דיכאון קיומי

 

בשביל מה אנחנו קמים בבוקר?

ואחרי שקמנו, לאן אנחנו רצים?

ואחרי שרצנו למה בדיוק אנחנו מצפים?

 

גם המאמצים המושקעים ביותר, של הרבה אנשים חכמים, לא הצליחו לתת מענה משביע רצון.

החיים הם כמו בצל - אתה יכול לקלף עוד ועוד שכבות, עד שתישאר בלי בצל. העניין הוא שקשה למצצוא משהו ברור אחרי כל הקילוף הזה.

רובנו עסוקים בשאלות הללו בגיל ההתבגרות ולאורך החיים. בד״כ אנו מתפשרים על חיים עם כמה סימני שאלה ולעתים קרובות אנחנו בונים משמעות קיומית מתאימה לנו ולחיים האישיים שאנחנו חיים.

 

העניין הוא שזה לא פתרון שמתאים לכולם.

מי שחי בלי ההסבר לשאלה ״למה״ מתקשה מאוד לנהל את ה״איך״.

 

התוצאה יכול להיות דיכאון קיומי, ועליו נדבר כאן. 

 

 

מהו דיכאון קיומי?

 

אדם עם דיכאון קיומי עלול לחוות תחושה ממושכת של חוסר תקווה וקושי למצוא משמעות בחייו.

סימפטומים אלו עלולים לפגוע באורח חייו ולהשאיר אותו מבודד וגם מיואש.

אנשים המתמודדים עם דיכאון קיומי, יעלו באופן חזרתי ומתמיד שאלות שאין עליהן תשובה, מה שישאיר אותם בתחושת ייאוש בלתי פוסקת.  

אדם עם דיכאון קיומי עשוי לחוש מדוכא בשל מגוון סיבות, והסימפטומים לרוב מאוד דומים לסוגי דיכאון אחרים.

כמו כן, משום שלא מדובר באבחנה קלינית נפרדת לרוב האדם יאובחן עם הפרעת דיכאון קליני.

לכל סוגי הדיכאון קודמים טריגרים מסוימים שניתן לחשוף בטיפול או אבחון ממושך. דיכאון קיומי עלול להתפתח כאשר האדם נוטה להרהר לעיתים קרובות על מהות החיים ועל נושאים המובילים לתחושה עמוקה של חוסר תקווה וחוסר שמחה. כשאדם עסוק בשאלות על החיים והקיום שאין עליהן תשובה, כמו למשל מהי משמעות החיים, למה יש סבל בעולם? או מה קורה אחרי המוות? הוא עשוי להתקשות למצוא משמעות. חיפוש היגיון במצבים של חוסר צדק, כאב או חוסר שמחה (ללא הצלחה..) עלול להוביל למשבר קיומי. 

 

מומחים בתחום זיהו כי סוג זה של דיכאון מופיע לא פעם אצל אנשים מחוננים.

 

יחד עם זאת, על אף שישנם מחקרים בנושא של דיכאון קיומי, זו אינה אבחנה נפרדת בDSM מהדורה 5 (ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי) ופסיכיאטר עשוי לאבחן אדם שמגיע עם סימפטומים אלו כסובל מהפרעת דיכאון מאג'ורי.

 

 

אילו שאלות קיומיות קשורות בדיכאון?

 

ישנם לפחות ארבעה תחומים עיקריים של שאלות פסיכולוגיות אקזיסטנציאליסטיות:

 

  • מוות - האדם עלול להיות טרוד מכך שהמוות הוא בלתי נמנע, ובמחשבות על מה מגיע לאחר המוות.
  • חוסר משמעות - תהיות על מהי משמעות החיים
  • בדידות - תחושות בדידות עשויות לנבוע מחוסר חיבור עם אחרים או מסיומן של מערכות יחסים משמעותיות.
  • חופש - עיסוק של האדם בהחלטות המרובות שעליו לקחת בחייו ובהשלכות של החלטות אלו. 

 

דיכאון קיומי יכול להתבטא בכך שסביב אירועים משני חיים כמו טראומה או מחלה קשה האדם ייטה לשאול "למה אני"?

אדם שמתקשה לקבל את העובדה שחלק מהשאלות ייוותרו ללא תשובה, עלול להישאר באופן תמידי עם תחושת ייאוש. חוסר היכולת להפסיק להתעסק בשאלות האלו באופן חזרתי מופיעה לא פעם אצל אנשים המתמודדים עם דיכאון קיומי. 

על פי הפסיכולוג קזימרץ דברובסקי, דיכאון קיומי עשוי להתבטא בחוסר אינטגרציה של העצמי. חוסר האינטגרציה עלול לקרות בעקבות אבדן של מטרות חיים וערכים שהיו חשובים עבורו בעבר, תחושת אשמה או "תקיעות" בהחלטות וטעויות מהעבר, תחושת ניתוק וחיסור אונים, אבדן עניין בפעילויות שבעבר נהנה מהן, ניתוק מאנשים אהובים, פירוק של מערכות יחסים, או איבוד תחושת העצמי.

 

 

דיכאון קיומי אצל מחוננים

 

מחקרים מצאו כי אנשים עם יכולות אינטלקטואליות גבוהות במיוחד, עשויים לחוות חוסר מימוש ובריאות נפשית פחותה יותר וכתוצאה מכך, הם מועדים יותר לחוות דיכאון קיומי. 

הפרעות דיכאון וקשיים נפשיים ככלל, נמצאו נפוצים יותר בקרב ילדים מחוננים - כאלו שהפגינו ציונים אקדמיים גבוהים יותר מחבריהם לכיתה. 

ב1970, הפסיכולוג דברובסקי, פיתח תיאוריה מורכבת של התפתחות האישיות- דיסאינטגרציה חיובית (positive disintegration).

לפי התיאוריה, אנשים מסוימים יכולים להתמודד עם אירועים טראומתיים בצורה טובה יותר מאחרים; אלו מסוגלים להתפתח ולצמוח דרך חמישה שלבי התפתחות אישית, בסופם יגיעו למצב של זהות אותנטית ותחושת עצמי מחודשת.

דברובסקי טוען שאנשים המצליחים להפוך חוויות חיים קשות לבעלות ערך רגשי הם כאלו שניחנו בכישרון מיוחד.

הם עשויים להיות אנשים עם דמיון מאוד מפותח, יכולות אינטלקטואליות גבוהות, רגישות חושית מוגברת, יכולות אמפתיות ורגשיות גבוהות מאחרים ואנרגיה גבוהה.

לפי התיאוריה של דיסאינטגרציה חיובית ובהתאם למחקרים נוספים, דיכאון קיומי לא מאופיין רק בהשלכותיו השליליות, אלא הוא עשוי לעזור לאדם להבין את הערכים בחייו ואת הזהות שלו.

 

 

חרדה קיומית VS דיכאון קיומי

 

חרדה קיומית ודיכאון קיומי קשורים באופן הדוק האחד לשני, אך בעוד רוב האנשים יחוו בשלב מסוים בחייהם חרדה קיומית, לא כולם יחוו דיכאון קיומי.

 

חרדה קיומית היא דבר נפוץ; רוב האנשים, בשלב מסוים בחייהם מוצפים ומוטרדים בשאלות על משמעות החיים ועל הסבל שבהם וחווים מצוקה מכך שאלו נותרות ללא תשובה. אנשים רבים יתמודדו עם אתגרי חיים שיאלצו אותם לפקפק בעצמם ובאמונות שלהם. מוות של אדם קרוב, אבחון של מחלה, פרידה ממערכת יחסים או טראומה מסוג אחר, עשויות לגרום לאדם לתהות על יסודות החיים. יחד עם זאת, חרדה קיומית לרוב חולפת עם הזמן והאדם יצליח להתמודד איתה באמצעות התבוננות פנימית ותמיכה מהסובבים. 

בשונה מחרדה קיומית, דיכאון קיומי מתבטא בסימפטומים מתמשכים שמשפיעים על איכות חייו של האדם אך הוא עשוי להתפתח מתוך מצב של חרדה קיומית.

 

 

התעסקות באופן חזרתי בשאלות קיומיות חסרות תשובה, עלולה להוביל לסימפטומיים דיכאוניים כמו:

 

  • חוסר תקווה

  • ייאוש

  • קושי לתחזק מערכות יחסים

  • חוסר משמעות

  • אבדן שמחה

  • מחשבות על התאבדות ומוות

  • אבדן מוטיבציה

  • חוסר סיפוק מהחיים

  • אבדן זהות

 

 

איך להתמודד?

 

אסטרטגיות התמודדות יוכלו לסייע לאדם לשבור את המעגל של חרדה קיומיות ודיכאון.

 

 

מיינדפולנס

 

 לפי מחקרים, תרגול של מיינדפולנס עוזר לאדם למזער את המחשבות והדאגות החזרתיות שהינן גורם מרכזי בדיכאון קיומי. 

מיינדפולנס משתלב בד״כ בשיטות טיפול מבוססות מחקר,  כמו CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מה שיותר פרוטוקלים ייחודיים, כמו MBSR או MBCT.

 

 

יצירת משמעות

 

היעדר משמעות בחיים קשור בסימפטומים של דיכאון.

לכן, אסטרטגיית התמודדות תוכל להיות יצירת משמעות באופן מכוון, למשל על ידי התמקדות באנשים ובסיטואציות הקרובות להם.

קבלת החלטות שישפיעו על המציאות שלהם תוכל לעזור להם לרכוש מחדש תחושת משמעות ומטרה. 

 

 

שימוש בחוסר ודאות כאמצעי לגדילה

 

 דיכאון קיומי יכול לעזור לאדם לצמוח ולהתקדם אל עבר עצמי חדש ואמיתי יותר.

התמודדות עם סיטואציות קשות על ידי  העלאת שאלות, יכולה לעזור לאדם להבנות באופן שונה את המצב של הדיכאון הקיומי. 

 

 

 

פנייה לעזרה מקצועית

 

 ישנם מטפלים שעברו הכשרה בטיפול פסיכולוגי בגישה קיומית.

מטפל כזה לא יתמקד בפתרון בעיות, שכן הנושאים הקשורים בדיכאון קיומי הם בלתי פתורים במהותם.

במקום זה, המיקוד יהיה על עיבוד מחשבות וחוויות כדי להפחית את החרדה מהלא נודע.

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר, ראש המכון והמנהל המקצועי,   לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה והכוונה מדויקת למטפל.ת - אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

 

הרשמה מהירה:

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מקורות:

 

Schläppy M. L. (2019). Understanding Mental Health Through the Theory of Positive Disintegration: A Visual Aid. Frontiers in psychology, 10, 1291. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2019.01291

 

תודות:

רותם קוצר, MSW

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024