קשיים פסיכולוגיים של מתגייסים ובריאות הנפש בצה״ל | שיחה עם קב״נית

קשיים רגשיים של בני נוער

לקראת גיוס

ראיון עם אביבית בנגוס כהן,

קבנ״ית בכירה (מיל׳),

מטפלת במכון טמיר תל אביב

וביישוב ניל״י

מראיינת: 

צופית טסלר,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

אשמח שתספרי לי עלייך

נעים מאוד, שמי אביבית בנגוס כהן, נשואה ואם לשלושה ילדים, גרה ביישוב ניל"י (בקרבת העיר מודיעין).

במקצועי, עובדת סוציאלית קלינית (MSW),  מומחית בהתמודדות עם מצבי לחץ וטראומה.

בתפקידיי הקודמים בשירות הצבאי שימשתי כקצינת בריאות הנפש בלשכת גיוס תל-השומר.

במסגרת עיסוקיי מיינתי ואבחנתי מועמדים לשירות ביטחון, וכן טיפלתי בחיילים ומפקדים במסגרת שירות הניתן ע"י המרפאה המרכזית לבריאות הנפש בבסיס תל-השומר.

בהמשך שימשתי כקצינת בריאות הנפש ומפקדת מרפאה בבסיס הקריה, חיל רפואה, צה"ל. 

בתפקידי ליוויתי, חנכתי והדרכתי אנשי טיפול, מתנדבי שירות, הורים ומפקדים בכירים וזוטרים כאחד, כמו גם פיתחתי פרויקטים מערכתיים לטובת קידום תחום בריאות הנפש בצבא.

כיום קב"נית במילואים, בלשכת גיוס ירושלים ובבסיס תובלה.

כמו כן, בעלת קליניקה פרטית ביישוב ניל"י , מטפלת עמיתה של מכון טמיר, לטיפול רגשי עבור ילדים ובני נוער.

בנוסף, בתהליך אבחוני ורגשי מלווה מועמדים החל מכניסה לשירות הצבאי, במהלכו וכלה בסיוע בגיבוש תוכנית, וכן ליווי רגשי לקראת השתלבות מיטיבה באזרחות.

זאת ועוד, מנחה ב"תוכנית הלאומית למניעת אובדנות", וכן מנחת סדנאות הורות עבור הורים, אנשי מקצוע, כמו גם מנחת קבוצות מתבגרים להתמודדות עם סוגיות תואמות גיל, וכן לקראת גיוס. 

הגיוס לצה"ל מבטא תחושות של חוסר ודאות וחוסר שליטה, למשל לגבי התפקיד ומה יהיה בשירות. איך זה משפיע על מועמדים לשירות ביטחון?

אכן כך. 

השירות הצבאי, מתוקף היותו "תחנת חובה" במסלול ההתבגרות וחלק מהווי בחברה הישראלית, עשוי לאפשר עבור רבים כר לצמיחה ו\או "חוויה מתקנת", לאפשר תחושת שייכות וליצוק עבור כל בן נוער "סל כלים" לגילוי עצמי, גיבוש זהות עצמית על פי הכישורים הקיימים ואלה שנרכשו במהלך השירות הצבאי. 

כל אלו עשויים להוות כלים המסייעים בהשתלבות במסגרות תעסוקה בעתיד. לצד זאת, ההשתלבות בשירות כרוכה לרוב בקשיים שניתן לצלוח אותם בהינתן גורמים פנימיים וחיצוניים מיטיבים המסייעים בהתמודדות.  קיימים מקרים לא מעטים ובהם מלש״בים מפתחים רגשות שליליים הקשורים לשירות הצבאי בשל מגוון נסיבות:

• סביבת גידול פיזית ומשפחתית מורכבת שאינה מעודדת שירות צבאי

• רקע נפשי מורכב קודם לשירות

• משברים נפשיים בסמוך או תו"כ שירות

• היעדר מערכות תמיכה

• לחצים כלכליים

• היעדר ידע מקדים אודות מועמדים המתגייסים עימם

• התפקידים הקיימים והשיבוצים אליהם המועמדים מיועדים.

מצבים אלה עשויים להוביל את המועמדים לחוש חוסר שליטה, חוסר אונים וחוסר וודאות, אלמנטים הכרוכים בגיוס לצה"ל והללו עשויים להחריף במהלכו, באם לא מקבלים מענה.

אילו חששות וחרדות בעיקר מאפיינים  מלש״בים לקראת הגיוס?  אילו סימני מצוקה יש?

• פרידה מהבית

• ריחוק מהסביבה המוכרת

• פחד מהתפקיד שאליו שובצו

• אי רצון מציות לחוקים

• חוסר בחופש

• קשיים חברתיים

• קשיים עם המסגרת החברתית

החששות המאפיינים את המלש״בים הינם פרידה ממסגרת הלימודים שהייתה מוכרת, פרידה מדמויות הסמכות הקודמות (מורים, לרוב), פרידה וריחוק מהחברים, ריחוק מבני הזוג ומההורים. כמו גם לינה במקומות ובתנאים שלא היו מורגלים אליהם קודם לכן.

זאת ועוד, הם חוששים מהתמודדות עם אופי שירות שאינם מכירים ובו מוכתבת להם שגרת החיים מתחילת השירות ועד סופו .

כמו כן, הם לרוב מכירים תפקידים קרביים ולא תפקידים אחרים רבים ומגוונים ועל כן עולה חשש גם מעצם שירות בעל אופי קרבי שעשוי להיות מסכן חיים.

בנוסף, עולה חשש מהסתגלות חברתית שעשויה להיות מורכבת מעצם היותו של צה"ל "כור היתוך" אליו מגיעים נערים מרקעים שונים ומגוונים.

יש אנשים עם נטייה רבה יותר לפתח קשיים במעבר מהאזרחות לצה"ל?

בוודאי.

אנשים שמגיעים מרקעים אישיים-נפשיים ומשפחתיים מורכבים טרם השירות עשויים לחוות קשיי הסתגלות במהלך השירות ובאם אינם מלווים, נעזרים בסביבה תומכת (בתוך השירות-מפקדים ומחוצה לו), הם עשויים לחוות קשיים שעשויים להחריף ולהוביל להפרעות או לתחלואות משמעותיות יותר אשר יקשו על המשך הישארות בשירות צבאי.

כמו כן, ידוע כי הפרעות נפשיות מתפרצות בגילאי העשרה, כאשר הטריגר אליהם יכול להיות הגיוס והשירות הצבאי עצמו.

איך את ממליצה להתמודד עם אכזבות שקשורות לקבלת תפקיד שלא מעוניינים בו?

אני מציעה ״להקדים תרופה למכה״ ולבחון בעיון רב באתר מתגייסים של יחידת מיט"ב את מכלול התפקידים הקיימים.

כמו כן, על המלש״ב לחשוב לעומק בינו לבין עצמו ויחד עם קרוביו וגורמי חינוך וייעוץ שונים אלו תפקידים מעניינים אותו ומתאימים לכישוריו או כאלה שהיה רוצים להתפתח בהם בהווה ובעתיד.

בנוסף, חשוב לתשאל חיילים שביצעו את התפקיד הנחשק אודות התפקיד בפועל, לצורך קבלת תמונת מצב רחבה יותר, מעבר לתוכן התפקיד, כפי שמפורט באתר מתגייסים.

בהמשך, באם ניתן תפקיד שלא מעוניינים בו, תמיד אפשר לשלוח מכתב אישי ליחידת מיטב ולבקש מיונים או שיבוצים לתפקידים הרלוונטיים (בצירוף חוות דעת חיוביות על המלש״ב, מידת התאמתו לתפקיד הנחשק ועוד).

כיצד בא לידי ביטוי ההבדל בין מלש״בים שיש להם תמיכה מהוריהם לבין כאלו ללא תמיכה?

התמיכה בתהליך הגיוס הינה חשוב מאוד עבור המלש״ב, כיוון שהיא מסייעת לו לצלוח תחושות חוסר הוודאות, חוסר אונים וחוסר השליטה הכרוכים בתהליך המיון, השיבוץ וההסתגלות לתפקיד. ניתן לראות באופן ברור כי מלש״בים שלא מקבלים תמיכה מבית, נוטים יותר לפתח בעיות הסתגלות ומצבם הרגשי מורע.

לעומתם, חיילים שמקבלים תמיכה מהוריהם, חסינים יותר ופנויים יותר להסתגל, לחקור ולהעמיק אודות התפקיד אליו שובצו, כמו גם נוטים להסתדר עם גורמי הסמכות והסביבה החברתית הסובבת אותם. 

חשוב לציין כי תמיכה יכולה להינתן מגורמים שונים מלבד ההורים, כגון מטפלים רגשיים למיניהם, על סוגיהם , צוותים חינוכיים, פרויקטים שונים ומגוונים המלווים מלש״בים המכונים "אוכלוסיות מיוחדות", למשל עולים ארצה, חלקם עשויים להיות מוכרים בתחילת השירות כ"חיילים בודדים".

הצבא מהווה תקופה חשובה בהתבגרות ובגיבוש זהות, כיצד זה בא לידי ביטוי אצל נוער עם קשיים פסיכולוגיים? 

בני נוער שחווים מורכבות רגשית, בשל אי אלו נסיבות-גנטיות וסביבתיות-אירועי חיים במפגש עם השירות הצבאי, שמהווה מצב לחץ לכשעצמו, "הטריגר" עשויים לחוות העצמה של הקשיים שלהם אשר יתבטאו בהחרפת הסימפטומים של המצוקה הנפשית.

לצד זאת, המפגש עם השירות הצבאי עשוי להוות הזדמנות עבור בני הנוער שחווים קשיים בסביבת הגידול שלהם להתרחק ממנה, וכך לעיתים לצמצם את גורמי הסיכון (חשיפה לשימוש בחומרים ממכרים, למשל), להתמודד עם סיטואציות חדשות, מורכבות, חסרות ודאות יחד עם יתר בני גילם, דרך "שותפות גורל" ולגלות בעצמם "מצבי אני" נוספים שעשויים לסייע להם בהגברת הביטחון העצמי ובאופן ישיר, צמצום הקשיים הרגשיים הקיימים. 

האם הפרעות נפשיות או קשיים רגשיים (כמו חרדות ודיכאון) יכולים להגביל קבלת תפקידים מסוימים?

אכן. מטרת המפגש עם הקב״ן או הפסיכיאטר לבחון את המורכבויות הרגשיות הקיימות, לבחון האם הקשיים מגיעים לכדי פגיעה בתפקוד, להתאים אופי שירות שעשוי לצמצם את ״גורמי החיכוך״ עם השירות הצבאי ולהוביל להסתגלות מיטיבה יותר למסגרת זו.

טיפול פסיכולוגי יכול לפגוע בקבלת תפקידים מסוימים? 

במידה והמידע אודות טיפול פסיכולוגי, מקיף ככל שיהיה, מגיע לגורמי ברה״ן בצבא ונערכת בדיקה אודות סיבת ההגעה לטיפול רגשי, תדירות המפגשים, התמות המדוברות ותוצאות הטיפול, גורם ברה״ן יכול להעריך באופן מקיף יותר את המצב הנפשי הנוכחי ולסייע הן לגורמים האמונים על השיבוץ בצבא והן למלש״ב עצמו להעריך באופן מותאם יותר את היכולת הרגשית לקבל תפקידים מסוימים.

על כן, חשוב מאוד להביא לידיעת הצבא מידע מסוג זה שלא תמיד פוגע בקבלת תפקידים מסויימים.

כיצד אשפוז פסיכיאטרי או נטילת כדורים פסיכיאטריים משפיעים על הגיוס?

מידע שהובא לגורמי ברה״ן אודות אשפוז פסיכיאטרי ונטילת כדורים על רקע קושי נפשי מוביל את המלש״ב (מועמד לשירות ביטחון) לבדיקה מקיפה ומעמיקה ע״י קב״ן (חובת המוסד האישפוזי להציג סיכום אישפוז מעל גיל 18), פסיכיאטר צבאי על מנת לסייע למלש״ב בהערכת כוחותיו הנפשיים להתמודדות עם האתגרים השונים הקיימים במסגרת התפקידים המגוונים שהצבא מציע לחייליו, כמו גם להמשיך את הרצף הטיפולי הנדרש (המשך טיפול תרופתי במסגרת שירות צבאי).

לא אחת חוויתי כקב״נית כי הסתרת מידע מרשויות הצבא הוביל לשיבוץ שאינו תואם כישורים ויכולות רגשיות ולהעמקה של הקשיים הנפשיים הקיימים, לרבות שחרור מצה"ל.

מה המשמעות של קה״ס ומה השפעתו על קבלת תפקידים מסוימים? 

המשמעות של המילה קה״ס הוא ״קשיי הסתגלות״- סימול שגורמי ברה״ן מוסמכים להעניק למלש״ב כתלות ברמת הקושי הרגשי שמתרשמים ממנו.

כלומר, באם גורמי ברה״ן חווים שמלש״ב עשוי להתקשות בתנאי שירות כאלה ואחרים הוא יכול לקבוע עבור המלש״ב קה״ס מסויים, שמטרתו למנוע שיבוצים לתפקידים שעשויים להקשות על מצבו הרגשי.

כל זאת במטרה להיטיב עם הסתגלותו לאופי השירות ולדרישות התפקיד.

קבלת קה״ס עשויה להוביל לגיוס ל״טירונות תומכת״, תוכלי לספר על המשמעות שלה?

אכן כך.

מי שמקבל ציון קה״ס 50 משתבץ לטירונות ״מוגנת״ (בתנאים מותאמים לקשיים הקיימים בקרב המלש״בים) במסגרתה גורמי פיקוד מלווים את המלש״ב שהופך לחייל ומסייעים לו בהסתגלות הכרוכה בכניסה למסגרת הצבאית.

קיימים סוגי טירונות מוגנת-לבנים –בבסיס חוות השומר ולבנות-בבסיס מחווה אלון, כמו גם סוגי טירונות עבור חיילים עם קווי אישיות מסויימים ואוכלוסיות עולים למיניהם (כתלות בהחלטת הקב"ן). יש לציין כי קיימים חיילים המבצעים טירונות מוגנת מותאמת ובהינתן תפקוד תקין, עשויים להיות ״מוחרגים״ משירות קרבי.

שירות צבאי של חיילים על הרצף האוטיסטי.

על תכנית ״תתקדמו״ בבית גולדמינץ: 

יש אפשרות לבטל או לשנות קה״ס?

בוודאי.

הכל כתלות בבחינת השינוי במצב הרגשי.

ניתן לעשות כן קודם לשירות הצבאי, בפרק זמן סביר (מספר חודשים טרם הגיוס, תוך המצאת חו״ד שמעידה על השינוי במצב הרגשי וכפועל יוצא-שינוי בתפקוד) ובמהלך השירות הצבאי.

חשוב לציין כי נדרשים להתקיים פרוצדורות מסויימות לצורך שינוי הקה״ס והחשוב שבהן-בדיקה על ידי גורמי בריאות הנפש שיסביר באופן מדוייק את הפרוצדורות. בנוסף,

חיילים שקיבלו הגנה ברה״נית, כלומר ציון קה״ס או פרופיל נפשי ומעוניינים לצאת לקצונה (בהמשך השירות), צריכים מוקדם ככל האפשר (חצי שנה, לפחות טרם היציאה לקורס) להיבדק על ידי גורמי ברה"ן, מספר מפגשים לצורך בחינת הפחתת ציון הקה״ס. כל זאת כיוון שהוא מופחת בהדרגה (באם הקב"ן מוצא לנכון, בסיום כל פגישה).

מה ההבדל בין קה״ס לבין פרופיל נפשי?

מדובר בהגנות שמותאמות על ידי גורמי ברה"ן כאשר קה״ס ניתן על ידי קב"ן או פסיכיאטר ופרופיל נפשי ניתן ע"י קב"ן מוסמך (מפקד בכיר בברה"ן) / פסיכיאטר.

מטרת הגנות אלו לסייע בשיבוץ לתפקידים שיהלמו את המצב הרגשי של המלש״ב/חייל ויסייעו בהסתגלות מיטיבה לשירות.

כיצד ניתן להקל על לחצים לקראת הגיוס ולהתכונן לכך נפשית? יש לך טיפים או כלים להתמודדות?

בהחלט!

להכיר לעומק את התפקידים הקיימים ולבחון האם הם קיימים בשאלוני העדפות שהמלש״ב קיבלו.

ההיכרות יכולה להתבסס גם על שיחות עם מכרים-חיילים המבצעים את התפקידים הנחשקים.

באם הם לא מקבלים את התפקידים הרצויים, יש להגיש בקשה לקבלת מיונים לתפקידים הרצויים (במידה ונדרשים מיונים).

בנוסף, ממליצה בחום להצטרף לתנועות נוער שמטרתן הכנה לשירות צבאי הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטאלית (הכוללת גם ביקורים בבסיסי צה"ל השונים והיכרות עם גורמי צבא שונים).

במידה וקיים קושי רגשי, ישנה חשיבות רבה לאפשר לו מענה בדמות קבלת ליווי רגשי כהכנה לשירות משמעותי וזו אחת ממטרותיו של מכון טמיר:

להכין רגשית את המלש״בים לקראת שירות משמעותי וללוותם תוך כדי שירות ובשחרור.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר