האם שימוש בסמים בעבר עלול לפסול אותי בתחקיר בטחוני?

איך שימוש בסמים משפיע  על תחקיר בטחוני

 

תחקיר בטחוני

ושימוש בסמים 

לקראת תחקיר ביטחוני וחושש להיפגע בגלל עישון סמים בעבר?

השתמשת בסמים ואינך רוצה לשקר

כדי שלא ייפגעו הסיווג הבטחוני והאמינות שלך?

  

לאורך השנים פגשנו עשרות (ואולי אף מאות) מועמדים לתפקידים בטחוניים, שהביעו חשש עמוק לגבי פסילתם בתחקיר ביטחוני עקב שימוש בסמים בעברם, ולעיתים גם בהווה. מדובר באנשים נהדרים:

מועמדים לתפקידי מודיעין בצה"ל, חיילים משוחררים שמתראיינים לעבודה במשרד הביטחון ובשב"כ, מהנדסים צעירים שאמורים להיקלט בתעשיות הבטחוניות וההייטק שלנו - אלביט, רפא"ל, תעשייה אווירית וצבאית, אינטל - ועוד מועמדים לתפקידים בטחוניים בארגונים רגישים.

 

מהצד השני, פגשנו לא אחת את אנשי משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה, שהגיעו לראיין את המטפל/ת, בד"כ פסיכולוג קליני בתל אביב שטיפל במועמד, לאחר שזה חתם על אישור ויתור סודיות רפואית.

 

 

האם להגיד במיון בצה״ל שעישנתי גראס? 

מתגייסים רבים חוששים כי שימוש בגראס או בסמים אחרים עלול להוריד את הסיווג הביטחוני שלהם בגיוסם לצה"ל.

 

כמובן שצה"ל אינו מעודד שימוש בסמים ואף אוסר על כך, אך מבחינת הגוף הבטחוני, הכל תלוי.

בהחלט אפשר לפתוח דף חדש. 

 

אלו שהתקשו לקום בבוקר בזמן ללימודים לפתע מתבקשים להשכים בשעות מוקדמות במיוחד למסדרי נוכחות וניקיון, במקום אוכל חם של אמא כולם נאלצים להתפשר על האוכל הצבאי והשמנוני, והנקודה החשובה: מחפשי החוויות שהתנסו בשימוש בקנאביס / מריחואנה ומגיעים לסיווג הביטחוני גם הם פותחים דף חדש.

 

חשוב להכיר מסקנה מעניינת העולה ממחקר שהזמין צבא ארה״ב ופורסם בסוף 2021:

קיים הבדל משמעותי בין מתגייסים בעלי היסטוריה מתועדת של עישון מריחואנה לשימוש עצמי לבין אלה שביצעו בנוסף גם התנהגויות עברייניות, כמו סחר בסמים. 

ההשפעות השליליות של עישון גראס כמתבגר נמצאו פחות חריפות כאשר המתגייס עישן אך לא מכר. 

במילים אחרות, הצבא האמריקאי ממשיך לסנן בקפידה מתגייסים עם היסטוריה מתועדת של מריחואנה, אבל הרבה פחות מודאג לגבי מתגייסים בלי עבירות הכוללות התנהגות בלתי הולמת.

 

מה שחשוב למראיינים בקביעת הסיווג הביטחוני הוא בעיקר אמינות.

 

אם תלכו על אמינות, אם תספרו את כל האמת, כולל את חוויות השימוש בגראס (מוזמנים להוסיף כמובן שלא תעשנו שוב בעתיד) לא תפגעו ברמת הסיווג הביטחוני שלכם.

 

 

סיווג ביטחוני ושימוש בסמים

גם צה"ל התבגר לאורך השנים ושימוש בסמים, מה שנחשב פעם כטאבו, נתפס היום באופן אחר ומידתי יותר.

 

כל זאת בתנאי שהתמונה האישיותיות הכללית שלך אינה מעידה על נטיות כאלה ואחרות שעלולות ללמד על עתידך המפתיע לרעה בארגון.

 

לאנשים הסובלים מהפרעות אישיות אנטי סוציאלית ונרקיסיסטית, למשל, יש יכולת מצוינת לעבור ראיונות ולעורר רושם ראשוני טוב, מה שעלול להתגלות כטעות במיון ומטריד את המראיינים הרבה יותר ממועמד שחווה התנסות חד פעמית בשימוש בסמים.

 

כדי לקבל סיווג ביטחוני גבוה עליכם למלא את הטפסים שתקבלו בצורה מלאה ומדויקת.

זה עלול אמנם להיות מתיש ותתבקשו לכתוב כל פרט קטן על עצמכם לאורך 20 עמודים, אבל במידה ותמלאו את כל הפרטים שהתבקשתם בצורה מפורטת, מלאה וכנה ובדרישה להמלצות תפנו את המראיין לממליצים רציניים (כדאי ליידע את הממליצים על כך שרשמתם אותם ושתשמחו אם יעבירו המלצה חמה וטובה) הסיכויים שלכם לקבל סיווג ביטחוני גבוה יעלו מאוד.

 

כמובן שהמאמר הזה לא ממליץ או נותן אישור לשימוש בסמים.

 

זה גם זמן טוב להזכיר מחקרים קליניים שבחנו את השפעות הקנאביס וקובעים כי עישון גראס לאורך זמן מכפיל את הסיכון לפריצה של הפרעות נפשיות וכי שימוש כבד בגיל ההתבגרות פוגע בהתפתחות האינטלקטואלית !

 


בדיון שהתקיים בכנסת דנו נציגי צה"ל וגורמים נוספים בהשפעות של שימוש מזדמן בסמים על הליך המיון לצה"ל ולמשטרה (מתוך מאקו):

שאלה שמעסיקה נערים רבים לפני גיוסם לצה"ל נענתה לאחרונה בוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. בוועדה הובהר כי הצהרה על שימוש חד פעמי של סמים לא תשפיע על המתגייס בשום אופן. עוד הובהר כי השאלה בנוגע לשימוש בסמים לא נוגעת כלל לקב"א או לדפ"ר ויכולה להשפיע רק על קבלה לתפקידי לחימה. כן צוין שכאשר מועמד מצהיר על שימוש חד פעמי המאבחנת תמיד תשאל אותו לגבי שימושים נוספים שיתכן ואותו מועמד לא הצהיר עליהם וכאשר התשובה לשאלה היא שהיה שימוש רב יותר מכפי שהצהיר עליו, המועמד יקרא לראיון נוסף. לגבי גיוס למשטרה התשובה כבר אחרת לחלוטין וגם שימוש חד פעמי במדינה שבה הסם נחשב חוקי תפסול את המועמד.

 

 

מהו קנאביס?

מריחואנה - הידועה גם בשם קנאביס, גראס, מארי ג'יין, ירוק, 420  ועוד- מכילה תערובת של עלים יבשים, פרחים ו/או גבעולים של הצמח "קנאביס סאטיבה" (Cannabis Sativa).

 

כמה עובדות על הצמח הירוק: 

  • גרסה של מריחואנה מבוססת שרף נקראת חשיש (hash). 

  • מרבית מעשני המריחואנה עושים זאת באמצעות ג'וינט או "באנג". 

  • בארה"ב נוהגים צרכנים רבים לשאוף את האדים של המריחואנה, לאחר שחיממו אותה במכשיר אידוי. 

  • הדרך הנפוצה ביותר בעולם לצריכת וויד היא גלגול לסיגריה או שימוש במקטרת.

  • ישנם משתמשים הצורכים קנאביס כמזון, עוגיות או מאפים אחרים (על ידי שימוש בחמאה או שמן בישול) או באמצעות שתייה בתה.  

 

מה זה THC?

(THC (tetrahydrocannabinol הוא המרכיב הפעיל ביותר במריחואנה.

כאשר מעשנים את הסם, רכיב זה מגיע לריאות לפני שהוא נכנס לזרם הדם.

ברגע שהוא נמצא בדם, הוא עובר למוח ולשאר האיברים (לב, רקמות וכו').

שתייה או אכילה של מריחואנה מעכבות את השפעות ה-THC אך כאשר הוא מתחבר לקולטנים העצביים (רצפטורים) במערכת העצבים, המשתמש חווה תחושת "היי" (high).

החומר משפיע גם על איזורים במוח ששולטים בזיכרון, בחשיבה, בריכוז, בקשב/מיקוד ובקואורדינציה. שימוש יתר עלול לעורר תופעות לוואי לא נעימות כגון חשיבה מעוותת, תשישות, איטיות וכבדות, תיאבון מוגבר, הזיות, חוסר עכבות, תפיסה מעוותת, סרבול בתנועה ואובדן זיכרון.

תופעות אלו הן לרוב זמניות וחולפות אך הן עדיין עלולות להוביל להשלכות מסוכנות, במיוחד אם נוהגים תחת השפעת מריחואנה. 

 

 

איך שימוש בקנאביס משפיע על ראיון ביטחוני?

קנאביס, כידוע, אינו חוקי בישראל. 

תהליך הלגליזציה (עבור קנאביס רפואי) התחיל בשנות ה-2000.

אולם, התקדמות תהליך הלגיליזציה איטית ביותר בשל הצורך לחוקק ולאכוף כללים ורגולציות.

החזקת מריחואנה חוקית כיום במקומות רבים בעולם (כמו בעיר אמסטרדם ובמדינות קליפורניה, קולרדו וקנדה) ו-29 מדינות בארה"ב עברו לאי-הפללה של שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים.

חשוב לציין כי קנביס רפואי לא נבדק דיו נוכח הרגולציות הממשלתיות והמגבלות על הייצור.

 

האם נוכחות ליד מישהו שמעשן גראס עלולה לגרום לתוצאה חיובית בבדיקת סמים? 

יש מצב להיכשל בבדיקת סמים לאחר שאיפת עשן מריחואנה שמישהו אחר מעשן, אבל זה לא ממש סביר.

מחקרים מראים כי מעט מאוד THC משתחרר באוויר כאשר אדם נושף, וזה החומר שנבדק.

ממצאי מחקר מראים כי רק אם אנחנו נמצאים בחדר סגור ונושמים הרבה עשן במשך מספר שעות מטווח קרוב, אנו צפויים להיכשל בבדיקת סמים.

גם אם נמצא THC כלשהו בדם, זה לא יהיה מספיק כדי להיכשל לצאת חיובי בבדיקה.

 

 

האם התנסות בעישון קנאביס תפסול אותי לתפקיד בטחוני מסווג?

מראיינים בישראל אינם פוסלים כיום מועמדים באופן קטגוריעל רקע של שימוש חד פעמי במריחואנה.

מרבית הפסיכולוגים והממיינים עסוקים ומתעניינים בשאלות מורכבות יותר, כמו לזהות האם קיימת נטיה להתמכרות ולפיתוח תלות בחומרים, משיכה להתנהגויות הרסניות או מעגלים עברייניים אליהם שייך המועמד. 

 

אם אתם רוצים ללמוד יותר ולהבין על מגרעות השימוש בקנאביס, אתם מוזמנים לקרוא על התמכרות לגראס.

באופן מדאיג, את המטופלים הללו אנחנו פוגשים בשנים האחרונות בקליניקה בשיעור הולך וגובר.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

  

מור צח מוכתר,

MA בפסיכולוגיה חינוכית

ומומחי מכון טמיר

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

עדכון אחרון:

 

22 בדצמבר 2023 

 

 

מקורות:

 

Asch, Beth J., Michael L. Hansen, Rosanna Smart, David Knapp, and Daniel Schwam, An Empirical Assessment of the U.S. Army's Enlistment Waiver Policies: An Examination in Light of Emerging Societal Trends in Behavioral Health and the Legalization of Marijuana. Santa Monica, CA: RAND Corporation, 2021. https://www.rand.org/pubs/research_reports/RR4431.html. Also available in print form.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024