איך עובד מבחן בית-עץ-אדם (House-Tree-Person או HTP)?

דרג פריט זה
(11 הצבעות)
מבחן אישיות HTP-  בית - עץ - אדם מבחן אישיות HTP- בית - עץ - אדם

מה זה מבחן בית-עץ-אדם?

(House-Tree-Person או HTP)

 

 

מבחן בית-עץ-אדם (House-Tree-Person או HTP) הוא מבחן השלכתי שפותח על ידי הפסיכולוג ג'ון באק.

באק האמין שמכיוון שהציורים נעשים ללא הנחיה ויזואלית או גירוי חיצוני כלשהו, הם מבטאים את עולמו הפנימי של הנבדק, ודרכם הוא מביע קשיים, צרכים ומאפיינים לא-מודעים אחרים שמלמדים על אישיותו.

הציור, לדעתו, חייב להיות מעוגן יחד עם מבחנים פסיכולוגיים נוספים בבטריה להערכת האישיות, מה שיאפשר הערכה רחבה ככל הניתן על אישיותו של הנבדק.

HTP יכול להוות כלי אבחוני בהערכה פסיכודיאגנוסטית שימושי ביותר בידיו של פסיכולוג המיומן בו, ובהיותו מבחן השלכתי, הוא מאפשר התבוננות חשובה אל הרבדים האישיותיים הלא המודעים, שרבים מהם סמויים מן העין.

 

מבחן HTP הוא חלק מסדרת מבחנים השלכתיים, המשמשים בישראל לשלל יישומים אבחוניים:

הערכת אישיות למטרות אבחון לקראת טיפול פסיכולוגי, מיון עובדים, השמה והערכה תעסוקתיים, אבחון מסוגלות הורית, אבחון בוועדת החלטה על יציאה מהבית, או אבחון פסיכולוגי לילדים ובני נוער, שאנו עושים בתל אביב.

עלות אבחון פסיכודיאנוסטי לילדים ובני נוער, עם מתמחה בפסיכולוגיה קלינית במכון טמיר בת״א היא 2,400 ש״ח

עלות אבחון מקיף עם פסיכולוג קליני מומחה / מדריך היא 3,900 ש״ח.

 

Psychologycal Evaluation

 

חשוב לדעת!

 

מבחנים להערכת האישיות מועברים

רק ע״י פסיכולוגים מומחים,

או פסיכולוגים מתמחים

תחת הדרכה של מדריך מוסמך

בפסיכודיאגנוסטיקה,

מטעם מועצת הפסיכולוגים


הציורים במבחן HTP

  • בית
  • עץ
  • דמות אדם ללא הגדרה ברורה של מין או גיל
  • דמות של בן או בת המין השני
  • משפחה - ציור המשפחה פחות שכיח משאר הציורים, ולרוב אינו נדרש

ישנה עדות מחקרית דלה יחסית על כך שמבחן HTP מספק מידע משמעותי לגבי עולמו הפנימי ואישיותו של הנבדק, בעיקר סביב המשמעויות הסימבוליות או הפסיכודינמיות של הציורים וחלקיהם השונים.

בהרבה מובנים, מבחן הציורים בעייתי מבחינת התוקף, וביחס למבחנים השלכתיים אחרים יש בו הכי הרבה בעיות, ומאידך המבחן מאוד אקספרסיבי וקל לקבל ממנו רושם על האדם. יש גירוי וורבלי ונדרשת תגובה מוטורית (לצייר ציור). בניגוד למבחן הבנדר שבו חייבים להעתיק צורה מוגדרת, כאן כל נבדק רשאי לצייר באופן שהוא רוצה.

מאבחן מקצועי יתייחס למידע המופק ממבחן הציורים בעירבון מוגבל, ויחפש אישוש להשערות הנגזרות ממנו במבחנים נוספים, כמו מבחן רורשאך, או מבחן התמונות (TAT), בהתרשמות מתוך ראיון אישי ובמידע הביוגרפי הקיים לגבי הנבדק.

 

HTP Projective Test

שימוש במבחן HTP לאבחון ילדים ובני נוער

ציור מהווה גשר רבה ערך, שמחבר בין עולמו הפנימי לחיצוני ומייצג שפה פסיכולוגית שלילדים ולמתבגרים קשה יותר לבטאה. 

ניתן להשתמש בציורים כדי ללמוד עוד על אינטראקציה של הילד הנבדק עם בני משפחה ועם עמדותיהם המודעות והלא מודעות כלפי המשפחה.

 

ציור משפחה קינטית

אחת הווראיצות הרווחות של מבחן HTP היא משפחה קינטית.

פסיכולוגים קליניים מבקשים מהנבדק לצייר ציור של עצמו ושל בני המשפחה, בתוספת בקשה לצייר גם פעולה שעושה כל אחת מהדמויות.

ניתן לקבל מ-HTP קינטי מידע דיאגנוסטי רב-ערך, בעיקר אצל ילדים. 

 

 

קראו על:

אבחון פסיכודיאגנוסטי

אבחון פסיכודידקטי

 

כתיבה:

 

גיא רומח, פסיכולוג 

 

איתן טמיר, ראש המכון, MA בפסיכולוגיה תעסוקתית

 

 

מקורות:

 

 

 

יובל בן בסט (2010). מתוך אתר YNET. מבחני מיון: ציירת פירות? תשקיע גם בעץ עצמו

 

Garb, H. N., Wood, J. M., Lilienfeld, S. O., & Nezworski, M. T. (2002). Effective use of projective techniques in clinical practice: Let the data help with selection and interpretation. Professional Psychology: Research and Practice, 5, 454–463

 

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%A5-%D7%90%D7%93%D7%9D 

 

 

https://www.slideshare.net/ellaabyou/htp-house-tree-person

 

 

 

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019