מהי אמפתיה? איך להיכנס לנעלי האחר ולעזור לו להרגיש טוב?

אמפתיה

אמפתיה בטיפול פסיכולוגי

 

 

 

מה ההגדרה של אמפתיה?

 

אמפתיה כמנגנון נפשי שואפת לייצר חיבור וקשר בין עולמות פנימיים נפרדים, לייצר מקום מפגש בין סובייקטים במהלך טיפול פסיכולוגי המבוסס על הבנה הדדית של האחד את השני. אמפתיה משמעה להכיר ברגשות ובמחשבות העצמאיות של האחר כשלב ראשון ואז לנסות ולמקם את עצמנו בתוך עולמו הפנימי של האחר ולהזדהות עם החוויה הפנימית שלו. לנסות לחוש את מה שהוא חש ומרגיש, לנסות לחשוב את המחשבות שעוברות בראשו, לנסות להתבונן על העולם מנקודת-המבט שלו.

 

מבחינה התפתחותית, האמפתיה ממלאה תפקיד מרכזי בקשר שבין האם והתינוק. במידה והכל מתנהל כשורה תחילת הקשר  בין האם והתינוק מתאפיינת במושקעות אמפתית בצורתה הקיצונית ביותר – כלומר, בהפיכתם של השניים לאחד. האם מוותרת באופן לא-מודע על הסובייקטיביות שלה ומבטלת אותה למען ההשקעה בהתפתחות הסובייקטיביות של התינוק. בכל פעם שהיא מוותרת על שעת שינה שלה בכדי להזין/להרדים/לחמם את תינוקה היא מעמידה את צרכיו לפני צרכיה, או במילים אחרות מעמידה את הסובייקטיביות שלו בעדיפות גבוהה יותר מהסובייקטיביות שלה. כאשר דבר זה מתרחש לאורך זמן, נבנית אצל התינוק תחושה פנימית של עצמי מגובש ומלוכד.

  

כמובן שההתפתחות מהולה גם בכשלים אמפתיים רבים של האם.  ישנם רגעים שבהם האם אינה מצליחה למרות מאמציה למנוע מהתינוק כאב פיסי ונפשי. במידה ומצבים אלו מתרחשים בתדירות ובעצמה סבירים, הם הופכים לחוויות של צמיחה וגדילה. ברגעים אלו התינוק לומד שהחוויות שלו נפרדות מחוויותיה של האם, שהכאב שלו הוא רק שלו לפעמים. זוהי למידה הכרחית גם אם קשה, ובסופו של דבר תאפשר לתינוק להפוך אוטונמי ונפרד רגשית מהאם.

 

לעומת זאת, אם הכשלים האמפתיים תדירים ועצמתיים הם עלולים להפוך טראומטיים ולעכב את הנכונות של התינוק להכיר בנפרדות שלו מהאם. במצבים פתולוגיים קיצוניים האדם המבוגר ימשיך לחיות בעולם שבו אנשים הם רק אובייקטים שנמצאים שם לשימושו, כמו האם המוקדמת, ללא יכולת להכיר בעולמם הפנימי או אפילו לשער את קיומו.

 

על-פי היינץ קוהוט, אמפתיה היא שמגדירה את המפגש הטיפולי.  בלעדיה לא יכולה להתקיים סיטואציה טיפולית כלל. האמפתיה היא שמאפשרת להכיר ולכבד את העולם הפנימי של האחר. היא שמגייסת אותנו לפעול באופן מיטיב כלפי האחר. היא שמכווינה אותנו בבחירות הטיפולית שלנו, במילים שאנו אומרים ובמעשים שנבחר לעשות במהלך הטיפול. בנוסף, היא שמאפשרת למטפל להבין את המטופל ולהצליח לראות את העולם כאילו "הוא צועד בנעליו". לבסוף, ההבנה של המטפל את המטופל  באמצעות המושקעות האמפתית  מהווה תהליך מגדל בשביל המטופל שלא חווה במהלך שנות חייו הראשונות  מושקעות אמפתית מספקת.

 

אם כן,  התפקיד של האמפתיה בטיפול הוא נרחב ומשמעותי לאין שיעור. עם זאת, ידוע לכולנו שהאמפתיה הינה מנגנון נפשי שנתון לתנודות ולשינויים. הוא מופעל בעצמה במקרים מסויימים ומול מטופלים מסויימים ובמקרים אחרים נראה שהוא פועל באופן חלקי או חסר לחלוטין.

 

נראה שיש צורך בהתכווננות ומאמץ על מנת לפגוש את העולם הפנימי של המטופל ואת החלקים הלא פשוטים שהוא מעורר בנו.   

 

דבר זה מעורר מספר שאלות בהן נרצה לדון במהלך הפגישה שלנו:

מדוע במצבים מסויימים המטפל אינו מצליח להיות אמפתי מספיק למטופל שלו?

מדוע מטופלים מסויימים מעוררים אמפתיה באופן ספונטני ואחרים לא?-

מה על המטפל לעשות במצבים בהם האמפתיה אינה צומחת באופן טבעי?

האם עליו להניח שאינו יכול לטפל במטופל מסויים או שעליו לעבוד באופן אקטיבי בכדי לעורר אמפתיה כלפיו?

ואם בחרנו באפשרות השנייה, באילו כלים עלינו להשתמש בכדי לעורר אמפתיה?   

 

 

מהו כשל אמפתי?

 

 

 

מה ההבדל בין סימפתיה לאמפתיה?

 

סימפתיה היא יכולת להבין את רגשות האחר, להזדהות ולגלות אכפתיות.

אמפתיה היא מסוגלות להרגיש את רגשותיו של האחר כאילו הם שלו, לספוג את האנרגיות של אחרים, להבין ברמה העמוקה את התחושות שלהם, גם בלי לדבר עליהן בגלוי. 

רבים חווים אמפתיה כמניפולציה, לא מאמינים בה, לא חווים את העולם כמקום שיש בו באמת אמפתיה. הם חושבים שנחמדות היא מופע מזויף. אבל אמפתיה היא החומר הקיומי שאנחנו מעבירים זה לזה.

אמפתיה היא לא רק ״להיות אמפתי״, היא גם להביא את האחר לתחושה שאתה אמפתי כלפיו. 

 

 

אמפתיה זה להרגיש עם האחר ולא להרגיש בשבילו

 

אמפתיה שונה מסימפטיה, שהיא בעיקרה צורת ביטוי של ענין וחמלה. יש בסימפטיה מימד הגנתי של מרחק מהאדם הסובל. לעיתים קרובות נעשה שימוש מוטעה באמפתיה כדי לבטא חום, קבלה, שהן למעשה תגובות סימפטיות כלפי האחר,ללא קשר לאופן בו הוא מתקשר.  אמפתיה, לעומת זאת, היא יכולת המטפל להרגיש את מה שהמטופל מרגיש (מבלי להזדהות עמו באופן מלא).

 

אם כך, אמפתיה אינה שווה לתחושה נעימה, מנחמת ועוטפת.

 

יש הרבה מטפלים בתחילת דרכים שמגלים בתוכם תגובות עוינות או חרדות כלפי המטופל  ומבקרים את עצמם על היותם "חסרי אמפתיה".

 

חשוב להודות בכך שהתהליך הטיפולי כולל בתוכו גם הרבה רגשות שליליים, ולהכיר בהם. מטפלים שמגיבים לרגש שלילי מביעים דווקא אמפתיה גבוהה ולא נמוכה, כי הם באמת מרגישים יחד עם המטופל, גם רגשות שלא נוח לאיש להרגישם.  

 

 

אמפתיה רגשית ואמפתיה קוגניטיבית

 

בספרות המקצועית קיימת הבחנה בין שני סוגי אמפתיה: 

 

אמפתיה רגשית שמה דגש על הפן הרגשי של האמפתיה. ההתייחסות היא לתחושות של שמתעוררות בקרב האדם האמפתי והן לזיהוי תחושותיו ומצוקותיו של האדם האחר.

 

אמפתיה קוגנטיבית, לעומת זאת, שמה דגש על הפן הקוגניטיבי של האמפתיה. הדגש כאן הוא על היכולת לשים את עצמי בנעליו של האחר ולהבין מה הוא חושב. ההבדל נעוץ בכך שניתן להבין את מקומו של האחר מבלי להתייחס לרגש שלו, מדובר על הבנה של מצבו המנטלי.

 

מחקר מ-2023 ביקש לבחון את הקשר בין אמפתיה וזיכרון (שנמצא קשור בעבר לאמפתיה) במהלך תקופת הקורונה (Cho et al, 2023).

ככלל, נמצא כי לא היה קשר בין אמפתיה לבין זיכרון מדויק יותר. יחד עם זאת כאשר נעשתה הפרדה בין אמפתיה רגשית לבין אמפתיה קוגניטיבית נמצא כי אמפתיה רגשית גבוהה יותר קשורה לזיכרון מדויק יותר. 

 

 

חידושים בחקר האמפתיה

 

מחקרים שנערכו בעשור או שניים האחרונים, בייחוד בתחום מדעי המוח, תרמו להבנה מדויקת יותר של אמפתיה.

 

במונחים עכשוויים, אמפתיה היא היכולת להבין, לעבד ולשתף את המצב הרגשי והחוויות של אחרים. מעורבות אמפתית תלויה הן ב׳הדבקה רגשית׳ והן ב-Theory of Mind, כמו גם בתהליכי ויסות עצמי של רגשות והערכה עצמית, במוטיבציה ובכישורים והחלטות בין-אישיות.

 

DSM-5, המהדורה האחרונה של ספר האבחנות הפסיכיאטרי, ממשיג אמפתיה כמימד של תפקוד אישיותי שקשור להבנה והערכה של חוויות ומוטיבציות של אחרים, סובלנות כלפי נקודות מבט שונות והבנת השפעות ההתנהגות האישית על אחרים.

 

 

הבדלים אינדיבידואליים באמפתיה

 

כולנו שונים אחד מהשני במידת הפעילות המוחית הקשורה לאמפתיה המתרחשת כאשר אנו עדים לכאב של מישהו אחר.

מחקרים מעניינים מתארים את הורמון האמפטיה - אוקסיטוצין - כבעל השפעה רבה על עניין וקרבה לאחרים, בעיקר אצל יונקים. 

 

 

מקצוע

 

רופאים בבתי חולים אשר חשופים באופן שוטף לכאבם של מטופלים, מראים תגובה מוחלשת באזורים הקשורים לאמפתיה, ייתכן בשל הצורך להתמודד ו"לשרוד" את המקצוע בצורה יעילה.

אם אכן התגובה האמפתית מושפעת מן המקצוע בו אנשים עובדים, עולה השאלה האם האמפתיה יכולה להיות קשורה גם לאורח חיים מסוים?

 

 

העדפה מינית

 

במחקר הנערך באוניברסיטה בסין, נבחנה מידת האמפתיה אצל אנשים המנהלים אורח חיים סאדו-מאזוכיסטי, הידוע כ- BDSM.

החוקרים הריצו מחקר ראשוני על משתתפים בפורום BDSM אינטרנטי, ומצאו שנשים בתפקיד ה"כנוע" הראו תגובה מופחתת לכאבם של אחרים, וקיבלו ציונים נמוכים בשאלון המודד אמפתיה.

 

 

איך אוכל לפתח יותר אמפתיה?

 

הקשבה לאחרים, עיסוק במעשים שמערבים נתינה לאחר, צפייה בהתנהגויות אמפתיות של אחרים וניסיון לדמיין את עצמך בנעלי האחר  - כל אלה אסטרטגיות שיכולות לעזור לבנות אמפתיה.

 

 

כתיבה:

 

ד"ר אילן ערן,  פסיכולוג קליני מומחה,

עם מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

  

 

 

עדכון אחרון:

 

31 באוקטובר 2025

 

 

 

 

 

מקורות:

 

גלי וינרב (2018). על רומנטיקה של נברנים ותרופה ללב שבור של בני אדם. מתוך אתר גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001256131

 

טייטל, א (2015). הכשל האמפתי בטיפול קבוצתי. https://ebooks.psik.io/book?book_id=3260

 

סיון, י. (2019). אמפתיה בטיפול: בין חלחול למלאכת כריה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 15/1/2019, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3763

 

Cho I, Cunningham TJ, Daley RT, Kensinger EA, Gutchess A. Empathy, memory, and aging during the COVID-19 pandemic. Curr Res Ecol Soc Psychol. 2023;4:100105. doi: 10.1016/j.cresp.2023.100105. Epub 2023 Apr 17. PMID: 37091210; PMCID: PMC10110281.

 

Decety, J., & Moriguchi, Y. (2007). The empathic brain and its dysfunction in psychiatric populations: implications for intervention across different clinical conditions. BioPsychoSocial medicine, 1, 22

 

Lerner, S., & Jimenez, X. (2015). Empathic Failures from the Patient Perspective: Validation in the Acute Setting. Journal of Patient Experience, 2(1), 29–31 

 

Luo S., and Zhang X., (2018). Empathy in female submissive BDSM practitioners. Neuropsychologia. ;116(Pt A):44-51

 

Song, M.-K., Choi, S.-H., Lee, D.-H., Lee, K.-J., Lee, W. J., & Kang, D.-H. (2018). Effects of Cognitive-Behavioral Therapy on Empathy in Patients with Chronic Pain. Psychiatry Investigation, 15(3), 285–291.

 

https://www.sciencedaily.com/releases/2014/07/140730093516.htm

 

http://www.news-medical.net/news/20170609/Study-finds-evidence-that-genes-influence-empathy.aspx

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2025

 

שיחת ייעוץ