 הפרעות ספציפיות עליהם ביקשו לאסוף מידע (ODD, CD, ANXIETY, DEPRESSION), ההפרעות חולקו לשני שדות עיקריים; הפרעות פנים גופניות כמו חרדה או דיכאון והפרעות חוץ גופניות כמו הפרעת התנהגות והפרעת התנגדות. 

נמצא כי ישנו קשר מובהק בין ADHD לבין הפרעות נפשיות מסוג חרדה, דיכאון, הפרעת התנהגות והפרעת התנגדות.

 

 

כתיבה:

דפנה אברמוביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית 

אופיר ברגמן, MA, סמנכ״לית מכון טמיר

 

עריכה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון

 

עיצוב:

עדן בורלא גלילי

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021