הסתגלות לשירות הצבאי | מורה נבוכים להורים של מתגייסים לצה״ל

 

הכנה מנטלית

לקראת גיוס לצבא

 

אביבית בנגוס כהן,

עו"סית קלינית, MSW,

מומחית בהתמודדות במצבי לחץ וטראומה,

קצינת בריאות הנפש, במילואים, חיל רפואה, צה"ל

 

 

הגיוס הינו תקופה המלווה בצורך בהסתגלות למסגרת חדשה ובה כללים וחוקים השונים ממסגרות חיים ולימודים קודמות. 

קיימים מספר פרמטרים המשפיעים על ההסתגלות למסגרת השירות הצבאית: 

 

  1. אישיות

  2. גידול במצבי חיים שונים

  3. סגנונות הורות

  4. יכולת הסתגלות למסגרות קודמות

  5. ההכנה לשירות צבאי בתוך סערת גיל ההתבגרות

 

 

מהי אישיות?

התכונות של אדם המולדות ("מזג"\"טמפרמנט") והנרכשות, אותם דפוסים קבועים שמאפיינים אותו ועשויים להכתיב מחשבות, רגשות והתנהגויות.

האישיות גם כוללת את מכלול הפתרונות שאדם גיבש לעצמו על מנת להתמודד עם הבעיות שהוא נתקל בהן במהלך התפתחותו.

על פי פסיכולוג אמריקאי (יהודי), אלאן שור, -מוחו של התינוק (תוצר ביולוגי) ממשיך להתפתח כשנתיים לאחר הלידה ומושפע אף מגורמים סביבתיים.

 

 

 

 

התפתחות במגוון מצבי חיים

גידול במצבי חיים שונים משפיעים על האישיות שהמלש"ב (מועמד לשירות צבאי) גיבש לאורך חייו:

מצבי חיים שליליים עשויים להקשות על ההסתגלות- קונפליקטים רבים בין ההורים, גירושים, פטירה, מעברי דירה תכופים, הגירה, מצבים סוציואקונומיים ירודים, תחלואה נפשית בקרב המשפחה והצורך בטיפול\אשפוז על רקע נפשי, אובדנות במשפחה, עבריינות במשפחה, מחלות כרוניות במשפחה. עם זאת, במידה ובסביבת המלש"ב התפתחו משאבים (פנימיים וחיצוניים) להתמודדות אדפטיבית (סתגלנית) עם מצבי חיים אלה, הוא עשוי להסתגל טוב יותר לשינויים בחייו, ובכללם הגיוס לצבא. 

 

בנוסף,  מצבי חיים חיוביים גם הם משפיעים על עיצוב האישיות ועשויים לנבא הסתגלות תקינה לשירות צבאי: סביבת גידול בריאה מבחינה נפשית, יחסים טובים עם ההורים, וכן עם האחים, מצב סוציואקונומי יציב.

 

 

סגנונות הורות משפיעים על האופן בו המלש״ב יסתגל לשירות הצבאי

 

באומרינד סבורה כי סגנון סמכות הורית מאופיין ב- 2 מימדים - 

 

א. היענות הורית-עידוד ייחודיות האדם והדגשת ה"אני"-כאלה הם ההורים התומכים, חמים, מותאמים לצרכים ודרישות של ילדיהם.

ב. שליטה הורית-דרישות מפי ההורים על מנת שילדיהם ישתלבו במבנה משפחתי, כגון: דרישות להתבגרות, פיקוח הורי על הילדים, מאמצים למשמעת, נכונות לעימות כשאין ציות מצד הילדים.

 

 

באופן זה עשויים להיווצר שלושה סגנונות הורות:

 

הורות מתירנית

המאופיינת בהורים ה"חלשים" בדרישה, אך "חזקים" בהיענות לצורכי הילדים. ילדים הגדלים במשפחות אלה יחוו עצמם כמרכז העולם, ייאלצו ללמוד כיצד לווסת התנהגות בעצמם, יחוו תחושה של עולם ללא גבולות.

ההורים מצידם יחוו ביטול עצמי- תחושת עבדות תוך ביטול חירות, איבוד עצמי בתפקיד הורי.

התוצאה: קושי בוויסות רגשי, התנהגות מרדנית ומתריסה אל מול מצבים מתסכלים, קושי בהתמדה מול משימות ומטרות.

מלש"ב שגדל באופן זה עשוי לחוות תסכול במפגש עם שירות צבאי, כיוון שגורמי הפיקוד לא יענו לדרישותיו, כפי שההורים עשו, בני גילו יתקשו להכיל התנהגות לא מווסתת ועל כן עשויים להיווצר קונפליקטים שיקשו על ההסתגלות לשירות.

 

הורות סמכותנית (אוטוריטטיבית)

הורים ה"חזקים" בדרישה, נוהגים בנוקשות,  הצבת גבולות, עונשים. הפוקוס של ההורה  מכוון כלפי עצמו כאשר סביבה וחברה לא רואה ואף לא מכוונת לצורכי הילד.

התוצאה: הילד יחווה עויינות כלפי ההורה שלא רואה אותו, יפעל על מנת להימנע מביקורת ומעונש תוך מיקוד בחשיבה שלילית על עצמו ועל הסביבה, יחווה עצמו כמי שלא מספיק טוב ושווה. כך המוטיבציה לעשייה, ליוזמה, להעזה ולהתפתחות תהיה נמוכה.

מלש"ב שגדל באווירה שכזו עשוי לחוות את גורמי הפיקוד כמי שממשיכים את דרכם של ההורים, הוא עשוי לרצות גורמי בסביבתו ומועד להיות כמי שקל לפגוע בו ועל כן יתקשה להתמודד עם גורמי סמכות, וכן להשתלב חברתית. בשל כך הוא עשוי לחוות קשיים רבים במהלך השירות הצבאי, תוך כדי כך שיתקשה לבקש עזרה בעת הצורך . באופן זה, בריאותו הנפשית מוטלת בסיכון.

 

הורות סמכותית (אוטוריטרית)

הורות המאופיינת באיזון בין היענות לדרישה-כאשר קיימות הוראות, דרישות, פיקוח, חום , הנמקה להתנהגות מסוימת, גמישות, ניהול משא ומתן תוך הימנעות ממאבקי כוח ופגיעה אישית.

התוצאה: עלייה בערך עצמי, שמחת חיים, אמונה ביכולת, יכולת להסתדר במצבים שונים-אסטרטגיות שונות והישגים לימודיים , חברתיים ואישיים גבוהים יותר לעומת קבוצות אחרות.

מלש"ב שגדל בסגנון הורות זה יסתגל בצורה טובה לשירות הצבאי ויחווה את הקשיים שנקרים בדרכו כהזדמנות נוספת לגיבוש הזהות וביסוס הביטחון העצמי .

 

 

יכולת הסתגלות למסגרות קודמות

מלש"ב שלאורך שנות חייו חווה קשיים בסביבת גידול של ההורים, הורות מתירנית או נוקשה כאמור עשוי להתקשות להסתגלות לשירות צבאי. אלא אם כן, חווה "חוויית תיקון", כאשר פגש במסגרת לימודית המותאמת למכלול צרכיו וזו סייעה לו בהתמודדות בהסתגלות הדרגתית לדרישות מסגרת תוך קבלת סמכות, כללים וחוקים, סיוע בהשתלבות חברתית ולימודית ולמידה כיצד לבקש עזרה בעת הצורך.

כמו כן, כמובן שמלש"ב שחווה הסתגלות תקינה למסגרת לימודית, תוך חוויית הצלחה במסגרת קודמת עשוי לחוות באופן ישיר רצון להצליח בשירות הצבאי ועל כן יגייס מוטיבציה רבה יותר להתמודדות שעשויה לנבא הסתגלות תקינה לשירות צבאי.

 

 

ההכנה לשירות צבאי בתוך סערת גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות כיום הינו 10-24 כאשר מאפייני הגיל הזה הם רבים: מחשבות קיצוניות ודיכוטומיות של "הכל או כלום", דחפים רבים מתפרצים תוך צורך לפרוק אותם, רצון לייחודיות שעשוי להתבטא דרך: לבוש, קעקועים, תסרוקת, זקן; שימוש בחומרים ממכרים כהתנסות ראשונית.

בגיל זה קיימות דילמות רבות הקשורות בגיל ההתבגרות:

  • בשם האינדיבידואליות, מחשבה האם לתרום או לא לתרום?

  • באיזה אופן לתרום? גיוס ל"סיירת" או "ניירת" או לא להתנדבות לשירות לאומי?

  • פער בין מוטיבציה (אישית ו\או משפחתית) לשירות לבין יכולת אישית שקיימת בפועל

  • אבחון הפרעות הקשב וההקלות שניתנות ב"אזרחות" למול הקושי במימושן בצבא

 

אל מול הדילמות הללו קיימת המציאות של המתבגר ובה-הצבא כקונצנזוס חברתי:

  • חוק גיוס חובה לשירות צבאי

  • הופעה אחידה שעשויה להתפרש ככזו שמבטלת אינדיבידואליות

  • משמעת קפדנית, הזדמנויות מצומצמות, דרישות גוברות

  • סובלנות אפסית לשימוש בסמים

  • קושי בגיוס לשירות ובשחרור משירות צבאי (מעברים)

 

פרט למאפיינים ולדילמות, קיימת תחלואות נפשיות\הפרעות אישיות שעשויות גם כן להתפרץ בגיל ההתבגרות:

  • הפרעות פסיכוטיות

  • הפרעות אפקטיביות

  • הפרעות חרדה

  • הפרעות אכילה

  • PTSD

  • הפרעות אישיות מגוונות

 

בגיל זה, ההורים בחיי המתבגר עשויים גם הם לחוות חששות רבים נוכח הגיוס של ילדיהם:

  • חוויית אובדן שליטה על הילד שמתגייס 

  • אי וודאות הכרוכה בשליחת הילד למסגרת לא ידועה

  • חשש מהסתגלות אל מול דמות המפקד

  • חשש מהסתגלות לשירות מבחינה חברתית

  • חשש מהסתגלות לתנאי השירות

  • חשש משיבוץ לתפקיד שרחוק מהבית

  • חשש משיבוץ לתפקיד שלא תואם לכישוריו/ה

  • הכנסות נמוכות יותר (במידה והמתבגר תמך כלכלית בבני המשפחה)

 

בשל כך, עולה צורך בהכנה לקראת הגיוס לשירות צבאי:

 

היכרות עם המסגרת הצבאית:

  • בצה"ל משרתים כיום קרוב ל-200,000 חיילים.

  • "חוק שירות ביטחון"-גיוס חובה!

  • החל מגיל 16-מועמדים לשירות ביטחון, "מלש"בים"

  • טרם השירות הצבאי המלש"בים עוברים תהליכי מיון לתפקידים בחיילות השונים: אוויר, ים, יבשה, מודיעין

  • המיונים מתבצעים בלשכות הגיוס: תל השומר, ירושלים, באר שבע, טבריה וחיפה.

  • המתגייסים- מקבלים מס' אישי ותעודת חוגר

  • ניתן להתחיל שירות צבאי לאחר מכינה קדם צבאית או התנדבות לשנת שירות שמסייעים בהגברת תחושת הבשלות הרגשית לקראת שירות צבאי.

 

 

בחינת תפקידים שמעוניינים בהם

  • אתר "מתגייסים" מקבץ בו את מגוון התפקידים הקיימים בצבא, תוך פירוט אופי התפקיד. 

  • תשאול חיילים שונים בסביבת המלש"ב שממלאים את התפקיד הרצוי בנוגע לתפקידים שמעוניינים בהם.

  • היכרות עם שלבי הצו הראשון ועם יום הגיוס.



הבלטת היתרונות שבשירות הצבאי

  • עצמאות

  • בגרות

  • אחריות

  • משמעת

  • יכולת עבודה עם אנשים שונים ממך, רכישת חברים

  • מקצוענות

  • יכולת ביטוי

  • יכולת קבלת החלטות

  • יכולת התמודדות והסתגלות לאתגרים, לחצים נפשיים, תנאים לא ידועים

  • יתרונות השירות הצבאי:

  • יכולת עבודה במערכת, צוות

  • פיתוח יכולת פיקודית, ניהול

  • ניהול זמן, תכנון

  • יכולת להעריך "דברים קטנים"

  • יכולת התמודדות עם פחדים, תסכולים

  • יכולת להיות לבד

  • מוסר עבודה גבוה

  • כישורי שירות לקוחות

 

במידה ועלו בעבר או צפים כעת קשיים רגשיים

  • בסמוך לגיוס-לטפל בו תוך ליווי רגשי של איש מקצוע, לצורך טיפול בסוגיות ממוקדות .

  • אם ישנו קושי רגשי משמעותי שהוא כבר  מטופל\טופל-לדווח על כך ללשכת גיוס (+להציג חוות דעת קודמות או נוכחיות), טרם שירות צבאי (במהלך הצו הראשון) לצורך סיוע לגורמי בריאות הנפש בצבא-קב"ן\ פסיכיאטר לסייע בניבוי להסתגלות לשירות צבאי ואף להתאים הקלות בעת הצורך שמטרתם לסייע לגורמי שיבוץ בצבא, לשבץ את המלש"ב לתפקיד המתאים לו ביותר למצבו הרגשי. 

 

הכנה נפשית של בני הבית לגיוס לצבא

ניתן לצפות כי המערכת המשפחתית כולה תעבור שינוי בתגובה לגיוס לשירות צבאי, בייחוד כאשר התהליך נתפס כמשברי

 

באופן כללי, למשפחות מאוזנות מבחינה רגשית קיימים  המשאבים והכישורים הנדרשים לצורך התמודדות בצורה אפקטיבית. משפחות כאלה מאופיינות ב-

  • קרבה רגשית 

  • נפרדות (לחוד) מסוימת כאשר קיימת צפייה לנאמנות משפחתית

  • מעורבות רגשית מודגשת, כשיש הרשאה למרחב אישי 

  •  אינטראקציות רגשיות מעודדות ומועדפות , כאשר קיימות אינטראקציות נפרדות מסוימות

  • גבולות  דוריים ברורים (בין הורים לילדים), קרבה גבוהה בין הורה  וילד

  • יותר היחד  מאשר הנפרד

  • זמן יחד חשוב, זמן לבד מורשה

 

לצד זאת, קיימת הבנה כי השירות הצבאי מצריך הימצאות במרחבים נפרדים, תוך השקעה במסגרת תפקיד חדשה ועל כן הפניות הרגשית לבני המשפחה פוחתת אם כי עולה הדרישה בקרב המלש"ב להיותה של המשפחה מערכת תמיכה משמעותית וזמינה עבורו.

 

כמו כן, דרכי תקשורת משתנות.

על כן משפחות לומדות להתארגן מחדש לשינוי,

למשל: ביצוע התארגנות מחודשת בבחינת תפקידים במשפחה, תקשורת בזמנים שונים.

 

בניגוד אליהם, במשפחות בלתי מאוזנות, המשאבים הקיימים הם מועטים , מאיימים על השינוי במשפחה, לכן משפחות כאלה מתקשות יותר להסתגלות למשבר.

קושי זה, בייחוד אם אינו מטופל עשוי להעיב על יכולת ההסתגלות של המלש"ב לשירות, לעיתים להחריף את הקשיים הרגשיים הקיימים ולהוביל לסכנת נשירה משירות צבאי.

 

 

כך או כך, הגיוס לשירות צבאי הינו מרגש, משמעותי,

בעל פוטנציאל רב להתפתחות אישית ומקצועית.

 

באם, עולה קושי הנכם מוזמנים לשוחח איתנו. 

 

אנחנו כאן בשבילכם, 

 

אביבית וצוות מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

אפל, נ. (2015). לדבר CBT עם הורים וילדים-מדריך למטפל ההתנהגותי קוגנטיבי. קריית ביאליק, ישראל: הוצאת "אח".

בלייך, א., וחן, א. (1989). פסיכותרפיה קצרת מועד לישראלים צעירים בעת השירות הצבאי בזמן שלום. בתוך: דסברג, ח., איציקסון, י., ושפלר, ג. (עורכים). פסיכותרפיה קצרת מועד (עמ' 196-181). ירושלים, ישראל: מאגנס.

וודוורת, ר.ס., (1965). פסיכולוגיה. תל אביב, ישראל: הוצאת "מסדה".

 

Olson, D. H., & Gorall, D. M. (2003). Circumplex model of marital and family systems. In F.          

      Walsh (Ed.), Normal family processes (3rd ed., pp. 514 - 547). New York: Guilford.

 

מיטב (אתר). מתגייסים, אוחזר מ:

https://www.mitgaisim.idf.il/, נדלה בתאריך: 10.8.21.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021