זעם כבישים | מה זה Road Rage ואיך לנהל ולשלוט בכעס בנהיגה?

זעם כבישים

  

מהו זעם כבישים?

זעם כבישים הוא מצב בו נהג מבצע עבירות תנועה כדי לסכן נהגים, הולכי רגל או רכוש; תקיפה ברכב מנועי או בכלי נשק מסוכן אחר על ידי הנהג או נוסע ברכב אחד, על הנהג או הנוסעים בכלי רכב אחר. 

זעם בנסיעה הוא כעס נפיץ שנגרם כתוצאה מאירועים שמתרחשים בנהיגה. לרוב הוא מתבצע בצורה נקמנית - הנהג המשתולל מאמין שנעשה לו עוול כלשהו, ​​הכעס משתלט עליו והם מחפשים דרך לפרוע את העוול הנתפס ולבוא חשבון עם הנהג האחר. 

זעם בדרכים עלול להוביל למריבות מילוליות, קטטות פיזיות נזק לרכוש, תקיפה והתנגשויות שגורמות לפציעות גופניות חמורות או אפילו למוות.  

הצורות הנפוצות ביותר של זעם בדרכים כוללות צעקות, צפירות, הבהוהים, אי-שמירת מרחק ועקיפות אלימות.

הנהג הוא בד״כ אדם שמתמודד עם חוסר היכולת לשלוט בעצמו וברגשותיו, מה שהופך את התנהגותו לפחות צפויה.

הטריגרים יכולים להיות עומסי תנועה כבדים, איחור צפוי בגללם, התנהגות מסוכנת של נהג אחר, ״צורך לחנך״ ועוד. 

בלי קשר לגורמים, נהיגה אגרסיבית עלולה להיות מסוכנת ונחשבת לעבירת תנועה, ואף לעבירה פלילת, כיוון שלנהג הפוגעני יש כוונה לגרום נזק.

 

 

אשליית האנונימיות על הכביש

למרות שגם בתור בסופרמרקט אנשים יכולים להילחץ ולהשתלהב, כאילו מדובר בקרב על חייהם, ההבדל הוא שבסיטואציה כזו העומדים בתור נתפסים כ״בני אדם״ – האישה עם הילדים שעוצרת באמצע הכביש  להוריד רגע ילד בחוג היא אמא, הקשישה שמתעקשת לספר לרוקח מה קורה בחייה ומעכבת אותנו בבית המרקחת היא סבתא עם נכדים אמיתיים.  

 

בכביש אין זיהוי פרסונלי - יש מכוניות צבעוניות שמובלות על ידי אנשים שיושבים ליד ההגה. הנהג שנמצא בתוכן ״מוחפץ״, נוצרת אשליה שאין לו סובייקטיביות משלו, הוא נתפס זמנית כאובייקט שמשפיע על תכנון הזמנים שלנו. זה אפילו לא אישי - בוחן הגבולות בין מציאות לאשליה מטשטש באופן דרמטי. 

 

כולנו מכירים את זה גם בלי להתנהג באלימות: שימו לב איך נוסעים באוטובוס מאפשרים לעצמם לבהות בכם ברמזור, מה שלא היה מתאפשר בשום מקום אחר (המקום שמייצר תגובה הפוכה, הכי מנומסת, הוא דקותיים של שימוש משותף במעלית). 

 

אפקט ההחפצה הזה בדרכים מאיץ את הצתת הדחף התוקפני בקרב המתמודדים והמתמודדות עם זעם בלתי נשלט בכביש. הם אינם רואים את הנהגים והנוסעים במכוניות לצדם כ״בני אדם אמיתיים״,  עם הורים אמיתיים, ילדים אמיתיים וצרכים דומים לשלהם ואינם שוקלים לעומק את ההשלכות של התנהגותם. 

 

שירה היא אחות חדר ניתוח, רעיה ואם, מתנדבת בקהילה וחולקת מערכות יחסים חבריות לאורך שנים רבות. היא הגיעה לטיפול פסיכולוגי בגלל סיבה אחת: לשירה עף הפיוז כשהיא נכנסת לקונפליקט על הכביש. התקף הזעם שלה יכול להתרחש רק כשהיא מתעצבנת כנהגת על נהגים אחרים. אף פעם לא מול הולכי רגל, אף פעם לא כאשר היא הולכת רגל בעצמה. ההחלטה שלה לפנות לפסיכולוג הגיעה בעקבות מקרה בו זעם הכביש השתולל בדרכה הביתה, במקביל לנהג שנתקף זעם דומה. הוא דיבר בטלפון הנייד וסטה לרגע מהנתיב שלו והיא, אחרי יום עבודה מתיש, פשוט נטרפה מרוב זעם. היא החליטה לרדוף אחריו ולהטיח בו האשמה על הבהלה שאחזה בה כשנאלצה לבלום בגללו בפתאומיות. השניים, שירה והנהג, השתוללו בקרב מסוכן על הכביש, שנמשך מעל חצי שעה, עד שמצאה את עצמה במרחק של 60 ק״מ מהבית, אז התעשתה ואמרה ״די״. 

 

 

מה השכיחות של זעם על הכביש?

סקר לאומי מעניין שבוצע בארה״ב בסוף ,2019 מלמד כי 82% מהנהגים מודים כי לפחות פעם אחת במהלך שנה האחרונה התמודדו עם התקף זעם בכביש או שנהגו בפראות עקב כעס. 59% מהנהגים האמריקאים שיתפו את החוקרים שצפרו כביטוי של כעס כלפי נהגים אחרים בכביש. 7% עצרו את המכונית כדי לרדת ולהתעמת עם נהג שהדליק אותם. 6% השליכו חפץ על נהג אחר ו-5% חתכו רכב שנהג בצורה פרובוקטיבית.  

 

רבים מדווחים כי בניגוד להתנהגותם בהקשרים אחרים, נהיגה מעוררת בהם לעיתים אנוכיות, רעב לכוח, כעס סדיסטי ונקמנות. 

מחקרים שבדקו את המאפיינים האפידמיולוגיים של המתמודדים עם זעם בכביש.מלמדים כי מדובר לרוב בבוגרים צעירים (גיל 33 בממוצע) ורובם גברים (מעל 90%).

 

רק אם אתם רגועים...

מוזמנים/ות לצפות בסרטון של לואי סי קי, בו הוא מספר איך הוא מאבד את זה לגמרי בנהיגה:

 

 

 

מה הגורמים?

מעבר לצפיפות שבכביש, ישנה גם מעין ״שאלת הביצה והתרנגולת״: ראשית כל, ״הנהג הזועם״ עלול להיות אלים גם באזורים נוספים בחייו, ולהפך – הזעם בכביש עלול להחמיר התנהגות אלימות שהוא מפגין במקומות אחרים, למשל בבית. 

שנית, הנהג עלול להיות ״מוצת״ עקב נהיגה פזורת דעת של נהגים, כמו הנהג של שירה, ששוחח בטלפון תוך כי נהיגה.

גורמים לזעם בכבישים כוללים משתנים סביבתיים, כמו עומסי תנועה, כבישים צפופים ופקקים, לצד גורמים פסיכולוגיים, כמו כעס עצור, ייחוס חיצוני ומתח נפשי גבוה. 

 

אודי דוד MSW מטפל עמית של מכון טמיר בתל אביב 

אודי דוד, MSW, מטפל בהתקפי זעם במבוגרים בתל אביב

 

 

איך מתמודדים?

צעדים שניתן לנקוט על מנת להתמודד עם זעם בכביש: 

  • מנוחה מספקת – מחסור בשינה קשור לאיבוד שליטה

  • יציאה מוקדמת יותר אל היעד, כך שעיכובים קטנים לא יצרו לחץ גדול - קחו טווח ביטחון וסעו ברוגע

  • האזנה למוזיקה מרגיעה

  • מתן תשומת לב לדפוסים – מה מכעיס אתכם בנהיגה? כמה זמן  נמשך הכעס? אם אתם כועסים על הנהג שלפניכם, אמרו לעצמכם ״זו לא הייתה אשמתו אלא אשמת הנהג שלפניו״. 

  • הדביקו תמונות משפחתיות על לוח המחוונים, אותם אנשים אליהם אתם רוצים לחזור בריאים בסוף היום 

  • התבוננו במחשבות, ברגשות ובדחפים מבלי להגיב אליהם, לשפוט אותם או להסיק מסקנות לגבי משמעותם. נשמו עמוק כדי להרגיע את מערכת העצבים ומיד לאחר הפאוזה הזו, אחרי הנהיגה, רשמו את מה שעברתם בטלפוןן הניד. כעס הוא לרוב רגש שניוני, שמכסה על רגשות עמוקים ופגיעים יותר, כך שהנהג המעצבן הוא רק טריגר לבעיה לגמרי שונה. 

  • אם מישהו מחפש אותך, תן להם להמשיך, הימנע מקשר עין וסגור את החלון.

 

זכרו שהתנהגות זועמת בכביש יכולה לגבות מחירים רבים.

גם כאשר אין נפגעים בגוף. עדיין ניתן לקבל דו״חות, להגיע לבית משפט, עם כל ההוצאות הכרוכות בכך, לגרום נזק לרכב שלכם, להעלות את המחיר של פוליסת הביטוח ולפגוע באיכות החיים הנפשיים שלכם עקב סטרס חריף ומיותר. 

 

מה לעשות אם נהג בהתקף זעם מאיים עלי?

אדם כזה עשוי לקלל, לצעוק, לחתוך אתכם במתכוון ואפילו לדרוס או לשלוף נשק. הוא יוצא משליטה.

קורבן הזעם על הכביש עשוי מצדו לשלוט בסיטואציה באופנים הבאים: להחליף נתיב במקרה של אי-שמירת מרחק; לא להגיב במחוות תוקפניות דומות; להישאר עם הרכב מאחורי הנהג הזועם, בכל מחיר - מה שמפחית את תרחישי הנזק האפשריים; במידת הצורך יש לרדת מהכביש או לפנות ביציאה כלשהי לשם התחמקות; לא ליצור קשר עין. 

ברמה הרגולטורית, קיימים רעיונות יפים להתמודדות עם זעם בכביש, על אף שהם לא מהווים פתרון מיידי: 

למשל, סלילת כבישים נוספים או הרחבת השירותים בתחבורה הציבורית, שינוי מודולרי בתזמון הרמזורים, הגברת כמות כיכרות התנועה והתקנת מצלמות וידאו במכוניות, שתתעדנה את כל מהלך הנסיעה, מתחילתה ועד לדימום המנוע. 

 

ברמה האישית, טיפול לשליטה וניהול כעסים, לצד פיתוח גישה חיובית ואימוץ תרבות נהיגה מתחשבת, הן הדרך הזמינה ביותר להתמודדות עם התופעה.

פנו אלינו למכון טמיר, לטיפול פסיכולוגי אינטרנטי או פנים אל פנים בכל הארץ וגם סדנה לניהול כעסים בזום.

כך תצטיידו בכלים יעילים להתמודדות נכונה. 

 

 

 כתיבה:

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר 

  

 

 

מקורות:

  

Sansone, R. A., & Sansone, L. A. (2010). Road Rage: What's Driving It?. Psychiatry (Edgmont (Pa. : Township)), 7(7), 14–18

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021