המיתוס של ריטלין ואטנט: מחקר מראה שהן פוגעות בביצועים במקום לשפר

מחקר מצא כי סמים "חכמים" עלולים לעשות אותנו טיפשים

מאוד שכיח, בארה"ב וגם אצלנו, שסטודנטים ותיכוניסטים מצטיידים בתרופות המיועדות לטיפול ב- ADHD.

תרופות אלו נתפסות ככלי עזר שעוזר להתרכז ולשפר יכולות וביצועים קוגניטיביים.

תוצאות מחקר חדש שהתקיים באוניברסיטת מלבורן מאתגרות את האמונה הזו:

החוקרים האוסטרלים ביצעו ניסוי עם 40 משתתפים בריאים, שהתבקשו לפתור את "בעיית קנפסק (knapsack task)", מטלה ניסויית מוכרת - 

הנבדק מתבקש לארוז תיק וירטואלי ולבחור חפצים בעלי ערך שונה ומשקל שונה. האתגר הוא לארוז את התיק עם החפצים עם הערך הגבוה ביותר, מבלי לחצות את המשקל המקסימלי בתיק הוירטואלי, וכל זה במגבלת זמן של 4 דקות.

כל משתתף זומן להתמודד עם המטלה 4 פעמים בימים נפרדים. 

בכל יום הם נטלו כדור לבן זהה במראה, מבלי לדעת מהי תכולתו.

בכל יום כל משתתף קיבל אחד מאלה:

• ריטלין.

• אטנט (אדרל).

• פרוביג'יל (מודפיניל).

• או גלולת פלצבו (כלומר כדור נטול חומר פעיל). 

התוצאות ממש מפתיעות: 

ראשית, התרופות לא השפיעו על הסיכוי של משתתפים למצוא את הפתרון היעיל לבעיה.

שנית, משתתפי הקבוצות שסברו כי ביצועיהם אמורים להשתפר בעזרת הכדור - הכדורים לא באמת עזרו. 

יתרה מכך, לא שהכדורים הממריצים לא עזרו, מה שנמצא זה שביצועי הנבדקים שנטלו תרופה אפילו נפגעו. עיקר הפגיעה התבטאה בכך שהם בחרו בחפצים בעלי ערך מופחת יותר. 

המשתתפים שנטלו תרופה אמיתית גם בזבזו זמן בצורה לא יעילה והשקיעו מאמץ עקר במצב בו הביצוע לא השתפר. 

מי שנטל תרופה פעילה שיחק יותר בהזזת החפצים והשקיע יותר זמן במשימה, סימן אפשרי למוטיבציה מוגברת, אבל הביצועים לא השתפרו כהוא זה. 

עוד נמצא כי נוטלי תרופת הדמה (שהצליחו יותר) הראו ביצועים נמוכים יותר כאשר היו תחת ההשפעה של חומרים פעילים (ולא פלצבו).

אז סטודנטים יקרים: 

שימוש בכדורים לטיפול בהפרעות קשב על מנת להקנות "בוסט קוגניטיבי", לא מספק את הדליברי המיוחל. 

נראה שנטילת תרופות סטימולנטיות תקדם אתכם להשקיע וללמוד ליותר זמן, אך שיפור הביצועים זה כבר עליכם.

ועבור אלה שכבר גם ככה טובים בפתרון בעיות קשות, תוספים אלה (הסמים החכמים) עלולים אף לפגוע בביצועים.