זעם נרקיסיסטי | מהי פגיעה נרקיסיסטית ואיך היא מובנת בטיפול נפשי?

דרג פריט זה
(5 הצבעות)
זעם ופגיעה אצל נרקיסיסטים זעם ופגיעה אצל נרקיסיסטים

 

מהו זעם נרקיסיסטי?

מהי פגיעה נרקיסיסטית?

  לילך דומב ירושלמי msw מטפלת דינמית קרוליינה

המאמר נכתב ע״י לילך דומב ירושלמי, עו"ס קלינית (MSW),

בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן,

בעלת ניסיון של יותר מעשור בעבודה כמטפלת פרטנית וקבוצתית

טיפול נפשי באינטרנט או בקליניקה,

עם בני נוער ומבוגרים.

ללילך ניסיון קליני עשיר בטיפול באלימות במשפחה,

התעללות והתמכרויות, הן במסגרת אשפוזית

והן במכון טמיר בתל אביב.

עבודתה הקלינית של לילך מתבססת על טיפול פסיכודינמי,

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, התערבות במשבר ופסיכודרמה.

היא חיה ועובדת בקרוליינה, ארה״ב,

במסגרת מכון MindPath Care Center 

"גַּם הָאֶגְרוֹף הָיָה פַּעַם כַּף יָד פְּתוּחָה וְאֶצְבָּעוֹת"

--- יהודה עמיחי

מהו זעם נרקיסיסטי?

זעם נרקיסיסטי הוא תגובת כעס קיצונית, שמאפיינת אנשים שסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

התגובה תופיע בעיקר לאחר פגיעה בין-אישית, בו נוצר עלבון חזק שמאיים לערער על הערך העצמי של הנרקיסיסט.  

הזעם הנרקיסיסטי יכול להתבטא כהתפרצות כעס, אך גם כשתיקה רועמת ומענישה. 

טיפול בפגיעות נרקיסיסטיות

השאלה האם ניתן לטפל בנרקסיזם היא שאלה שמהדהדת שנים רבות בפסיכואנליזה.

 

עצם הבחירה בפסיכותרפיה או טיפול פסיכולוגי, היא אקט אנטי נרקיסיסטי במהותו, כי היא מבטאת את ההשלמה בכך שאני זקוק לעזרה מאדם אחר ומוכן להיות בעמדה נזקקת ותלותית.

הכאב הטמון בתלות באובייקט הוביל את הנרקסיסט לבחירה פנימית שלא להיות אף פעם תלוי ונזקק.

 

אינדיקטור מרכזי לשינוי אישיותי תהליכי אצל גברים נרקיסיסטים בטיפול פסיכולוגי, מתבטא בתנועה הדרגתית של התגברות על הפחד מפני נדיבות כלפי האחר.

 

NARCISSISTIC RAGE

 

הראייה הדינמית לגבי זעם נרקיסיסטי

 

מלאני קליין

 

 

על פי מלאני קליין, ביטויי נרקסיזם בטיפול נפשי יופיעו כהתקפות על דמות המטפל, דיוולואציה (הפחתה) של תפקידו ונסיונות לרוקן את המשמעות שלו עבור המטופל.

הנרקסיסט לא רוצה לאהוב את המטפל שלו, הוא פוחד להיות תלוי בו, ההכרה בכך ש"למטפל יש משהו שאין לי" היא כואבת.

הנרקסיסט מסרב להכיר במטפל כאובייקט טוב, הוא לוקח את הפרשנויות שהמטפל נותן לו והופך אותן לתובנות שלו.

על פי קליין, המטופל הנרקסיסט נותר בעמדה הסכיזופרנואידית, הוא מפצל את עולמו הפנימי על מנת לשמר את האידאליזציה העצמית וכך מכחיש את ה-envy שהוא חש מול טובו של האחר.

ביטוי מרכזי בתאוריה של קליין הוא הכרת התודה אשר מבטאת את הקבלה כי יש אובייקט אחר שיש לו טוב שאני יכול לקחת. 

 

 

נוויל סימינגטון

 

נוויל סימינגטון, פסיכואנליטיקאי אוסטרלי, מסביר זעם נרקיסיסטי כתוצר של ביטול הנפרדות, באמצעותו הנרקסיסט מתמזג עם האחר, מבטל את היחסים איתו וכך נמנע מהכרה בטובו של האחר. 

סימינגטון מאמין שכיוון שנרקסיזם הוא בחירה, יש אפשרות גם לבחור אחרת בעקבות טיפול. לדבריו, כאשר מטופל מתחיל להכיר בחלקים הנרקסיסטים שבו, החלקים הללו מתחילים לאבד אחיזה. הוא מציע למטפל להיות במגע עם המחשבות והרגשות שעולות בו בטיפול עם הנרקסיסט ולתת להן ביטוי. על ידי כך הוא ינכיח את האחרות שלו בחדר ויתחיל את תהליך הנפרדות. 

סימינגטון מדבר על ה-lifegiver -האובייקט החיצוני שהתינוק מזהה כמקור ההזנה והאהבה.

שאלת המפתח היא האם התינוק בוחר ב-lifegiver או מפנה לו עורף.

בחירה ב-lifegiver מעניקה לו קיום במציאות הנפשית של התינוק והוא יהפוך למה שקליין תכנה אובייקט מופנם.

על פי סימינגטון, הפניית העורף בדרך כלל תיגרם ע"י חסך או טראומה שיצרו אסטרטגיה מסוימת של התייחסות לאובייקט, אך כל עוד המנגנון הנרקסיסטי פועל בעוצמה, אין גישה לטראומה כי ה-self מנתק ומדכא חלקים מעצמו.

סימינגטון טוען כי נרקסיזם הוא מבנה בסיסי עליו נשענת כל תפיסת החיים של המטופל ולכן הרס הקיים והבנייה מחדש מעוררים חרדה עצומה  והתנגדות לשינוי.

 

התנגדות לטיפול קשורה עם נרקסיזם גם אצל פרויד וגם אצל קליין - יש התנגדות לחלק שרוצה להתמסר למטפל ולטיפול.

על פי פרויד, אדם נרקסיסט עסוק בדחפי האני שלו ולא בדחפי האובייקט, הליבידו שלו מושקע בעצמו במקום באובייקט חיצוני.

לפיכך, פרויד טען כי לא מתקיימת נוירוזת ההעברה  אשר הכרחית לטיפול הפסיכואנליטי ולכן לא ניתן לטפל בנרקיסיסטים.

קליין לעומתו גורסת כי מתקיימת העברה, אך היא צבועה ב-envy (צרות עין) הרסני שמשחית את כל הטוב של האובייקט ולכן לא מתאפשרת הפנמה של אובייקט טוב.

על פי קליין, הדרך לעבוד עם הטרנפרנס השלילי היא להיות במגע עם החלקים של המטופל שמשחיתים את המטפל. לחבר את המטופל לצרכי התלות שלו, לאפשר לו להודות בנזקקות, בקנאה, בפחד, בזעם וצרות העין. ההכרה בחלקים האלו ולקיחת בעלות עליהם, היא ההיפך מהפיצול וההשלכה החוצה של כל דבר שלא ניתן לשאת אותו בפנים.

 

 

מזעם נרקסיטסטי להפנמה מתמירה

היינץ קוהוט, מפתח גישת פסיכולוגיית העצמי, ראה את הנרקסיזם כתנאי הכרחי לבריאות נפשית: הוא טען שהפרעות נרקסיסטיות הן דווקא עדות להיעדר נרקסיזם בילדות.

כדי להיות עמיד לפגיעה נרקסיסטית, יש צורך בחוויה נרקסיסטית מתמשכת ומספקת בילדות. בעוד שפרויד ראה את הנרקיסיזם (ההשקעה הליבידינאלית בעצמי) כשלב התפתחותי בלבד,  קוהוט ראה את קיומם של צרכים נרקיסיסטים לאורך כל החיים. צרכים אלו הם החמצן הנפשי שלנו, דלק להתפתחות העצמי.

הצרכים הנרקיסיסטיים אמורים להיות מסופקים על ידי ההורים, באמצעות Mirroring, שמאפשר הערכה עצמית בריאה וריאליסטית ואידיאליזציה שמאפשרת מטרות בריאות וריאליסטיות (הילד מתפעל מדברים ולאט לאט עושה תיקוני מציאות ומפתח מטרות ריאליסטיות). כששני אלה תקינים, ההורים מתפקדים כזולת עצמי (selfobject)- ההורה משעה את הסובייקטיביות שלו, מניח אותה בצד ומעמיד את עצמו לרשות הנרקיסיזם של הילד כדי שיוכל לגדול, לצמוח, לרכוש אמונה בעצמו ומטרות.
כדי להיות מסוגל כהורה לתת Mirroring וגם הרשאה לאידיאליזציה, ההורה צריך להיות מסוגל לשים את עצמו בצד. לא תמיד מתחשק להורה להתלהב מהציור של הילד שלו, אבל האתגר הוא להתכוונן לצרכיו של ילדיו. כאשר ההורה מעמיד את עצמו לשירות העצמי המתפתח של ילדו הוא פועל - כself object-עצמי-אובייקט, כלומר ההורה הופך לעצמי שלא קיים בפני עצמו אלא עצמי שמעמיד את עצמו לשירות האובייקט. זוהי עבודה קשה ביותר.
ככל שההורה צעיר יותר, פחות בשל, הוא אינו מסוגל לשאת כשל אמפטי (בו מפספסים את הלך הרוח של הילד). ככל שההורה גדל הוא מפתח יותר מסוגלות להתמודד עם כשלים אמפטיים, מה שמאפשר לילד לעבור מזעם נרקיסיסטי להפנמה מתמירה.

הפנמה מתמירה היא מושג מקביל של קוהוט למחווה הספונטנית של ויניקוט. היא מתייחסת לתחושת הילד שהוא צבר מספיק תחושת מופלאות, כך שכאשר ההורה מאכזב אותי וכושל, הילד מסיק:  "אני אבין את עצמי, אני אשבח את עצמי". האלטרנטיבה בצד השני היא זעם נרקסיסטי.

הצורה ב- self-object אינו נעלם אף פעם, אבל החיים לא מושלמים ולעיתים אנשים שאוהבים אותנו כושלים ואנחנו פוגשים כשל אמפתי שמתבטא בפגיעה ועלבון. אם בת הזוג / האמא מספיק נוכחת שם עבורנו ויש תחושת ביטחון- תתרחש הפנמה מתמירה. אם היא לא נוכחת דיה ואין מספיק ביטחון- יתעורר זעם נרקסיסטי.   

RAGE and TANTRUMS 

זעם - ספרו של מייקל אייגן


מייקל אייגן, פסיכואנליטיקאי פורה וחכם עד מאוד, כותב בספרו "Rage" על מקרים טיפוליים קצרים של התמודדות עם זעם, בחיים, בזוגיות, בעבודה ובהורות.

הוא מציע רעיונות מקוריים להתבוננות על חימה, זעם וכעס מתפרץ בחיינו, החל ממקורותיו ועד למחירים שמשלם המתמודד ואוהביו.

 אייגן מתעכב על המצב הקיומי בו זעם הופך להיות חלק מדרך חיים, כלומר אדם עם פתיל קצר.

 

 

מה זה אומר לנו?

 

 

שהאדם הזועם מאמין בטעות שהזעם האגור בתוכו הוא אינהרנטי ונתפס חלק מהציוד הנפשי של האדם, מהזהות, מהאישיות.

ככל שחולף הזמן, ואין מסגרת טיפולית שתכיל נכון את עוצמת הזעם, עלול האדם לפקפק יותר ויותר ביכולתו לשינוי. עם הזמן הוא מתרגל להיות אדם חצי זועם, תינוק מגודל שמאמין ש"ככה הוא".

אייגן ביקר בארץ ב-2014 והעביר הרצאה פסיכולוגית מצוינת בתל אביב על ספרו "העצמי הרגיש".

 

טיפול פסיכולוגי בזעם נרקיסיסטי

במקרים של פגיעה שמגיעה עד עומק הנפש ומעוררת תגובה התנהגותית חריפה, לעיתים גם אלימה, נדרש טיפול פסיכולוגי דינמי ממוקד, ולעיתים טיפול מתמשך יותר.

המציאות מלמדת כי בסביבתו של המטופל הזועם נדיר למצוא אדם קרוב שיוכל לספק את המסה הנדרשת של הכלה, הבנה, אכפתיות, מסירות ותובנה ברמה הנדרשת לשינוי.

האדם הופך ליישות זועמת ומעורבות מקצועית חיונית כאן ביותר.

 

ניתן לפנות אלינו למכון טמיר, לטיפול בת״א או עם עמיתינו בכל הארץ. עלות מפגש, סביב 330 ש״ח. 

 

 

 

קראו על תחושת הזכאות (ENTITLEMENT) של הנרקיסיסט <

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

Kimberly Holland (2019). What Is Narcissistic Rage, and What’s the Best Way to Deal with It?. in Healthline Website: https://www.healthline.com/health/mental-health/narcissistic-rage

 

 

https://books.google.co.il/books/about/Rage.html

 

 

 

 

 

2 תגובות

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020