לקויות למידה | זיהוי, אבחון וטיפול בלקויות וקשיי למידה אצל ילדים

אבחון לקויות למידה

אצל ילדים 

מהי לקות למידה? 

לקות למידה הינה לקות נוירולוגית התפתחותית המפריעה לאדם בלמידה, על סוגיה השונים. 

שלושת הסוגים העיקריים של לקויות למידה הם:

• לקויות בקריאה

• לקויות שפתיות

• לקויות מתמטיות

קיים מגוון רחב יותר של לקויות למידה, ביניהן גם קושי בעיבוד שמיעתי, קושי בעיבוד סנסורי (תחושתי), קושי בתפקוד מוטורי או בתפקודי מוטוריקה עדינה, קושי בהתמצאות במרחב ולקויות נוספות.

במקרים רבים, לקויות הלמידה מופיעות יחד והן קשורות זו בזו.

כ-10% מהאוכלוסיה סובלים מלקות למידה ברמה מסוימת.

צפו בסרטון קצר ויפה על לקות למידה מנקודת ראותו של ילד - 

מתוך סדרת ״בין הצלצולים׳״, בערוץ היוטיוב של מט״ח:

למה חשוב לאבחן לקויות למידה מוקדם?

לזיהוי ואבחון מוקדם של לקויות למידה יש חשיבות נרחבת, המאפשרת לדמויות החינוכיות בבית הספר ולמטפלים מתן טיפול מותאם אישית לצרכים הספציפיים, הלימודיים והרגשיים של הילד / המתבגר המאובחן.

בהשקעת תשומת לב מערכתית בגילאים צעירים, ניתן למנוע את ההשפעה ההרסנית של ההמתנה הארוכה לקבלת ההקלות, ההתאמות והטיפול המתאים מהמערכת, שהשלכותיהן על מצבו הרגשי של הילד המאובחן הן קריטיות ומתבטאת במצוקה גדולה שחומקת לעיתים קרובות מדי מתחת לרדאר של הגורמים המקצועיים בסביבת בית הספר.

חשוב שלא להיבהל מלקות למידה, אשר מאובחנת אצל אחוז ניכר ביותר מהאוכלוסיה. מדובר בלקות אשר הינה חסרת כל קשר ליכולת הקוגניטיבית של הילד, אינה קשורה למנת המשכל שלו. כיום, בעזרת הכלים הרבים והידע הרב בנושא לקויות למידה, ילדים לקויי למידה יכולים להגיע להישגים גבוהים מאוד עם ההקלות המתאימות והסיוע הנכון, יכולים ללמוד לחיות לצד הלקות, להתמודד עימה ולהגיע רחוק על אף קיומה.

ובכל זאת, על מנת לאפשר לילד את התנאים המיטביים לפרוח ולהביע את יכולותיו, חשוב לקחת אותו לאבחון אצל פסיכולוגית ילדים בשנייה שמתעורר הצורך, ולא לחכות. המתנה ממושכת מדי תגדיל את הפער שכבר נוצר ותייצב את תחושת הערך העצמי הנמוך שנבנית אצל הילד לאור הכישלונות שחווה.

בגלל שמדובר בבעיה כרונית, לרוב מלווה את האדם לאורך כל חייו, אין להזניח אותה, היא דורשת טיפול והתערבות מתאימה.

האבחון, אשר מספק את כל ההנחיות הדרושות, יכול לפתוח לילד עולם חדש וקל יותר של הצלחה ומימוש עצמי.

מהם התסמינים של לקויות למידה?

לקות למידה אינה זמנית, היא לרוב מלווה את האדם לאורך כל חייו. 

עם זאת מרבית המתמודדים/ות עם לקויות הלמידה לומדים ומתפקדים באופן רגיל לגמרי, תוך שהם לומדים לאורך השנים כיצד להתמודד ולהתגבר על הקשיים מהם סובלים.

אחד הביטויים הבולטים של לקות הלמידה הוא בכך שהיא מפריעה לאדם להביע את יכולותיו.

למשל, במבחני אינטליגנציה, האדם מקבל ציון אשר אינו מנבא את יכולותיו הקוגניטיביות האמיתיות.

לקות הלמידה יוצרת מעין "מסך", מעין מכשול היוצר פער בין היכולת הפנימית של האדם לבין מה שמביע בפועל.

הפער הזה גדל ככל שעוצמת הלקות גדולה ומשתלטת על תחומי למידה אחרים, וכן ככל שמזניחים את הטיפול בה.

בנוסף, לקות הלמידה יוצרת פערים הולכים וגדלים בחומר הלימודי וביכולת לקליטה בקצב מהיר אשר מואץ עם השנים.

לכן, חשוב מאוד לטפל בלקות הלמידה מיד כשיש חשד שהילד סובל ממנה, על מנת לצמצם את הפער שנוצר מההתקדמות הכיתתית.

מהי לקות למידה שאינה מילולית (NVLD)?

בבואנו לחשוב על לקויות למידה, לרוב תעלה בנו המחשבה על לקות למידה מוכרת, כגון דיסלקציה.

ואכן, ההערכה היא ש-1 מ-5 ילדים סובל מסוג זה או אחר של דיסלקציה

גם לקויות למידה אחרות קשורות בדרך כלל בקושי בקידוד שפה וקושי בקריאה ובכתיבה, אולם קיימת לקות למידה נוספת, פחות מוכרת לציבור הרחב, שאינה קשורה לפן השפתי. לכן,

היא נקראית לקות למידה לא מילולית (non verbal learning disorder ;NVLD).

כיום, לא קיימת אבחנה רשמית כמו שניתנת באוטיזם או בהפרעת קשב, ולמעשה, לרבים עם האבחנות הללו ישנה לקות למידה לא מילולית שאינה מאובחנת באופן פורמלי.

נתמקד עתה בקשיי הלקות השונים הבאים לידי ביטוי במונחים:

• קשב ויזואלי מרחבי

• הבנה גבוהה ומופשטת של מושגים

• תקשורת חברתית

• הבנה של מונחים מתמטיים

• תפקודים ניהוליים

כפי שהוזכר קודם, לילדים עם NVLD אין בעיה ללמוד שפה, לקרוא ולהשתמש בה כמו כל אדם אחר, במובן הטכני של הדבר.

זו הפרעה שהיא למעשה הפוכה מדיסלקסיה.

הבעיה היא שאותם ילדים מתקשים להבין את המשמעויות והרעיונות שמאחורי המילים.

לא לכל הילדים עם NLD יש קשיים בכל האספקטים שידונו לעיל, וגם רמת החומרה משתנה מילד לילד.

קשב ויזואלי מרחבי

קשב ויזואלי מרחבי הינו זכירה והבנה עצמים או מיקומים במרחב. לילדים עם NLD יש קושי בהבנה של ארגון המרחב הויזואלי. לדוגמא, כאשר הם נדרשים להעתיק צורה בעלת נפח, עומק, רוחב ואורך, הם לא מצליחים להפיקה כפי שנראית במרחב. הם לא מבינים את היחסים שלה ולכן לא מסוגלים להעתיקה. בנוסף, הם לא מצליחים להבין היכן הם ממוקמים במרחב ולכן הם עשויים להראות "מגושמים".

הבנה גבוהה ומופשטת של מושגים

הבנה גבוהה ומופשטת של מושגים הינה היכולת לזהות את הרעיון המרכזי מאחורי המושג, את הקשרים למונחים אחרים ואת הפרטים הקטנים שיכולים לשנות את כל התמונה. לכן, אותם ילדים קוראים באופן מדוייק, מבחינה טכנית, אך מתקשים להבין את מה שהם קוראים. לעיתים אותם ילדים מאובחנים עם דיסלקציה ספציפית הנקראית "דסלקציה של גישה למשמעות" (פרידמן & קולטהארט, 2017).

תקשורת חברתית

תקשורת חברתית היא היכולת להבין את הרגש של האחר, לקרוא את שפת הגוף ולפעול לפי זה. ילדים עם NLD מתקשים בכך ולכן לא מבינים מה קורה כאשר הם נמצאים בחברה. הם מפספסים את הסימנים והניואנסים שילדים אחרים קולטים אוטומטית ולכן לעיתים מתנהגים שלא כמצופה בסיטואציה. מסיבה זו, הם גם מעדיפים יותר לשחק במחשב וליצור שם אינטראקציות חברתיות.

מונחים מתמטיים

לרבים מהילדים עם NVLD אין בעיה עם למידה שמערבת שינון בעל פה, ולכן יכולים ללמוד על פי שינון וזכירת החומר. אולם ככל שמתבגרים ונאלצים להתמודד עם חומר מורכב, שאינו ברור מאליו, נראה כי הם מתקשים- בעיקר במתמטיקה המערבת יכולות הבנה גבוהות: קריאת גרפים וטבלאות, מיקום מספרים מרובי ספרות, יישום חוקים מתמטיים ותרגילים מתמטיים אבסטרקטיים.

תפקודים ניהוליים

תפקודים ניהוליים הינם אוסף של מיומנויות קוגניטיביות שדרושות על מנת לנתב התנהגות לצורך מטרה מסוימת, לארגן את החשיבה ולתכנן את הפעולות הנדרשות. מדובר על מיומנויות קוגניטיביות "גבוהות"- תכנון, קבלת החלטות, אינהיביציה וגמישות מנטלית. התפקודים הניהוליים קשורים לויסות רגשי ולתפקוד חברתי. רוב הילדים עם NLD מראים יכולות טובות פחות משמעותית למול בני גילם. לדוגמא, הם מתקשים להבין מהם הצעדים שהם צריכים לעשות כדי לפתור בעיה מסוימת. הם לא מבינים מה זה אומר לפענח תהליכים מורכבים, דידקטיים וחברתיים, ויש להסביר להם אותם צעד אחר צעד על מנת שיוכלו לעשות זאת.

מתי נוכל לזהות שיש לילד NLD?

ברוב המקרים, ילדים עם NLD מעבירים את שנות היסודי בהצלחה, מאחר והם טובים בלמידה דרך שינון והחומר הלימודי אינו כה מורכב. הקושי מתחיל להיות ניכר כאשר הם עולים לחטיבה.

קיימת אבחנה שגויה משום שהילדים הללו נראים לא קשובים ולא מאורגנים ולכן עשויים לקבל הבחנה של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD).

בפועל, הילד לא מאורגן ולא קשוב משום שהוא לא מבין את מה שהוא קורא או על מה מדברים.

לחילופין, המופע הקליני עשוי להיות דומה לאוטיזם ולכן הילד יקבל אבחנה זו.

גם לילד עם אוטיזם וגם לילד עם NLD יש קשיים חברתיים- הם לא מסוגלים להבין סימנים תקשורתיים שאינם שפתיים. קיימת חשיבות רבה לאבחון אצל פסיכיאטר או נוירולוג ילדים על מנת לעשות אבחנה מבדלת נכונה ומקצועית, ולעיתים גם קיימת קומורבידיות בין ADHD, NLD ואוטיזם.

בנוסף, גיל האבחון באוטיזם ובADHD נמוך מגיל האבחון ב-NLD.

לקות הלמידה גוררת עימה קשיים רבים עבור הילד, הרבה מעבר ללקות הספציפית ממנה סובל.

הילד, שחווה תחושת כישלון, במיוחד בתקופת הראשונה בבית הספר בה עוד לא אובחן בלקות, הופך לחסר אונים, חסר מוטיבציה להשקיע, חסר ביטחון ובעל דימוי עצמי ירוד. הוא מפתח מעין "אנטי" ללימודים, לא רוצה ללכת לבית הספר, להכין שיעורי בית. הוא נמצא במצוקה גדולה ופוגש את חולשותיו יום יום, ושעות רבות בכל יום, ואינו יודע כיצד להתמודד עימן.

איך מאבחנים לקות למידה?

כשהילד מגלה קושי ספציפי, או שניכר פער בינו לבין חבריו לכיתה או לקצב הלמידה הכיתתי, יש צורך באבחון לקויות למידה.

במסגרת האבחון, נבדקות מגוון יכולות של הילד, על מנת לזהות את מקור הבעיה.

לעיתים, הבעיה נראית אחת, אך בעצם היא אחרת. כלומר, לעיתים ילד נראה כאילו מתקשה להתרכז בשיעור, אינו קולט מה המורה אומרת, כשבעצם יש לו בעיה בתפיסה שמיעתית ולא בעיה בריכוז.

מהן מטרות האבחון ומה בודקים בו?

מטרת האבחון היא קבלת ההקלות המתאימות לקשייו של הילד, וכן זיהוי קשייו ודרכי התמודדות עימם. 

במהלך האבחון נבדקות יכולות הקריאה של הילד, יכולת הכתיבה, יכולת ההבעה, תפיסתו השמיעתית, תפיסתו החזותית, יכולתו החשבונית וכן יכולות נוספות. האבחון, כמובן, מותאם למצופה מגילו של הילד.

לאבחון מצורפות המלצות כיצד להתמודד עם הבעיה הספציפית ממנה סובל הילד, על מנת לשפר את יכולתו להתמודד עימה ולהתגבר עליה. לעיתים, יש צורך בהוראה מתקנת, בשינוי הרגלי למידה, ברכישת הרגלי למידה. הכלים לטפל במגוון הרחב של הלקויות הינם רבים, כאשר הורי הילד יכולים לסייע ברבים מהם, וכך גם המורה בבית הספר. במקרים רבים, כלל אין צורך בסיוע חיצוני נוסף.

נתונים על לקויות למידה בקורונה 

מבוגרים עם לקויות למידה נמצאו בסיכוי גבוה פי 9 לתמותה מקורונה.

מחקר מאוקטובר 2021 בדק יותר מ -160,000 מקרי מוות בבריטניה, בין מרץ 2020 ליוני 2020, במהלך הגל הראשון של המגיפה.

לאנשים עם לקויות למידה היה סיכוי גבוה פי 9 למות כתוצאה מהנגיף בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

לסיום, חשוב לזכור את הדרך המרשימה

שעשה עולם החינוך, הייעוץ והטיפול בלקויי למידה.

המבוגרים ביננו יותר ודאי זוכרים

שהמציאות הייתה בעבר הרבה יותר בעייתית. במערכון קורע של ״היהודים באים״

מתואר ״הספקטרום הדבילי״, בהיעדר הגדרות חכמות יותר.

צפו:

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

כתיבה:

 אופיר ברגמן פרי, MA בלקויות למידה

ואבחון דידקטי,

אוניברסיטת תל אביב

עדכון אחרון:

22 בדצמבר 2023 

מקורות:

ארנרייך, י.א. (2013). אבחון קשיי למידה על פי ה DSM5. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 12.2.2017 מאתר פסיכולוגיה עברית http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3043 

דהן, א. וצדוק, א. (2012) "מלקות לחירות - מבט אישי ומקצועי על ליקויי למידה והפרעת קשב וריכוז". בני ברק: הקיבוץ המאוחד ומכון מופת

פרידמן נ. וקולטהארט מ. (2017). דיסלקסיות התפתחותיות, שפה ומוח, 12, 1-34.

צדוק, א. ואליהו, ע. יזמות והפרעות קשב – יתרון או חסרון? [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 15.2.2017 מאתר הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב. https://www.lahav.ac.il/article/entrepreneurship-and-ADHD

שני, ד. (2007). סוגיות מרכזיות באבחון פסיכולוגי של לקויי למידה [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 9.2.2017 מאתר פסיכולוגיה עברית http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1104

Das Munshi, J et al. (2021).  All-cause and cause-specific mortality in people with mental disorders and intellectual disabilities, before and during the COVID-19 pandemic: cohort study.  The Lancet Regional Health.  DOI:https://doi.org/10.1016/j.lanepe.2021.100228

Executive Skills in Children and Adolescents: Third Edition: A Practical Guide to Assessment and Intervention. Peg Dawson and Richard Guare, 2018. Guilford press 

Palti G: Non-verbal learning disability (NvLD): www.spld-matters.com/article6.html

Rourke, Byron P. (Ed.), (1995), Syndrome of Nonverbal Learning Disabilities: Neurodevelopmental Manifestations, NY: The Guilford Press