מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהי סייברכונדריה?
סייברכונדריה (Cyberchondria) היא מונח המתאר אדם שמפתח חרדה קיצונית, מופרזת ובלתי מוצדקת, כתוצאה משימוש באינטרנט לחיפוש מידע רפואי.
חרדה זו נובעת ומתחזקת על רקע חיפוש ידע מקוון ועלולה להטריד גם אחרי שהאדם התנתק מהמחשב.
אצל רבים מתעוררת תחושה מעיקה שהם סובלים ממחלה כזו או אחרת, למרות שעובדה זו לא אושרה על ידי איש מקצוע רפואי.
כאשר עוצמת הדאגה ותדירותה גוברות, ניתן לדבר על הפרעת חרדת בריאות.
יש הטוענים כי המתמודדים עם סייברכונדריה הם פשוט גרסה עדכנית לאנשים עם נטייה היפוכונדרית.
אבל מחקרים מראים שגם אנשים שבדרך כלל אינם מוטרדים לגבי בריאותם יכולים להיכנס ללופ של דאגות אחרי חיפוש ראשוני באינטרנט.
אז כאן אנחנו מדברים על מצב בו החיפוש מוגזם, ארוך מדי או תכוף מדי.
חיפוש מידע בגוגל מעצים חרדת בריאות - Cyberchondria
האינטרנט הופך לבית גידול של ממש לחרדת בריאות, ״סייברכונדריה״ בלשון החוקרים. ישנם אתרים המאפשרים להקליד סימפטומים ולקבל רשימה מותאמת של דיאגנוזות אפשריות.
מחקר שנערך על יותר מ-3000 מבוגרים אמריקאים ב-2013 העלה כי 59% מהם חיפשו מידע רפואי אונליין ב-2012. 35% מתוכם אף דיווחו על שימוש באינטרנט לאבחון מצב רפואי ספציפי.
מחקר אחר הראה כי 60-80% מהמבוגרים מחפשים מידע רפואי ברשת. בעוד שלעתים עשוי הדבר להיות מועיל, וחרדה במינון נמוך יכולה להניע אנשים לקבל טיפול רפואי שלו הם זקוקים, חיפוש שכזה עלול גם להוליד דאגות מיותרות.
בעיקר גבוהה החרדה כאשר אנשים ״מאבחנים״ לעצמם מחלה שהשלכותיה קשות או כזו שבה חולה בן משפחה. בנוסף, דווקא המפגינים רמה גבוהה של חרדת בריאות נוטים לחוש מצוקה משמעותית נוכח אי-ודאות, ובמקום לחכות ולראות אם הסימפטומים עוברים הם ינברו בגוגל אל תוך הלילה למציאת תשובות, יטו לקפוץ למסקנות קטסטרופליות, יחפשו נתונים המאששים את חששותיהם, וייצמדו לדיאגנוזה הקשה גם אם רופא ובדיקות ישללו אותה.
במצב כזה ייתכן ויש צורך לטפל בחרדה, בעיקר כזו הנמשכת כחודש ויותר, או אם המתמודד נעדר מעבודה, מלימודים או ממפגשים חברתיים לטובת חיפושים ״רפואיים״ בגוגל. מכיוון שמחקרים קשרו בין חרדות לעליה בהתקפי לב ובמחלות לב, ובין שיפור בתסמיני מחלות נשימתיות וגסטרונומיות כרוניות לטיפול בחרדות, יש להתייחס להפרעה ברצינות. תרגילי הרגעות כגון יוגה ומדיטציה עשויים לסייע למתמודדים לשלוט בחרדת בריאות, אך כאשר אין ביכולתם להפיג את המתח עצמאית, יש לפנות לקבלת עזרה מקצועית.
בעוד שמרבית האנשים מסתפקים בדף התוצאות הראשון של גוגל ונוטים לייחס מהימנות לאתרים על סמך תחביר נכון והופעת המילה ״דוקטור״, מומלץ למי שבכל זאת מחפש ברשת להיצמד לאתרים המספקים מידע איכותי( כגון אתר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד) וכן שלא לקרוא מידע אודות מחלות נדירות. מנגד, מומלץ לסמוך על הליכים רפואיים.
מחקר שנערך ב-2016 העלה שכלים לבדיקת סימפטומים ברשת סיפקו את אבחנה נכונה רק ב-34% מהמקרים, בעוד שרופאים עשו זאת בשיעור של 72%.
חסרונות של שימוש ב-ChatGPT בניהול חרדת בריאות
למרות היתרונות שבשימוש בבינה מלאכותית להנגשת מידע רפואי ופסיכולוגי, ישנן מגבלות משמעותיות כאשר מדובר בהערכה וטיפול בחרדת בריאות.
כמו עם החיפוש בגוגל, אנשים הסובלים מחרדת בריאות פונים גם למערכות LLM כמו פרפלקסיטי או GPT כדי להרגיע את עצמם, אך בפועל הם עלולים להחמיר את מצבם.
חיפוש תשובות אובססיבי ב-ChatGPT עשוי להוביל להצפה של מידע רפואי לא מותאם, מה שמגביר את הדאגה במקום להפחית אותה. מאחר שהמודל אינו מסוגל לבצע הערכה קלינית אמיתית, הוא מספק מידע כללי ולעיתים מטעה, שעלול לעורר חששות מיותרים או ליצור תחושת ביטחון שגויה.
בנוסף, ChatGPT נוטה להציג מידע באופן מפוצל, ללא חשיבה הוליסטית, כך שמשתמשים עלולים להיאחז בפרטים בודדים ולהסיק מסקנות חמורות ללא הצדקה. ללא שיקול דעת קליני או הבנה מעמיקה של ההקשר האישי, אנשים עשויים לקבל תשובות שיגרמו להם להמשיך ולחפש עוד ועוד מידע – תהליך שמזין את החרדה במקום להקל עליה.
בסופו של דבר, השימוש ב-GPT לניהול חרדת בריאות עלול להפוך למעגל קסמים: במקום לספק הרגעה, הוא מחזק את הדחף לבדוק שוב ושוב, מחריף את חוסר הוודאות ומעמיק את החרדה. הדרך היעילה להתמודד עם חרדת בריאות היא באמצעות התערבות מקצועית ולא באמצעות אינסוף חיפושים במערכות אוטומטיות.
נסכם את המגבלות של מערכות בינה מלאכותית בהפחתת חרדה עם טיפול עצמי:
-
היעדר אינטראקציה קלינית – ChatGPT לא יכול לאסוף מידע נוסף באופן פעיל ושוטף, מה שמגביל את יכולתו להעריך מצבים מורכבים.
-
היעדר שיקול דעת קליני – בלי חשיבה ביקורתית או ניסיון קליני, שירות AI עלול להציע תשובות שטחיות ולעיתים לא רלוונטיות.
-
חשיבה לא הוליסטית – המערכת מתייחסת לכל סימפטום בנפרד ואינה מסוגלת לגבש תמונה קלינית רחבה.
-
סיכון להטעיה ואבחון שגוי – תשובות עלולות להיות מעורפלות, לא ספציפיות או אף שגויות, מה שעלול להוביל להשלכות מסוכנות.
-
המלצות כלליות מדי – ChatGPT אינו מספק תוכניות טיפול מותאמות אישית ואינו מזהה ניואנסים קריטיים במצב המטופל.
-
תלות בשיקול דעת המשתמש – השימוש ב-ChatGPT מחייב הבנה רפואית מסוימת כדי להבחין בין מידע מדויק לבין המלצות מסוכנות.
חיפוש אישורים בחרדת בריאות
מבחינה פסיכולוגית, אישור חיצוני לגבי חרדה רפואית פועל כמו כיבוי אש מיידי:
הוא מוריד את רמת החרדה באותו הרגע.
אבל בטווח הארוך הוא דווקא מחזק את המסר הפנימי: “אני לא יכול להרגיע את עצמי בלי בדיקה או חוות דעת”.
כך נבנה מעגל סגור של תחושה, פחד, חיפוש אישור, הקלה ושוב פחד חדש. במקום ללמד את המוח שהתחושות הגופניות יכולות לחלוף מעצמן,
אישורים משדרים שאין אפשרות להרפות עד שמגיע סיגנל מאושש מבחוץ, למשל:
-
כמו שאמרנו גוגל או הצ׳אט: חיפוש על כאב ראש פשוט מוביל לעשרות תרחישים מסוכנים. במקום להרגיע, החרדה מתעצמת.
-
ריבוי חוות דעת רפואיות: אחרי בדיקה תקינה אצל רופא אחד, מגיע הצורך לבדוק אצל השני והשלישי. התוצאה – אי שקט מתמשך.
-
בדיקות חוזרות: MRI חוזר, אולטרסאונד או בדיקות דם נוספות יוצרים אשליה של ביטחון, אך בפועל מחזקים את התחושה שאין מנוחה בלי תוצאה חדשה.
-
אישורים מבני משפחה: בן הזוג אומר “זה נראה בסדר”, אך מהר מאוד מתגנבת המחשבה: “אולי הוא לא שם לב?”
כל אלה הם אישורים "שעובדים" במובן שהם מביאים הקלה מיידית. אבל אליה וקוץ בה- הם גם משמרים את החרדה לאורך זמן.
מה קורה אם אין אישור?
במצבים שבהם אי אפשר להגיע לרופא או לקבל תשובה מיידית, מתגלה משהו מעניין:
החרדה אומנם עולה, אבל אחרי זמן מסוים היא דועכת מעצמה.
זה שיעור חשוב בחרדת בריאות תחושות גופניות לא חייבות לקבל גושפנקא מבחוץ כדי לחלוף.
מענה יעיל במקום אישור
התגובה היעילה יותר היא דווקא זו שאינה מבוססת אישור. כאן נכנסים לתמונה כלים מעולם ה-CBT וה-ACT:
-
זיהוי הדפוס: לשים לב שהמחשבה "אולי זה מסוכן" היא חלק מהחרדה, לא עובדה רפואית.
-
דחיית התגובה: במקום לקפוץ מיד לגוגל או לקבוע תור, מחכים חצי שעה. המוח לומד שהחרדה יורדת גם בלי פעולה חיצונית.
-
כתיבה ביומן: "כאב קל ביד – מחשבה: אולי בעיה בלב – חרדה: 6 מתוך 10." עצם הרישום מייצר מרחק.
-
חזרה לפעילות רגילה: בחירה מודעת להמשיך בשיחה או בצפייה בסדרה – איתות פנימי שהמצב לא מסוכן.
-
קבלה של אי ודאות: לא לחפש ודאות מוחלטת, אלא להתרגל לחיות עם סיכוי גבוה שהכול בסדר, גם אם לא בטוחים ב-100%.
אלו לא "טריקים מהירים" והם גם לא עוברים בקלות לשליפה אוטומטית. הם דורשים תרגול, סבלנות ונכונות להישאר (באומץ) עם אי הנוחות. אבל זה בדיוק מה שבונה חוסן לטווח הארוך.
חרדת בריאות זה מכה לאומית. היא משפיעה על מערכת הבריאות, מייצרת עומס על רופאי משפחה ואחרים ומובילה להוצאות על בדיקות שהן במקרים רבים מיותרות. מעבר לכך, היא משפיעה על מערכות יחסים: בני משפחה מוצאים את עצמם נדרשים שוב ושוב להרגיע, לעיתים עד תשישות.
האישורים שאנחנו מחפשים - מרופאים, מקרובים או מ-chatgpt - נראים כמו פתרון יעיל, אך בפועל ההרגעה הארעית היא חלק מהבעיה. ההקלה שהם מספקים רגעית בלבד, והמחיר ארוך הטווח הוא חרדה מתישה שמשתמרת היטב.
לעומת הפיתוי למצוא אישורים, תגובות יעילות כוללות השהיית תגובה, כתיבה, זיהוי הדפוס וקבלה של אי-ודאות. כל אלה בונות את היכולת לחיות חיים שפחות מוכתבים על ידי הפחד.
בסופו של יום, ChatGPT עשוי להיות כלי תומך מידע, אבל אינו מחליף עדיין הערכה וטיפול מקצועיים.
הדרך היעילה ביותר להתמודד עם חרדת בריאות לא מצויה בחיפושים אינסופיים ברשת, אלא בטיפול מבוסס ראיות – ובעיקר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בחרדת בריאות.
גישה זו מסייעת למתמודדים לזהות ולפרק דפוסי חשיבה קטסטרופליים, לפתח גישה ביקורתית כלפי מידע רפואי מקוון, ולבנות אסטרטגיות יעילות ומותאמות אישית לניהול חרדה.
בעזרת חשיפה מבוקרת למקורות הדאגה, חיזוק העמידות בפני אי-ודאות ושינוי הרגלים מזיקים, ניתן להיחלץ ממעגל החרדה ולשפר משמעותית את איכות החיים.
במקום לנסות להרגיע את החרדה באמצעות חיפוש מידע נוסף - דברו עם מומחי מכון טמיר ונעבוד על דרכים חדשות להתמודד נכון.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -
עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
Dergaa, I., Fekih-Romdhane, F., Hallit, S., Loch, A. A., Glenn, J. M., Fessi, M. S., Ben Aissa, M., Souissi, N., Guelmami, N., Swed, S., El Omri, A., Bragazzi, N. L., & Ben Saad, H. (2024). ChatGPT is not ready yet for use in providing mental health assessment and interventions. Frontiers in psychiatry, 14, 1277756. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2023.1277756
Hill, M.G., Sim, M. and Mills, B. (2020), The quality of diagnosis and triage advice provided by free online symptom checkers and apps in Australia. Med. J. Aust., 212: 514-519. https://doi.org/10.5694/mja2.50600
Lawrenz, L. and & Rowe, S. (2021, October 13). What Is Cyberchondria? Psych Central. Last medically reviewed on June 15, 2021. https://psychcentral.com/anxiety/cyberchondria