הפרעת אישיות פרנואידית | תמונה קלינית, סיבות וטיפול 2019

דרג פריט זה
(17 הצבעות)
הפרעת אישיות פרנואידית הפרעת אישיות פרנואידית

מהי הפרעת אישיות פרנואידית?

מיהו פרנואיד?

אנשים הסובלים מהפרעת אישיות פרנואידית יש קושי רציני עם אמון כלפי אחרים. הם נמצאים תמיד בהיכון, במצב של דריכות 24/7, תוך אמונה קבועה ומשתחזרת שלבני אדם בסביבתם יש מוטיבציה מתמדת להשפיל, לבייש ולפגוע בהם. הם מתאפיינים בחשדנות תמידית ובחוסר אמון שיכולים להתבטא במגוון דרכים בין-אישיות, בעיקר באמצעות וכחנות, המון תלונות וחוסר שקט כרוני. 

 

paranoid personality disorder paranoia

 

הסובלים מההפרעה הרבה פעמים נראים מתוחים ו"מוכנים לתקוף". 

האמונות הפרנואידיות אינן מבוססות בדרך כלל ומהוות אבן נגף ליצירה ושמירה על יחסים קרובים - ואכן, האנשים שחיים סביבם מבינים את דרך החשיבה ומתעוררת בהם לרוב חוסר נוחות בעקבות אי-היציבות הזו. תפיסת עולם פרנואידית נוטה לחזק את עצמה, תוך שהיא יוצרת עם השנים מעגל של מחשבה-רגש-התנהגות אותו קשה מאוד להפריך ולהכחיד.  

paranoia

 

אבחון אישיות פרנואידית

חשוב לציין יש הבחנה בין הפרעת אישיות פרנואידית לבין פרנויה כתופעה פסיכוטית, המוגדרת כקריטריון של סכיזופרניה פרנואידית. אנחנו מדברים פה על גרסאת לייט ולא בפסיכוזה של ממש.

  • הם אינם בוטחים באחרים, מתוך אמונה כנה שינצלו אותם
  • הם נמנעים לחשוף מידע אישי כי אחרים עלולים להשתמש בו נגדם 
  • רגישות יתר לביקורת, שמתאפיינת גם בתחושת פגיעות שמקבלת לעיתים תרגום התנהגותי לתוקפנות
  • נוטים לייחס משמעויות נסתרות להתנהגויות של אחרים 
  • מתלוננים באופן תמידי ומתקשים לקבל את יושרה של הסמכות
  • קשה להם להבין ולקחת אחריות על תפקידם בקונפליקטים
  • קושי בוויסות רגשי וחזרה איטית לרמה הרגשית המקורית (ה -Base line)
  • הם נוטים להיות עוינים ושומרי טינה, מה שמרחיק מעליהם אחרים בקלות

 

https en.wikipedia.orgwikiParanoia

קריטריונים אבחוניים של ההפרעה מתוך DSM-5

  1. דפוס עקבי וכרוני של חשדנות והיעדר אמון, המתבטא בלפחות 4 מתוך הבאים:
  1. חשדות, בלי בסיס מספק, שאחרים מנצלים, מזיקים, או מרמים אותו. מדובר באנשים שמפגינים חשדנות במצבים שרוב האנשים יסכימו שהיא נטולת בסיס. אפילו אירועים שאין להם קשר אליהם מפורשים כמתקפה אישית.
  2. מוטרד מספקות לא מוצדקים לגבי נאמנות ואמינות של חברים או מכרים.
  3. הפרנואיד נמנע מלשתף אחרים בגלל פחד (שלרוב אינו מוצדק) שהמידע האישי ישמש אותם כנשק מרשיע בקונפליקט עתידי. 
  4. מפרש משמעויות סמויות, מאיימות או מזלזלות מתוך הערות אגב או מאורעות נייטרלים.
  5. באופן עיקש שומר טינה. הפרנואיד לא סולח בקלות על עלבונות, פציעות או זלזול.
  6. תופס התקפות על אופיו או שמו שלא נתפסות על ידי אחרים ככאלה, וממהר להגיב בכעס ובהתקפת נגד.
  7. חושד באופן חוזר, ללא הצדקה, בבוגדנות בן/בת זוגם. 

חוסר אמון וחשדנות שמתמשכת לא רק כלפי סיטואציה מסוימת אלא גם כלפי סיטואציות אחרות בחיים. בנוסף, הם נוטים להגזים בפרשנות שלהם לסיטואציות ומקצינים את הכוונות הזדוניות שהם חושבים שיש לאחרים כלפיהם, יכולים לייחס כוונה זדונית אפילו להתנהגות תמימה כאשר הם עצמם תמיד "חפים מפשע". 

אבחנה מבדלת

ההפרעה אינה מתרחשת באופן אקסלוסיבי במהלך סכיזופרניה, הפרעת מצב רוח עם מאפיינים פסיכוטיים, או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא נגרמת מהשפעות פיזיולוגיות ישירות של מצב רפואי כללי. 

פסיכוזה 

חשדנות קיצונית וחשיבה פרנואידית הן תסמינים קלאסיים של פסיכוזה.

אנשים פסיכוטיים עשויים להרגיש שכל מי שנמצא סביבם - כולל חברים קרובים ובני משפחה - פועלים במזיד לרעתם ומנסים להרע להם.

מאחר והסימפטומים יכולים להזכיר הפרעה דלוזיונית או סכיזופרניה (בעיקר מתת-הסוג הפרנואידי) חשוב לערוך אבחנה מבדלת:

בהפרעת אישיות פרנואידית לא קיימות דלוזיות, למרות שייתכנו מצבים של לחץ מאוד קיצוני שהן כן יופיעו, אך בניגוד להפרעה דלוזיונית, בבוחן המציאות של הפרנואיד קיימת אפשרות לקבל את השינוי החשיבתי ולהכיר בכך שהחשד מוטעה. 

 

הפרעות אישיות 

דימיון רב קיים בין הפרעות אישיות רבות, אך קיימים בכל זאת הבדלים בין הסוגים השונים.  הנה כמה דוגמאות: 

  • גם בהפרעת אישיות סכיזואידית קיימת נסיגה חברתית פנימה, השתבללות אל תוך העולם, אך בניגוד לפרנואיד, לסכיזואיד אין עניין במערכות יחסים, הוא מגלה אדישות אמיתית כלפי אחרים בסביבתו. בנוסף, 

    אין ייחוס כוונת זדון לאחרים ובאופן כללי אין את המאפיינים הפרנואידים על אף ששתי ההפרעות דומות לפרקים.

  • בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית קיימת חשדנות כלפי אנשים, אך בניגוןד לפרנואיד, אצל הסכיזוטיפלי מופיעות גם התנהגויות וצורות חשיבה ביזאריות.
  • בהפרעת אישיות נרקיסיסטית קיימת נטיה ברורה לגרנדיוזיות, צורך בהערצה ותחושת זכאות בסיסית המוטמעת בציפיותיהם מפרטנרים ליחסים. במצבי לחץ קיצוניים, בעיקר כאשר הם חשופים לפגיעה רגשית, הם הנרקיסיסטים עלולים 'לגלוש' לאופן חשיבה פרנואידי. אבל בדרך כלל הם הרבה פחות חשדניים וזהירים מהפרנואידים. 

קומורבידיות עם הפרעות אחרות

בקרב המתמודדים בעלי הנטיה הפרנואידית קיימת תחלואה נלווית עם הופעתן של הפרעות נפשיות נוספות, לפחות ב-50% מהמקרים. בנוסף להפרעות אישיות והפרעות פסיכוטיות, קיימת תחלואה נילווית עם הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח. 

שכיחות ההפרעה - קשה לדבר כאן על אחוזים, כי מרבית הפרנואידים לא פונים לעזרה מקצועית אבל ההשערה היא כי בין 2.3%-4.4% מהאוכלוסיה הכללית מתמודדים/ות עם ההפרעה. 

מועד פריצת ההפרעה - מרבית המתמודדים יפתחו את הסימפטומים בסוף גיל ההתבגרות אבל זה ממש לא מחייב. אנשים יכולים לפתח את ההפרעה בעקבות סיטואציה טראומטית שעברו כמו שוד, פגיעה או השפלה פומבית כלשהי, כמו שיימינג קיצוני.

אטיולוגיה

הגישה הדינמית – מה שעומד בבסיס האישיות הפרנואידית זה בעצם חשדנות שהניסיון להתמודד איתה באמצעות מנגנוני ההשלכה; להשליך את הרגשות השליליים ואת המחשבות השליליות אל האחר ובכך האדם עוזר לעצמו לטפל בהתנהגות שהיא בעיקר חשדנות, באופן שלא יאיים על ה-SELF שלו.

אספקט נוסף הוא תחושת הגרנדיוזיות; מה שמאפיין את האישיות הפרנואידית הוא מיקום עצמי במרכז העולם, שהרי כל התנהגות מפורשת, גם זו האקראית ביותר, מיוחסת באופן אוטומטי אלי. בטיפול בונים פרספקטיבה לחלק מהמחשבות כדי לבנות ספק ולהוכיח שלא כל התנהגות מכוונת כלפיו.

 

הגישה הקוגניטיבית – הגישה גורסת כי הסובלים מהפרעת אישיות פרנואידית מפתחים הטיה קוגניטיבית וקשבית בה הם רגישים לכל סיגנל או רמז דרכו ניתן להסיק שקיימת מוטיבציה לפגוע בהם. ההטיה נובעת מהעובדה שהם גדלו בסביבה שהצדיקה את הפגיעות ואת מיקוד הקשב לרמזים הללו. לכן, אנשים אלו רגישים מאוד להתנהגויות שנין לפרשן כתוקפניות, מזלזלות או משפילות.  בנוסף, הם סובלים מהטיה פרשנית - הם מפענחים התנהגויות על בסיס ההטיה המוקדמת ובמקום להתבסס על מידע קיים או על אפשרויות נוספות שאינן זמינות לתודעתם. ההטיה בפרשנות הזו מבוססת על ההטיה בקשב, שמובילה, בתורה, להטיה בזיכרון -  כאשר מבקשים מפרנואיד להיזכר בסיטואציות ללא כוונת זדון, יהיה להם קשה מאוד לשלוף זיכרון. כשמדובר  בסיטואציות עם כוונת זדון הם זוכרים מצוין. 

הגישה הביולוגית -  להפרעה יש קשר גנטי לסכיזופרניה. 

טיפול 

אנשים שסובלים מאישיות פרנואידית אינם ממהרים לפנות לטיפול נפשי. ראשית, להבנתם הבעיות נמצאות בחוץ ולא בפנים. ההפרעה מוגדרת אגו דיסטונית (מלשון דיסטנס) - היא אינה נובעת מתוך האדם הסובל ממנה ובוודאי שהיה מעדיף שאחרים ישתנו ויחדלו מהמוטיבציה הקבוע לפגוע בו. שנית, גם אם האדם המתמודד הגיע לטיפול פסיכולוגי, די סביר להניח מראש שהקשר ייפגע בנקודה זו או אחרת על רקע של יחסי אמון בין המטופל לבין המטפל.

המטופל יתקשה מלכתחילה לבסס ברית טיפולית איתנה ויציבה שחיונית להמראת התהליך, ובהמשך הדרך, דווקא בצמתים של התקדמות בטיפול, יחול משבר אמון סביב חשד במטפל. האתגרים הטיפוליים בבניית הברית הטיפולית מרכזיים במהלך הדרך.

 

אתגרי המטפל

המטפל נאלץ להתמודד עם קשיים ביחסים הטיפוליים, בעיקר לאור רגשות שעולים כלפי המטופל בהעברה הנגדית. חשוב שהמטפל לא ייכנע לפיתוי שבכניסה ל-fight ויהיה ער ומודע לתגובותיו.

בנוסף, על המטפל להקפיד הקפדה יתירה על שמירת גבולות פיזיים, כולל מרחק הישיבה ובחירת מחוות ומגע פיזי. כל אלה עלולים לקבל תרגום שגוי.

דווקא במצבים בהם מושג שיפור מהותי, המטופל עשוי להתמודד עם גל מציף של תסמינים דיכאוניים, שעלולים להגיע עד כוונות וניסיונות אובדניים. חשוב להפנות במצב כזה לפסיכיאטר כדי להיעזר בטיפול תרופתי, בדרך כלל עם תרופות אנטי-פסיכוטיות או מייצבי מצב-רוח. 

 

מהלך הטיפול

חשוב לציין כי למרות שמטופלים פרנואידיים נתונים לעיתים קרובות להגנות אופי נוקשות שכופות על הקשר מידה רבה של שבריריות, ניתן להגיע עמם במקרים רבים, עם הרבה זמן וסובלנות, ליציבות טיפולית. 

  • בטיפול פסיכולוגי מנסים קודם כל  ליצור יחסי אמון כדי לאפשר יצירת חיבור עם החלקים הקשים. אם בטיפולים אחרים יצירת האמון היא רק חלק קטן בדרך למטרה הראשית אז בהפרעה זו יצירת האמון היא יותר קריטית ועל זה יתבסס הטיפול (שהרי בעלי הפרעת אישיות פרנואידית מתקשים לתת אמון באחרים).
  • כאשר המטופל מגיע למצב בו הוא מצליח לגלות אמון במטפל מנסים לזהות ולקבל את רגשות הפגיעות.
  • לאחר מכן בוחנים באופן אמפטי את הסימפטומים. 
  • ולבסוף, מבססים פרספקטיבה מציאותית לגבי הכוונות והפעולות של אחרים.

אנשים הסובלים מהפרעה זו כאמור מפסיקים טיפולים פעמים רבות מהחשש שלמטפל יש כוונות זדון כלפיהם.

 

היתרון של ההפרעה

אנדרו גרוב, מי שהקים את חברת השבבים הענקית אינטל, כתב ספר שנקרא "רק פרנואידים שורדים". שם הספר מתאר הכי טוב את מאפייני ההפרעה האישיותית הפרנואידית, ומלמד גם על היתרונות היחסיים של הפרנואידים בסביבה היפר-תחרותיות, כמו עסקים, פוליטיקה, עריכת דין ומקצועות נוספים שאתם מוזמנים לחשוב עליהם. אפשר להבין את גרוב וגם מנהלים בכירים אחרים שהצליחו באמצעות עמידה מתמדת על המשמר. ויש בהפרעת האישיות הזו משהו שאפשר להבינו כהרחבה מוגזמת של אישיות נורמלית: למשל, מחקר אפידמיולוגי מעניין, בו נבחנה אוכלוסיה נורמיטיבית בניו זילנד מצא כי 12.6% הפגינו לפחות כמה מאפיינים פרנואידיים. 

אם אתה נוקט עמדה כזאת, באמת קשה לאחרים להפתיע אותך במזיד. הבעיה העיקרית היא שקשה מאוד להפריד בין דפוסי האישיות בחיי העבודה לבין הדפוסים הללו בחיים האישיים - אם אתה דרוך מדי מפני מהלך עיסקי שיפגע בך, האם באמת תצליח לנתק את הדפוס הזה ולהאמין שאשתך אינה בוגדת בך? בעייתי. 

 

 

מקורות:

 

Gabbard, G. O. (2000) Cluster A personality disorders. In Psychodynamic Psychiatry in Clinical Practice (ed. G. O. Gabbard). American Psychiatric Press.

Kramer, R. M. (1998) Paranoid cognition in social systems: thinking and acting in the shadow of doubt. Personality and Social Psychology Review, 2, 251–275. 

 

Poulton, R., Caspi, A., Moffitt, T. E., et al (2000) Children’s self-reported psychotic symptoms and adult schizophreniform disorder. Archives of General Psychiatry, 57, 1053–1058. 

 

Reich, J. & Braginsky, Y. (1994) Paranoid personality traits in a panic disorder population: a pilot study. Comprehensive Psychiatry, 35, 260–264.

Skodol, A. E. (2005) Manifestations, clinical diagnosis, and comorbidity. In The American Psychiatric Publishing. Textbook of Personality Disorders (eds J. M. Oldham, A. E. Skodol & D. S. Bender). American Psychiatric Publishing.

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר