פחד מעכבישים | איך מנצחים את הפוביה הכי נפוצה (ארכנופוביה)?

דרג פריט זה
(3 הצבעות)
פחד מעכבישים פחד מעכבישים
 
 

פחד מעכבישים

 
 
 
 

האם אתה סובל מפוביה מעכבישים?

האם עצם המחשבה על קורי עכביש,

או אפילו לדמיין עכביש מעלה בך חרדה?

 

פחד מעכבישים

פחד מעכבישים, שנקרא גם ארקנופוביה, הוא הפוביה השכיחה ביותר

 

לא פחות מ-10% מהאוכלוסיה מדווחים שהם סובלים מפחדים עצומים ולא רציונליים וכרבע מאיתנו חווינו או נחווה פוביה במהלך חיינו.

אחד הקריטריונים החשובים ביותר על מנת להבחין בין "חרדה נורמלית" לבין פוביה היא מידת פגיעה בתפקוד. למשל- אם אדם סובל מחרדה מטיסות ולא אוהב לטוס אך הוא בכל זאת עושה זאת בשביל העבודה אז זה לא פוביה.

לעומת זאת- אם הוא פונה למנהל ומבקש ממנו שאת החלק הזה של תפקידו יעבירו לעובד אחר, יש כאן כבר לעדות פגיעה בתפקוד שיכולה לבטא פוביה.

אותו רציונל תקף לגבי פחד מג'וקים ומכל אוביקט או מצב ספציפי אחר.

 

 

טיפול בחרדה מעכבישים

הטיפול המומלץ בפוביות הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי.

בטיפול CBT בחרדות, המטופל נחשף בהדרגה, ובליווי המטפל, לאובייקט הפחד או לסיטואציה שמעוררת בו חרדה.

באמצעות טיפול בחשיפה, המטופל לומד שהסבירות שהאסון ממנו הוא חרד באמת יתרחש היא, למעשה, נמוכה מאוד. כתוצאה מהתנסות זו, הפחד פוחת בהדרגה ונעלם.

אחד הצעדים החשובים בתכנית הטיפולית של התמודדות עם חרדות, פוביות ופחדים הוא לעמוד מול הפחד, 'להתבונן בהם בלבן של העין', להתעמת עם הפחד פנים אל פנים. 

באופן הגיוני למדי, מפגש ישיר עם אובייקט הפחד עלול להיות מציף ואפילו להיחוות בהתחלה כבלתי אפשרי, בעיקר בהתחשב במצבנו הנוכחי. ברגע הנוכחי, נראה כאילו לעולם לא תוכל להתגבר על הפחד מעכבישים, אבל האמת היא שזה אפשרי, אם תפעל לפי תכנית הדרגתית ובצעדים קטנים.

 

זהירות - עכביש לפניך!

 

 

 

 

Arachnophobia 

טיפול בחשיפה

טכניקה טיפולית זו, טיפול בחשיפה, שייכת למשפחת הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים, היא לרוב יעילה מאוד ומהירה ביותר: לעיתים נדרשים מפגשים ספורים כדי שהפוביה תיעלם.

הטיפולים היעילים ביותר לפוביות מבוססים על חשיפה (ההפך מהימנעות).

 

 

 

סוגים של טיפולים בחשיפה

 

קיימים שני סוגי חשיפה:

  • חשיפה בדימיון (imaginal)- מבקשים מהאדם להיזכר, לחשוב על הגירוי, להיחשף בדמיון
  • חשיפה במציאות – ביצוע בפועל (in vivo)- התמודדות בפועל עם מה שמפחיד, למשל- להסתכל על נחש אמיתי, להחזיק נחש.

 

סוג נוסף של חשיפה, שתופס תאוצה בשנים האחרונות, הוא חשיפה באמצעות מציאות מדומה. בטיפול זה משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת ליצור סביבה שמחקה כמה שיותר את המציאות. למשל, הקרנת תמונות של עכביש במסך תלת מימד, או שימוש במשקפי תלת מימד תוך השמעת קולות מוחשיים. טיפול במציאות מדומה וחשיפה אמיתית נמצא יעיל יותר מאשר חשיפה מדומיינת.

בסופו של התהליך, כדי להתמודד עם הפחד, תצטרך בסופו של דבר להתייצב מול עכביש אמיתי. אבל, וזה אבל חשוב, אתה לא חייב מהרגע הראשון להתייצב מול עכביש מפחיד ומאיים. בטיפול בחשיפה מתחילים בהתמודדות עם מצב פחות מאיים, כמו לצפות בסרטון טבע על היצורים הקטנים או להביט בחרק קטן ממרחק בטוח.  מחקר חדש ומעניין העלה כי חשיפה ממוחשבת של מטופלים הסובלים מפוביה לפחד הייחודי שלהם - כמו חשיפה לעכבישים בקרב מטופלים המתמודדים עם ארכנופוביה - בדיוק בזמן בו הדופק עף לשמיים, הביאה להפחתה משמעותית בחומרת הפוביה. הכל עיתוי בחיים, לא?... 

ברור לכולנו שצעדים קטנים לקראת המטרה יכולים לסייע להשגתה. אנחנו עושים זאת כל הזמן בחיי היום יום שלנו. כשלומדים יכולת חדשה, כמו נהיגה, לא עולים ישר על האוטוסטרדה: לומדים קודם נסיעה בכביש פנוי, אחר כך לומדים לבצע פניות, לאחר מכן להשתלב בנתיב עמוס וכו'. כך גם לגבי למידת כישורים אחרים כמו קראטה או תופים. 

 

  

לאחר תרגול זהיר שכזה, תוכל לאט לאט להכחיד את הפוביה.

צעדים קטנים, נצחונות גדולים…

 

אבל חשיפה לא עובדת באופן מושלם עבור כולם. התשובה לאלו שהחשיפה אינה יעילה עבורם היא, במפתיע, מאוד פשוטה: לכו לישון מיד אחרי הפגישה הטיפולית.

חוקרים שוויצרים בדקו את ההצעה הזו לגבי מטופלים הסובלים מאראכנופוביה, פחד מעכבישים.

בשלב הראשון, המטופלים נחשפו לתמונות של עכבישים בטכנולוגיה של מציאות מדומה (virtual reality). לאחר מכן, חולקו המטופלים לשתי קבוצות. המטופלים בקבוצה אחת, התבקשו ללכת לישון למשך 90 דקות ואילו מטופלי הקבוצה השניה, צפו בסרט טבע.

שבוע לאחר מכן, חזרו המטופלים למפגש נוסף, שכלל חשיפה לטרנטולה חיה. המטופלים שישנו לאחר המפגש הקודם, הגיבו בעוצמת פחד פחותה מאלו שנשארו ערים. הסיבה לכך אינה ברורה, אך נראה שלשינה יש השפעה כפולה על הזיכרון: הפחתת עוצמת הרגשות הקשורים לזיכרון מסוים (לדוגמא, הפחד שהופיע במהלך מפגשים עם העכבישים) וסיוע בתהליך אחסון זיכרונות חדשים (במקרה זה, החוויה שלמעשה, עכבישים אינם מסוכנים).

 

 

אמא פוחדת מעכבישים? 

לא, לא מדובר על "האמא" בגישה הפסיכודינמית של פרויד וממשיכיו, אלא ב"אמא" של גישת ההעברה הבין-דורית בפסיכולוגיה, שמתייחסת במקרה זה להעברה של פוביות ספציפיות באמצעות למידה ישירה ולמידת חיקוי מההורים שלנו. 

ההסבר ההתנהגותי להתפתחות פוביות נקרא העברה בין דורית- למשל, הורה שמגיב בבהלה לילד שעומד קרוב לכביש ("הההייייייייי תיזהר!! "), כנראה יגרום לילד לאמץ את החרדה ולהגיב באופן דומה בהמשך חייו.

 

בעצם,- הכי פשוט ומובן שיש - ההורים מעבירים לילדים מסרים באמצעות עוררות פיזיולוגית, באמצעות קוגניציות- מחשבות-  ובאמצעות התנהגות. 

 

במחקר פסיכולוגי משנת 2002, למשל, התבקשו אימהות לא-חרדתיות להביע פחד באמצעות הבעות פנים של פחד וגועל, יחד עם התנהגות נמענת כלפי שני גירויים חדשים (עכביש ונחש מגומי) מול ילדיהן,  בני 15-20 חודשים.

ההנחיות שקיבלו היו להגיב לגירוי האחד בפרצוף חיובי ולאחר בפרצוף שלילי.

החוקרים מצאו שבטווח הקצר, הפעוטות הפגינו את אותה ההתנהגות (הגיבו בפחד והימנעות לגירוי עליו הגיבה האם בפרצוף שלילי).

לא משנה אם זה עכביש או נחש - הם לא נגעלים יותר מאחד או מהאחר, הם פשוט למדו להגיב לאובייקט בהתאם לתגובת האם. ממצאים אלה היו נכונים הן לבנים והן לבנות, אך אצל בנות האפקט חזק יותר.

 

כתבה נהדרת ב-MAKO על טיפול CBT בפוביה מדבורים במכון טמיר תל אביב <

 

 

המלצה על ספר ילדים קסום - "אקי העכביש הרגיש":

http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=28529#.Wo2_RxMjvRY

קראו על:

טיפול בחרדה >

טיפול בהפרעות שינה (אינסומניה) >

טיפול בדיכאון >

צרו עמנו קשר לשיחת Matching אישית והגיעו למטפל המתאים

בצוות המטפלים והפסיכולוגים של מכון טמיר תל אביב

או עם מטפלי הקליניקות העמיתות של שלנו ברחבי הארץ:

1-800-509-809

אנחנו פה כל יום מ-9 בבוקר עד 8 בערב ועונים לטלפון!

 מור,  אופיר, יעל ואיריס,

מתאמות הטיפול


 אתם לא לבד... מוזמנים לקרוא על פוביות קשורות:

פחד מדם

פחד ממוות 

פוביה חברתית

אגורפוביה

קלסטרופוביה

פחד מאש

פחד גבהים

פחד מברקים ורעמים

פחד מטיסה

פחד מניתוח

פוביה ממעליות

פוביה מרופא שיניים

פחד ממחלות

פחד ממוות

חרדה מחולדות

 

מקורות:

 

Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications.

 

Gerull , Rapee RM. (2002). Mother knows best: effects of maternal modelling on the acquisition of fear and avoidance behaviour in toddlers. Behaviour Research and Therapy, Mar;40(3):279-87.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21300408

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23842278

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94

 

כתיבה: צוות מכון טמיר

עריכה: איתן טמיר 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר