טיפול בהפרעות אכילה באמצעות מציאות מדומה (VR)

טיפול במציאות מדומה בהפרעות אכילה

חוץ מזה שהקורונה מוסיפה גורמי לחץ, אי-ודאות וטריגרים. אנשים שהיו להם חיים עסוקים פתאום תקועים בבית עם הרבה פחת דברים לעשות ואובדן מבנה היומיום הוא אתגר בעצמו. 

  

הסגר הכרחי אנמם כדי למנוע הדבקות אבל זה מביא לקשיים אחרים, מפריד אותנו מהתמיכה של אנשים שאנחנו סומכים עליהם, ויש גם כאלה שסגורים בבתים קטנים יחסית ולפעמים גם עם אנשים שיש להם איתם קונפליקט. 

 

אצל רובנו מתעוררים קשיים בתקופות של חוסר ודאות, אבל למתמודדים עם הפרעות אכילה, שנוטים להיות יותר נוקשים ופחות גמישים, הקושי אפילו יותר גדול.

בזמנים של מתח אנשים נוטים אוטומטית לחזור לאסטרטגיות התמודדות לא יעילות שלהם מהעבר, ואצל מי שיש לו הפרעות אכילה האסטרטגיות האלה הרבה פעמים כוללות התנהגויות לא בריאות שקשורות באכילה.

בשביל אדם כזה אפילו קניות בסופר יכולות להיות חוויה מציפה, ובשילוב עם תורים ארוכים והתנהגות מטורפת של אנשים שממלאים את העגלה ואוגרים מזון, זה אפילו עוד יותר טעון.

מאגרי אוכל בסופר יכולים לגרום לחרדה רצינית אצל מי שחווה מניעת מזון בצורת דיאטה חריפה וזה יכול להיות טריגר לדחף לזלילה או לאגירת מזון.

 

אנשים שמגבילים את עצמם רק לסוגים מצומצמים של אוכל יכולים להרגיש חרדה כשהם לא מוצאים את האוכל שהם מעדיפים או להתקיים רק מאוכל טרי עם אנרגיה נמוכה במשך תקופת הסגר. עכשיו הם יצטרכו אולי להתמודד עם פחד ממאכלים עם הרבה קלוריות ואנרגיה, שיש להם חיי מדף יותר ארוכים, כמו אורז ופסטה כדי לעבור את התקופה. מצד שני, אגירה ביתית של מזון דחוס בקלוריות עלולה דווקא להגביר את החרדה ולעורר זלילה. 

  

טיפול פסיכולוגי במציאות מדומה מוכר כבר מאז שנות ה-90 נעשה בה שימוש לאיתגור בעיות נפשיות, ובכלל זה הפרעות אכילה.

מחקר עכשווי על טיפול VR בהפרעות אכילה חקר את פוטנציאל השימוש בטכנולוגיית המציאות המדומה בפסיכותרפיה, באופן הבא:

החוקרים השתמשו בהערכת דימוי גוף אונליין של 130 נשים צעירות, לאיתור כאלה העשויות להיות בסיכון להפרעות אכילה.

14 מתוכן אותרו ככאלה, ונקראו לחדר נפרד, בו חבשו קסדות מציאות מדומה והונחו על ידי מטפלים שנכחו במקום. תחילה, הן התבקשו ליצור אווטאר (תמונה אישית המייצגת משתמש) של עצמן, במידותיהן, שתסייע להן לראות תמונה מדויקת של שלהן. לאחר מכן, המטפלים השתמשו במערך הווירטואלי לשם טיפול בחשיפה, שבאמצעותו סייעו לנבדקות לפתח קבלה עצמית גדולה יותר.

בתרגיל אחד, למשל, האווטאר פשט עוד ועוד בגדים, עד שנותר בתחתוניו בלבד, תוך כדי הדרכה של הנשים בנוגע למחשבותיהן ולתחושותיהן.

 

 

טיפול בחשיפה בהקשר של VR

טיפול בחשיפה עוזר לסובלים מתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), פוביות והפרעות חרדה להתייצב בסביבה תומכת ובטוחה מול האלמנטים שמפחידים אותם.

הטיפול כולל התמודדות עם רגשות ולמידת טכניקות לקרקוע והרפיה.

הטיפול רלוונטי גם להפרעות אכילה, משום שסימן היכר שלהן הוא התעסקות מייצרת-חרדה בנוגע למראה ולמשקל. טיפול בחשיפה למראה, כמו זה שנעשה באמצעות המציאות המדומה, יכול לסייע להתמודד עם הרגשות שליליים שצצים כשהמטופל ניצב מול גופו.

כיום, מטפלים רבים מאמינים שהתמודדות עם הפרעת אכילה דורשת טיפול הוליסטי ורב-מקצועי שנותן מענה למצבו המנטלי של המטופל, לשינוי התנהגות ולתזונה נכונה.

טיפול באמנות, למשל, עוזר להבין את היחסים בין פרפקציוניזם, דימוי גוף וערך עצמי. למשל באמצעות ציור חופשי (בלי למחוק), המטופל לומד לקבל טעויות ולבטא את עצמו מבלי להתרכז בכך שהתוצאה ״תראי טוב״ או תהיי ״מושלמת״.

במקרה של מציאות מדומה, הטיפול יכול להיות אפקטיבי להפרעות אכילה ולדימוי גוף שלילי, ככזה המטפח תפיסה עצמית מדויקת יותר.

יחד עם זאת, טיפול במציאות מדומה עדיין אינו מספיק מבוסס כטיפול עצמי בלבד. הוא חייב להיות מגובה בטיפולים מוכחים (שמצטברים) ולהיעשות בתמיכה ובהכוונה של מטפל מקצועי.

 

לעתים קרובות עיוותים בדימוי הגוף משחקים תפקיד ברצונם של אנשים הסובלים מהפרעות אכילה לרדת במשקל, ובפחד שלהם לעלות במשקל. הדבר עלול לגרום להתנהגות של ״בדיקות גוף״ תכופות, דיאטה קיצונית ו/או התעמלות מוגזמת.

העיוותים הללו יכולים להתקיים גם ללא הפרעת אכילה, או להיות סימפטום של הפרעת גוף דיסמורפית (BDD), ולא רק שהם עלולים להחמיר/להוביל לסימפטומים של הפרעות אכילה ו-BDD, אלא שהם יכולים, לאור המתח שהם יוצרים, להיות גורמים מעכבים גם במערכות יחסים, בעבודה ובפעילויות חברתיות.

לא קל להילחם בעיוותים התפיסתיים הללו, שטבועים במטופלים עמוקות. הטיפול בשינוי דימוי הגוף כולל עבודה על קבלה עצמית, הבנה של המחשבות והרגשות שלנו, הבנה של היחסים בין המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו, וניסיון לחשוב בדרכים חדשות.

 

מחקרים הראו שיש טיפולים אפקטיביים להפרעות אכילה ולבעיות בדימוי גוף, בהם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) וטיפול בקבלה ומחויבות (ACT).

למעשה, לצד המציאות המדומה, המחקר הנ״ל, שתוצאותיו היו אופטימיות, עשה שימוש הן בטיפול בחשיפה והן ב-ACT בהנחיית מטפלים, ואולי זוהי הסיבה לאפקטיביות שהדגים. בטיפול בהפרעות בדימוי גוף, לא משנה באיזו שיטה משתמשים - חשוב שהמטפל יהיה מומחה בעיוותי חשיבה. עוד חשוב לזכור שהתהליך אינו ליניארי, ושגם אם חוזרים אחורה - אפשר בכל רגע לבחור לנסות שוב, ללא שיפוט עצמי.

 

פעילויות שאנשים נעזרו בהם פעם להתמודדות, כמו פעילות גופנית, קבוצות תמיכה וטיפול פסיכולוגי, נהיות מוגבלות הרבה יותר בימי בידוד וסגר בקורונה.

יש אמנם זום, אבל גם לזום יש השפעות פסיכולוגיות בעייתיות.

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, (MA),

כתב ופרסם על הפרעות אכילה

יחד עם פרופ׳ יעל לצר 

ופרופ׳ יצחק גילת;

ראש מכון טמיר

 

 

מקורות:

 

Matsangidou M, Otkhmezuri B, Ang CS, et al. “Now i can see me” designing a multi-user virtual reality remote psychotherapy for body weight and shape concerns. Hum Comput Interact. 2020;1-27. doi:10.1080/07370024.2020.1788945

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021