6 נזקים לטווח ארוך של תרופות להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים

נזקים ארוכי טווח של תרופות להפרעת קשב וריכוז

 

נזקים ארוכי טווח של תרופות ל-ADHD

 

האם תרופות לטיפול ב- ADHD, כמו אטנט (אדרל), קונצרטה וריטלין, ויואנס, פוקלין וסטרטרה, בטוחות לשימוש בטווח הארוך?

 

תרופות להפרעות קשב וריכוז תורמות למיליונים ברחבי העולם.

הן שינו חיים עבור דור של מתמודדים ומתמודדות עם קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות, הפרעות התנהגות, אימפולסיביות, קשיי ויסות רגשי ועוד. 

 

יחד עם זאת, מעבר לתופעות הלוואי שקיימות בכל תרופה, נראה שלריטלין ולתרופות סטימולנטיות דומות לה יש נזקים בשימוש ארוך טווח, אליהם bתייחס בטקסט קצר זה.

 

נדגיש כי מדובר במאמר שמעניק ידע תיאורטי בלבד.

כל מקרה חייב להישקל לגופו על ידי פסיכיאטר או נוירולוג. 

 

  

מה יודע המחקר הקליני לומר על הנזקים של טיפול מתמשך בתרופות להפרעות קשב? 

 

מרבית הדאגה הנובעת מטיפול ממושך בתרופות ל-ADHD אצל מבוגרים מתמקדת במחירים הנגרמים עקב מצבים רפואיים נילווים.

 

כפי שנראה, סיכונים הקשורים לשימוש ארוך טווח בהן כוללים מחלות לב, יתר לחץ דם, התקפים אפילפטיים, פעימות לב לא סדירות, התמכרות, שינוי בצבע העור ועוד. 

 

 

מחלות לב ולחץ דם גבוה

 

מרבית התרופות לטיפול ב-ADHD הן ״ממריצות״, שכן הן מבוססת אמפתמין וחומרים קרובים לאמפתמינים.

תרופות אלה עלולות להעלות את לחץ הדם, הטמפרטורה בגוף ואת קצב הלב (גם בטיפול בריטלין לילדים ובני נוער) .

 

תוספת תרופות ממריצות מגלמות בתוכן  סיכון ניכר עבור חולים שסובלים כבר מבעיות לב, זאת לאור דיווחים על תופעות לוואי קרדיווסקולריות והשפעות פיזיולוגיות,  עבור חולים עם מחלת לב קיימת או מחלות לב מבניות, עקב סיכון למוות פתאומי מדום לב, פרפור חדרים, שבץ מוחי ואוטם שריר הלב.

 

 

סיבוכים גופניים

בטווח הארוך, נטילת ריטלין עלולה לגרום לכאבי שריר-שלד, חולשה וכאבי פרקים, בעיקר כאשר נעשה בתרופה שימוש לרעה או שהיא ניטלת במינונים גבוהים.

בטיפול מתמשך בתרופה ייתכנו גם קשיי נשימה, מצב שמחייב פנייה מיידית לעזרה רפואית.

 

 

התקפים אפילפטיים ואירועים מוחיים

 

ההסתברות לאירוע מוחי נמצאת בעליה בקרב מטופלים ותיקים בריטלין ותרופות דומות. 

 

תרופה בשם אטומוקסטין לטיפול בהפרעת קשב, ששייכת למשפחת ה- NRI  (נקראת בארץ גם סטרטרה או אטומיק) אינה ממריצה אמנם, אך שמה נקשר בדופק לא סדיר ואפילו בהתקפי לב ובאפליפסיה והיא אינה מומלצת לאנשים עם היסטוריה רפואית של בעיות איסכמיות.  למרות שקיימות מספר עדויות מחקריות ליעילות של סטימולנטים לטיפול באפילפסיה, מטופלים עם היסטוריה של פרכוסים, מסתכנים בהתקפים מרובים יותר.

 

השפעה שלילית של הנוטלים ריטלין בהקשר זה היא ראייה מטושטשת או פגיעה אחרת בקלט הויזואלי. 

 

שימוש כרוני בריטלין נקשר גם בשינוי במודולציה של המערכת הסרוטונרגית במוח.

מחקר שבחן את ההשפעה של ריטלין על מוחות של עכברים מצא עלייה בצפיפות נוירונים הנושאים סרוטונין בקורטקס הקדמי-אמצעי, הנראית לעין הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך (Daniali et al, 2013).

 

שימוש לרעה בחומרים ממריצים על ידי ריסוק כדורים למטרת הסנפה או הזרקה עלול להוביל לחסימת כלי דם, שתורם בתורו לאירוע מוחי (שבץ) או התקף לב. 

 

 

התמכרות לריטלין

  • צריכת ריטלין כרונית עלולה לגרום לנזק מוחי קבוע tmk בעלי חיים. כבר בעשור הקודם נמצא כי ריטלין יכולה לגרום לשינויים מבניים בנוירונים (תאי עצב) באזורי תגמול פרונטליים במוחם של עכברים, כאשר העדויות לגבי שינויים כאלה אצל בני אדם מעורבות. 

  • עצירה פתאומית של הטיפול בתרופה עלולה לגרום ל״קראש ריטלין״, תופעה מוכרת שמתבטאת בתסמיני גמילה לא נעימים, בעיות שינה, דיכאון ואיטיות חשיבתית. 

  • בחלק מהמקרים, תופעות התמכרותיות לריטלין חופפות לאלו של קוקאין. הסכנה לשימוש לרעה מופיעה בכל חומר ותרופה נרקוטיים, ודאי בריטלין. יש מטופלים שההתמכרות מובילה אותם לריסוק ולהסנפה שתכליתן להשיג תחושת ״היי״, מה שעלול להוביל למצב מסוכן של מוות ממנת-יתר. התנהגות כזו אינה שכיחה אמנם אצל מטופלים ללא עבר של שימוש לרעה בחומרים, אך במידה ומתחילים בהרגל של ריסוק והסנפה, חובה להיוועץ ברופא המטפל ולשתף אותו בפתיחות בעניין.

 

 

בעיות פסיכיאטריות

 

תרופות לטיפול ב-ADHD עשויות להיות קשורות בטווח הארוך לכמה בעיות נפשיות, בקרב 3-10% מהמטופלים. 

חרדה, חוסר שקט, הפרעות בשינה, ברוקסיזם (חריקת שיניים), תנודתיות במצבי הרוח, תוקפנות, דיכאון, קשיי התנהגות, תחושת בלבול ודיסאוריינטציה, נדודי שינה, ירידה בחשק המיני, עצבנות, דלות רגשית, מתח כרוני והתקפי חרדה.

ה-FDA  התריע מפני סיכוי שתרופות ממריצות לטיפול בהפרעה עלולות להוביל גם לסימפטומים של פסיכוזה, ביניהם שמיעת קולות (הלוצינציות) ומחשבות שווא (כמו פרנויה). 

 

 

שינוי קבוע בצבע העור

 

המדבקות הרפואיות דיטרנה נקשרו למצב עורי הקרוי לויקודרמה כימית, הגורם לאובדן בלתי הפיך של פיגמנטציה עורית במקום בגוף בו הוצמדה המדבקה.

לאור כל אלה, על המטופל לעבוד ביחד עם הרופא על מנת לקבוע אם טיפול תרופתי ב-ADHD מתאים לו.

הרופא עשוי לערוך מספק בדיקות על מנת לבחון אם המטופל סובל ממצבים רפואיים שעלולים להתנגש עם הטיפול התרופתי הצפוי. 

 

 

מצבים רפואיים נוספים שבנוגע אליהם יש לעדכן את הרופא המטפל הם אלרגיה או פיתוח רגישות לממריצים, גלאוקומה, מחלות כבד או כליות, טיקים מוטוריים או תסמונת טורט ופעילות-יתר של בלוטת התריס. 

כמו כן, יש לציין בפני המטפל כל תרופה או תוסף תזונה שהמטופל נוטל. אם המטופל מתחיל לקחת תרופות לטיפול ב-ADHD, עליו להגיע למפגשי מעקב תקופתיים על מנת לוודא שאינן גורמות לתופעות לוואי שדורשות התייחסות קלינית. 

 

לרוב, התרופות בטוחות לשימוש והסיכוי לכך שיגרמו לבעיות רציניות הוא אינו גבוה ועבור מרבית המוטפלים, התועלת שבטיפול תעלה על הסיכונים.

 

 

 

עדכון אחרון

31 במרץ 2022   

 

ומומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

 

מקורות:

  

אברמוביץ׳, ד. ושטינברג, ס׳, (2018). ריטלין למבוגרים | מחקרים, אבחון, המלצות וטיפול פסיכולוגי. מתוך אתר מכון טמיר. 

 

Daniali, S., Madjd, Z., Shahbazi, A., Niknazar, S., & Shahbazzadeh, D. (2013). Chronic Ritalin administration during adulthood increases serotonin pool in rat medial frontal cortex. Iranian biomedical journal, 17(3), 134–139. https://doi.org/10.6091/ibj.1173.2013

  

Harstad E, Levy S, Abuse CS. Attention-deficit/hyperactivity disorder and substance abuse. Pediatrics 2014; 134: E293–E301

 

Man, K. K., et al (2016). Methylphenidate and the risk of psychotic disorders and hallucinations in children and adolescents in a large health system. Translational psychiatry, 6(11), e956

 

McCarthy, S. et al. (2018). Effects of long-term methylphenidate use on growth and blood pressure: results of the German Health Interview and Examination Survey for Children and Adolescents (KiGGS). BMC psychiatry, 18(1), 327

 

Pietrangelo, A (2019). Effects of Ritalin on the Body. in Healthline: https://www.healthline.com/health/adhd/ritalin-effects-on-body#1 

 

Tebartz van Elst, L., Maier, S., Klöppel, S., Graf, E., Killius, C., Rump, M., Sobanski, E., Ebert, D., Berger, M., Warnke, A., Matthies, S., Perlov, E., & Philipsen, A. (2016). The effect of methylphenidate intake on brain structure in adults with ADHD in a placebo-controlled randomized trial. Journal of psychiatry & neuroscience : JPN, 41(6), 422–430. https://doi.org/10.1503/jpn.150320

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022