מיהו פסיכולוג חינוכי? | על פסיכולוגיה חינוכית בישראל 2019

דרג פריט זה
(3 הצבעות)
פסיכולוגיה חינוכית פסיכולוגיה חינוכית

 

פסיכולוג חינוכי

 

פסיכולוג חינוכי מתמחה בטיפול בילדים במסגרת המשפחתית ובבית הספר, תוך התמקדות בהבנת תהליכים רגשיים והתפתחותיים בקרב ילדים ובני נוער. הפסיכולוג החינוכי עוסק באבחון פסיכולוגי של בעיות שונות עמן מתמודד הילד, כמו אבחון פסיכודידקטי, ומעניק ייעוץ והדרכת הורים, מייעץ למורים כדי לסייע בהתמודדות עם בעיות רגשיות שונות של תלמיד/ים על מנת ליצור אקלים כיתתי נעים המעודד את התפתחותם וצמיחתם של הילדים, ובשנים האחרונות עובר גם הכשרה בטיפול CBT לילדים 

פסיכולוג-ילדים

 

 

תפקיד מרכזי של הפסיכולוג החינוכי הוא להעניק אבחון והערכה לתלמידים כדי לבחון את מידת ההתאמה למסגרות החינוכיות כמו גם לייעץ להורים ולמורים ולהעניק להם את התמיכה והליווי הנדרשים מתוך תפיסה כי הילד נמצא ביחסי גומלין עם המערכות הסובבות אותו. הפסיכולוג החינוכי פועל על מנת לקדם את הבריאות והרווחה הנפשית של התלמידים במסגרות החינוכיות השונות, בבית הספר ובקהילה. 

"הפסיכולוג החינוכי עסוק בטיפול בילד או בבן הנוער בתחום מסגרות החינוך השונות. הוא לא מטפל רק בילד אלא גם במערכת, והוא עובד לרוב במסגרת החינוכית", מסביר הפסיכולוג הארצי גבי פרץ בכתבה ב-YNET 


רשימת השפ"חים  - שירותים פסיכולוגיים חינוכיים - רשימת תחנות ומידע בישראל:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/gapim/psychology/tachanot/


 

ענף הפסיכולוגיה החינוכית עוסק בחקר התפתחות הילד ובתהליכי הלמידה שלו תוך התייחסות לסביבה של הילד מתוך התפיסה כי הילד הוא חלק ממערכות חברתיות שונות ביניהן המשפחה, בית הספר, הקהילה ועוד. נדמה כי הפסיכולוגית החינוכית המפורסמת ביותר אצלנו היא גב' שרה נתניהו. 

לאחרונה ניכרת עליה בביקוש ללימודי פסיכולוגיה חינוכית, בעיקר לאור ההכרה בפסיכולוגים חינוכיים מומחים כמוכר לפסיכותרפיה על פי חוק הפסיכולוגיםתחום זה נמצא בזיקה למגמות הפסיכולוגיה החיובית הבין-לאומיות ולקידום הבריאות והחוסן הנפשי. כלומר, תחום זה מתמקד בנושאי ההעצמה, ההתפתחות ותקווה של היחיד, הקהילה והמשפחה. יש צורך מיוחד ומוגבר לתחום זה אצלנו - במדינת ישראל, בה אנו עוברים, לצערנו, ממשבר אחד למשנהו וחווים מצבי חירום והתמודדות עם מצבי סיכון. ברמה המקומית שלנו עולה הצורך במומחה שיעזור ליחיד ולמערכות להתמודד במצבי משבר בצורה שתהפוך את המשבר, באופן פרדוקסלי, למקור חוסן ולקידום הסתגלות.

אחרי מבצע 'צוק איתן', הפסיכולוגים החינוכיים נקראו להגיש ייעוץ נפשי לתושבי באר שבע והדרום לקהילות ולמערכות החינוך להתמודד עם תחושות המצוקה על מנת למנוע נזק נפשי מתמשך. אבל חשוב להדגיש כי המודעות לחשיבותם של הפסיכולוגים החינוכיים עלתה עוד קודם לכן. לדוגמה, כבר בדוח מבקר המדינה בשנת 2007 הוזכר והודגש הביקוש הרב, והמחסור בפסיכולוגים חינוכיים. בהמשך, נושא זה עולה שוב ושוב בוועדת החינוך של הכנסת (מתוך "גלובס", 25.1.2015).

 

 

אבחון של פסיכולוג חינוכי בבית ספר

פסיכולוג בית הספר יכול לבצע אבחון פסיכולוגי רק באישור ההורים. על הפסיכולוג החינוכי לשתף את ההורים בתהליך, ובמידה שמתקיים טיפול להדריך ולהנחות אותם. במקרים בהם ההורים מעוניינים לקבל חוות דעת נוספת, הם יכולים לעשות זאת במכונים פרטיים או בשירות הפסיכולוגי החינוכי.

 

מחקר

פסיכולוגיות ופסיכולוגים חינוכיים מתמקדים גם באתגרים מחקריים הבוחנים שאלות במרחב האקו-סיסטם של הילד, המשפחה והמערכת החינוכית. חלק מהמחקרים הללו תורמים לשינויי מדיניות של ממש במשרדי החינוך במדינות רבות במערב, כולל בישראל. למשל, סדרת מחקרים שפרסמו Finn ועמיתיו (ב-2003), מלמדת על הקשר החיובי בין צמצום מספר התלמידים בכיתות בית-הספר היסודי לבין מגוון משתנים המבטאים הצלחה אקדמית. ממצאים אלו נכונים במיוחד עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. לאורם של מחקרים אלו מתהווה מהפכה של ממש בתפיסה החינוכית והטיפולית של פיתוח ילדים בסיכון. 

 

ההכשרה של הפסיכולוג החינוכי

על מנת לקבל תואר של פסיכולוג חינוכי יש לסיים לימודי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית באחת מהאוניברסיטאות או המכללות בארץ ולעבור התמחות מפרכת בת ארבע שנים, בסופה נדרשים הפסיכולוגים לחצות בהצלחה מבחן הסמכה. לאחריו יקבלו רישיון מומחה ממשרד הבריאות ויוכלו לעסוק במקצוע. 

פסיכולוגים חינוכיים עובדים קשה:

בשנים האחרונות נפגשים 2,800 הפסיכולוגים החינוכיים והפסיכולוגיות החינוכיות בישראל עם המון טיפולים עם ילדים ומתבגרים בעלי לקויות למידה וקשב, חלקם בכיתות קטנות בחינוך המיוחד, שמגלים קשיים בוויסות רגשי, אימפולסיביות, התפרצויות זעם, הפרעות התנהגות והתנהגויות של סיכון ופגיעה עצמית, ועל רקע זה מגיעים לטיפול. 

 

מתוך "הארץ", 11.2.18, תקני משרד הבריאות לפסיכולוגים חינוכיים: 

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.5807268


 

ראיון עם חיה שנהב סגל,

מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית

 

מראיינת: אופיר ברגמן, מכון טמיר

 

 

היי חיה! נשמח שתספרי לנו עליך ועל פועלך המקצועי

בהשכלתי למדתי פסיכולוגיה קלינית, כשבעצם ההתמחות שלי היא בפסיכולוגיה חינוכית.  זה אומר שהעבודה שלי היא בתוך מערכות של מסגרות חינוכיות, בתי ספר, גנים ועוד. עולם הפסיכולוגיה החינוכית הוא מאד מגוון ורחב וכולל בתוכו טיפול פסיכולוגי בילדים ונוער, עריכת אבחונים פסיכולוגיים ופסיכדידקטיים ועיסוק בקונסטלציה ארגונית-מערכתית לצוותי הניהול והחינוך בסוגיות מגוונות, החל מאיתור לקויות למידה, השמה למסגרות של חינוך מיוחד, ילדים בסיכון ועוד. 

 

איך את רואה את הקשר בין פסיכולוגיה קלינית לפסיכולוגיה חינוכית?

אני חושבת שהאחד שואב השראה מהשני, העבודה שלי בזירה החינוכית היא בראש ובראשונה עבודה טיפולית מול ילדים, הורים ומורים, אשר נשענת על הפסיכולוגיה הקלינית ומיושמות בה התובנות והתיאוריות הקליניות השונות. בסופו של דבר כולנו בני אדם ומונעים על ידי אותם צרכים, התיאוריות הקליניות השונות מסייעות לי לחדד כיצד הם באים לידי ביטוי וכיצד ניתן לספקם, גם בתוך המסגרת החינוכית.

 

אנא ספרי על התמחותך בפסיכולוגיה החינוכית. מה מייחד אותה למול שאר ההתמחויות?

הייחוד בפסיכולוגיה החינוכית הוא המגוון, העושר, האפשרויות להתמחות בכמה נישות במקביל. ההתמחות מאפשרת לפסיכולוג להעשיר את עצמו ולהתמקצע במגוון  סוגים של קשיים והפרעות ובכל מיני שיטות טיפול ועולמות תוכן- גם בהיבט של פסיכותרפיה, גם בהיבט של דיאגנוסטיקה וגם בהיבט של עבודה מערכתית יעוצית. מעבר לכך, בעיניי העבודה החינוכית היא באמת שליחות. היכולת להשפיע, לא רק על הפרטים, ילד אחד בעיתו, אלא היכולת לשנות מערכת, לייעל אותה, להעשיר את היכולות האמפטיות והרפלקטיביות של הצוות החינוכי כלפי קהילה שלמה של ילדים והורים בבית הספר, זה דבר מאד משמעותי ותרומה גדולה לאיכות חיים שנוגעת להרבה אנשים בו זמנית.

 

סיפרת על המערך הבית ספרי. כיצד הפסיכולוגיה החינוכית משתלבת בקליניקה הפרטית שלך?

בעבודה  עם ילדים בטיפול בקליניקה, צריך לזכור שהם לא מגיעים יש מאין אלא שהם חלק ממעגלים רחבים יותר של השתייכות משפחתית, חברתית ובית ספרית ויש מקום להתייחס לקונטקסט המערכתי בו הם נטועים. צריך לתת את הדעת על המקום המשמעותי של המעגלים אלו והאופנים בהם הם משפיעים על הילדים ומושפעים מהם. על מנת ליצור שינוי אמיתי, יש חשיבות של ממש הן בעבודה טיפולית עם הילד עצמו על מה שקורה לו בקונטקסטים  השונים בהם חי והן בעבודה עם המערכות שהילדים מגיעים מתוכם, בין אם זה עם ההורים ובין עם זה עם הצוות החינוכי של הילד. בכל נגיעה שלי למטופל קיימת ההסתכלות הזו על הקונטקסטים בהם הוא חי, בחינה של נקודות ההשקה והחיכוך עמן וחשיבה כיצד ניתן לקדם שינוי. האפשרות שלי כפסיכולוגית המטפלת בילד, "לצאת מהחדר" ולפגוש את הצוות החינוכי שעובד איתו או את ההורים שלו ולראות איך זה נראה מנקודת המבט שלהם ולסייע להם לראות את נקודת המבט שלו, במטרה לקרב בין השניים, זו בעיניי המהות של פסיכולוגיה חינוכית.

 

אחד הנושאים המדוברים כיום הינו נושא האבחון, אך קיימים הרבה חורים אינפורמטיביים. על כן, תוכלי לספר לנו מהו אבחון פסיכו דידקטי?

מטרת האבחון הפסיכולוגי באופן כללי הינה ללמוד את עולמו של הילד הן מבחינת היכולות הקוגניטיביות הכלליות יותר המרכיבות את חלקי האינטליגנציה כגון תפיסה חזותית, גמישות מחשבתית, יכולות הפשטה ועוד. הן מבחינת היכולות הבינאישיות והרגשיות המאפיינות אותו, כמו גם לאתר את מאגר הכוחות כמו גם את מוקדי החיזוק והחולשה שעשויים להיות מקור לקשיי הילד. מטרתו של האבחון להבין את הקשר בין השניים ומה קורה בעולמו הפנימי של הילד. הוא לא בודק לעומק את המנגנונים העומדים בבסיס תהליכי הלמידה. כך, אם חושדים בלקות למידה או קושי קשבי יש לעשות הרחבה של האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי לאבחון פסיכו-דידקטי ששם תחת זכוכית מגדלת את התשתיות  והמנגנונים הקוגניטיביים שבבסיס הלמידה על מנת להבין מה קורה לילד כשהוא מתמודד עם תהליכי הלמידה שלו. למעשה אבחון פסיכודידקטי מוסיף לבטריה האבחונית את החלק הדידקטי שמטרתו איתור וזיהוי של לקות הלמידה ו/או הפרעות קשביות. האבחון מכילה בטריה רחבה של מבחנים, הנבנית בהתאם לצורכי הילד, ובהתאם למה שאני רואה תוך כדי האבחון. זו לא בטרייה קבועה והיא יכולה להשתנות בהתאם לילד הספציפי שמאובחן. אלו למעשה מבדקים שבוחנים את היכולות הקוגניטיבית הבסיסיות כגון תפיסה, זיכרון, תהליכי עיבוד וחשיבה ועוד, ואת המנגנונים עליהם מתבססת למידה- שיום, עיבוד שמיעתי, עיבוד ראייתי, שליפה וכד'. זאת על מנת שתהיה תמונה רחבה של הילד שמנסה להבין גם את המנגנונים הפגועים וגם את מנגנוני הפיצוי שהילד פיתח על מנת להתמודד על הלקות וביחד לגבש תוכנית התערבות מותאמת אישית, במטרה לקדם את תהליכי הלמידה של הילד, התאמות בתהליך ההבחנות והמלצות להפניות למקומות טיפוליים שונים- טיפול רגשי, טיפול פרא-רפואי וכו'.

מי זקוק לאבחון פסיכו-דידקטי?

האבחון נעשה החל מכיתה ב' ועד גילאי התיכון וגם גילאים בוגרים יותר. כאשת מקצוע אני דוגלת בגישת ה- (Response to intervention (RTI: אם נצפים קשיים בתהליך רכישת הקריאה, הכתיבה או בהבנת הנקרא, קודם כל צריך לתת התערבות ראשונית- להתחיל התערבות של הוראה מתקנת או טיפול רגשי , בחשיבה משותפת עם צוות בית הספר ולבחון אתאפקטיביות הההתערבות, בהחלט ייתכן שההתערבות בשטח תהא מספקת ותיתן את המענה לו הילד זקוק. אם גם אחרי ההתערבות ומתן הסיוע עדיין נצפים קשיים מהותיים ועולות שאלות באשר למקור הקושי או מתקשים לגבש החלטה  מהי תוכנית הלימודים המתאימה ביותר לילד, אז יש מקום לפנות לאבחון פסיכו- דידקטי כך שיעזור להבין את התמונה המלאה. בפועל אני רואה שבשטח פונים לאבחון פסיכודידקטי, באמצע בית הספר היסודי. נקודת זמן נוספת היא במעברים לחטיבה ולתיכון, כאשר רמת הקושי עולה ורוצים לחדד איך לעבוד עם הילד וכיצד יוכל להתמודד עם עומסי למידה מוגברים.

 

מה תפקיד ההורים והצוות החינוכי בתוך האבחון?

כשמגיעים לאבחון , קודם כל ההורים מגיעים  לפגישת אינטייק (פגישה ראשונה של ההורים עם המטפל/ המאבחן) כאשר מטרת השיחה הוא איסוף מידע לגבי הילד. חשוב ביותר לספק את מלוא האינפורמציה לגביו בעבר ובהווה,  החל מההיסטוריה ההתפחתותית שלו, שינויים שהיו במשפחה, משברים מם התמודד בעבר, מצבו החברתי והרגשי וכו'. גם חלקים שבתפיסה של ההורים לאו דווקא רלוונטיים כיום או לא רלוונטיים בכלל, עשויים להתגלות כמשמעותיים. האבחון הוא הזדמנות לאסוף את כל חלקי הפאזל במטרה לפענח מה קורה לילד? מה קדם למה? אמנם האבחון בא לאתר לקויות למידה, אך הילד הוא יותר מסך הלמידה שלו וחשוב לחבר איך הדברים קשורים אחד לשני ולהתייחס אליו מבחינה רוחבית ולא רק ספציפית ללמידה.

 

האם כל אחד יכול לקבל התאמות בעקבות האבחון?

מי שמקבל התאמות הוא מי שמגיע לו התאמות, שהמאבחן מצא שיש לו קשיים בהיבט מסויים, שיש מנגנוני פיצוי שהילד מפעיל שצריך לחזק או שצריך להתאים את שיטת הלמידה או את שיטת ההבחנות למאפיינים הספציפיים של הילד,כפי שעלו מתוך האבחון. למידה זה שריר וכדי שהילד יוכל להמשיך ולפתח את השריר הזה יש מקום להמשיך ולאתגר את הילד תוך כדי שמסייעים לו להישען על כוחות ההתמודדות והחוזק הטבעיים הטמונים בו. התאמות הן כלי עזר המסייע לילד לממש את מלוא הפוטנציאל הלימודי שלווהמטרה היא לתת את העזרה רק במקומות שהילד באמת זקוק לה. לכן אין סל התאמות שכל ילד שעובר אבחון מקבל באופן גורף, במידה ואכן נמצאות לקויות, תעשה עבור הילד התאמה ספציפית לקשייו.

 

מה המשמעות של אבחון קשבי בתוך אבחון פסיכו דידקטי?

ניתן לעשות הערכה של הפרעת קשב וריכוז במסגרת אבחון פסיכו-דידקטי, בהינתן שימוש בכלים שמנסים לעמוד על טיב ההפרעה ואיך היא מתבטאת בחייו של הילד. ניתן להגיע לאבחנה של ADHD, וגם לתת המלצות לצוות בחינוכי איך ניתן לסייע ולהקל וללמד ולחזק את היכולות הפגועות של הילד ולעבוד על סדר וארגון ועל התלמידאות של הילד. זה לא סותר את הבירור הנוירולוגי הרפואי עצמו, גם כדי לברר תחלואות נלוות וגם כדי להמליץ על טיפול תרופתי במידת הצורך. אבחון הוא הישורת הראשונה שיכולה להגיד האם יש לילד הפרעת קשב וריכוז אך בהחלט יש עוד המשך לתהליך הבירור בקיום ההפרעה. חשוב כמובן שבמידה ואכן ההורים והצוות החינוכי חושדים שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז יש ליידע את המאבחן ולבקש כי יתייחס לסוגייה זו בתוך השאלות האבחוניות.

  

מה ההבדל בין יועצת חינוכית לפסיכולוג חינוכי? <

אבחון פסיכודידקטי - כל מה שהורים צריכים לדעת, ויותר

ועד המתמחים בפסיכולוגיה חינוכית - דף הפייסבוק <

תרומתן של הפסיכולוגיות החינוכיות לבריאות הנפש - לרגל יום בריאות הנפש העולמי 2018 <

 

מקורות:

Achilles C., Finn J., Bain H. (1998). Using class size to reduce the equity gap. Educ. Leadersh. 55, 40–43 

Berliner D. C. (2012). Educational psychology: searching for essence throughout a century of influence, in Handbook of Educational Psychology, 2nd Edn., eds Alexander P. A., Winne P. H., editors. (New York, NY: Routledge; ), 3–28  

Finn J., Pannozzo G., Achilles C. (2003). The “why's” of class size: student behavior in small classes. Rev. Educ. Res. 73, 321.10.3102/00346543073003321 [Cross Ref] 

Freeman, J. (1969). Modern Educational Psychology. Mental Health, 28(Winter), 33. 

Osborne, J. W., & Mollette, M. J. (2010). Grand Challenges in Educational Psychology. Frontiers in Psychology, 1, 157. http://doi.org/10.3389/fpsyg.2010.00157 

Slavin R. (2002). Evidence-based education policies: transforming educational practice and research. Educ. Res. 31, 15 

Stegemann, K. J. C. (2014). Confessions of an educational psychologist. Frontiers in Psychology, 5, 892. http://doi.org/10.3389/fpsyg.2014.00892 

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/gapim/psychology/tachanot/

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5023232,00.html 

 

עריכה: איתן טמיר

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר