ראשון, 17 ינואר 2016 19:05

ספרציה-אינדיבידואציה בטיפול פסיכולוגי | Separation–individuation

דרג פריט זה
(19 הצבעות)
ספרציה אינדיבידואציה ספרציה אינדיבידואציה

​​

ספרציה-אינדיבידואציה

מהו תהליך ספרציה-אינדיבידואציה?

ספרציה-אינדיבידואציה הוא מונח אותו טבעה הפסיכולוגית מרגרט מאהלר על מנת לתאר את תהליך התעצבות אישיותו של התינוק הבריא כאישיות עצמאית ונפרדת.

מאהלר התייחסה לשלבים המתרחשים עד גיל 3, וכמוה תאורטיקנים רבים אחרים מתייחסים לתקופת הילדות המוקדמת כקריטית ומעצבת להתפתחותו של האדם וקיבוע תכונותיו ונטיותיו.

השלב הספרציה אינדוידואציה הוא השלב הארוך ביותר שמוביל לבניית העצמי.

 

ילדותי השניה:

תהליכי separation–individuation בטיפול נפשי בגילאי ה- 20+

מאת:

לאה מרקו, פסיכולוגית קלינית בתל אביב

לאה מרקו

 

עם התפתחות עולם הטיפול הפסיכולוגי אנו חוזים בהיווצרותם של יותר ויותר תחומי מומחיות ספציפיים.

כדור השלג שהחל להתגלגל בסוף המאה ה-19 עם המטופלות ה"היסטריות" של פרויד בוינה הוסיף לעצמו מסה עצומה של ידע, ניסיון ומחקר.

לעיתים נראה לנו במכון טמיר, שבהיות הפסיכולוגיה מקצוע צעיר מאוד, היא רצה אחוזת תזזית על מנת להיענות לאתגרים שניצבים בפניה:

  • שכלול וגיוון הפרספקטיבות התיאורטיות שבה
  • התאמה למגוון רחב של הפרעות ואוכלוסיות
  • עמידה בקצב של הידע המצטבר בדיסציפלינות משיקות
  • התאמה למציאות התרבותית-חברתית המשתנה תדיר

 

ההבנה לפיה יש לראות את האדם בתוך ההקשר של נסיבות חייו ומערכות היחסים שלו הייתה תזוזה טקטונית בפסיכותרפיה של כמה עשרות השנים האחרונות.

תפיסה זו הושפעה בחלקה מהתפתחויות תיאורטיות בפסיכולוגיה עצמה. בתחילת דרכה היה נהוגה תפיסת ה"פסיכולוגיה של אדם אחד", כלומר התפיסה לפיה נפש האדם מושפעת מהכוחות הדינמיים בין חלקים שונים של עצמה, למשל בין דחפים לבין מוסר.

עם התפתחות תיאוריות יחסי האובייקט נרשם מעבר ל"פסיכולוגיה של שניים", ועלתה חשיבותה של השפעת האינטראקציה של אדם עם סובביו מינקותו ווהלאה על חייו הנפשיים.

בנוסף, התעצבה הפסיכולוגיה העכשווית גם בהתכתבות עם רעיונות פילוסופיים פוסט-מודרניסטיים ואקזיסטנציאליסטיים ומהתפתחות המחשבה הסוציולוגית והתרבותית אשר הציבה את האדם בתוך ההקשר סביבתו, משפיע ומושפע ממנה עד למעמקי הנפש.

כיום, חשיבותה של הבנת המאפיינים הייחודיים של אדם המגיע לטיפול הינה מבוססת.

כאמור, מתוך זה צמחו נישות טיפוליות ומספר תחומי ההתמחות של פסיכולוגים גדלו ללא היכר.

המקום הראשון בו נתקלתי בחשיבות הבנת ההקשר שמתוכו מגיע אדם לטיפול היה במהלך התואר השני, כשטיפלתי במשך שנה בסטודנטים בשירותי הייעוץ של האוניברסיטה.

בהתחלה, כנראה עקב חוסר הניסיון, לא חיברתי את הנקודות המשותפות איתן מגיעים הסטודנטים לקווים היוצרים תמונה.

למזלי, המשכתי לטפל בגילאים אלו גם לאחר סיום לימודי ובהדרגה התחלתי להרגיש שישנם הקשרים החוזרים על עצמם.

 

 Seperation Individuation young adults

 

כאשר עוסקים בטיפול פסיכולוגי בילדים או בייעוץ נפשי לגיל השלישי כמעט מובן מאליו להתייחס באופן ייחודי לאתגרים, לתנאי הסביבה ולקשיים האופייניים לגילאים אלו.

אך מה לגבי גילאי ה- 20+?

אותם "מבוגרים צעירים" פוגשים לראשונה את האקדמיה, את עולם העבודה, את המגורים מחוץ לבית, מערכות יחסים זוגיות משמעותיות ומעגלים חברתיים אשר לאו דווקא מתווכים על ידי הכיתה או המחלקה בצבא.

פעמים רבות זהו גיל של חיפוש, שכן בעולם המודרני מצופה ממבוגר צעיר "למצוא את עצמו", כלומר לבחור מסלול תעסוקתי, לפתח מערכות יחסים בוגרות ולבסס את חייו מחוץ לתא המשפחתי ממנו הגיע. פרויד אמר ש"עבודה ואהבה הן הבסיס לאנושיותנו".

קל לומר, ועבור אנשים בגילאים אלו הרבה יותר קשה לעשות. פעמים רבות ארגז הכלים הנפשי לא תואם את האתגרים ההתפתחותיים שניצבים בפני אנשים בגילאים אלה.

הפער שנוצר יכול להיות זרז ללמידה והתפתחות אולם אצל אנשים שסובלים מקשיים נפשיים שונים הוא יכול להיות הטריגר להגעה לטיפול ומלווה לרוב בתחושות לא פשוטות של לחץ, מצוקה וחוסר אונים. הרבה פעמים אני רואה אנשים שמגיעים עם הפרעות חרדה, דיכאון, קשיים ביחסים וטראומות לא מעובדות אולם התלונה המפורשת עוסקת דווקא יותר בתחושת אי עמידה בציפיות בחיים המקצועיים או האישיים.

 

ש' הגיעה לטיפול בגיל 22 בהפניית המכללה בה היא לומדת עם תלונה על חרדת בחינות חמורה אשר מכשילה אותה בלימודים שוב ושוב. על פניו, הסימפטומים שש' תיארה הם קלאסיים: החל בעלייה הדרגתית במפלס החרדה לקראת תקופת המבחנים, דרך לחץ, הימנעות ודחיינות בלמידה, ועד ל"בלק אאוטים" וסימפטומים פיזיולוגיים בבחינה עצמה. כפי שקורה פעמים רבות עם חרדת בחינות, התחלנו לגלות רקע רגשי וסכמות קוגניטיביות של ערך עצמי נמוך, כישלונות מצטברים, קשיי התארגנות ותכנון, חוסר ביטחון ואי פניות רגשית ללמידה . בהדרגה החלה להביא ש' לטיפול תכנים קשים הקשורים למשפחתה ולאופן בו גדלה.

היא סיפרה על אב מופרע נפש שהיה אלים ורודני כלפי האם והילדים, נכנס ויצא מאשפוזים בעוד אמה, אותה תפסה ש' כפאסיבית וחלשה, שומרת את הראש מעל המים ומנסה לדאוג לצרכי הבית, בעיקר בישולים וניקיונות. ש' אומרת: "איך, איך אמא לא ראתה שאני לא מכינה שיעורי בית, שיש לי הפרעת קשב, שאני כל היום דואגת מה יקרה בבית ולא מתפתחת בבית הספר". מה שש' רצתה לבנות לעצמה בטיפול הוא "עמוד שדרה", מונח בו השתמשה פעמים רבות לתאר את תחושת החרדה, החסך וחוסר הביטחון שגדלה איתם. חרדת הבחינות והקשיים האקדמיים היו אצל ש', כמו במקרים רבים אחרים רק קצה הקרחון של דפוסים ותחושות עמוקות לגבי העצמי והעולם.

seperation individuation mahler

במקרה של ש' נאלצנו לחזור אחורה כדי להתקדם. במשך חודשים ארוכים שוחחנו על משפחתה ועברה הכאוב. בהתחלה זה היה מאוד קשה לש', עבורה זו הפעם הראשונה שהיא מספרת על כך למישהו אחר. למעשה, תמיד התביישה במשפחתה והאשימה את עצמה בכישלונותיה, פעמים רבות דיברה על תחושת פגימות בסיסית שנבעה במידה רבה מהזדהותה עם דפוסי המשפחה. תחושות אלו היו בהתחלה אמורפיות וכלליות. עם התקדמות הטיפול, הבנת הדפוסים המשפחתיים והשפעתם על ההתפתחות שלה כאדם עזרה לה להגיע בסופו של דבר למקום בו יש לה בחירה להיות אחרת ממה שהכירה. בשנתיים הראשונות של הטיפול ש' הרשתה לעצמה, לראשונה בחייה, לחפש את עצמה, לנסות דברים ולהגדיר במילים את מצוקותיה, רצונותיה ושאיפותיה בתחומים השונים של חייה. עבור ש' הפער בין המקום שהגיעה ממנו לבין המקום אליו היא רוצה ללכת היה גדול. ניתן להשוות זאת לילד שעקב בעיה מוטורית לא מצליח לזחול וכבר מצופה ממנו ללכת. ש' השלימה את הפער הזה במידה רבה על ידי תהליך של ספרציה-אינדיבידואציה .

 

 

תהליכי ספרציה אינדיבידואציה בגילאי 20+

כיום, ידוע שאדם ממשיך להתפתח ולהתעצב גם לאחר שנות הילדות.

נראה שבגילאי ה-20+ מתרחשת תקופה נוספת של צמיחה אשר גם היא עוסקת במידה רבה בנפרדות והגדרה עצמית.

באופן דומה לתהליך זה בילדות המוקדמת ישנם שלבים שונים וישנם צרכים התפתחותיים.

לדוגמה, על מנת שילד יעז לצאת ולחקור את העולם והאחרים בו במגרש המשחקים השכונתי עליו להרגיש שאמא מאחוריו, נותנת לו "גב" של ביטחון וקבלה מהספסל. בבגרותנו, אמא כבר לא צופה מהספסל באופן קונקרטי אלא עלינו להסתמך על ההפנמה של פונקציה זו.

על מנת שאישה בת 24 תעז לבדוק מסלולי לימודים שונים ולהתנסות במערכות יחסים שונות על מנת להבין מה מתאים לה, עליה לחוש, בדומה למה שש' אמרה – שיש לה גב, עמוד שדרה. הכוונה היא לביטחון פנימי ביכולות נפשיות של הסתגלות, וויסות, עמידה בתסכולים, ערך עצמי יציב מספיק ועוד.

seperation individuation young adults

 

ביחסי ההעברה בטיפול, הייתי עבור ש' לעיתים אם דוחפת ומקדמת אך גם אמפטית ומכילה, ולעיתים אחות גדולה שעברה את המסע אותו היא עוברת עכשיו.

היא הייתה זקוקה להפנמה מיטיבה יותר של דמויות כאלו כדי לבנות ממנה את עמוד השדרה שלה.

כיום ש' נמצאת במקום מאוד שונה מזה שהייתה בו בתחילת הטיפול:

היא לומדת מקצוע אקדמי אשר מעניין אותה מאוד ומרגישה שלראשונה היא גם נהנית מהלימודים וחווה אותם כמרחיבים אותה.

ש' בנתה בשנה האחרונה זוגיות מיטיבה עם גבר שמולו עשתה עבודה משמעותית של הבעת רצונותיה וצרכיה במסגרת הקשר.

היא למדה להציב גבולות למשפחתה ולשמור על היציבות בחייה בעוד שבעבר הייתה "מתפרקת" ולא מתפקדת במשך שבועות אם היה אירוע קשה בבית ההורים.

כמו מבוגרים צעירים רבים אחרים המגיעים לטיפול, ש' הייתה פעמים רבות במהלך הטיפול מבולבלת לגבי מה היא מרגישה ומה היא רוצה, אולם תמיד חיפשה.

החיפוש בגילאים אלה מתודלק באופן טבעי מפוטנציאל הגדילה הקיים בהם באופן אינהרנטי.

כמו שתינוק רוצה ללמוד ללכת כך מבוגר צעיר רוצה לחצוב לעצמו חיים אשר יגרמו לו מימוש ושמחה.

אגב, כמטפלת אציין שהמוטיבציה לשינוי בטיפול בגילאים אלה נוטה להיות גבוהה במיוחד. בדומה לתינוק, בן ה-20+ ניצב בפני האתגר ההתפתחותי של בניית ישות עצמאית ונפרדת.

מסע זה מערב חיפוש חיצוני ופנימי כאחד, ופעמים רבות אם ישנם קשיים נפשיים העומדים בדרכה של גדילה זו תהליכי הבנייה וההגדרה העצמית משובשים. אולם, כפי שטוענת הפסיכולוגית בהרצאה הבאה, שינויי מסלול קלים בגיל צעיר זה משפיע באופן דרמטי מאוד על המשך החיים. על מנת להתאים את הטיפול באופן המיטבי לטיפולים בגילאים אלה על המטפל להיות רגיש ומיודע להקשר הסביבתי בדמות הלחצים, האתגרים והקשיים האופייניים לגילאים אלה וכמו כן לתמונה ההתפתחותית של האדם ולתהליכי הספרציה אינדיבידואציה המתרחשים בחייו.

הנה עוד פרספקטיבה של הפסיכולוגית מג ג'יי, המתמחה בעבודה קלינית עם גילאים אלה:

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר