קב״ן | שאלות ותשובות ועוד דברים לדעת על בריאות הנפש בצבא

שאלות ותשובות על בריאות הנפש בצה״ל



מפגש עם קב״ן

או פסיכיאטר בצבא

 

אביבית בנגוס כהן MSW מומחית בהערכה וטיפול עם מלשבים וחיילים

אביבית בנגוס כהן, MSW, מומחית בהערכה וטיפול עם מלש״בים וחיילים 

 

אתם שואלים ואביבית בנגוס כהן,

קב״נית בכירה במילואים, עונה 

משלב המלש״ביות ועד לשחרור:

 

מיהו קב״ן?

קב״ן הוא קצינ/ת בריאות הנפש המשרת/ת תחת בחיל הרפואה בצה"ל. 

במקצועו, קב״ן הוא לרוב עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני.

הוא נדרש לכמה תפקידים וממשקים:

  • למיין, לאבחן, ללוות בעיתות משבר ולטפל, טרם השירות הצבאי במועמדים לשירות ביטחון (מלשב״ים) ובמהלך השירות, בחיילים. 

  • תפקידים נוספים הם להעלות המודעות בנושא מצוקה נפשית בקרב החיילים, וכן להקנות כלים פיקודיים למפקדים לצורך התמודדות עם מצוקות נפשיות.

  • עבודת הקב״ן נעשית גם אל מול גורמי ת״ש, רפואה, שלישות וכוח אדם בצה״ל.




למה הפנו אותי לקב״ן?

פעמים רבות אני נתקלת בשאלה זו וחושבת לעומק כיצד לענות, בזמן שאני מבינה את החשש מההגעה לקב״ן , מהידיעה או השאלה ״האם משהו לא בסדר איתי?״

 

כמו בכל מפגש אני משיבה שבתהליך המיון לשירות צבאי עלה הצורך להעמיק בירור במידע שהובא לידי הצבא, הן מטעם המלש"ב עצמו או גורמים מטעמו ולפעמים מצד רשויות המדינה-ביטוח לאומי, משטרה, וכו'. 

 

הגעה לקב״ן במסגרת הצו הראשון חשובה מאוד לצורך היכרות וביצוע תהליך אבחוני במסגרתו המלש״ב ייבדק ויוחלט האם עולה צורך באיזשהוא אופן להתערב בתנאי השירות, כך שיוכל להסתגל בצורה טובה יותר לשירות הצבאי בכלל ולאופי התפקיד בפרט.

בשל כך, קיימת חשיבות רבה מאוד לשתף בקשיים הקיימים בצורה כנה, פתוחה וגלויה לצורך סיוע בהערכה נכונה של האדם.

 

 

מה עושים בבדיקת קב״ן?

בדיקת קב״ן היא בדיקת כושר נפשי.

בבדיקת קב״ן נערכת היכרות מעמיקה עם המלש״ב או החייל ובה הוא נשאל לגבי התפקוד שלו בתחומים מגוונים בחייו לצורך אבחון והערכת המצב הנפשי ודרכי התמודדות עימו, באם נדרשת התערבות.



 

האם הקב״ן מחפש איפה אני משקר?

מטרת הבדיקה אצל קב״ן היא לאתר באופן מעמיק מאוד את הבעיה הקיימת, כיצד משפיעה על התפקוד ובאיזה אופן ניתן לטפל בה כדי לעזור לאדם להתמודד טוב יותר עם המצוקה הקיימת, שלא תמיד ניתן פשוט ״להעלים״ אותה. 

לכן, כאשר מלש״ב או חייל מגיע לקב״ן הוא עשוי להבחין בבעיה, שהיא לא בהכרח הבעיה שהאדם רצה להציג בפני הקב״ן, אך היא עדיין בעיה.

על כן, ברוב רובם של המקרים, הקב״ן אינו מחפש שקרים, כיוון שאינו חוקר בתחנת משטרה, אלא איש מקצוע טיפולי שרוצה להבין מהי הבעיה, מהי חומרתה וכיצד ניתן לסייע.

 

 

איך אפשר לראות קב״ן?

: הפנייה לקב״ן יכולה להיעשות במספר דרכים-תלוי בשלב בו האדם נמצא: 

  • לפני הגיוס - פנייה למדור ברה״ן ובקשה לפגוש קב״ן.

  • לאחר הגיוס - פנייה למרפאת ברה״ן ובקשה לפגוש קב״ן.

 

סוגי פניות:

  • פנייה עצמאית

  • פנייה של גורמים בסביבת המלש״ב או החייל: משפחה, צוות חינוכי-מורה, מחנך, יועצת ביה״ס, מטפלת רגשית בבי"ס (מטפלת באומנות / במוזיקה / במשחק, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים)

  • פנייה של מוסדות המדינה לצבא: משטרה (בעקבות רישום פלילי), ביטוח לאומי, מוסדות אישפוז פסיכיאטריים. 

 

באופן ספציפי, במסגרת בשירות הצבאי

 

  • פנייה של גורמי בריאות הנפש להגעה למפגש\מעקב

  • פנייה של מפקד

  • פנייה עצמאית

  • דיווח של חברים ליחידה על צורך בבדיקת קב״ן של חייל

 

 

כמה זמן מחכים עד לבדיקת קב״ן במהלך השירות?

לבדיקת קב״ן ממתינים בטווח של שבועיים עד חודש.

לעיתים ישנה חריגה עקב עומסים רבים במרפאות, אך כמובן שאם מדובר בקושי מהותי אצל החייל, ניתן לפנות עצמאית או בסיוע מפקד ולקבוע פגישה.

ברחבי היחידה מפורסם בד״כ מספר הטלפון של מרפאת ברה״ן או כתובת תיבת מייל לשליחת פנייה ובה בקשה לראות קב״ן.

 

 

איפה נמצאים קב״נים חוץ מלשכת הגיוס?

קציני בריאות הנפש נמצאים ביחידות השונות הקיימות בפריסה ארצית וניתן להגיע אליהם דרך מרפאת בריאות הנפש, באופן יזום או דרך מפקדים.

 

יש כמה סוגי שירותים פסיכוסוציאליים המוענקים לחיילים במסגרת השירות:


ליווי סוציאלי

ניתן דרך מש"קי (מש"ק=מפקד שאינו קצין) ת"ש (ת"ש=תנאי שירות) שהם חיילים וחיילות שתפקידם לסייע לחיילים למצות את זכויותיהם הסוציאליות-קבלת חופשות מיוחדות- "מיוחדת", תשלומים ומענקים מטעם הצבא כאשר קיים קושי כלכלי מהותי.

הזכאים:

אוכלוסיות בעלי מצב סוציואקונומי מורכב ו\או "חיילים בודדים" (חיילים המוגדרים כך על פי הצבא בשל נתונים מסוימים-חלקם עולים חדשים וחלקם חווים קשיים מהותיים עם הוריהם ואין להם קשר רציף עימם).

אופן מימוש הזכאות:

פנייה אל מש"קי ת"ש קודם לשירות או במהלך השירות וקבלת הסבר על התהליכים הנדרשים לצורך מיצוי זכויות.

חשוב מאוד להקפיד על הבאת המסמכים בפרק הזמן הקצוב שניתן, על מנת לא לפספס את מועד סיום הטיפול בבקשה -הכרה בזכאות.

 

טיפולים נפשיים בשירות הסדיר

ניתן על ידי גורמי בריאות הנפש בצבא: עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים, פסיכיאטרים.

 

הזכאים:

חיילים שחווים קשיים רגשיים במהלך השירות וזקוקים לליווי רגשי.

חיילים שאותרו על ידי גורמי בריאות הנפש-בלשכת גיוס ונדרשו להגיע למעקבים לאורך השירות הצבאי.

חיילים המטופלים ע"י מטפלים רגשיים ב"אזרחות" ונדרשים להגיע למעקבים (מלווים בחוות דעת מהגורמים המטפלים).

 

אופן מימוש הזכאות:

פנייה ישירה למרפאת בריאות הנפש.

בקשה ממפקדים לפגוש קב"ן + קבלת חוות דעת מפקד והגעה עימה לפגישת קב"ן.

 

בדיקת "כושר נפשי":

לעיתים נעשית במסגרת מיונים של ״הצו הראשון״ ולעיתים תוך כדי שירות צבאי.

בבדיקה נבחנים תפקודים במישורי חיים השונים, כמו כן ישנה הסתמכות גם על מידע חיצוני: בטל"א, משטרה, בתי חולים רגילים ופסיכיאטרים, חוו"ד (חוות דעת) ממטפלים רגשיים שונים, חוו"ד מבי"ס, חוו"ד מההורים

מתקבלת החלטה על כשירות\אי כשירות-"פטור משירות צבאי" לשירות או על המשך הערכה.

 

פטור משירות ניתן על רקע נפשי, רפואי או דתי.

במידה ומתקיימת החלטה על פטור משירות צבאי (כאשר קיימת מסוכנות), נערך קשר עם מסגרת טיפולית המשכית- לשכות רווחה: פרויקטים: "יתד", "ניצוץ", וכן שיח עם "מנהלי סיכונים" בקופות חולים השונות לצורך העברת מידע והמשך הרצף הטיפולי, בעת הצורך.

 

חשוב לציין כי במקרים חריגים ניתנת אפשרות ל"חזרה מפטור".

 

 

האם מותר למנוע ממני בדיקת קב״ן / פסיכיאטר?

לא. כל חייל זכאי לבדיקת קב״ן. 

 

במידה והקב״ן מוצא לנכון להפנות לבדיקה פסיכיאטרית, החייל ימשיך תהליך הערכה אצל פסיכיאטר.

 

 

מה אני צריך לעשות לפני שאני מגיע לקב״ן?

  • להיות מוכן לומר את האמת.

  • להביא מסמכים מטיפולים פסיכולוגיים, פסיכיאטריים, אישפוזים וכל מידע על טיפול נפשי.

  • להביא חוו״ד מפקד לקב״ן- מלבד מקרים חריגים בהם החייל לא מעוניין שמפקדו יידע על ההגעה לקב״ן (בד״כ חשוב לעדכן את המפקד).

 

 

מה זה קה״ס?

 קה"ס הוא מדד של קשיי הסתגלות, ציון שהקב״ן או הפסיכיאטר יכול להעניק לחייל כאשר הוא מתרשם שקיים קושי משמעותי שיכול להשפעיע על השיבוץ לתפקיד מסוים. 

 

  • קה״ס 40  -מניעה מתפקידי לחימה, מניעה מיציאה לקצונה.

  •  קה״ס 41 - מניעה מתפקידי לחימה, מניעה מיציאה לקצונה ומניעה משירות בגדוד.

  • קה״ס 42  -מניעה מתפקידי לחימה, מניעה מיציאה לקצונה וקבלת 2 ימים בבית (במהלך או לקראת סופ״ש).

  • קה״ס 50 - מדרג הגנה גבוה-שיבוץ או ביצוע תפקידבתנאים מקלים. ניתן בד"כ למלש״בים או חיילים שחווים קשיי הסתגלות משמעותיים המקשים על תפקודם, אך קיימת מידה של מוטיבציה לשירות בצבא.

  • קה״ס 60 - מדרג הגנה הכי גבוה - שחרור משירות צבאי על רקע אי התאמה.

 

 

מה זה פרופיל נפשי?

הגנה שהפסיכיאטר/ קב״ן מוסמך מורשים לתת והיא עשויה להשפיע על השיבוץ לתפקידים מסויימים.

 

לרוב, הפרופילים השכיחים:

  • פרופיל 64-מעיד על תפקוד בינוני.

  • פרופיל 45 –מעיד על תפקוד עם קשיים מהותיים.

  • פרופיל 21- מעיד על אי כשירות לשירות צבאי, ע״ר נפשי.

 

 

מה ההבדל בין פרופיל נפשי לבין פרופיל רפואי?

מדובר בשני סוגי פרופילים שונים, כאשר הפרופיל הנפשי מעיד על המצב הנפשי והפרופיל הרפואי מעיד על המצב הרפואי.

קיומו של פרופיל נפשי לאו דווקא מעיד על בעיה פיזית המצריכה התערבות בפרופיל הרפואי.

 

 

האם פרופיל 21 זה כתם לכל החיים?

בתעודת השחרור משירות צבאי על רקע פרופיל 21 כתוב ״שחרור על רקע רפואי״, זאת על מנת לשמור על צנעת הפרט אודות הסיבה לשחרור. 

 

על כן, במידה וקיים קושי מהותי שמצריך פרופיל 21, החשיבות היא קודם להתמקד באבחון וטיפול בקושי על מנת למנוע הדרדרות במצב הנפשי שעלולה להיות במקרים מסוימים מסכנת חיים.



 

האם אפשר להתגייס חזרה לצבא אחרי שחרור על 21?

קיימת אפשרות כזו, אך יש צורך להוכיח כי הקושי הנפשי המהותי שהצריך שחרור משירות צבאי  -טופל / מטופל בתהליך של טיפול רגשי משמעותי וכי החייל שב לתפקוד ברמה המאפשרת גיוס מחודש.

 

 

האם אני חייב לעבור בדיקת קב״ן / פסיכיאטר גם אם אני לא רוצה?

בדיקה אצל גורם בריאות הנפש היא חשובה מאוד לצורך הערכת המצב הרגשי ומתן מענה הולם, בעת הצורך. 

 

על כן, במידה ונדרשת ללכת לבדיקה שכזו, חשוב מאוד להופיע, לשתף באופן כן בקשיים שעולים, לצורך קבלת מענה הראוי ביותר והמתאים עבורך.



לירון יניב מטפלת CBT ברעננה מכון טמיר בשרון

לירון יניב, MSW, קב״נית בצה״ל (מיל׳), מכון טמיר רעננה

 

 

האם בדיקה אצל קב״ן / פסיכיאטר משחררת אוטומטית מהצבא?

בדיקה אצל גורם בריאות הנפש - קב״ן או פסיכיאטר - אינה משחררת באופן אוטומטי משירות צבאי. 

 

מטרת הבדיקה היא להעמיק במצבו הרגשי של החייל, בהשפעתו על התפקוד וכן בפוטנציאל להיטיב עם התפקוד בהינתן ליווי רגשי. 

על כן קיימת חשיבות רבה לשתף פעולה בבדיקה בצורה שתסייע להשגת המענה ההולם ביותר.

 

 

האם פסיכיאטר יכול להכריח אותי לקחת טיפול תרופתי?

פסיכיאטר לא יכול להכריח לקבל טיפול תרופתי. 

מטרתו היא להציע את סוג הטיפול, לאחר ששוחח עם החייל על תופעות הלוואי הקיימות האפשריות.

לאחר מתן טיפול תרופתי, יתבצע מעקב בתדירות שהפסיכיאטר ייקבע, על פי המצב הרגשי.



 

האם אני יכול לקבל טיפול תרופתי אצל פסיכיאטר אזרחי?

כן, בתנאים מסוימים. 

מתנדבים שלא גוייסו לשירות צבאי והתנדבו לצבא, מטופלים בחלקם אצל פסיכיאטר ועל כן המענים הרגשיים והטיפול תרופתי / פסיכיאטרי ניתנים בקהילה.

גורם ברה״ן בצבא פוגש את המתנדבים אחת למספר חודשים לצורך מעקב יזום אחר הסתגלותם ומצבם הרגשי.

פרט לכך, מומלץ לקבל טיפול תרופתי במסגרת הצבא, כיוון שהוא ניתן בחינם, וכן שכל תכולת התיק הברה״ני הינה בידיעת הצבא, בליווי בעת הצורך.

 

מי ידע שכך יהיה

 

עוזי חיטמן

 

זה לא חלום

עוד יבוא היום

יום לו חיכינו

אלפיים שנה

המלחמה האחרונה.

 

עוזבים את הבית

עוזבים את החברים

לובשים מדי זית

והולכים לימים אחרים.

 

מי ידע שכך יהיה

שבכמה לילות ללא אמא

תהפוך מנער ותהיה

לבחור מסתער קדימה.

 

מי ידע שכך יהיה

שבכמה לילות ללא אמא

תהפוך מנער ותהיה

לבחור מסתער קדימה

 

זה לא חלום

עוד יבוא היום

יום לו חיכינו

אלפיים שנה

המלחמה האחרונה.

 

ימים ללא בית

ימים ללא חברים

במקום דשא רק שית

גבעות עמקים והרים.

 

מי ידע שכך יהיה

שבכמה לילות ללא אמא

תקבל עליך תואר שכזה

שתצעק: "אחרי וקדימה!".

  

 

 

האם המפקד צריך לדעת על פנייה לקב״ן?

קיים נוהל בצבא ובו חייל המגיע לבדיקת קב״ן, מצרף לבדיקה חוות דעת של המפקד המעיד על הסתגלות לשירות צבאי וכן על תפקודו של החייל .

במידה והחייל אינו מעוניין בכך שהמפקד יידע על פנייתו, הפנייה לקב״ן יכולה להישאר חסויה. כאשר הקב״ן פוגש את החייל, מטרתו להכיר אותו ואת אופי התפקוד שלו גם בשירות הצבאי. על כן, ידיעת המפקד הינה חשובה מאוד ומסייעת בתהליך הערכה רגשית שהקב״ן מבצע לחייל, לצורך התאמת המענה הרגשי ההולם ביותר למצבו.

 

 

מה הקב״ן יכול לתת לי?

קב״ן יכול להתאים מענה רגשי ההולם את הקושי שקיים (תמיכתי או טיפולי-קצר טווח או ארוך טווח). בנוסף, במידה ועולה צורך במתן הגנות נפשיות, הן ייתנו ועשויות להשפיע:

  • על המקצוע אליו החייל שובץ- ״פסילת מקצוע״

  • על הת״ש של החייל-מספר הימים בהם החייל יימצא ביחידה, אל מול מספר הימים שבהם יימצא בבית.

  • על הסטטוס-הישארות או שחרור משירות צבאי.

 

 

מה אם לא אספר על טיפולים נפשיים מהעבר? 

במידה וקיים קושי רגשי משמעותי טרם השירות הצבאי או במהלכו (ולפיכך עולה צורך בטיפול רגשי משמעותי, ארוך טווח או אפילו בטיפול תרופתי , אישפוז),  הוא עלול להחריף, בהינתן תנאים לא מותאמים בשירות הצבאי -

שיבוץ לתפקיד שאינו מתאים, תוך ריחוק ממערכות תמיכה משמעותיות. אי ידיעה של הצבא על טיפולים רגשיים בעבר, יכולה:

  • להקשות על גורמי בריאות הנפש לסייע במעקב, ליווי רגשי או טיפול , בעת הצורך.

  •  בתהליך ההסתגלות של החייל לשירותו הצבאי , וכן במהלך השירות הצבאי.

  • למנוע טיפול תרופתי רלוונטי בעת הצורך, בשל הקושי הרגשי שקיים.

 

על כן, עולה חשיבות רבה מאוד לשתף במידע אודות הקשיים הרגשיים טרם השירות הצבאי ובמהלכו.

 

 

מה זה טיפול רגשי אצל הקב״ן? 

 טיפול רגשי הוא תהליך ובו קיים מטפל שהינו איש מקצוע-במסגרת שירות צבאי-קב״ן-עובד סוציאלי / פסיכולוג שמטרתו לסייע בהתמודדות הרגשית עם קשיים שקיימים במישורים השונים. לרוב, אין התחייבות בנוגע לפרק הזמן שבו הקב״ן מטפל. האופן שבו הפרט יודע שהטיפול מיטיב עימו תלוי בהרגשה האישית והשפעתה על התפקוד במישורים השונים.

 

 

האם ידוע לגורמים באזרחות על בדיקות קב״ן שלי? 

בדיקת קב״ן, מטרתה לאבחן מצוקה רגשית קיימת, להתאים הגנות בעת הצורך ו\או ללוות דרך מעקב או בטיפול רגשי את החייל. לפיכך, היא חשובה מאוד לצורך סיוע בהתמודדות. על הבדיקה מוטל חיסיון רפואי (פרט למצבים בהם קיימת חובת דיווח) ועל כן, רק בהינתן ויתור סודיות, גורמי חוץ אחרים יכולים להיות מודעים להתערבות גורמי ברה״ן בצבא.

 

 

האם אני יכול לערער על החלטת הקב״ן או פסיכיאטר?

ניתן לא להסכים עם החלטת קב״ן ולבקש לקבל חוות דעת נוספת מגורם ברה"ן נוסף, נוהלי הפנייה ניתנים במרפאות ברה"ן.

 

 

למה מגיעים למעקבים אצל הקב״ן?

אם קיים קושי רגשי משמעותי שאותר טרם השירות הצבאי, כמו למשל אקט אובדני, על החייל להגיע למעקבים אצל הקב״ן לצורך בחינת אופי המצוקה, וכן לצורך בחינת אפשרויות סיוע רגשי שהחייל זכאי לו, לכל אורך השירות (בתדירות שהקב״ן מחליט עליה).

 

 

למה הצבא צריך לדעת על טיפול אצל גורם אזרחי ולמה לבוא למעקבים?

כיוון שאם קיימת מצוקה רגשית, גורם ברה״ן מטעם הצבא יכול ללוות דרך מעקבים לצורך סיוע בהתמודדות עם המצוקה הקיימת. 

 

 

האם אפשר להיות בטיפול גם באזרחות וגם בצבא?

לא. 

טיפול רגשי הניתן באזרחות יכול להימשך באזרחות, אך הצבא לא משתתף בעלויות הטיפול וגם לא מטפל במקביל, על מנת לא ״לחבל״ בקשר ובתהליך הטיפולי.

חשוב לציין, כי על החייל המטופל להגיע למעקבים אצל גורמי ברה״ן בצבא, לצורך בחינת מצבו הרגשי של החייל (בתדירויות שנקבעות לפי החלטת גורמי ברה״ן).

לבדיקה, עליו להופיע מלווה בחוות דעת מטעם הגורם המטפל וכן חוות דעת של מפקד.

 

 

אם אפגע בעצמי האם אשתחרר מהצבא?

פגיעה עצמית, מעידה על קושי נפשי ניכר שמשמש כ״אות מצוקה״.

עצם הפגיעה אינה משחררת מהצבא, אלא מעידה על קושי .

מתפקידם של גורמי הברה״ן לאתר את המתמודד/ת ולבחון דרכי טיפול לצורך התמודדות עם הקושי

 

 

מה זה ״נוהל השגחה״ / נוהל התאבדות?

כאשר גורם ברה"ן מתרשם שקיימת מצוקה נפשית משמעותית שעשויה לסכן את חייו של החייל או חיי אחרים בסביבתו, מופעל נוהל השגחה ע״י מפקד-בהתייעצות עם גורם ברה״ן.

מטרתו להגן על החייל מפגיעה, עד לבדיקת גורם ברה״ן ביחידה או במיון ולצורך הערכה והחלטה על המשך טיפול. 

אין דבר כזה ״נוהל התאבדות״-

חייל לא יכול להכריז על עצמו בנוהל שכזה, אלא רק מפקד ובהתייעצות עם גורם ברה"״.

 

 

אם קשה לי נפשית ואין קב״ן, האם ניתן לפנות למיון? 

ביקור במיון בשל קשיים נפשיים משמעותיים, צריך להיות מתואם עם המפקד ו/או הקב״ן, לצורך קבלת טיפול רגשי מתואם ומיטיבי בחייל.

בעת הביקור במיון, לאחר תשאול, תינתן אבחנה ע״י פסיכיאטר בנוגע לקושי הרגשי הקיים לצד הכוונה בנוגע לדרכי טיפול מתאימות לצורך התמודדות עם הקושי.

 

 

אם אלך לבדיקה במיון, האם אשתחרר מהצבא?

לא. 

בדיקה במיון נערכת כאשר קיימת מצוקה נפשית משמעותית.

הפסיכיאטר הבודק בוחן את מצבו הרגשי והאם קיימת מסוכנות של האדם כלפי עצמו וכלפי הסביבה.

לאחר מכן, ניתנות הנחיות להמשך בירור במרפאת ברה״ן ביחידה. הקב״ן הבודק מתרשם בנוגע למצב הרגשי ומחליט על דרכי הטיפול בבעיה.




תוך כמה זמן מבדיקה במיון, אני צריך לראות קב״ן?

לפני יציאה לביקור במיון, חשוב לעדכן את המפקד על המצוקה הקיימת.

כמו כן, בעדיפות להציג את סיבת הרצון לפנייה למיון.

המפקד צריך לעדכן גורם ברה״ן בנוגע לבקשה ולקבל הנחיות מטעמו בנוגע להתנהלות לפני, תוך כדי ולאחר הבדיקה.

ככלל, על החייל להתייצב לבדיקה במרפאת ברה״ן, בסמוך לביקור במיון, על פי החלטת הקב״ן.



איך לקבל פטור משמירות, אבט״שים, תורנויות ו/או נשק?

ישנן הקלות בתנאי שירות שניתנים מסיבות שונות, וכן לפרקי זמן מסויימים.

מתנדבים, למשל מקבלים הקלות נרחבות יותר, מאשר חיילים המגוייסים לשירות. 

פטור מנשק לא יכול להינתן באופן קבוע.



 

האם קב״נים מוסרים את המידע שנתתי? 

קב״נים מחויבים לסודיות רפואית מול המטופל-החייל.

כאשר מדובר במידעים המחייבים דיווח ומכונים ״חובת דיווח״, כמו למשל אם קיימת מסוכנות כלשהיא, המפקדים, הרופאים ולעיתים גורמים מסוימים באזרחות, כמו ההורים-מחוייבים לדעת.

 

 

האם הקב״ן צריך לדבר עם ההורים שלי?

שיחה עם הורים חשובה עבור גורם ברה״ן בצבא לצורך הערכה מקיפה אודות אבחון והערכה של הבעיות הקיימות ומציאת הטיפול המתאים ביותר להתמודדות עמן.

השיחה יכולה להתקיים טלפונית וכן במפגש עם ההורים, להחלטת גורם הברה"ן.

 

 

האם להביא לבדיקת קב״ן מסמכים על טיפולים שעברתי באזרחות?

בטח. 

חוות דעת שניתנות תוך כדי או לאחר טיפולים רגשיים שמתבצעים מחוץ למסגרת שירות צבאי חשובות מאוד לצורך המשך הערכה תוך כדי שירות בנוגע למצב הרגשי.

על כן, חשוב מאוד להביא אותם לידיעת גורמי ברה״ן בלשכת גיוס או מרפאת בריאות הנפש בבסיסים השונים.



האם הצבא יודע על ר״פ (רישום פלילי)?

במסגרת מיונים לצו הראשון, קיימים מקרים ובהם הצבא מקבל דיווח ממשטרת ישראל, בנוגע לרישומים פליליים הקיימים.

בעת הצורך, גורם בריאות הנפש, מזמן את המלש״ב לבדיקת קב״ן לצורך הערכת המצב הנפשי הקשור בעבירה שבוצעה ולצורך החלטה האם לגייס את המלש״ב ובמידה וכן, תחת אלו תנאים לגייס .

 

 

אם למדתי בבי״ס לחינוך מיוחד, הצבא צריך לדעת מזה?

ודאי. 

 

לימודים במסגרת חינוך מיוחד, מעידים על קושי מסויים שתפקידם של הגורמים בצבא להבין מהו וכיצד ניתן לסייע למלש״ב בהתמודדות עימו במהלך השירות הצבאי, במידה ויימצא כשיר לשירות.

על כן, במפגש עם המאבחנת הפסיכוטכנית בלשכת גיוס או במסגרת פגישה עם גורמי בריאות הנפש, טרם השירות הצבאי ובמהלכו, חשוב מאוד ליידע בנוגע למסגרת הלימודים.

 

 

האם הצבא יכול לעזור לי בתהליכים מול בית משפט? 

בהחלט.

עזרה כזו רלוונטית במיוחד במקרים של פגיעות מיניות, איומים על רקע אלימות בזוגיות ועוד. 

במסגרת השירות הצבאי ניתן לפנות ליחידת מהו״ת - מרכז להתמודדות ותמיכה רגשית בכל הקשור להטרדות / פגיעות מיניות / הריון לא רצוי / יחסי אלימות. 

ביחידת מהו״ת פעילות עובדות סוציאליות שתפקידן לסייע מבחינה רגשית בתהליכי ליווי סביב הגשת תלונה.

 



מיהו קב״ן מוסמך?

קב״ן מוסמך הוא קצין בריאות הנפש בעל סמכויות גדולות יותר להתערבות בתנאי השירות בהשוואה לקב"ן רגיל.

 

 

מה ההבדל בין קב״ן בקבע לקב״ן במילואים?

אין הבדל מבחינת רוב הסמכויות הניתנות לקב״נים.

קב״ן במילואים עובד מחוץ לצבא במקומות עבודה נוספים ואילו קב״ן בקבע משרת בצבא ועוסק רק בתחום זה.




מה ההבדל בין קב״ן לפסיכיאטר?

קב״ן הוא קצין בריאות הנפש, פסיכולוג או עובד סוציאלי.

פסיכיאטר הוא רופא המומחה בתחום בריאות הנפש והוא זכאי להורות ולנטר אחר טיפול תרופתי הניתן על רקע קושי נפשי.

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021