מהי אמפתיה? איך להיכנס לנעלי האחר ולעזור לו להרגיש טוב

דרג פריט זה
(48 הצבעות)
אמפתיה אמפתיה

 אמפתיה בטיפול פסיכולוגי

ד"ר אילן ערן, פסיכולוג קליני מומחה בחיפה

 

האמפתיה כמנגנון נפשי שואפת לייצר חיבור וקשר בין עולמות פנימיים נפרדים, לייצר מקום מפגש בין סובייקטים במהלך טיפול פסיכולוגי המבוסס על הבנה הדדית של האחד את השני. אמפתיה משמעה להכיר ברגשות ובמחשבות העצמאיות של האחר כשלב ראשון ואז לנסות ולמקם את עצמנו בתוך עולמו הפנימי של האחר ולהזדהות עם החוויה הפנימית שלו. לנסות לחוש את מה שהוא חש ומרגיש, לנסות לחשוב את המחשבות שעוברות בראשו, לנסות להתבונן על העולם מנקודת-המבט שלו.

 

מבחינה התפתחותית, האמפתיה ממלאה תפקיד מרכזי בקשר שבין האם והתינוק. במידה והכל מתנהל כשורה תחילת הקשר  בין האם והתינוק מתאפיינת במושקעות אמפתית בצורתה הקיצונית ביותר – כלומר, בהפיכתם של השניים לאחד. האם מוותרת באופן לא-מודע על הסובייקטיביות שלה ומבטלת אותה למען ההשקעה בהתפתחות הסובייקטיביות של התינוק. בכל פעם שהיא מוותרת על שעת שינה שלה בכדי להזין/להרדים/לחמם את תינוקה היא מעמידה את צרכיו לפני צרכיה, או במילים אחרות מעמידה את הסובייקטיביות שלו בעדיפות גבוהה יותר מהסובייקטיביות שלה. כאשר דבר זה מתרחש לאורך זמן, נבנית אצל התינוק תחושה פנימית של עצמי מגובש ומלוכד.

 

EMPATHY in PSYCHOTHERAPY 

כמובן שההתפתחות מהולה גם בכשלים אמפתיים רבים של האם.  ישנם רגעים שבהם האם אינה מצליחה למרות מאמציה למנוע מהתינוק כאב פיסי ונפשי. במידה ומצבים אלו מתרחשים בתדירות ובעצמה סבירים, הם הופכים לחוויות של צמיחה וגדילה. ברגעים אלו התינוק לומד שהחוויות שלו נפרדות מחוויותיה של האם, שהכאב שלו הוא רק שלו לפעמים. זוהי למידה הכרחית גם אם קשה, ובסופו של דבר תאפשר לתינוק להפוך אוטונמי ונפרד רגשית מהאם.

 

לעומת זאת, אם הכשלים האמפתיים תדירים ועצמתיים הם עלולים להפוך טראומטיים ולעכב את הנכונות של התינוק להכיר בנפרדות שלו מהאם. במצבים פתולוגיים קיצוניים האדם המבוגר ימשיך לחיות בעולם שבו אנשים הם רק אובייקטים שנמצאים שם לשימושו, כמו האם המוקדמת, ללא יכולת להכיר בעולמם הפנימי או אפילו לשער את קיומו.

על-פי היינץ קוהוט, אמפתיה היא שמגדירה את המפגש הטיפולי. בלעדיה לא יכולה להתקיים סיטואציה טיפולית כלל. האמפתיה היא שמאפשרת להכיר ולכבד את העולם הפנימי של האחר. היא שמגייסת אותנו לפעול באופן מיטיב כלפי האחר. היא שמכווינה אותנו בבחירות הטיפולית שלנו, במילים שאנו אומרים ובמעשים שנבחר לעשות במהלך הטיפול. בנוסף, היא שמאפשרת למטפל להבין את המטופל ולהצליח לראות את העולם כאילו "הוא צועד בנעליו". לבסוף, ההבנה של המטפל את המטופל  באמצעות המושקעות האמפתית  מהווה תהליך מגדל בשביל המטופל שלא חווה במהלך שנות חייו הראשונות  מושקעות אמפתית מספקת.

אם כן,  התפקיד של האמפתיה בטיפול הוא נרחב ומשמעותי לאין שיעור. עם זאת, ידוע לכולנו שהאמפתיה הינה מנגנון נפשי שנתון לתנודות ולשינויים. הוא מופעל בעצמה במקרים מסויימים ומול מטופלים מסויימים ובמקרים אחרים נראה שהוא פועל באופן חלקי או חסר לחלוטין.

נראה שיש צורך בהתכווננות ומאמץ על מנת לפגוש את העולם הפנימי של המטופל ואת החלקים הלא פשוטים שהוא מעורר בנו.   

דבר זה מעורר מספר שאלות בהן נרצה לדון במהלך הפגישה שלנו: מדוע במצבים מסויימים המטפל אינו מצליח להיות אמפתי מספיק למטופל שלו? – מדוע מטופלים מסויימים מעוררים אמפתיה באופן ספונטני ואחרים לא?- מה על המטפל לעשות במצבים בהם האמפתיה אינה צומחת באופן טבעי? –האם עליו להניח שאינו יכול לטפל במטופל מסויים או שעליו לעבוד באופן אקטיבי בכדי לעורר אמפתיה כלפיו? – ואם בחרנו באפשרות השנייה, באילו כלים עלינו להשתמש בכדי לעורר אמפתיה?   


מה זה כשל אמפתי?

Empathic Failure, המוכר בעברית כ"כשל אמפתי", הוא מונח שטבע היינץ קוהוט, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי אמריקאי.

קוהוט ייסד את זרם פסיכולוגיית העצמי, ולפי תיאוריות התפתחות העצמי שלו, התפתחות עולמו הפנימי של הילד הינה תלויית קשרים מיטיבים ותגובות מתאימות מצב דמויות מפתח בחיי הילד- אביו ואימו. כשל אמפתי מתרחש באותם המצבים בהם הסביבה או הדמויות המרכזיות בחיי הילד אינן מביעות כלפיו אמפתיה מתאימה, אינן מספקות את צרכיו באופן הולם. 

כשל אמפתי הוא מושג מרכזי אצל קוהוט, והתיקון שאמור להופיע לאחריו בטיפול מרכזי לא פחות. קוהוט מזמין את המטפלים להתמקם בדריכות מול תגובתו הרגשית של המטופל.

לפי קוהוט, כשהתינוק נולד- הוא זקוק לכך שדמויות המפתח בחייו יספקו את כל צרכיו. בהדרגה, עם התפתחות עצמאותו ועצמיותו, נזקק הילד לפחות ופחות היענות מצד ההורה. עם זאת, כשההורה אינו נותן לילד את המענה המותאם לשלב ההתפתחותי בו נמצא, עלול להיווצר כשל אמפתי. המחיר של כשל אמפתי על חיי הילד משתנה ותלוי בגורמים שונים, ביניהם יכולתו של ההורה לזהות את שכשל ולבצע תיקון מתאים, ביסוס הקשר בין הילד להורה עוד לפני כן, אופי הכשל ומידת עצמאותו של הילד.

כאשר מדובר בכשל אמפתי שגרתי ומקומי (למשל, כאשר ההורה אינו ניגש לתינוק בן שנה מיד כשבוכה, כי אם לאחר דקה-שתיים של בכי), הילד חווה תסכול שגרתי, ממנו יוכל ללמוד לדחות סיפוקים, לווסת רגשות, להתחזק ולפתח עצמאות. עם זאת, כאשר מדובר בחוסר מענה מתמשך על צרכים חשובים של הילד, חוסר קשב חמור אליו, הכשל האמפתי עשוי להיות טראומתי ובעל השפעה מתמשכת על הילד ולעיתים גם על המבוגר שיגדל להיות.

לפי קוהוט, בכל קשר משמעותי בחיי האדם, הן הצעיר והן המבוגר, קיימים כשלים אמפתיים. גם כאן, מידת השפעת הכשלים על האדם תלויה ביכולת לתקן את הכשל, בטיב הקשר עד כה ובכוחות שברשות האדם. חוקרים רבים סבורים, בדומה לקוהוט, כי הכשל האמפתי הוא תופעה נורמאלית בקשרים אנושיים, ומכאן גם בחוויית הטיפול הנפשי.

גם בטיפול נפשי מתרחשים כשלים אמפתיים, וגם הם- כמו בקשר בין הילד הצעיר לדמויות החשובות בחייו- חד צדדיות, המטפל עלול להיקלע לכשל אמפתי כלפי המטופל. כשל אמפתי בטיפול עשוי להתרחש כאשר המטפל אינו מזהה כהלכה את צרכיו של המטופל, או מגיב אליהם באופן שאינו נכון עבור המטופל. כשל אמפתי מצד המטפל אינו בהכרח הרסני עבור התהליך הטיפולי, בעיקר כאשר הוא איננו חוזר על עצמו וכשהמטפל מצליח לזהות את הכשל ולהימנע ממנו להבא.


בטיפול הנפשי קיימים סוגים שונים של כשלים אמפתיים. בראשם, עומדים כשלים אמפתיים אותם מסוגל המטופל לזהות ולהעלות בשיחה, כמובן לא בשמם המקצועי. במקרים אלו, לרוב מופגנת אכזבה או כעס כלפי המטפל. במקרים אחרים, המטופל עשוי להרגיש ולהביע חוסר נוחות, על אף שלא ידע לדווח על הכשל האמפתי.

במקרים אלו, יוכל המטפל לזהות סממנים מסוימים כמו תזזיתיות, שתיקה, הימנעות מקשר עין, דיבור מואץ, חוסר סבלנות, החסרת פגישות, הפרת ההסכם הטיפולי וכיוצא באלה.

קיימות סיבות שונות בגינן מתרחש כשל אמפתי בטיפול הנפשי, אשר במרבית המקרים לא ניתן לחזות את התרחשותו מראש ולא ניתן למנועו מבעוד מועד.

כשהכשל האמפתי מזוהה ע"י המטפל, לעיתים נכון להעלות את הכשל למרחב הטיפולי, לדון בו, לבדוק את מידת הנזק שהסב ולתכנן כיצד ניתן להימנע ממנו בהמשך. במצבים אלו, הכשל האמפתי עשוי לקדם את התהליך הטיפולי, להעצים את הקשר שבין המטפל למטופל ואת ההתקשרות שביניהם.

עוד על היינץ קוהוט ופסיכולוגיית העצמי:
http://www.tipulpsychology.co.il/articles/self-psychology.html


מה ההבדל בין סימפתיה לאמפתיה?

סימפתיה היא יכולת להבין את רגשות האחר, להזדהות ולגלות אכפתיות.

אמפתיה היא מסוגלות להרגיש את רגשותיו של האחר כאילו הם שלו, לספוג את האנרגיות של אחרים, להבין ברמה העמוקה את התחושות שלהם, גם בלי לדבר עליהן בגלוי. 

רבים חווים אמפתיה כמניפולציה, לא מאמינים בה, לא חווים את העולם כמקום שיש בו באמת אמפתיה. הם חושבים שנחמדות היא מופע מזויף. אבל אמפתיה היא החומר הקיומי שאנחנו מעבירים זה לזה.

 

יישומי אמפתיה בטיפול CBT

הסכמה

תיקוף החוויה של המטופל, disarming של התנגדות שבאופן טבעי אנו מביאים לטיפול פסיכולוגי, כשהמטפל מסכים אתך, גם אם אתה מביא משהו ביקורתי, זה ביטוי מאוד חזק לאמפתיה. אי הסכמה תיצור אצלך התנגדות. 

 

MENTALIZATION

 

פרדוקס הקבלה acceptence paradox

גם אם המטופל אומר לפסיכולוג שהוא המטפל הכי גרוע בעולם, הדרך הנכונה שלו להתמודד היא לקבל את דברי המטופל וליצור סיטואציה פרדוקסלית.  זה הכיוון וסביר שזה יגרום לך בעיקר לצחוק על עצמך. 

אם המטפל לא מסכים, יווצר כשל אמפתי (שאינו מהווה הזדמנות התפתחותית משמעותית כמו בטיפול קוהוטיאני) ומכאן קצרה הדרך להתנגדות לטיפול.

 

אמפתיה למחשבות ואמפתיה לרגשות

אמפתיה למחשבות

שיקוף תוכן, המטפל חוזר על דברי המטופל. טכניקה שמטפלים עושים גם כדי ליצור הד של המחשבות האוטומטיות השליליות. המילים שלנו מאוד רלוונטיות בטיפול, מטפל CBT טוב ירגיל את המטופל שהוא קשוב למחשבותיו, למה שנאמר בסאב-טקסט.

אמפתיה לרגשות

הרגשות מחוברות חזק למחשבות. אם המטופל דיכאוני, חשוב שהמטפל ירגיש אילו רגשות עלו במהלך השבוע - כמו עצב, ייאוש או כעס.

ב-CBT מגיעים לרגשות דרך מחשבות והתנהגות.

רגש אינו נגיש עד הסוף למטפל, והדרך לשפר את רגשות המטופל היא באמצעות האפיק הקוגניטיבי.  מטפל טוב ישיים (naming) את הרגש, גם אני המטופל לא מצליח לתת לו שם בעצמו. אשרור ותיקוף לרגשות הם החוויות הטיפוליות החזקות ביותר שקיימות. 

אמפתיה יכולה לבוא גם דרך התייחסות של המטפל כלפי שפת גוף בהתייחסותו לחומרים שאינם מילוליים.

טיפול CBT מתבסס כמו כל טיפול אחר על אמפתיה, אבל זו גם מלכודת, כי עלולה להתפתח תלות רבה מדי בטיפול, שאינה עומדת בקנה אחד עם עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. טיפול שמתבסס על הרגעה, הכלה או החזקה אינו נתפס כחיובי לפי עקרונות טיפול CBT. על אף שהאמפתיה נוכחת לאורך כל התהליך, היא רק שלב ראשוני בטיפול CBT, ואנו אמורים לעבור די מהר לשלבים הבאים. 

 

האם אפשר להיות אמפתי גם כלפי מחשבות מאוד קשות של המטופל? 

מטפל CBT טוב יהיה אמפתי גם כלפי מחשבות טורדניות ומחשבות נוראיות, אך לא בהכרח יצדיק את התנהגותו.

 

חשיפה עצמית self disclosure בטיפול CBT 

המטפל המשקיע יוכל לשתף אותך ברגשות הקשים שיש לו, גם אם הם כלפייך. המטפל אמור להגיד אם קשה לו, או אם הוא מרגיש תקיעות בטיפול, מה שעשוי לתרום לתהליך העבודה המשותף. 

לדוגמא, נער שמשתולל אצל פסיכולוג קליני, הביאו אותו בכוח לקליניקה והוא הורס דברים בחדר. מטפל שישתף ויגיד שזה מכעיס אותו, עשוי ליצור בהקשר הנכון חופש, אותנטיות, קירבה והעמקה של הקשר הטיפולי. הנער ניסה לבדוק את הגבולות והמטפל נתן לו משוב יקר וחשוב. 

המטפל יתחיל משפט תיאורי ב"אני מרגיש" ולא "אתה גורם לי ל..".

מטרת גילוי הרגשות היא לקדם את המטופל ולא להוות מיכל רגשי עבורו. מטפל טוב יפעיל שיקול דעת בעניין הזה. ההנחה היא שאנחנו לא צריכים את המטפל כאובייקט (פסיכולוג כל יכול, או "קוסם") ,אלא מוכנים לקבל אותו כסובייקט.

 

איך פסיכותרפיסט CBT יכול למנוע או לצמצם כשלים אמפתיים? 

1. אמפתיה - מילן קונדרה טבע את המושג הרגשה משותפת - Co-feeling - כשהוא מתייחס כנראה ליכולת הדיאלקטית לוותר על שליטה ובו בעת לקיים שיתוף רגשי וחוויתי.

2. להשאיר את האגו מחוץ לחדר הטיפול ולהימנע משיפוטיות: זו כמובן הפרזה תובענית מדי, אבל מטפל CBT ירגיש שהוא מסוגל לשאת את המשוב של המטופל וההתייחסות כלפיו כאיש מקצוע שאינו מושלם.

3. הימנעות ממתן עצות או ייעוץ מעשי- בדרך כלל כולנו יודעים מה אנחנו אמורים לעשות. בכל אופן, המוקד של טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי אינו לשמש מקור להדרכה מעשית על התנהגות בעייתית, אלא ללמד אותנו כיצד לחשוב אחרת על הדברים. 

4. עידוד והערכה: בטיפול דינמי בגישת פסיכולוגית העצמי, זה נקרא mirroring, צורך בהתפעלות. ילד שמצייר ציור בגיל 4 ומראה את היצירה להוריו, זוכה בדרך כלל בהתפעלות. כחלק מתהליך ההתפתחות האנושי, אנחנו צריכים ללמוד איך לתת משוב וציון לרמת הביצוע שלנו, בלי שיהיה תיקוף חיצוני שתמיד יחזק אותה. בכל פגישה טיפולית חשוב שתהיינה נקודות של עידוד והערכה. אפשר למשל ללמד מטופל לעשות שימוש בהומור.

5. שאלות פתוחות וסקרניות שמטרתן לעודד את המטופל לדבר

איך הרגשת? עידוד של פיתוח מנטליזציה אצל המטופל.  מנטליזציה היא למעשה תהליך הבנת המצב המנטלי בו נמצא האדם, הכולל את רגשותיו, תשוקותיו כוונותיו ורצונותיו בזמן נתון. באמצעות המנטליזציה קובע האדם את האופן בו ינהל את תחושותיו, מחשבותיו ותגובותיו למצבים. בעזרת מנטליזציה מתאימה ואדפטיבית, מסוגל האדם לשמור על מערכות יחסים, להבין את מצבו הפנימי, ליצור תחושת זהות קוהרנטית ויציבה, גמישות התנהגותית ועוד. למעשה, יש המאמינים כי מנטליזציה עומדת בבסיס הבריאות הנפשית והחוסן הנפשי, ועל כן היא תהליך הכרחי בטיפול נפשי.

 

הבדלים אינדיבידואליים באמפתיה 

כולנו שונים אחד מהשני במידת הפעילות המוחית הקשורה לאמפתיה המתרחשת כאשר אנו עדים לכאב של מישהו אחר.

מחקרים מעניינים מתארים את הורמון האמפטיה - אוקסיטוצין - כבעל השפעה רבה על עניין וקרבה לאחרים, בעיקר אצל יונקים. 

 

מקצוע

רופאים בבתי חולים אשר חשופים באופן שוטף לכאבם של מטופלים, מראים תגובה מוחלשת באזורים הקשורים לאמפתיה, ייתכן בשל הצורך להתמודד ו"לשרוד" את המקצוע בצורה יעילה.

אם אכן התגובה האמפתית מושפעת מן המקצוע בו אנשים עובדים, עולה השאלה האם האמפתיה יכולה להיות קשורה גם לאורח חיים מסוים?

 

העדפה מינית

במחקר הנערך באוניברסיטה בסין, נבחנה מידת האמפתיה אצל אנשים המנהלים אורח חיים סאדו-מאזוכיסטי, הידוע כ- BDSM.

החוקרים הריצו מחקר ראשוני על משתתפים בפורום BDSM אינטרנטי, ומצאו שנשים בתפקיד ה"כנוע" הראו תגובה מופחתת לכאבם של אחרים, וקיבלו ציונים נמוכים בשאלון המודד אמפתיה.

 

 

 

כתבו: ד"ר אילן ערן, יעל טל, איריס צח ואיתן טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

גלי וינרב (2018). על רומנטיקה של נברנים ותרופה ללב שבור של בני אדם. מתוך אתר גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001256131

סיון, י. (2019). אמפתיה בטיפול: בין חלחול למלאכת כריה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 15/1/2019, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3763

  

Lerner, S., & Jimenez, X. (2015). Empathic Failures from the Patient Perspective: Validation in the Acute Setting. Journal of Patient Experience, 2(1), 29–31. http://doi.org/10.1177/237437431500200107

 

Luo S., and Zhang X., (2017). Empathy in female submissive BDSM practitioners. Neuropsychologia. ;116(Pt A):44-51. doi: 10.1016/j.neuropsychologia.2017.01.027

Song, M.-K., Choi, S.-H., Lee, D.-H., Lee, K.-J., Lee, W. J., & Kang, D.-H. (2018). Effects of Cognitive-Behavioral Therapy on Empathy in Patients with Chronic Pain. Psychiatry Investigation, 15(3), 285–291. http://doi.org/10.30773/pi.2017.07.03

https://www.sciencedaily.com/releases/2014/07/140730093516.htm

http://www.news-medical.net/news/20170609/Study-finds-evidence-that-genes-influence-empathy.aspx

https://pdfs.semanticscholar.org/86c1/6a8c11f64792eb7ec1414f43eafb7154c201.pdf

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר