פגיעות רגשית מול חוסר תיקוף עצמי | תקיעות דיאלקטית ב-DBT

פגיעות רגשית VS היעדר תיקוף עצמי

 

פגיעות רגשית (Emotion Vulnerability) מול חוסר תיקוף עצמי (Self-Invalidation) היא אחת משלוש הדילמות הדיאלקטיות בטיפול DBT.

דילמה זו מתייחסת למתח בין שני קטבים מנטליים, מצב בו האדם תקוע בעמדה דיכוטומית, בה ניתן להיות האחד הקטבים בלבד, אין אמצע. 

 

זוהי דילמה שרבים מאיתנו חיים עמה ביום-יום, גם אם אנחנו קוראים לה בשמות אחרים.

 

 

פגיעות רגשית

 

פגיעות רגשית מוגברת מתבטאת בשליטה רגשית חלשה יותר, שמיוחסת לפי המודל הביו-סוציאלי ב-DBT למקור ביולוגי, מולד. 

המשמעות היא שמערכת הרגש פועלת בעוצמה גבוהה - הרגשות מופיעים מהר, באינטנסיביות גבוהה ולוקח להם הרבה יותר זמן מהנורמה לשכוך.

 

כשאדם נמצא במצב כזה, הוא לא “מרגיש קצת עצוב” או “מעט פגוע” -  הוא נשאב בעוצמה לתוך מערבולת רגשית.

המחשבות, התחושות וההתנהגות נצבעים כולם באותו גוון, אולי קצת להיפך מהשטחה רגשית.

 

מרשה לינהאן תיארה זאת כמו אדם עם כוויות קשות:

גם מגע קל נחווה ככאב עז. לא מתוך בחירה, אלא מתוך רגישות ביולוגית.

 

מבחינתה, אדם עם קשיי ויסות רגשי, שהגיע לעולם עם פגיעות רגשית גבוהה, חי עם מינימום הגנות,  או לדבריה ״ללא עור פסיכולוגי״.

 

 

 

חוסר תיקוף עצמי

 

ההיפך - שליטת יתר - שמיוחסת לפי המודל הביו-סוציאלי ב-DBT למקור סביבתי, נרכש.

במקום לתקף רגש, לשיים ולקבל אותו, האדם מתחיל לשפוט את עצמו באכזריות על היותו רגשני מדי, רכרוכי, לא מספיק חזק ועוד. 

 

  • במקום “אני עצוב” הוא ממסגר את החוויה  כ“אני עצוב וזה אומר שיש בי משהו דפוק”. 

  • לא רק “אני מוצף”, אלא “עוד פעם אני מגזים”

  • במקום“אני חלש”, “זה לא נורמלי”. 

 

כלומר, מעבר מהצפה רגשית מתעוררת מערכת קטגורית של ביקורת עצמית שהתשתית שלה היא היעדר תיקוף וחוסר לגיטימיות לחוות רגש (בעיקר שלילי).

 

 

דוגמה להמחשה

 

אדם אחרי פרידה רומנטית מרגיש בהתחלה כאב, געגוע, חוסר שקט. זה חלק נורמטיבי של תהליך עיבוד אבל על אובדן אדם יקר בתוך מערכת יחסים שאיננה עוד.

כאמור, מה שקורה אצל אנשים עם פגיעות רגשית גבוהה זה שהם נוטים לחוות את המצוקה חזק ומזעזע יותר מהנורמה, קשה להם יותר ולוקח זמן רב יותר לחזור לעצמם ולהתאושש, הרבה פעמים קשה להם יותר להרפות מהיחסים.

 

סבל בל יתואר.

 

בנקודה זו המערכת הנפשית מתגייסת למענה מיידי ומסיטה את התודעה במהירות לקצה השני.

 

קול פנימי מתעורר ואומר:

 

  • “נו באמת, עברו כבר שבועיים”

  • “אנשים שאתה מכיר מתמודדים עם זה הרבה יותר טוב”

  • “אם אני ככה מתפרק כנראה הבעיה היא בי”

 

אם כך, הכאב לא רק שלא נעלם - הוא מוכפל ומשולש, תוך שהוא מתווסף לבושה, חרדה, אשמה ושנאה עצמית.

 

לפי DBT, התקיעות הדיאלקטית בין שני הקטבים הללו, אינה מאפשרת לראות ולבחור את המענה היעיל ביותר, כלומר שהות בדרך האמצע, זו שיש בה פרקטיקה של תיקוף רגשי לצד ניהול של הכאב באמצעות מיומנויות התנהגותיות. 

 

אנשים עם קשיי ויסות רגשי, המתמודדים עם דילמה דיאלקטית זו, למדו את הדפוס הבעייתי בסביבה לא מתקפת: 

משפחות, מסגרות חינוכיות, או אפילו מערכות טיפוליות בהן רגשות נתפסו כמוגזמים, לא לגיטימיים או כבעיה שדורשת תיקון.

 

לפעמים קיימת גם נטייה ביולוגית לביקורת עצמית.

כך או כך, עם הזמן חוסר התיקוף הופך לאוטומטי.

 

 

 

אשליה זמנית של ארגון פנימי

 

לפעמים הקוטב של חוסר תיקוף עצמי מציע נחמה וסדר בתוך הכאוס הלא רצוי, ולכן יש בו תועלת לטווח הקצר. 

 

יחד עם זאת זו אשליה שהמחיר שלה גבוה:

ניכור לרגשות מאתגרים מביא להצטברות של בושה, כעס המופנה פנימה, תחושת פגימות בסיסית וסבל מתמשך.

 

נכון שהמצוקה הפנימית נחלשה ארעית, וזה מקל, אבל האדם סוחב עמו עדות נוספת לנרטיב הבעייתי שהוא ״אדם רגיש מדי״.

 

אחד המענים היפים בשנים האחרונות הוא ההמשגה של אדם רגיש מאוד -HSP - תיאור לא שיפוטי שמציע קיום נורמטיבי של אדם רגיש במיוחד.

 

 

 

דרך האמצע

 

ב-DBT אנחנו לא מנסים לבחור צד בדילמה, אלא להיחלץ ממנה.

 

הדרך מתחילה בלמידה של זיהוי רגשות, הבנה שלהם, קבלה ואז ויסות. זה דורש ארסנל של מיומנות. לינהאן משתמשת בדימוי של מטוס קרב: כשיש פגיעות רגשית גבוהה, ניהול המערכת הרגשית דורש אימון, קשב והרבה תרגול. קשה באימונים קל בקרב. 

במקביל, עובדים בטיפול על פיתוח מנגנון של תיקוף עצמי. שימו לב - לא חייבים “לאהוב” את הרגש, לא מוכרחים להסכים איתו, אבל חשוב להבין, לחמול על עצמך ולקבל. 

 

ההנחה הבסיסית ב-DBT היא שלכל רגש יש סיבה. אם הרגש הופיע, יש עמו הגיון בהקשר מסוים. 

 

תיקוף עצמי אינו מבטל את הרגש, אבל הוא מפחית את הסבל הנוסף. הוא יוצר מרחב בו ניתן לשאת את הכאב הרגשי בלי להילחם בעצמך.

 

 

בסופו של דבר, זה לב העבודה:

לעזור לאנשים לצאת מעמדה קורבנית מול נחשול הרגש, מבלי לתקוף את עצמם.

 

 

  

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל



 



כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר




 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Chapman, A. L. (2018, May 9). Emotion vulnerability and self-invalidation continued. DBT Centre of Vancouver. https://dbtvancouver.com/emotion-vulnerability-and-self-invalidation-continued/

 

Swenson, C. R. (2016). DBT principles in action: Acceptance, change, and dialectics. The Guilford Press.

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2026

 

שיחת ייעוץ