איך להעביר משוב וביקורת בונה לפסיכולוג שלך ו״להישאר בחיים״?

דרג פריט זה
(1 הצביע)
איך לתת משוב לפסיכולוג שלי? איך לתת משוב לפסיכולוג שלי?

 

איך להגיד לפסיכולוגית שלך

מה היא צריכה לתקן בטיפול?

 

 איתן טמיר, מ.א., ראש המכון 

 

מטפלים, פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים, אינם חפים מטעויות. 

 

ממש לא. 

 

מטפל עשוי לדבר יותר או פחות מדי, לתייג רגשות באופן שגוי ונמהר, לנקוט עמדה דעתנית מעולמו האישי ולייעץ באופן לא מותאם, לאחר באופן כרוני לטיפול, להיות שיפוטי,  לנקר ואף להירדם במהלך הסשן, או לעצבן את המטופל בדרכים מגוונות אחרות. 

 

כאשר צץ קונפליקט מול המטפל, חשוב שתציפו אותו בזמן אמת. 

 

ראשית, אם אתם נמצאים בתחילת התהליך הטיפולי, תגובת המטפל ו״המוזיקה שלה״ תעזור לכם להחליט אם המטפל הזה מתאים לכם או לא. 

 

אבל מה שיותר חשוב:  

 

אחת המטרות המרכזיות של טיפול נפשי היא ללמוד כיצד לתת משוב לגבי בעיה ביחסים ו״להישאר בחיים״, כלומר לשמר את הקשר ואולי אפילו לקדם אותו. 

כן, רבים מאיתנו נוטים להתמקם בעמדה קיצונית למדי על הרצף, אולי מתוך חרדה מוקדמת לאבד את האחר כתוצאה מביטוי אי-נוחות. 

חלק מאיתנו נמנעים לחלוטין ממתן משוב, בעוד אחרים מתקשרים את הקושי באופן לא יעיל. 

באמצע הרצף נמצאת אסרטיביות, מיומנות מאוד בריאה שמאפשרת לנו גמישות פסיכולוגית ניכרת. 

 

Feedback your therapist

משוב לחיזוק הברית הטיפולית

מחקרים רבים הראו שמשתלם לתת משוב למטפל, דבר העשוי לחזק את הברית הטיפולית בין השניים. 

כמו בכל מערכת יחסים, גם ברית איתנה בין מטפל למטופל מתאפיינת בפתיחות, באמון ובשיתוף פעולה והיא מהותית ביותר להשגת יעדי הטיפול. 

למעשה, הקשר בין השניים חשוב להצלחת הטיפול יותר מאשר סוג הטיפול ומשכו.  

 

הסיבה שהעידוד שלי לשתף את המטפל בביקורת עשויה לתרום לכם, מגובה במחקרים בפסיכותרפיה, לפיהם בערך 20% מהמטופלים יסיימו את הטיפול מוקדם מדי, מבלי לומר למטפל מדוע

 

אז רגע לפני שאתם מתייאשים בתסכולכם המובן, הנה מספר עצות וטיפים כיצד למשב את המטפל, לחזק את יעילות התהליך ולמנוע סיום מוקדם של הטיפול (מציאותי או פנימי):



תהיו דוגרים -  דברו על החששות ובטאו ביקורת 

 

אם לא בטיפול שלכם, אז איפה?

 

אחרי היותי מטופל ב-4 טיפולים פסיכודינמיים של יותר משנה (בעצם הייתי בטיפול לפחות שליש מחיי...מה שמגדיר אותי כבר כ-Well Analayzed), אני יכול להעיד בראייה לאחור שכל ביקורת שהבעתי בתוך הקשר הטיפולי תמיד תרמה לתהליך.

זה עבד גם להיפך -  חומרים קליניים שלא עובדו בזמן אמת נותרו מבודדים, נחלמים בתזזית ומחרידים. 

המרחב הטיפולי הוא מיקרוקוסמוס של החיים הבין-אישיים עצמם. אם יש לכם נטיה לרצות אחרים, זו בדיוק ההזדמנות המתאימה להניע שינוי שתזכרו תמיד. 

 

במצבים בהם עולה הרגשה לא נוחה, מומלץ לומר משהו כמו  ״הייתי רוצה לדבר על הרגשות שלי בנוגע לטיפול״ או ״נפגעתי ממה שאמרת״ או ״ההמלצה שנתת לי בפגישה הקודמת לא עזרה לי, כי...״

 

לרוב, קשה למטופל לבקר את המטפל ישירות, כנראה מתוך פחד ארכאי להרוס את היחסים: 

מחקר הראה שיותר מ-70% מהמטופלים שיקרו בנוגע לחוויית הטיפול שלהם, למשל העמידו פנים שהם מסכימים עם המלצות המטפל. 

ואולם, ׳שקרים לבנים׳ כאלה מביאים למצב בו צרכי המטופל נותרים חבויים, לעיתים מגונים ומבוישים, ופשוט אינם נענים. גם כאשר נעשה ניסיון לשתף, נעטף המשוב במחמאות ועשוי לגרום לביקורת שלא להישמע.

כן, כולנו אוהבים מחמאות ולכולנו קשה עם ביקורת.

 

פעם טופלתי אצל פסיכואנליטיקאית חכמה עד מאוד. במפגש העשירי בערך אמרתי לה שאני מרגיש שיפור ואני רוצה לפרגן לה על זה.

היא השיבה משהו בסגנון:

״תודה. אבל חשוב לי שתדע שאני מוכנה לשמוע גם את מה שלא עובד לך פה...״.

חזק. 

 

 

בחנו את תגובת המטפל

 

המטפל אמור להיות פתוח למשוב, כן, גם לביקורת. 

 

מטפל טוב יידע לתת תגובה חיובית ואמפטית לביקורת שלכם, אם דרך התנצלות, אם באמצעות הצעות לשיפור התקשורת בטיפול ואם בבחינה לא מתנשאת של תחושתכם כמטופלים, אחרי שאזרתם אומץ ואמרתם מה שעל לבכם (מומלץ מאוד לקיים את השיחה פנים אל פנים ולא בהודעת טקסט או מייל). 

מאידך, ישנם מטפלים עקשנים ונוקשים, שיגיבו באופן לא מתקף (קראו כאן על מהו תיקוף), למשל בתיוג המטופל כ״מתנגד״ או שיקשרו בשוגג בין תלונות המטופל לבין נושא פסיכולוגי לא פתור מעברו. 

 

החיבור לעבר יכול להיות נכון, אגב, אבל מטפל שנכנס למגננה, הודף, או מגיב בכעס כלפי משוב ענייני, עלול לגרום לכם יותר נזק מתועלת. 

 

במקרה כזה אפשר להתחיל לחשוב ברצינות על החלפת המטפל.

 

יכול להיות מצב שאין התאמה או שהטיפול הפסיכולוגי לא עובד

באלגנטיות, אבל יש מצב שזה לא זה. 



שתפו פעולה למציאת פתרון

 

לאחר שהתלונות הוצפו, הקרקע מוכנה לחיפוש פתרון.

וכמו תמיד, זה סוג של משא ומתן, במובן הטוב של המילה. 

 

מטפלים דינמיים, שרואים ביחסים הטיפוליים נקודת מוקד חשובה לטיפול תופסים פידבק כהזדמנות לחיזוק ברית המטפל-מטופל. 

הם יודעים להכיר באכזבה, בכעס ובתסכול של המטופל והם מזמינים אותו לחלוק עמם עוד מתחושותיו, במטרה ללמוד מה השתבש בטיפול. 

מטפל שמפגין גישה כזו עשוי גם לבחון האם מקור הרגשות השליליים בחוויות ילדות או בטראומה שטרם עובדו בתהליך.  

להפחתת החרדה בעתיד, המטפל עשוי לומר ״אם אגיד או אעשה משהו שיגרום לך להרגיש לא בנוח, אמור לי זאת״. 

 

מהצד השני, מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים עשויים להגיב לפידבק של המטופל בסוג אחר של אמפתיה, נקרא לה מעשית יותר:  

הם ישלפו שאלון רלוונטי (מטפלי CBT אלופים בזה:-)) כדרך לאיסוף מידע על התקדמות הטיפול, או יבקשו מהמטופל לבצע תרגיל התנהגותי מחוץ לגבולות המפגש הטיפולי. כך המטפל יכול לבחון האם התסמינים משתפרים ולבצע את ההתאמות הנדרשות.



אחרי שנוסד שיתוף פעולה פתוח בו משוב הוא דבר רצוי ונמצאו פתרון או תכנית טיפול חדשה, חשוב לחזור ולבדוק האם הטיפול עלה על מסלול שמיטיב עם אתכם. 

כדאי להבהיר, למשל, שהייתם רוצים לבדוק את ההתקדמות בעוד חודש ו/או לשאול את המטפל אם יוכל לומר לו שוב בעתיד במידה וירגיש שאינו מובן כהלכה. בניגוד לאיחוי שבר ביד, ריפוי כאב נפשי אינו תמיד ״חלק״. 

 

לעתים המטופל עשוי לחוש אמביוולנטי ביחס לטיפול, למשל לחוש חרדה בעת שיתוף נושאים קשים ובעייתיים. 

 

הקשר בין מטפל למטופל הוא, בסופו של דבר, בעל המשקל הרב ביותר על צמיחה נפשית. 

 

הקשר הייחודי הזה, לפי מחקרים ולפי הניסיון של רובנו, יהיה מה שתזכרו מהטיפול שנים קדימה…

 

משוב אותנטי מציע הזדמנות לכנות ואינטימיות עמוקות יותר, מה שעשוי להיות נקודת מפנה בטיפול, או בחיים.

 

כל מחשבה מבורכת כאן.

 

תודה על הקריאה!

 

איתן

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020