מכון טמיר לפסיכותרפיה
הפרעת התפרצות לסירוגין (IED- Intermittent Explosive Disorder), הפרעה חדשה ב-DSM-5, היא קטגוריה אבחונית פסיכיאטרית מובחנת המתאפיינת בתוקפנות אימפולסיבית פתולוגית.
IED נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. ההפרעה מופיעה באפיזודות נשנות ומידת התוקפנות במהלך כל אפיזודה נגזרת ממידת הלחץ הפסיכו-סוציאלי שקודם לה.
מה גורם ל-IED?
להפרעת התפרצות לסירוגין יש סיבות מולדות (גנטיות). סביבתיות ונוריולוגיות.
במאמר זה נתמקד במחקר מעניין שמאיר היבט נוירווגי שמאפיין את ההפרעה:
מחקר חדש, שנערך על ידי צוות חוקרים בשיקגו, מצא כי קשרים מוחיים חלשים בין אזורים מוחיים שאחראים על עיבוד שפה ומידע סנסורי לבין אזורים המקושרים לעיבוד אינטראקציה חברתית, עשויים להסביר התנהגויות של כעס אימפולסיבי ו-IED- הפרעת התפרצות לסירוגין, הפרעת התנהגות שמאופיינת בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות ותואמות סיטואציה.
במחקר, אשר פורסם בכתב העת Neuropsychopharmacology, חוקרים מאוניברסיטת שיקגו שבארה"ב השתמשו בטכנולוגית fMRI בשיטת diffusion tensor imaging, המודדת את נפח ודחיסות החומר הלבן במוח ולמעשה מאפשרת מיפוי של מערכות הסיבים המעבירות מידע בין אזורי מוח שונים.
בחינה זו של הקישוריות בין אזורים שונים הינה חשובה היות ולרוב בקרב נבדקים עם הפרעות פסיכיאטריות לא קיימים הבדלים פיזיים מוחיים בהשוואה לבריאים, אלא הבדלים בקישוריות המוחית בין אזורים. כלומר, אלו לא מבני המוח ששונים בין מי שסובל מהפרעות פסיכיאטריות לבין בריאים, אלא הקשרים בין אזורי המוח הם ששונים באופן משמעותי.
החוקר שיערו כי בחינת החומר הלבן במוח היא המקום הטבעי להתחיל, היות וזה החיווט הטבעי של המוח בין אזור אחד לשני.
תוצאות המחקר הראו מיעוט בחומר הלבן באזור מוחי הנקרא (superior longitudinal fasciculus (SLF בקרב אנשים עם הפרעת התפרצות לסירוגין בהשוואה לאינדיבידואלים בריאים או עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות.
ה-SLF ממוקם בין האונה הפרונטלית (או המצחית) במוח, זו שאחראית על כישורים חברתיים, קבלת החלטות, רגש והבנת תוצאות והשלכות של פעולה מסוימת, לבין האונה הפריאטלית (או הקודקודית) אשר מעבדת שפה ומידע סנסורי. מטאפורית, אזור זה הוא למעשה "סופר- אוטוסטראדה" של מידע, בו עובר מידע רב בין הקורטקס הפרונטלי לבין האונה הפריאטלית.
אטיולוגיה של IED
הגורם המדויק להפרעה אינו ידוע, אך היא ככל הנראה נגרמת ממספר גורמים סביבתיים וביולוגיים:
סביבתיים – מרבית האנשים הלוקים בהפרעה גדלו במשפחות בהן היו שכיחות התנהגויות שכללו התפרצויות ואלימות מילולית וגופנית. חשיפה להתנהגויות כאלה בגילים מוקדמים מעלה את הסבירות לכך שאותם ילדים יפגינו התנהגויות דומות כבוגרים.
גנטיים – עשוי להיות רכיב גנטי המעביר את ההפרעה מהורה לילד.
הבדלים באופן פעילות המוח – עשויים להיות הבדלים במבנה, תפקוד וכימיית המוח אצל אנשים הסובלים מן ההפרעה ביחס לכאלה שאינם.
חיבור בין נוירולוגיה להפרעה מתפרצת לסירוגין
לטענת החוקרים, ממצא זה, לגבי הפחתה בחומר הלבן ב-SLF , המצביע על ירידה בקישוריות בין האונה הפרונטלית לאונה הפריאטלית, עשוי להעיד על כך שקוגניציה חברתית היא משמעותית מאוד בקרב אנשים המתמודדים עם בעיות שליטה בכעסים.
בהתאמה לתוצאות המחקר, אנשים עם בעיות שליטה בכעסים אכן נוטים לפרש לא נכון את כוונותיהם של אחרים במצבים חברתיים. הם חווים אחרים כעוינים, כאשר בפועל הם אינם כאלו, ומסיקים מסקנות שגויות לגבי הכוונות שעומדות מאחורי מעשיהם. בנוסף לכך, הם אינם מעבדים את כלל הנתונים מאינטראקציות חברתיות בהם הם נמצאים. למשל, הם אינם מעבדים עד הסוף שפת גוף או מילים מסוימות ושמים לב באופן סלקטיבי רק לגרויים שמחזקים ומתקפים את אמונותיהם כי האחר קורא עליהם תיגר.
קישוריות מופחתת בין אזורים מוחיים אשר מעבדים סיטואציות חברתיות עשויה להביא לשיפוט לקוי, שבתורו עלול להסלים סיטואציות בעייתייות, להביא לנפיצות ולהסתיים בהתפרצות של כעס וזעם.
הגילוי של ליקויים בקישוריות באזור ספציפי כמו ה SLF מספק נקודת התחלה חשובה למחקרי המשך שיבחנו מטופלים עם הפרעת התפרצות לסירוגין כמו גם כאלו עם הפרעת אישיות גבולית, אשר מראים את אותה אבנורמאליות ב-SLF וכן קשיים רגשיים וחברתיים דומים.
מחקר זה הינו משמעותי מאוד היות ומעיד על כך שישנו ליקוי מוחי מוחשי בקרב אלו עם הפרעת התפרצות לסירוגין ומצביע על כך שההתנהגות האגרסיבית-אימפולסיבית שהם מציגים איננה פשוט התנהגות "רעה" אלא התנהגות הנובעת מבסיס ביולוגי אמיתי אשר ניתן לחקור אותו ולטפל בו.
דרכי התמודדות עם IED
ההמלצות הבאות עשויות לסייע לאנשים עם IED למנוע ממצבי משבר לצאת משליטה:
להתחיל ולהתמיד בטיפול פסיכולוגי – להגיע למפגשים, לתרגל את כישורי ההתמודדות ולהתמיד בנטילת התרופות, אם נרשמו ע״י הרופא המטפל.
לתרגל טכניקות רגיעה – שימוש קבוע בנשימות עמוקות, מיינדפולנס, דימויים מרגיעים או יוגה.
לפתח דרכי חשיבה אלטרנטיביות – שינוי דרכי החשיבה אודות מצבים מתסכלים על ידי שימוש במחשבות רציונאליות, ציפיות הגיוניות ולוגיקה על מנת לשפר את ההסתכלות על אירועים ואת התגובה להם.
להשתמש בפתרון בעיות – גיבוש תכנית למציאת דרך לפתרון בעיות מתסכלות, כולל כאלה שאין להן פתרון מיידי.
ללמוד דרכים יעילות לשיפור תקשורת – הקשבה למסרים שאחרים מנסים לחלוק וחשיבה על התגובה הטובה ביותר האפשרית, במקום לומר את הדבר הראשון שצץ בראש.
לשנות את הסביבה – כאשר ניתן לעשות זאת, כדאי לעזוב או להימנע מסיטואציות בהן האדם מועד להתפרצות זעם.
להימנע מחומרים משני מצב רוח – כדאי להימנע מאלכוהול וחומרים פסיכואקטיביים אחרים.
אורי, גבר בן 41 הגיע לטיפול עם היסטוריה של התפרצויות זעם בלתי נשלטות. הוא התקשה לשלוט בכעס שלו בעבודה, באינטראקציות חברתיות, סיטואציות משפחתיות ובתחום הזוגי. אורי אובחן עם הפרעת התפרצות לסירוגין (IED), המאופיינת באפיזודות חוזרות ונשנות של תוקפנות מילולית או פיזית שאינן פרופורציונליות לאירוע המעורר.
אורי דיווח על היסטוריה ארוכת שנים של בעיות ניהול כעסים. הוא חווה לעתים קרובות עצבנות, תסכול והתפרצויות זעם בתגובה לבעיות או אתגרים בחיי היומיום שלו. דפוס התנהגות זה הוביל לקשיים ביחסיו האישיים והמקצועיים, לאובדן עבודה וליחסים משפחתיים מתוחים. אורי תיאר שהרגיש מוצף וחסר אונים בהתמודדות עם הכעס שלו, מה שהחריף עוד יותר את מצוקתו.
אורי הופנה לקבוצת מיומנויות טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) עם התמקדות בניהול כעסים. במהלך הטיפול, הוא עבד על פיתוח מיומנויות עמידות למצוקה כדי לנהל רגשות עזים והתנהגויות אימפולסיביות. מיומנויות אלו כללו תרגילי מיינדפולנס, טכניקות להרגעה עצמית והערכה קוגניטיבית מחדש
במהלך הטיפול, אורי דיווח על שיפורים בניהול הכעס שלו. הוא הצליח לזהות סימני אזהרה מוקדמים של כעס ולהפעיל מיומנויות עמידות למצוקה כדי למנוע התפרצויות זעם. כך למשל, אורי למד לתרגל נשימות עמוקות והרפיית שרירים מתקדמת כשהרגיש מוצף, שעזרו להרגיע אותו ולהפחית את עוצמת הכעס שלו. הוא גם פיתח הבנה טובה יותר של המחשבות והרגשות הבסיסיים שעוררו את הכעס שלו ועבד על מסגור מחדש של מחשבות שליליות אלו באור חיובי יותר.
אורי גם דיווח על שיפור ביחסים עם משפחתו ועמיתיו לעבודה כתוצאה מהתקדמותו בטיפול. הוא הצליח לתקשר את צרכיו ורגשותיו בצורה אסרטיבית יותר, אך נשלטת, אשר הובילה להבנה ופתרון טוב יותר של קונפליקטים. בחייו הרומנטיים אורי הצליח לשמור על גבולות בריאים ולנהל ביעילות קונפליקטים, וכך הצליח לקיים זוגיות יציבה ומספקת יותר.
ההתקדמות של אורי בטיפול מדגימה את היעילות של קבוצת מיומנויות DBT בניהול הפרעת נפץ לסירוגין. השימוש במיומנויות עמידות למצוקה, במיוחד, סייעו לאורי לווסת את רגשותיו והתנהגויותיו האימפולסיביות. באמצעות תרגול ויישום עקבי של מיומנויות אלו, הצליח אורי לשפר את תפקודו הכללי ואת מערכות היחסים שלו, וחש כי חייו מלאים ומספקים.
חשוב לציין שאין לראות בהתקדמות של אורי "תרופה" ל- IED, אלא כצעד לקראת ניהול הסימפטומים שלו וניהול חיים מספקים יותר. שימוש מתמשך במיומנויות ובטיפול DBT עשוי להיות נחוץ לשמירה על התקדמות וטיפול בכל אתגרים עתידיים שעלולים להתעורר.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
עדכון אחרון:
29 בינואר 2024
מקורות:
Lee R, et al (2016). White Matter Integrity Reductions in Intermittent Explosive Disorder. Neuropsychopharmacology. 2016 Oct;41(11):2697-703